צבי יהודה הכהן קוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 33368196 של 2001:978:3C0B:41AD:6985:5150:8302:D814 (שיחה) ושוב
ביטול גרסה 33368213 של יושב אוהל (שיחה) אני חושב שצריך למחוק את כל הפרק, ושכך גם דוד כתב. בכל אופן ההבדל בין שתי הגרסאות הוא רק ניסוחי, והשני מדויק יותר
תגיות: ביטול שוחזרה
שורה 88:
 
===חינוך===
הרצי"ה ראה חשיבות גדולה ב[[אינטגרציה בחינוך]]. בעת מחלוקת על קבלת תלמידים חילוניים לבית ספר דתי, הורה שיש חיוב לקבלם.{{הערה|הילה וולברשטיין, '''משמיע ישועה''', עמ' 545 - 547}}
עם ריבוי המשפחות במרכז הרב שחיפשו מוסדות לימוד בעלי רמה תורנית גבוהה יחד עם תודעה לאומית, הורה הרצי"ה להקים תלמוד תורה מתאים. על פי הוראה זו הוקם [[בית הספר נועם]] בידי תלמידיו, שבהמשך צמחה ממנו רשת נועם. בהמשך עלה רצון בהקמת מוסד תורני עוד יותר, בו כבר מהגיל הרך יהיו לימודי הקודש בסיס מרכזי וכמעט יחידי. ובברכתו הוקם [[תלמוד תורה מורשה]]
 
תלמידיו של הרב צבי יהודה הקימו מפעלים חינוכיים מיוזמתם, כל אחד על פי דרכו והכיוון שבחר. על אף שההחלטות היו שלהם, הרב צבי יהודה עזר להם ותמך בהם.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/judaism/462699/|הכותב=שלמה פיוטרקובסקי|כותרת=דרך גישתו המעשית הוביל הרצי"ה מהפכה חינוכית|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך_וידוא=2022-03-04}}</ref>
כמו כן, כמענה לצורך בישיבה מתאימה לגילאי תיכון, יזם הרב [[אברהם אלקנה שפירא]] את הקמת [[ישיבת ירושלים לצעירים]], ברוחה של מרכז הרב. ובהדרכת הרצי"ה שבירך על הרעיון הוקמה והתנהלה הישיבה.{{הערה|שמחה רז (עורך ראשי), משמיע ישועה, עמ' 549 - 550}}
 
==== הישיבה לצעירים בירושלים ====
====היחס ללימודים כלליים====
הרצי"ה התנגדשמח להכנסתעל לימודייוזמת חולתלמידיו לישיבות.להקים בעת הקמתאת [[ישיבת ירושלים לצעירים]] הוכוונה(בתשכ"ד), תכניתברוחה של מרכז הרב ועם דגש על לימודי קודש. תוכנית הלימודים לפיהראשונה הדרכתו:נבנתה בלימודעל פי הכוונתו. במשך הזמן נוספו בה לימודי מתמטיקה תמךבאישור ונימקהרצי"ה. שאףהוא הסביר שגם ב[[ישיבת עץ חיים]] למדו חשבון, ושהגר"א התייחס ללימוד זה בחיוב. ללימודיבלימודי אנגלית התנגדראה נחרצות,בעיה למרותרוחנית שבכךשל נפגעהמעין הכרתהתבטלותלאומות משרד החינוך בישל"צהעולם, הבהירוהזכיר שאיןאת לישיבההחרם תלות בו ומחוייבות לתכתיביו. התנגדות זו נבעה מכמה סיבות,שהיה וביניהן - שזה מהווה מעין התבטלות לגויים, ושבירושלים קיים חרםבירושלים על לימוד שפות זרות. לאחרהוא שהוריםהתנגד נמנעולהוספתם מלשלוחלמרות אתשהדבר בניהםפגע לישיבהבהכרת בשלמשרד כך,החינוך במוסד. בפועל נוספו לאחר הוסכםמספר שיתקיימושנים לימודי אנגלית בבניין נפרד מהישיבה, למילתלמידים שיהיהשרצו מעונייןבכך.
 
הרב צבי יהודה הנחה ללמד בישיבה [[מחשבת ישראל|אמונה]], אך הורה שלא יימצאו בה ספרי קבלה. הוא ראה בלימודי ההיסטוריה נושא חשוב, ואמר שמורה להיסטוריה הוא מדריך רוחני. כאשר המורה להיסטוריה בא להתייעץ עימו, מכיוון שסבר שספר הלימוד המקובל מכיל תובנות המנוגדות למסורת ישראל, הציע לו הרב צבי יהודה מספר אפשרויות ולבסוף אמר לו לכתוב ספר בעצמו וללמד על פיו. כאשר המורה לתנ"ך פנה ללמוד תנ"ך באוניברסיטה, השיב הרצי"ה שלא רצוי שילמד עד שיסיים, ולאחר מכן אם לא יתקלקל אין מניעה שיחזור ללמד.{{הערה|הילה וולברשטיין, '''משמיע ישועה''', עמ' 549 - 553}}
את לימוד ההיסטוריה ראה כקודש, אך הקפיד שזה ייעשה דווקא מתוך ספר המתאים לרוח ומסורת ישראל. משלא נמצא ספר כזה - הורה לרב יוסף ברמסון שלימד את המקצוע בישיבה, שיכתוב ספר בעצמו ומתוכו ילמד.{{הערה|שמחה רז (עורך ראשי), משמיע ישועה, עמ' 551 - 552}}
 
==== נעם ומורשה ====
====מחנך הלומד באוניברסיטה====
עם ריבוי המשפחות בישיבת מרכז הרב, שחיפשו מוסדות לימוד בעלי רמה תורנית גבוהה יחד עם תודעה לאומית גם לגילאים נמוכים יותר, אמר הרצי"ה שיש להקים תלמוד תורה מתאים. בעקבות כך הקימו תלמידיו את [[בית הספר נועם]] (בתשל"ב), ממנו צמחה בהמשך רשת נועם. הרב צבי יהודה אמר שאין בעיה בלימודי אנגלית בבית הספר.<ref name=":0" /> כמה שנים מאוחר יותר, הקימו בוגרי הישיבה גם את [[תלמוד תורה מורשה]] (בתשל"ז), בו הלימודים התורניים היו בסיס מרכזי וכמעט יחיד.{{הערה|הילה וולברשטיין, '''משמיע ישועה''', עמ' 554-554}}
הורה שבשעה שאדם לומד באוניברסיטה, שהיא מקום סכנה רוחנית, לא רצוי שיחנך. אך לאחר שסיים את לימודיו - אם מצבו הרוחני נשמר, יכול לחזור וללמד.{{הערה|שמחה רז (עורך ראשי), משמיע ישועה, עמ' 552}}
 
=== היחס לחילונים ===