צבי יהודה הכהן קוק – הבדלי גרסאות

הרב צבי יהודה ראה ב[[יום העצמאות]] קדושה{{הערה|{{ציטוטון|ברור הוא שקדושה מרובה קיימת ביום בו הוקמה מדינתם של עם הקודש על אדמת הקודש}}}}<ref name=":1" />. אמר שיש להרבות בשמחה ביום זה, וראה בקיום סעודה בו כבימי מועד [[סעודת מצווה]] של הודיה על הקמת המדינה, הוא ייחס חשיבות רבה לסעודה זו המבטאת את משמעות חגיגת היום כמצווה<ref name=":3">{{צ-מאמרהערה|מחבר=הרב אברהם וסרמן וארנון סגל|שם=דגל, ראיון עם כעשרה מתלמידיו לקראת [[יום ירושלים|כתב]] ה'תשע"ה, בעלון עת=[[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]]|כרך= [https://www.flipsnack.com/79987ECF8D6/497.html גיליון 497]|, עמ=' 10-9|שנת הוצאה=תשע"ה}}</ref>{{הערה|הרב [[שלמה אבינר]], '''[[שיחות הרב צבי יהודה]]''', מועדים, כרך ב, עמ' 138, 222-221; '''שיחות הרב צבי יהודה''', אורות ישראל ותחייתו, עמ' 33; '''רבנו''', עמ' 150. הרב [[שמואל כ"ץ (רב)|שמואל כ"ץ]], [https://orot.ac.il/יום-העצמאות-במשנתו-הגותו-והנהגתו-של-הרציה#_ftnref18 יום העצמאות במשנתו, הגותו והנהגתו של הרצי"ה]}}

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ועם גדילתה המשמעותית של הישיבה ופרסום דבריו בידי תלמידיו, נפתח בחיי הרצי"ה פרק חדש כ"מנהיג לאומי".{{מקור|איפה בכתבה?}} צד ההנהגה שבו הלך אז והתעצם, והתבטא בתחומים רבים כמו עצם היחס למדינה, המאבק נגד ה[[מסיון]], הובלת ההתיישבות ביהודה ושומרון וכרוזיו בעניין, ועוד.<ref{{הערה|הרב name=":3אברהם וסרמן וארנון סגל, ראיון עם כעשרה מתלמידיו לקראת [[יום ירושלים]] ה'תשע"ה, בעלון [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]] [https:/>/www.flipsnack.com/79987ECF8D6/497.html גיליון 497], עמ' 10-9}}

שנית, כשבמקביל, החליפו בהדרגה תלמידיו ותלמידי תלמידיו של הרב צבי יהודה את ה[[ר"מ]]ים החרדים בחלק מ[[ישיבה תיכונית|הישיבות התיכוניות]], ואף הקימו בעצמם ישיבות נוספות - הן תיכוניות והן גבוהות והסדר. בכך נוצר בהשפעתו הישירה [[עולם התורה|עולם תורה]] דתי לאומי ענף.<ref{{הערה|ראיון name=":4">הטובעם כאןשבעה רקמתלמידיו גדלבשכבת [[שבט איתנים]] וסביבתה לקראת יום השנה לפטירת הרצי"ה, ה'תשע"ה. [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]] [https://www.flipsnack.com/79987ECF8D6/489.html גיליון 489], תשע"ה, עמ' 10-6</ref>}}

משנתו ודמותו של הרב צבי יהודה קוק הייתה ידועה במעגלים רחבים בחברה הישראלית והוא ניהל קשרים עם אנשי רוח רבים, כמו [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[אז"ר]]. הוא נחשב למנהיג הרוחני הבולט בציבור הדתי לאומי. והיה אף בעל השפעה על אנשים מחוץ למחנה הדתי - דוגמת [[משה דיין]]<ref{{הערה|ראיון name=":4עם שבעה מתלמידיו בשכבת [[שבט איתנים]] וסביבתה לקראת יום השנה לפטירת הרצי"ה. [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]] [https:/>/www.flipsnack.com/79987ECF8D6/489.html גיליון 489], עמ' 10-6}}.{{מקור|איפה בכתבה?}}

הוא נטל חלק במגעים עם הממשלה בשאלת גיוסם של בני הישיבות והשתתף בפגישות בנושא עם [[דוד בן-גוריון]] ועם [[משה דיין]]. הפגישה עם דיין הייתה כעשור אחרי זו שעם בן-גוריון, ובזמנה כבר בלט הרצי"ה במנהיגותו והיה דומיננטי בה מאוד. הוא היה נחרץ למנוע כל גיוס שלהם בכפייה ושלא בהסכמת הרבנים.<ref{{הערה|הרב name=":3אברהם וסרמן וארנון סגל, ראיון עם כעשרה מתלמידיו לקראת [[יום ירושלים]] ה'תשע"ה, בעלון [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]] [https:/>/www.flipsnack.com/79987ECF8D6/497.html גיליון 497], עמ' 10-9}}