|
ממשלה חדשה המוקמת בישראל מתחילה את כהונתה רק לאחר שזכתה לאמון הכנסת. בכוח הכנסת להביא להפלת הממשלה, ב[[הצבעת אי-אמון]] ובהחלטה על הקדמת [[הבחירות לכנסת|הבחירות]]. ראש הממשלה רשאי, בהסכמת [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], להוציא צו לפיזור הכנסת, שבעקבותיו רואים את הממשלה כאילו התפטרה. גם כאשר הממשלה נמנעת מלהגיש את [[חוק התקציב]] לאישור הכנסת עד המועד שנקבע ב{{סחפ|חוק יסוד: הכנסת|סעיף 36א|סעיף 36א}} ל[[חוק יסוד: הכנסת]], או שהכנסת אינה מאשרת את חוק התקציב עד מועד זה, נחשב הדבר כאילו הכנסת החליטה להתפזר טרם סיום כהונתה.
הרשות המבצעת, כלומר [[ממשלת ישראל]], כפופה אף היא להוראות החוק ומחויבת לציית להן.
הרשות המבצעת, כלומר [[ממשלת ישראל]], כפופה אף היא להוראות החוק ומחויבת לציית להן, גם כאשר הדבר אינו נוח לה. כלים עיקריים לאכיפת עליונות המחוקק על הרשות המבצעת הם פנייה ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]], שהוא "הפרשן המוסמך של החוק כלפי רשויות המנהל, וחוות דעתו מחייבת אותן – כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת",{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=21001580.O06|סוג=בג"ץ|עותר=רופאים לזכויות אדם ואחרים|משיב=השר לביטחון פנים ואחרים|ניתן ב=31 בינואר 2021}}}} ועתירה ל[[בית המשפט הגבוה לצדק]] (בג"ץ), על מנת שזה יורה לממשלה לפעול לפי החוק, ויפסול הוראות ומעשים המנוגדים לחוק. כגוף המפעיל ביקורת שיפוטית על פעולתה של הממשלה, מעורר לעיתים בג"ץ ביקורת חריפה בחוגים פוליטיים ומשפטיים, המבקשים להגבילו. ביטוי לכך נתן ראש הממשלה, [[יצחק רבין]], כאשר אמר ב-[[1 במרץ]] 1994: "[[המשטרה הפלסטינית]] תילחם ב[[חמאס]] [[בלי בג"ץ ובלי בצלם|בלי בצלם, בלי בג"ץ]] ובלי אמהות נגד שתיקה".{{הערה|[[זאב גלילי]], [http://www.zeevgalili.com/2007/07/446 כך התגשם החזון של "מזרח תיכון חדש"], בבלוג "היגיון בשיגעון".}}
דוגמה לפעולה של שר בחוסר סמכות היא החלטתו של [[השר לביטחון הפנים]], [[אמיר אוחנה]], לעכב את חיסונם של אסירים מפני [[נגיף הקורונה]], בניגוד לעמדת [[משרד הבריאות]], שהוא בעל הסמכות בנושא זה.{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/embeds/pdf_upload/2021/20210108-174125.pdf מכתבו של אמיר אוחנה], 8 בינואר 2021{{ש}}{{וואלה!|דניאל דולב ולירן לוי|היועמ"ש לאוחנה: הנחייתך לא לחסן אסירים חסרת סמכות; השר: ההחלטה תעמוד בעינה|3410337}}}} בדיון בבג"ץ בעתירות שהוגשו נגד החלטה זו, שלושת שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על אוחנה. דוגמה לכך הם דברי השופט [[מני מזוז]]: "המשיב לא הוסמך בחוק לשלול או לעכב טיפול רפואי לו נזקק אסיר. הנחייתו כאמור להימנע מחיסון אסירים עד לקבלת אישורו, ניתנה בחוסר סמכות מובהק ובניגוד לדין. ... עצם העובדה שהמשיב הוא נבחר ציבור אין בה כדי להקנות לו סמכות לנהוג כרצונו, בניגוד לחוק, לפגוע ב[[זכויות אדם]], ולהורות לגורמי [[שב"ס]] לפעול שלא כדין.".{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=21001580.O06|סוג=בג"ץ|עותר=רופאים לזכויות אדם ואחרים|משיב=השר לביטחון פנים ואחרים|ניתן ב=31 בינואר 2021}}}}
עליונות המחוקק על הרשות המבצעת בא לידי ביטוי גם ב"[[כלל ההסדרים הראשוניים]]" שפיתח בג"ץ, וקובע שיש הסדרים שהם כה מהותיים, שהממשלה לא רשאית להסדירם אלא רק הכנסת (למשל דחיית שירות גורפת לתלמידי ישיבות).
|
