ויקיפדיה

שאול ישראלי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
ביטול גרסה 33718487 של יושב אוהל (שיחה) ביטול השחתות
תגיות: ביטול שוחזרה
ושוב מלחמות העריכה של האנונימי, ושוב נבטל אותם, כרגיל
שורה 28:
הרב '''שאול ישראלי''' ([[כ"ה בתמוז]] [[ה'תרס"ט]], [[14 ביולי]] [[1909]] – [[י"ט בסיוון]] [[ה'תשנ"ה]], [[17 ביוני]] [[1995]]) היה [[רב]] ו[[פוסק]], מן הרבנים הבולטים של ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] ו[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[מרכז הרב]]. תלמיד מובהק וקרוב של [[הראי"ה קוק]].
 
כיהן כרבו הראשון של [[כפר הרא"ה]], [[דיין (משפט עברי)|דיין]] ב[[בית הדין הרבני הגדול]], וכחבר [[מועצת הרבנות הראשית]]. נשיא מכון [[ארץ חמדה (כולל)|ארץ חמדה]] וחבר ה[[נשיא (ארגון)|נשיאות]] המייסדת של [[איחוד הרבנים למען ארץ ישראל]]. ממקימי [[חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי]], דוברו{{מקור|עמוד?}} ועורך ביטאונו - 'התורה והמדינה'.{{הערה|אברהם ישראל שריר (עורך), '''גאון בתורה ובמידות''', הוצאת ארז, תשנ"ט}}
 
נחשב לפוסק בעל שיעור קומה בולט, ורבים ממורי ההוראה בציונות הדתית הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו.{{הערה|[[משה הלינגר]] ויצחק הרשקוביץשם=רונס|רונס, '''[https://en.idi.org.il/media/4039/obedience-and-civil-disobedience-in-religious-zionism-book.pdfמשנתו ציותההלכתית ואישל ציותהרב בציונותשאול הדתית - מגוש אמונים ועד תג מחיר]'''ישראלי, הוצאתרמת [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], עמ'גן 2712012}}{{מקור|עמוד?}}, בעיניובעיני רבים היה לפוסק הבולט בציונות הדתית. מאזרבים [[שנותממורי השישים]]ההוראה בציונות הדתית הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו.{{הערה|[[משה הלינגר]] ויצחק הרשקוביץ, '''[https://en.idi.org.il/media/4039/obedience-and-civil-disobedience-in-religious-zionism-book.pdf ציות ואי ציות בציונות הדתית - מגוש אמונים ועד תג מחיר]''', הוצאת [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], עמ' 115215 ו271}} חתן [[פרס ישראל]] ל[[ספרות תורנית]].
 
==תולדות חייו==
שורה 47:
בתחילת שנת ה'[[תרצ"ד]] עלה לארץ ישראל והחל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], שם יצר קשר חזק עם הרב [[יעקב משה חרל"פ]], למד איתו בחברותא, ונהג להכין עימו את השיעור הכללי.
 
לאחרמאז פטירת רבו הרב חרל"פ, המשיך כל חייו בביתו את מנהגו של הרב חרל"פ לקיים מעמד [[שירת הים]] בליל [[שביעי של פסח]] בחגיגיות וברוב עם. לפני השירה נשא דבריםדברי הגות ורגש על משמעות המעמד, ולאחר מכן שרו את שירת הים בלחן המסורתי של הרב חרל"פ.{{הערה|'''גאון בתורה ובמידות''', עמ' 154. '''דרשות לימי הפסח''', הקדמה (מהרב ישראל שריר)}}
 
===ברבנות כפר הרא"ה===
בשנת ה'[[תרצ"ח]] קיבל [[סמיכה לרבנות]] מהרב חרל"פ ומהרב [[איסר זלמן מלצר]] ובחנוכה של אותה שנה נבחר לרבו של [[כפר הרא"ה]] (המושב הראשון של יישובי [[הפועל המזרחי]] שמינה לעצמו רב) בתמיכתו של הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]. נשא לאישה את בת דודתו בת-שבע בורגנסקי. בכפר הרא"ה עיצב הרב ישראלי יחד עם חברי הכפר אורח חיים של יישוב [[חקלאי]] [[דתיים לאומיים|דתי]], בין השאר גרם להם לפתור סכסוכים ביניהם בבית הדין בראשותו.{{הערה|שם=כץ|הרב שמואל כ"ץ, [http://eretzhemdah.org/Data/UploadedFiles/SitePages/896-sFileRedir.pdf תולדות חייו של הרב שאול ישראלי זצ"ל]}}
 
במהלך תקופה זו עסק הרב ישראלי רבות בהלכות [[מצוות התלויות בארץ]] (הלכות [[שמיטה]], [[עורלה]], [[כלאי הכרם]]), הן בבירור ההלכה למעשה והן בהטמעתה בהתיישבות הדתית.{{הערה|שם=שאול1|[https://mercazharav.org.il/רבותינו%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95/הרב%D7%94%D7%A8%D7%91-שאול%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C-ישראלי%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/ הרב שאול ישראלי] באתר [[ישיבת מרכז הרב]]}} כמומחה לנושאים אלו נבחר לימים לעמוד בראש המחלקה למצוות התלויות בארץ של [[הרבנות הראשית לישראל]]. כשהוקם [[מכון התורה והארץ]] על ידי תלמידו הרב [[יהודה הלוי עמיחי]] התייעצו בו רבני המכון. בירוריו ופסיקותיו בנושאים אלו ראו אור בספריו "ארץ חמדה" (שהשלים ביום [[הקמת המדינה]], [[ה' באייר]] תש"ח) ו"חוות בנימין".
 
בשנת ה'[[ת"ש]] הקים הרב [[משה צבי נריה]] את ישיבת [[בני עקיבא]] בכפר הרא"ה ([[ישיבת כפר הרא"ה]], שהייתה בתחילה "[[ישיבה קטנה]]"). הסיבה המרכזית להקמתה באתר זה הייתה הסמיכות לרב ישראלי, והוא לימד בה את השיעור הגבוה במשך מספר שנים. לאחר מכן הקים הרב ישראלי את ה"מכון להלכה ברורה בהתיישבות חקלאית", שנסגר במהרה עקב קשיים כלכליים. עם סגירת המכון נענה לבקשתו של הרב [[יהושע יגל]] – ראש [[מדרשית נעם]] ב[[פרדס חנה]] ללמד במדרשייה, ומסר בה שיעורים קבועים ב"[[מחשבת ישראל]]". את שיעוריו בנושא הוציא בספר "פרקים במחשבת ישראל" (מהדורה ראשונה [[ה'תשי"ב]]). עם פרסום הספר, שהציג סדר שיטתי ומקורי לנושא, הוכר המקצוע לבחינות הבגרות.{{הערה|ישראל שריר, {{אנצ דעת|1070}}}}
שורה 69:
קיבל את [[פרס ישראל]] ל[[ספרות תורנית]] לשנת [[תשנ"ב]], [[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] לשנת [[תשי"ח]], [[פרס הרב מימון]] לשנת [[תשל"ב]], והפרס על שם חיים משה שפירא לשנת [[תש"ן]].
 
===בישיבת מרכז הרב ובראשותה===
בשנת ה'תשי"ג הציעו מקימי [[ישיבת כרם ביבנה]] לרב ישראלי לעמוד בראשה, אך הוא סירב.<ref>שאול מייזליש ואליהו רוט (עורכים), '''יבנה וחכמיה – סיפורה של אם ישיבות ההסדר''', יבנה תש"ע, עמ' 54</ref> בשנת ה'תשי"ט, לאחרביקש פטירתממנו הר"מראש [[יעקבישיבת כלאב]],מרכז נוצרהרב צורך- בתגבורהרב צוות המלמדים ב[[ישיבתצבי מרכזיהודה הרבהכהן קוק]].{{הערה|שם=שאול1}} ראשלכהן הישיבהמתחתיו הרבבישיבה{{הבהרה}}{{מקור}} ולהעביר [[צבי יהודה הכהן קוק]] שלח את תלמידיו לבקש ממנו להעביר שיעור כללי בישיבה]], בנוסף לרב [[אברהם אלקנה שפירא]] שהעביר את השיעור הכללי ביום שלישי.{{הערה|שם=שאול1}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maale.org.il/אינדקס%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%A7%D7%A1-הציונות%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-הדתית%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA/אישים%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D/cont19545|כותרת=שאול ישראלי|אתר=באתר [[מעלה - המרכז לציונות דתית]]|תאריך_וידוא=2022-04-14}}</ref> הוא נענה לבקשה, החל במסירת השיעור, וכונה בתואר "ראש ישיבה"{{מקור}}. מאז, במשך 36 שנה, עד חודשים ספורים לפני פטירתו, לימד שיעור כללי בישיבה ביום חמישי., בנוסף לשיעור הכללי של מקבילו הרב שפירא - שנמסר ביום שלישי{{הערה|שם=כץ}} שיעוריו אלו החלו לראות אור בסדרה "שערי שאול". את השיעורים מסר, בניגוד למקובל, על גרם המדרגות של ארון הקודש ולא על הדוכן עצמו, בנמקו שאינו יכול לעמוד במקום שבו עמד הרב קוק.{{הערה|שם=שאול1}}
 
בויכוח שהתגלע עם פטירתו של [[הרב צבי יהודה קוק]] בשנת תשמ"ב, תמך בסמכותו הבלעדית של הרב שפירא כראש הישיבה (כשהוא לצידו), ללא שותפות הרב [[צבי טאו]], ומאז היו שניהם ראשי הישיבה. בעמדם יחד בראשותה הם בלטו בהנהגת הציבור, בין השאר בהובלת מאבקיםהמאבקים על [[ארץ ישראל השלימה|שלימות ארץ ישראל]]. בתקופתהם [[הסכמיאלו אוסלו]]שייסדו, הם ייסדו יחד עם הרב [[נחום אליעזר רבינוביץ]] והרב [[משה צבי נריה]] את [[איחוד הרבנים למען ארץ ישראל]] בתקופת [[הסכמי אוסלו]].▼
כן ביקש ממנו הרצי"ה לכהן מתחתיו{{הבהרה|סיבה=במקורות כתוב שהיה ר"מ עד פטירת הרצי"ה}}{{מקור}}, והוא כונה בתואר ראש הישיבה{{הבהרה|סיבה=ממתי?}}{{מקור}}.
 
▲בויכוח שהתגלע עם פטירתו של [[הרב צבי יהודה קוק]] בשנת תשמ"ב, תמך בסמכותו הבלעדית של הרב שפירא כראש הישיבה (כשהוא לצידו), ללא שותפות הרב [[צבי טאו]]. בעמדם יחד בראשותה הם בלטו בהנהגת הציבור, בין השאר בהובלת מאבקים על [[ארץ ישראל השלימה|שלימות ארץ ישראל]]. בתקופת [[הסכמי אוסלו]], הם ייסדו יחד עם הרב [[נחום אליעזר רבינוביץ]] והרב [[משה צבי נריה]] את [[איחוד הרבנים למען ארץ ישראל]].
 
נפטר ביום [[שבת]] [[פרשת שלח לך]], [[י"ט בסיוון]] ה'[[תשנ"ה]], ונטמן למחרת בהלוויה רבת משתתפים ב[[בית הקברות סנהדריה]] בירושלים.
 
==דרכו ההלכתית==
בפסקיו, מיעט הרב ישראלי לעסוק בספרות ה[[שאלות ותשובות|שו"ת]] של ה[[אחרונים]], והכרעותיו בנויות לרוב מדיון בתלמוד, הראשונים והשולחן ערוך. עיונו באחרונים התמקד בעיקר באלה המרכזיים דוגמת [[שו"ת חתם סופר|החתם סופר]] ו[[הנודע ביהודה]], וכן רבו [[הראי"ה קוק]] ו[[אברהם ישעיהו קרליץ|החזון איש]]. הוא עסק בכתבי ה"אחרונים" תוך ביקורתיות ונכונות לחלוק עליהם בהתאם לדעתו בסוגיה. כן השתמש לעיתים בליבות רעיונותיהם, תוך הפקת כיווני הסבר מחודשים משל עצמו, מתוכן.<ref>יצחק רונס, [https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/2_2-2.pdf משנתו ההלכתית של הרב שאול ישראלי], עמ' א-ב</ref>
 
לצד רבנים דוגמת הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]], נודע בבירורי ההלכה בענייני ציבור ומדינה ובחלוציותו בהם, וכן היה ממניחי היסודות להלכות [[מצוות התלויות בארץ|המצוות התלויות בארץ]]. שני נושאים אלו לא עובדו דיים מבחינה הלכתית בשנות ה[[גלות (יהדות)|גלות]], והצריכו בירור מן היסוד. זו אחת הסיבות לבולטות של דבריהעיסוק בדברי הראי"ה בכתיבתו של הרב ישראלי בנושאים אלו, ושלוכן דברישל החזון איש בפסקיו בנוגע למצוות התלויות בארץ, היות ומשנתם בנושאים אלו משמעותית ונצרכת במיוחד, בשל מיעוט התוכן הקיים לגביהם אצל אחרים. הוא ראה בפועלו בתחום זה ניסיון להגשמת קריאתו של הראי"ה להחיות את [[תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד)|תורת ארץ ישראל]]. פסיקתו במקרים רבים התבססה על עמדותיו הגאוליות ביחס ל[[ציונות|תהליך הציוני]] ו[[הכרזת העצמאות|הקמת המדינה]], והמשמעות ההלכתיות שייחס להם.
 
ניתוחו ההלכתי מושפע מ[[ישיבה|דרך הלימוד הישיבתית]], המעמיקה בניתוח מושגי ולמדני. הוא משתמש לעיתים באבחנת [[צווי דינים]] במהלך דיונים בבעיות שונות. לדעתו בבירורי ההלכותהלכות שהתחדשומדינה עםוכדומה הקמתהדברים המדינה הדבריםאף מוכרחים, מפני שבנושאיםשאין אלותוכן חסריםרב תקדימיםבנושאים אלו בספרות ההלכתיתהקדמונים, הקיימת.<ref>יצחקוסגנון הלכתי שנסמך בעיקר על המופיע בהם לא יצלח לבירורי הלכות אלו.{{הערה|שם=רונס|רונס, [https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/2_2-2.pdf משנתו ההלכתית של הרב שאול ישראלי], עמ'רמת א-ב,גן 303-301</ref>2012}}
 
==עמדותיו==
שורה 89 ⟵ 87:
 
ראה ב[[מדינת ישראל]] וקיבוץ הגלויות [[אתחלתא דגאולה]], וסבר שגדולי [[תלמיד חכם|תלמידי החכמים]] צריכים לעמול לברר את הסוגיות הנוגעות להנהגת מדינה יהודית על פי תורה ולפעול להוביל לכיוון זה את המדינה.{{הערה|הקדמתו לגיליון הראשון של קובץ [[התורה והמדינה]] של [[חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי]]}}{{מקור|את ההקדמה לכרך הראשון של "התורה והמדינה", בה מופיעים הדברים, כתב הרב כ.פ.טרוכש}}
 
סבר שאין מניעה הלכתית למנות נשים ונכרים לתפקידים ציבוריים במדינה דמוקרטית.{{הערה|יצחק רונס, [https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/2_2-2.pdf משנתו ההלכתית של הרב שאול ישראלי], עמ' 55-52}}
 
בעקבות [[פעולת קיביה]] ו[[פעולות התגמול|פעולות תגמול]] אחרות שבהן נהרגו אזרחים שלא היו מעורבים בלחימה כתב הרב ישראלי מאמר נרחב, ובו אחת ההתייחסויות ההלכתיות הראשונות שנכתבו בנושאים אלה. במאמר הוא קובע שאסור לפגוע באופן מכוון בבלתי מעורבים, אולם מתיר פגיעה אגבית בבלתי מעורבים כאשר מנסים לפגוע במחבלים המסתתרים ביניהם. עוד כתב שכאשר רובה ככולה של האוכלוסייה מעודדת את פעולת הכנופיות והדבר מסייע להגברת פעולותיהן, יש לאוכלוסייה דין רודף, אולם גם אז אסור לפגוע בילדים בכוונה תחילה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43775&st=&pgnum=113|כותרת=עמוד הימיני, סימן טז, "פעולות צבאיות להגנת המדינה"|הכותב=הרב שאול ישראלי |תאריך= |שפה= |ציטוט= |מידע נוסף=}}}}
שורה 173 ⟵ 169:
* ישראל שריר, {{אנצ דעת|1070}}
* [https://eretzhemdah.org/content.asp?PageId=1&lang=he מרן הגאון שאול ישראלי זצ"ל], באתר [[ארץ חמדה (כולל)|ארץ חמדה]]
* [https://mercazharav.org.il/רבותינו%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95/הרב%D7%94%D7%A8%D7%91-שאול%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C-ישראלי%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99/ הרב שאול ישראלי] באתר [[ישיבת מרכז הרב]]
* [http://meyda.education.gov.il/files/tarbut/pirsumeagaf/kitveet/268pdf.pdf גיליון של "דף לתרבות יהודית" על הרב ישראלי ומשנתו], באתר [[משרד החינוך]] {{כ}}
* {{אתר ישיבה1|1=אליעזר מלמד|2=הרב ישראלי - רב, דיין ראש ישיבה|3=3588}}
שורה 181 ⟵ 177:
* [[שמואל כ"ץ (רב)|שמאול כ"ץ]], [http://eretzhemdah.org/Data/UploadedFiles/SitePages/896-sFileRedir.pdf תולדות חייו של הרב שאול ישראלי]
* [https://www.youtube.com/watch?v=wEGtDuTbsRw סרט אודותיו] בהפקת [[אולפני אתרוג]]
* [https://www.youtube.com/watch?v=kNW0hkHn3mM&t=4s מצגת על חייו ופועלו] באתר [[יוטיוב]]
 
=== מאמרים ושיעורים ===
שורה 220 ⟵ 216:
[[קטגוריה:דמויות מופת של החמ"ד]]
[[קטגוריה:רבנים שקראו לסרב לפקודת פינוי שטחים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל לספרות תורנית]]▼
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1909]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1995]]
▲[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל לספרות תורנית]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שאול_ישראלי"