צבי יהודה הכהן קוק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מדינת ישראל וגאולה: יש רוב בשיחה להבאת דברים מהראיון שאינם מבוססים על הרקע של הרב וסרמן אלא על דברי התלמידים. |
|||
שורה 56:
====המדינה - התגשמות חזון הנביאים====
ב[[יום העצמאות]] הרביעי, בשנת [[תשי"א]] [[1951]], נשא דברים בישיבת מרכז הרב, תחת הכותרת: "לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו". בדבריו זיהה את הציונות עם תחילת הקץ המגולה, וטען שהחלת הריבונות המדינית על הארץ מהווה קיום עיקרה של [[מצוות יישוב ארץ ישראל]]. כן אמר שהאומץ [[הכרזת העצמאות|להכריז על העצמאות]] היה נס ממרומים.{{הערה|'''לנתיבות ישראל''', חלק א, עמ' רסה-רסט. נדפס לראשונה ביום העצמאות תשי"ב, {{הצופה||לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו|19520430|22}}}}
הוא הטביע בישיבת מרכז הרב את היחס המקודש ליום העצמאות. ובשונה מהנוהג אז ששם דגש על הריקודים ברחובות וכדומה, הוא ייחס חשיבות עליונה לסעודה כבימי מועד, כביטוי למשמעות חגיגת היום כמצווה.{{הערה|שם=ראיון}}
לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], ביום העצמאות ה-19 של מדינת ישראל, הוא נשא נאום שלימים כונה '''[[מזמור י"ט של מדינת ישראל]]''', ובו פירט את הגותו המדינית ויחסו למדינת ישראל. בין היתר טען כי מדינת ישראל היא המדינה שחזו הנביאים. הוא אף דימה בין [[תפילין]] לבין [[טנק]]ים, בכך שהטנקים משמשים כ"מכשיר מצווה", שעל ידם מקיימים בפועל את מצות כיבוש הארץ, שהיא מצווה מדאוריתא לפי ה[[רמב"ן|רמב"ן.]] כן קבע שישראל צריכה לשאוף להרחיב את נחלתה ברחבי ארץ ישראל.<ref>[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=275&id=2022&q= מזמור י"ט של מדינת ישראל], לקריאה ושמיעה, ב[[ישיבה (אתר אינטרנט)|אתר ישיבה]]</ref>
| |||