צבי יהודה הכהן קוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
כידוע, אין לחזור על עריכות שבוטלו. מצטער מאוד.
שורה 70:
 
==== יום העצמאות ====
הרב צבי יהודה ראה ב[[יום העצמאות]] קדושה: {{ציטוטון|ברור הוא שקדושה מרובה קיימת ביום בו הוקמה מדינתם של עם הקודש על אדמת הקודש}}.<ref name=":1" /> אמר שיש להרבות בשמחה ביום זה, וראה בריבויבקיום האכילהסעודה בו כבימי מועד [[סעודת מצווה]] של הודיה על הקמת המדינה., בשניםהוא הראשונותייחס לאחשיבות הייתהעליונה ארוחהלסעודה חגיגיתזו בערבהמבטאת יוםאת העצמאותמשמעות בישיבה,חגיגת והרבהיום צביכמצווה{{הערה|שם=ראיון|הרב יהודהאברהם היהוסרמן מצטרףוארנון לריקודיםסגל, ברחובות.ראיון סיפרעם שבאותהכעשרה תקופהמתלמידיו הוזמןלקראת פעם[[יום לסעודהירושלים]] ביום העצמאות בכפר הרואהה'תשע"ה, ושםבעלון אמר[[עולם להםקטן שהוא(עלון דווקאשבת)|עולם חושבקטן]]}} שהואוהקפיד ראהלהשתתף אתבזו ריבונושנערכה שלבישיבה עולם אמש,כדי בריקודיםלהורות שלעל כלל ישראלכך. לאחראך מספרהתנה שנים נענה לבקשה לקיים מסיבה בישיבה, אךאת רקקיומה בתנאי שלאחר מכן יצאו תלמידי הישיבה לרקוד עם כולם. הקפיד להשתתף בארוחה החגיגית שהתקיימה בישיבה, כדי להורות שזהו יום טוב ושהסעודה הינה סעודת מצווה.{{הערה|הרב [[שלמה אבינר]], '''[[שיחות הרב צבי יהודה]]''', מועדים, כרך ב, עמ' 138, 222-221; '''[[שיחות הרב צבי יהודה]]''', אורות ישראל ותחייתו, עמ' 33; '''רבנו''', עמ' 150. הרב [[שמואל כ"ץ (רב)|שמואל כ"ץ]], [https://orot.ac.il/יום-העצמאות-במשנתו-הגותו-והנהגתו-של-הרציה#_ftnref18 יום העצמאות במשנתו, הגותו והנהגתו של הרצי"ה]}}
 
====בנימין זאב הרצל====
שורה 89:
===חינוך===
====מוסדות חינוך ואופיים====
בעת מחלוקת על קבלת תלמידים חילונים לבית ספר תיכון דתי, השיב הרצי"ה במכתב שחובה לקבלם: {{ציטוטון|חלילה לדחות איזו נפש מישראל, הבאים מתוך קילקולם של החינוכים הריקניים... וצריך לשמור ולהגן, ולבצר את החלקים של בית ספר, שלא ינוגעו ברפיון יהדות על ידי כך}}.<ref>הילה וולברשטיין, '''משמיע ישועה''', עמ' 547</ref>
 
עם ריבוי המשפחות במרכז הרב שחיפשו מוסדות לימוד בעלי רמה תורנית גבוהה יחד עם תודעה לאומית, אמר הרצי"ה שיש להקים תלמוד תורה מתאים. בעקבות כך הוקם [[בית הספר נועם]] בידי תלמידיו, שבהמשך צמחה ממנו רשת נועם. בהמשך עלה רצון בהקמת מוסד תורני עוד יותר, בו כבר מהגיל הרך יהיו לימודי הקודש בסיס מרכזי וכמעט יחידי, ובברכתו הוקם [[תלמוד תורה מורשה]].{{הערה|הילה וולברשטיין, '''משמיע ישועה''', עמ' 549 - 550}}
 
תלמידיוכמו הקימוכן, גםכמענה לצורך בישיבה מתאימה לגילאי תיכון, יזם הרב [[אברהם אלקנה שפירא]] את הקמת [[ישיבת ירושלים לצעירים]], ברוחה של מרכז הרב,. ובהדרכת הרצי"ה שבירך על הרעיון. המגמההוקמה בצוותוהתנהלה הייתההישיבה.{{הערה|שמחה להוסיףרז בלימוד(עורך תורהראשי), אךמשמיע לא לשלול לימודים כללייםישועה, כמעיןעמ' דרך549 אמצע- בין ישיבות [[קול תורה]] ו[[נתיב מאיר]] שכבר היו קיימות. צוות הישיבה השאיר לרב צבי יהודה לכוון אותם.550}}
 
====היחס ללימודים כלליים====