|
===חינוך===
====מוסדות חינוך ואופיים====
בעת מחלוקת על קבלת תלמידים חילונים לבית ספר תיכון דתי, השיב הרצי"ה במכתב שיש חיוב לקבלם: {{ציטוטון|חלילה לדחות איזו נפש מישראל, הבאים מתוך קילקולם של החינוכים הריקניים... וצריך לשמור ולהגן, ולבצר את החלקים של בית ספר, שלא ינוגעו ברפיון יהדות על ידי כך}}.<ref>הילה וולברשטיין, '''משמיע ישועה''', עמ' 547</ref>
עם ריבוי המשפחות במרכז הרב שחיפשו מוסדות לימוד בעלי רמה תורנית גבוהה יחד עם תודעה לאומית, אמר הרצי"ה שיש להקים תלמוד תורה מתאים. בעקבות כך הוקם [[בית הספר נועם]] בידי תלמידיו, שבהמשך צמחה ממנו רשת נועם. בהמשך עלה רצון בהקמת מוסד תורני עוד יותר, בו כבר מהגיל הרך יהיו לימודי הקודש בסיס מרכזי וכמעט יחידי, ובברכתו הוקם [[תלמוד תורה מורשה]].{{הערה|הילה וולברשטיין, '''משמיע ישועה''', עמ' 549 - 550}}
תלמידיוכמו הקימוכן, גםכמענה לצורך בישיבה מתאימה לגילאי תיכון, יזם הרב [[אברהם אלקנה שפירא]] את הקמת [[ישיבת ירושלים לצעירים]], ברוחה של מרכז הרב,. ובהדרכת הרצי"ה שבירך על הרעיון. כשהגיעהוקמה ראשוהתנהלה הישיבה.{{הערה|שמחה לשאולרז את(עורך הרבראשי), צבימשמיע יהודה מה להעביר לתלמידיםישועה, ענה: אעמ' א'549 - '''א'''הבה ו'''א'''מונה.<ref name=":3">'''דגל ירושלים''', ה, עמ' רסט</ref>550}}
====היחס ללימודים כלליים====
הרב צבי יהודה התנגד להצגת התורה והמדע כתחומים נבדלים מהותית: {{ציטוטון|ההבדל הנמוך בין "תורה ו"חכמה" ו"מדעים"... השיבוש הגדול הזה... כל הדבר בשפלות יסודו}}. כן אמר שלימוד שפות זרות הוא לכתחילה, כאשר הכל לשם שמים.<ref>הרב [[שלמה אבינר]], [[שיחות הרב צבי יהודה]], אורות התחיה יג-יז, עמ' 206</ref> ב[[ישיבתעם הרב קוק ביפו]]זאת, בההסתייג למדמלימוד בצעירותו,חול נלמדובמסגרת [[מתמטיקה]]ישיבה, [[גאוגרפיה]]בשונה ושפותמעמדתו זרותלגבי (צרפתית,מוסדות גרמניתאחרים ותורכית). בשוויץ למד הרב- צביכפי יהודהשהורה באוניברסיטהלבית מתמטיקההספר וצרפתיתנועם, אםשהיות כיואינו לאחלק היהמישיבה רשוםניתן כתלמידללמוד מןבו המנייןאנגלית.<ref כן קרא באותה תקופה ספרים עיוניים בגרמנית ב[[פסיכולוגיה]] ו[[פילוסופיה]]. לרב [[דוד כהן (הנזיר)]], המליץ הרציname=":0"ה להמשיך את לימודיו באוניברסיטה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://orotwww.acmakorrishon.co.il/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%97%D7%A1%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A6%D7%91%D7%99-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%A7-%D7%96%D7%A6%D7%9C-%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%99-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2#_ftnref1judaism/462699/|הכותב=הרבשלמה [[נריה גוטל]]פיוטרקובסקי|כותרת=מורכבותדרך יחסוגישתו שלהמעשית הרבהוביל צבי יהודה הכהן קוק זצהרצי"לה לממשקימהפכה תורה ומדעחינוכית|אתר=מכללת אורות ישראלwww.makorrishon.co.il|תאריך_וידוא=2022-03-0704}}</ref>
בעתכאשר הקמתביקשו ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]], רצהשהוכוונה צוות הישיבה ביותר תורה,על אך לא שלל לימודים כלליים, כמעין דרך אמצע בין ישיבות [[קול תורה]] ו[[נתיב מאיר]] שכבר היו קיימות. צוות הישיבה השאיר לרב צבי יהודה לכוון אותם. כאשר ביקשוידו להכניס לימודי מתמטיקה, הרב צבי יהודה לא שללאישר זאת, ונימקבנמקו שהדבר חיובי משלוש סיבות:שזהו זהולימוד חשבון באופן מורחב, גםוגם ב[[ישיבת עץ חיים]] למדו חשבון, ומביתוכן מדרשו שלשגם הגר"א יצאעסק בו ואף חיבר את הספר 'איל משולש' העוסק ב[[גאומטריה]].<ref name=":2">'''דגל ירושלים''', ה, עמ' רסב</ref> לעומת זאת, ללימודי אנגלית בישיבה לצעירים התנגד נחרצות. הוא הסביר שעניינה של הישיבה הוא קודש, שלימוד שפה זרה הוא גם התבטלות לתרבות הגויים, ושבירושלים קיים "חרם" על לימוד שפה זרה. למרות שבכך נפגעה הכרת משרד החינוך בישל"צ, עמד הרצי"ה על דעתו והדגיש שאין לישיבה תלות בו ומחוייבות לתכתיביו. כאשר הורים נמנעו משליחת בניהם לישיבה בשל כך, הוסכם לבסוף על לימודי אנגלית בערב במקום נפרד מהישיבה, למעוניינים.
את לימוד ההיסטוריה ראה כקודש, ואמר שיש ללמדו בישיבה, אך הקפיד שזה ייעשה דווקא מתוך ספר המתאים לרוח ומסורת ישראל. משלא נמצא ספר כזה המתאים להילמד בישיבה - הורה לרב יוסף ברמסון שלימד את המקצוע בישיבה, שיכתוב ספר בעצמו ומתוכו ילמד.{{הערה|שמחה רז (עורך ראשי), משמיע ישועה, עמ' 551 - 552}}
מלימודי אנגלית בישיבה לצעירים הסתייג הרב צבי יהודה. הוא אמר לראש הישיבה הראשון שלא מתאים שילמדו אנגלית בישיבה. כאשר זה ענה לו שהוא רואה בכך חלק מחיוב ההורים ללמד את בנם אומנות, אמר הרב צבי יהודה שההורים ילמדו את בניהם בעצמם. כאשר ראש הישיבה שאל כיצד, הרי התלמידים נמצאים בישיבה, הציע הרב צבי יהודה שילמדו בכיתה י"ב. ראש הישיבה ענה שזה קשה, והרב צבי יהודה הציעו שלימודי האנגלית יתקיימו מחוץ לכותלי הישיבה במעין חוג ערב. הוא הסביר שעניינה של הישיבה הוא קודש, אף שלימודי האנגלית חשובים. ראש הישיבה ענה שגם זה לא מעשי, ושאל את הרב צבי יהודה לפשר התנגדותו. הרב צבי יהודה הסביר שיחד עם לימוד שפה זרה לומדים תרבות זרה, ואין זה מתאים לישיבה. לבסוף סוכם שהלימודים יתקיימו ככל האפשר בדירה הסמוכה לישיבה.<ref name=":3" /> סמוך לשנת תשל"ד הגיע ראש הישיבה לצעירים לרב צבי יהודה, ואמר לו שיאמר לו בשפה ברורה 'לא' אם הוא מתנגד להוספת לימודי אנגלית. הרב צבי יהודה לא אמר 'לא', וראש הישיבה לצעירים הבין שאפשר ללמד.<ref name=":2" />
הרבבנוגע צבי יהודה אמר שלימודיללימודי ספרות ולשון בישיבה לצעירים הםאמר בסדרשהם והרחבתהרחבת התורה וניתן ללומדם, רקאך יש צריךלוודא שיהיושהם נקיים.<ref name=":3" /> ▼כאשר הוקם בית ספר במושב [[קשת (מושב)|קשת]], אמר שלימוד אנגלית בגיל שמונה-תשע אינו הכרחי, ושאולי אפשר ללמוד אותה בגילאי שש עשרה-שמונה עשרה, סמוך ליציאה לחיים.<ref>הרב [[שלמה אבינר]], [[שיחות הרב צבי יהודה|'''שיחות הרב צבי יהודה''']], בנין הבית, עמ' 222 ו225</ref>
====מחנך הלומד באוניברסיטה====
כשהחלו לימודי אנגלית בבית הספר נועם, אמר הרב צבי יהודה שאין בכך שום בעיה.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/judaism/462699/|הכותב=שלמה פיוטרקובסקי|כותרת=דרך גישתו המעשית הוביל הרצי"ה מהפכה חינוכית|אתר=www.makorrishon.co.il|תאריך_וידוא=2022-03-04}}</ref>
הורה שבשעה שאדם לומד באוניברסיטה, שהיא מקום סכנה רוחנית, לא רצוי שיחנך. אך לאחר שסיים את לימודיו - אם מצבו הרוחני נשמר, יכול לחזור וללמד.{{הערה|שמחה רז (עורך ראשי), משמיע ישועה, עמ' 552}}
הרב צבי יהודה אמר שצריך ללמד בישיבה לצעירים היסטוריה, מלבד תנ"ך ועברית. המורה להיסטוריה בישיבה לצעירים ראה שספר הלימוד שנלמד בישיבת נתיב מאיר מקבל את חלוקת [[ספר ישעיהו]] לשניים, ושאל את הרב צבי יהודה מה לעשות. הרב צבי יהודה ענה לחפש ספרים נוספים. הספר "קיצור תולדות היהודים" נפסל גם הוא, וכן ספריהם של הרב [[יצחק אייזיק הלוי]] ושל הרב [[זאב יעבץ]] מכיוון שהיו קשים מדי ללימוד. לבסוף הורה הרב צבי יהודה שהמורה ילמד את הספרים האלו בעצמו ויכין מהם מערכי שיעור מהם ילמד עד שייווצר ספר, וכך נעשה.<ref name=":2" />
▲הרב צבי יהודה אמר שלימודי ספרות ולשון בישיבה לצעירים הם בסדר והרחבת התורה, רק צריך שיהיו נקיים.<ref name=":3" />
==== לימודי תנ"ך ====
הרב צבי יהודה היה מדבר בדמעות על [[משרד החינוך]], ואמר שהוא [[חילול השם]]. למרות זאת אמר שאין בעיה שתוכנית לימודי התנ"ך בישיבה לצעירים תהיה על פי משרד החינוך, ושהתלמידים ייגשו לבחינת הבגרות בתנ"ך.<ref>'''דגל ירושלים''', ה, עמ' רסט-רע</ref>
הרב צבי יהודה התנגד ל[[ביקורת המקרא]], אמר שהיא בנויה על בערות ושנאת ישראל מכוונת, והצטער על כך שהיא תופסת מקום באוניברסיטה.<ref>הרב [[שלמה אבינר]], [[שיחות הרב צבי יהודה|'''שיחות הרב צבי יהודה''']], בנין הבית, עמ' 213</ref> כאשר המורה לתנ"ך בישיבה לצעירים פנה ללמוד תנ"ך באוניברסיטה, אמר הרצי"ה שלא כדאי שילמד בישיבה. אך לאחר שיסיים את לימודיו - אם לא יתקלקל, אין בעיה שיחזור וילמד.{{הערה|הילה וולברשטיין, '''משמיע ישועה''', עמ' 552}}
=== היחס לחילונים ===
הרב צבי יהודה ראה בצניעות תכונה טבעית של עם ישראל: {{ציטוטון|גילוי בשר האשה הוא היפך הגמור לטבעם של ישראל. זוהי השפעה מן הגויים. אמיתיות מציאותם של ישראל היא טהרה וצניעות קדושה}}.{{הערה|'''[[מתוך התורה הגואלת]]''', חלק ב, עמ' רג}}
לדבריו מידה זו קודמתהיא הבסיס המוקדם לדיני הצניעות, וכל ההלכות באות סביב לה. כדוגמה הביא את כיסוי הראש לגברים שנהוג בעם ישראל, אף שהחיוב בו אינו ברור בפוסקים. אמרהוא שמשוםאף כךאמר צריךשיש להצטער על כך שרבי [[ישראל מאיר הכהן]], מחבר הספר שה[[משנה ברורה]], התיר לנשים, כחידושם של כמה אחרונים, לא לכסות את חלק הרגל שמתחת לברך.{{הערה|'''[[שיחות הרב צבי יהודה]]''', ויקרא, עמ' 175-174}}
הרב צבי יהודה דרש הקפדה על דיני [[צניעות (יהדות)|הצניעות]] והפרדה בין בנים לבנות ועמל להטמיע אותם. הוא הורה להתחיל לחנך לצניעות מגיל שלוש, אך לפי הדרגה החינוכית. התיר שירת שירי קודש על ידי בנים ובנות יחדיו בחוג המשפחה, גם במשפחה המורחבת.{{הערה|הרב [[שלמה אבינר]], '''[[שיחות הרב צבי יהודה]]''', ויקרא, עמ' 199. הילה וולברשטיין, '''משמיע ישועה''', עמ' 539.}}
|
