צבי יהודה הכהן קוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין רוב. הגיוגרפי ומצקור לא איכותי
תגיות: ביטול עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ביטול גרסה 33517321 של מביע עניין (שיחה) יהודה היהודי, בן דורסאי ואני. קוראים לזה שלושה. בצד השני מביע עניין ואולי דוד, זה מקסימום שניים. נא לכבד את ההכרעה בשיחה ולא להכנס למלחמות עריכה
שורה 142:
== כמנהיג==
===מעמדו והשפעתו===
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ועם גדילתה המשמעותית של הישיבה ופרסום דבריו בידי תלמידיו, נפתח בחיי הרצי"ה פרק חדש כ"מנהיג לאומי". צד ההנהגה שבו הלך אז והתעצם, והתבטא בתחומים רבים כמו עצם היחס למדינה, המאבק נגד ה[[מסיון]], הובלת ההתיישבות ביהודה ושומרון וכרוזיו בעניין, ועוד.{{הערה|שם=ראיון}}
השפעתו של הרב צבי יהודה גרמה לשינוי ניכר בציבור הדתי לאומי. עד ל[[שנות השישים]] הייתה ה[[מפד"ל]] ממוקמת במרכז המפה הפוליטית, לצדה של [[תנועת העבודה]]. לא מעט בהשפעתו עברה המפלגה לצדה הימני של המפה הפוליטית, תוך עקיפת [[הליכוד]] מימין. [[גוש אמונים]], שרבים מפעיליו היו תלמידי הרב צבי יהודה, הקים יישובים רבים מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]].
 
השפעתו של הרב צבי יהודה גרמה לשינוי ניכר בציבור הדתי לאומי., בשני נושאים מרכזיים: ראשית - מבחינת עמדות פוליטיות ויצירת מפעל ההתיישבות, בעוד עדשעד ל[[שנות השישים]] הייתה ה[[מפד"ל]] ממוקמת במרכז המפה הפוליטית, לצדה של [[תנועת העבודה]]. לא מעט בהשפעתו עברה המפלגה לצדה הימני של המפה הפוליטית, תוך עקיפת [[הליכוד]] מימין. זאת תוך ש[[גוש אמונים]], שרביםשהוקם על פי קריאותיו ורבים מפעיליו היו תלמידי הרב צבי יהודה ופעלו מכוחו, הקים יישובים רבים מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]].
מהלכים אלה תרמו לביטחון העצמי של הציבור הדתי לאומי. בעבר הייתה בציבור זה התחושה של נחיתות כלפי ה[[חלוציות]] ה[[חילוניות|חילונית]] בממד הלאומי, וכלפי ה[[חרדים|חרדיות]] בממד הדתי. עתה החל ציבור זה להוביל שינוי במפה הפוליטית והמדינית, מתוך ביטחון עצמי שהדרך הנכונה כוללת את הממד הדתי והממד הלאומי יחד. במקביל, החליפו בהדרגה תלמידיו ותלמידי תלמידיו של הרב צבי יהודה את ה[[ר"מ]]ים החרדים בחלק מ[[ישיבה תיכונית|הישיבות התיכוניות]].
 
שנית, כשבמקביל, החליפו בהדרגה תלמידיו ותלמידי תלמידיו של הרב צבי יהודה את ה[[ר"מ]]ים החרדים בחלק מ[[ישיבה תיכונית|הישיבות התיכוניות]], ואף הקימו בעצמם ישיבות נוספות - הן תיכוניות והן גבוהות והסדר. בכך נוצר בהשפעתו הישירה [[עולם התורה|עולם תורה]] דתי לאומי ענף.{{הערה|שם=ראיון 2|ראיון עם שבעה מתלמידיו בשכבת [[שבט איתנים]] וסביבתה לפני יום ירושלים ה'תשע"ה. [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]]}}
 
מהלכים אלה תרמו לביטחון העצמי של הציבור הדתי לאומי. בעבר הייתה בציבור זה התחושה של נחיתות כלפי ה[[חלוציות]] ה[[חילוניות|חילונית]] בממד הלאומי, וכלפי ה[[חרדים|חרדיות]] בממד הדתי. עתה החל ציבור זה להוביל שינוי במפה הפוליטית והמדינית, מתוך ביטחון עצמי שהדרך הנכונה כוללת את הממד הדתי והממד הלאומי יחד. במקבילמחד, החליפו בהדרגה תלמידיו ותלמידי תלמידיו של הרב צבי יהודה את ה[[ר"מ]]ים החרדים בחלק מ[[ישיבהובעולם תיכונית|הישיבותתורני התיכוניות]]מאידך.
 
הרב צבי יהודה דרבן את תלמידיו למעורבות בחיי המעשה ב[[ישראל|מדינת ישראל]]. תלמידיו הקימו חלק ניכר מן [[ישיבה גבוהה|הישיבות הגבוהות הציוניות]], [[ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר]] וה[[מכינה קדם צבאית|מכינות הקדם צבאיות]] הדתיות.
שורה 167 ⟵ 171:
 
== השפעתו הציבורית ==
משנתו ודמותו של הרב צבי יהודה קוק הייתה ידועה במעגלים רחבים בחברה הישראלית והוא ניהל קשרים עם אנשי רוח רבים, כמו [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[אז"ר]]. הוא נחשב למנהיג הרוחני הבולט בציבור הדתי לאומי. והיה אף בעל השפעה על אנשים מחוץ למחנה הדתי - דוגמת [[משה דיין]]{{הערה|שם=ראיון 2|}}.
 
הוא נטל חלק במגעים עם הממשלה בשאלת גיוסם של בני הישיבות והשתתף בפגישות בנושא עם [[דוד בן-גוריון]] ועם [[משה דיין]]. הפגישה עם דיין הייתה כעשור אחרי זו שעם בן-גוריון, ובזמנה כבר בלט הרצי"ה במנהיגותו והיה דומיננטי בה מאוד. הוא היה נחרץ למנוע כל גיוס שלהם בכפייה ושלא בהסכמת הרבנים.{{הערה|שם=ראיון}}
הרב צבי יהודה היה מיודד עם חלק מהמנהיגים החרדים הבולטים, בהם הרב [[יחזקאל סרנא]] והרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. עם זאת היו בציבור ה[[חרדי]] שהתנגדו לו, בשל תמיכתו ב[[ציונות]] וב[[ישראל|מדינת ישראל]].
 
מתנגדים נוספים קמו לו בחוגי השמאל הפוליטי הדתי, שהצמיחו אחר כך את [[מפלגת מימד]] ואת "[[נתיבות שלום (תנועה פוליטית)|נתיבות שלום]]".