ויקיפדיה

פורום משפחות פדויי השבי - לוחמי חיל החפרים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגית: שוחזרה
מ שוחזר מעריכות של Mod (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot
שורה 5:
== רקע ==
=== ארגון פדויי השבי ===
בין השנים 1941–1945 הוחזקו כ-2,000 חיילים ארצישראליים בשבי מדינות הציר, מרביתם בידי הגרמנים. ככל הידוע מדובר באחת מפרשיות השבי הגדולות בתולדות העם היהודי, ובוודאי הגדולה שבהן מאז גלה העם היהודי מארצו בתקופת האימפריה הרומית{{הערה|בתנ"ך ישנם רק אזכורים מעטים על לקיחת שבויים, ואלה הם: 1. ארבעת המלכים שפשטו ולחמו נגד מלכי סדום – לקחו עמם את בני משפחת לוט, ואברהם גייס 318 חניכים ורדף אחריהם ושחרר את השבויים. אבל לא מציינים את המספר (בראשית יד). 2. מסופר על פלשתים אשר פשטו על צקלג ולקחו בשבי את הנשים (ולא המיתו איש), ובהמשך כתוב שלקחו גם את הבנים והבנות. גם כאן לא מציינים מספרים. גם דוד דלק אחריהם ושחרר את כל השבויים. (שמואל א ל- 3–6). 3. בימי אחז המלך פשטו האדומים על יהודה ולקחו שבויים, אבל לא כתוב כמה (דברי-הימים ב כח 16); האשורים מגלים מבני ישראל, ואחריהם הבבלים מבני יהודה – אבל אין מספרים. ב[[ספר עזרא]] מסופר על שיבת ציון, ומונים את השבים מן הגלות (אבל לא כמה יצאו בגלות), שם מציינים במשפחות מסוימות כמה חזרו (המספר מגיע לכמה אלפים) אבל משפחות רבות אחרות מופיעות רק בשמותיהן וללא מספרים (עזרא ב).
 
היו גם מלחמות פנימיות בקרב הישראליים: יפתח הגלעדי לחם נגד אפרים וכתוב שנפלו 42,000 (אבל לא מדובר על שבויים, ובכלל – מספרים כאלה מוגזמים להחריד, כי מלחמות בתקופה ההיא, למעט מסעות עונשין גדולים של מלכי מצרים, למשל – כללו לכל היותר מאות אחדות של לוחמים, ובדרך כלל רק כמה עשרות). וישנם המפרשים "אלף" במובנו האחר המופיע בתנ"ך, היינו יחידה משפחתית, חמולה (למשל גדעון אומר למלאך "...הנה אלפי הדל במנשה" שופטים ו- 15).(הסבר זה ניתן על ידי פרופסור [[שמאי גלנדר]] זכרו לברכה, חוקר מקרא מוסמך, כתשובה לפניית פורום המשפחות). ב[[מרד בר כוכבא]] מדובר על כ-200 אלף עד 600 אלף הרוגים ופצועים וכאלו ששועבדו/הוגלו}}
 
פדויי השבי התנדבו ראשונים לצבא הבריטי, ממש עם פרוץ המלחמה ושולבו בתפקידים מגוונים ביחידות מקומיות שונות של הצבא הבריטי מרביתם ב[[מתנדבי היישוב בחיל החפרים|חיל החפרים]] אך גם ביחידת תפעול הנמלים 1039 (הסווארים), חילות [[חיל ההנדסה המלכותי|ההנדסה]] הקשר ההובלה ו[[חיל האוויר המלכותי|האוויר]], חיל הציוד, התחזוקה, החרושת והרפואה, [[מתנדבי היישוב בבאפס|הבאפס]] (חיל הרגלים הבריטי), [[הרגימנט הארץ ישראלי]], קומנדו המזרח התיכון וחיל התותחנים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גלבר יואב|שם=תולדות ההתנדבות|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=1979|מו"ל=יד יצחק בן צבי|כרך=ראשון, ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית 42–1939|עמ=181-203, 221-253}}}} 
שורה 21:
עוד כשהוחזקו במחנות השבויים בשלזיה עילית (פולין הכבושה) מינו לעצמם החיילים הארצישראלים הנהגה פנימית שהיוותה את הקשר בינם לבין שוביהם הגרמנים. בראש הנהגתם עמד הסמל [[יוסף אלמוגי|יוסף (קרלנבוים) לימים אלמוגי]]{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0|{{צ-ספר|מחבר=גלבר יואב|שם=תולדות ההתנדבות|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=1979|כרך=רביעי, "בין בריטים ערבים וגרמנים"|עמ=166-7}}}} וסייעו לו במשימה זו חיילים רבים מרביתם סרג'נטים ([[דרגות צה"ל|סמלים]]) וקורפורלים (רבי טוראים) וביניהם: שלמה (סלודש) סלע, [[חיים גלובינסקי]], אפריים דרייפוס (דרע), אסיר שוסטרמן{{הערה|שם=הערה מספר 25561559:0}} ואחרים. עם שחרורם מהשבי המשיך ארגונם להתקיים בשם "ארגון פדויי השבי" והיו חברים בו ככל הידוע: שלמה (סלודש) סלע, משה (מוסא) עמית, ישראל יצחק לוקסנבורג, אורי שליט, ישראל בריק, יעקב ריבקין (מזכיר), משה שדמי, רייכפלד (שם פרטי לא ידוע), בוים (ישראל) אילן, חיים גלובינסקי.
 
ארגון פדויי השבי היה אחראי על הוצאת מספר ספרי זיכרונות ביניהם ספריהם של שלמה סלע (סלודש) "בכבלי השבי" ושל אלכסנדר גלנץ "המאבק בכבלי בשבי" וכן על ההתכנסות השנתית אותה ערכו החברים ב- 29 באפריל בכל שנה לציון יום הנפילה בשבי בקלמטה, יוון.
 
מסמכים שנמצאו בעיזבונות פדויי השבי מלמדים שעוד בשנות ה-80 המאוחרות המשיך ארגון פדויי השבי לקיים פגישות שנתיות עם אנשיו ואף להשתתף באירועים שונים, כמו טקס היזכור השנתי ב[[הר הרצל]] הנערך על ידי [[משרד הביטחון]] בכל שנה [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה|ביום השואה]]. המסמכים מלמדים על תחושותיהם הקשות של פדויי השבי לגבי מצב הנצחתם ועל שאיפותיהם לקמת ארגון יציג שיפעל לתיקון המצב. ולהנכחת תרומתם למאבק המלחמתי. משה צבי גרינבלום, מפדויי השבי, תיאר באופן מפורט את חזונו לגבי ארגון פדויי השבי אותו הוא כינה "מועדון". הוא הציע שייבחר ועד בו יהיו חברים לפחות 9 אנשים (5 מתל אביב והיתר מחוצה לה) שיטפלו לדבריו ב:
שורה 32:
 
=== פורום משפחות פדויי השבי ===
פורום משפחות פדויי השבי-לוחמי חיל החפרים הוקם ב- 29.4.13 על ידי <u>טליה קליינר-דייגי</u> נכדתו של אברהם דייגי בעקבות קושי למצוא מידע על סבה בארץ.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jewishpioneers.com/blank-1|הכותב=|כותרת=פדויי השבי - לוחמי חיל החפרים, סווארים, חילות ההנדסה, הקשר, התובלה והאוויר במערכה על יוון|אתר=|תאריך=}}}}
 
את החיפוש החלה טליה בהקמת [https://www.facebook.com/groups/515071698528438/?ref=bookmarks קבוצת פייסבוק], ביחד עם קומץ משפחות נוספות, כשמטרתה הראשונית הייתה שיתוף תמונות מסמכים וזיכרונות, דרכם קיוותה תוכל ללמוד מידע נוסף אודות סבה ותקופת שביו. עד מהרה הצטרפו ליוזמה עוד ועוד משפחות פדויי שבי אשר הביעו גם הם את רצונם להשלים ידע אישי חסר אודות הוריהם. קבוצת הפייסבוק שהוקמה ייצרה, לראשונה בהיסטוריה, גישה לחומרים שנשארו בידי בני משפחות השבויים (חומרים שארכיונים ומוזיאונים בישראל לא מצאו בהם עניין לאורך השנים). כמו ראשוני מקימי קבוצת הפייסבוק גם בני משפחות חדשות שהצטרפו עם הזמן לקבוצה סיפרו על כעסם של פדויי השבי ממצב הנצחתם ומהנחלת סיפורם לדורות הבאים דרך המערכות השונות בישראל (משרד הביטחון, משרד החינוך ואחרים). וכך תקופה קצרה אחרי הקמת פורום המשפחות צרפו מקימי הפורום למטרותיהם גם את השאיפה לקדם את מצב הנצחתם והנחלת סיפורם של פדויי השבי בישראל ומחוצה לה.
שורה 67:
 
שלושת הגדודים הסדירים של חיל ההנדסה שמספריהם: 601, 603 ו–605 הם מספרי שלוש מפלוגות חיל החפרים, אות וציון למורשתו של החיל שהחלה כבר עם הקמת פלוגות המתנדבים הארצישראליים לחיל החפרים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.handasa.org.il/%D7%A4%D7%93%D7%95%D7%99%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%99|כותרת=פדויי השבי חיל החפרים הבריטי במלחמת העולם השנייה|אתר=עמותת חיל ההנדסה}}</ref>
 
 
 
מפקדו הראשון של חיל ההנדסה תא"ל במיל. [[עמנואל שחר]] נמנה אף הוא בין ראשוני המתנדבים לצבא הבריטי שם רכש את מקצוע ההנדסה הצבאית. תא"ל שחר נקרא על ידי [[דוד בן-גוריון]] אל הדגל עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]] והביא איתו את הידע שצבר בשנות שירותו בצבא הבריטי.[[קובץ:פגישת היכרות אושרי לוגסי ישי דותן ופורום המשפחות.jpg|טקסט=נציגי פורום משפחות פדויי השבי עם קהנ"ר תא"ל אושרי לוגסי ויו"ר עמותת מורשת חה"ן|ממוזער|נציגי פורום המשפחות טליה קליינר דייגי ויוסי סולומין בפגישת היכרות עם תא"ל אושרי לוגסי, קהנ"ר ותא"ל מיל. ישי דותן יו"ר עמותת מורשת חה"ן (2016)]]בינואר 2016 נפגשו מובילת פורום משפחות פדויי השבי טליה קליינר דייגי ויוסי סולומין חבר צוות ההיגוי עם קצין ההנדסה הראשי תא"ל [[אושרי לוגסי]] ויו"ר [[היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי|עמותת מורשת חיל ההנדסה]] תא"ל (מיל.) [[ישי דותן]]. במהלך פגישה זו התקבלה החלטה להעמיק את הקשר בין הארגונים ולפעול לנוכחות משמעותית של סיפורם במורשת החיל. בין היתר נעשה לאורך השנים:
שורה 78 ⟵ 80:
לאורך שנות פעילותו עלה, מן הארגונים השונים איתם עומד פורום המשפחות בקשר וממשפחות פדויי השבי, צורך מהותי ברשימת שמותיהם של החיילים שלקחו חלק באירועים. לאחר שנים רבות בהן לא נמצאה רשימה שכזו החל פורום המשפחות בפרויקט "מפקד השבויים" – בו מתועדים שמותיהם של אלו שלקחו חלק באירועים, לכדי רשימה אחת לראשונה מאז החלה ההתנדבות ופרשת השבי.
 
על עריכת המפקד הופקדה מטעם פורום המשפחות <u>אורנה רון</u> ובו מתועדים שמותיהם ופרטיהם של חללי ונעדרי פרשת השבי, חיל החפרים-ההנדסה והחילות האחרים מראשית ההתנדבות. שמותיהם של פדויי השבי – הלא הם כל מי ששבו משנות השבי או הצליחו להימלט ממנו בדרכים שונות וכן גם שמותיהם של כל מי שנמצא כי היו חלק מראשית ההתנדבות לצבא הבריטי בארץ ישראל.
 
בחודש אפריל 2019 הועברו נתונים ראשונים מתוך מפקד השבויים אל משרד הביטחון [[היחידה להנצחת החייל]], מוזיאון [[בית הגדודים]] ו[[מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה|מוזיאון הלוחם היהודי]] ב[[לטרון]] ובהם פרטיהם של חללי ונעדרי האירועים. בעקבות נתונים חדשים אלו הושלמו פרטיהם של חללי ונעדרי חיל החפרים ב[https://www.izkor.gov.il/ אתר "יזכור"] של משרד הביטחון. זאת כחלק מפרויקט משותף של פורום המשפחות והיחידה להנצחת החייל בניהולו של מר יעקב גבאי, סגן ראש האגף וראש היחידה להנצחת החייל.
 
מפקד השבויים המלא היה צפוי להתפרסם בחורף 2020, אך מפאת [[מגפת הקורונה בישראל|מגפת הקורונה]] נדחה מועד פרסומו.
 
== תמונות השבויים ==
שורה 89 ⟵ 91:
מאות תמונות אלו עוברות תהליך של זיהוי תוך הצלבת נתונים עם מפקד השבויים על ידי מתנדבי פורום המשפחות.
 
תמונות השבויים יוענקו לבני משפחותיהם במקביל לפרסום מפקד השבויים.
[[קובץ:Released Jewish Pow's forest.jpg|ממוזער|שלט הכניסה ליער פדויי השבי ובו תמצית פרשת השבי]]
 
שורה 96 ⟵ 98:
בשנת 1944, מתוך מחנות השבי החלו השבויים ביוזמתו של קורפורל אפריים דרייפוס דרע, באיסוף מגבית שמטרתה – העברת הכסף כתרומה לקק"ל לצורך נטיעת עצים לכבודו של יוסף אלמוגי, מפקדם בימי השבי. אלמוגי התנגד לכך שנטיעת העצים תהיה אישית לכבודו ועל כן הרחיב את המגבית ואת הכסף שנאסף שלח לקרן הקיימת לישראל לצורך נטיעת "יער השבויים העבריים בגרמניה".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אלמוגי יוסף|שם=בראש מורם|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=1989|מו"ל=משרד הביטחון – ההוצאה לאור|עמ=145}}}}
 
בשנת 2013 הוחלט במסגרת התארגנות פורום המשפחות לקיים פגישה ביער שלהקמתו תרמו השבויים ב- 1944 מתוך מחנות השבויים, אך מנתונים שהגיעו מהקרן הקיימת עלה כי היער מעולם לא ניטע.
 
ב-29.4.15, לכבוד 70 שנה לשחרורם, נחנך "י[https://www.google.co.il/maps/place/יער+פדויי+השבי/@31.7580835,35.1496537,17z/data=!3m1!4b1!4m5!3m4!1s0x1502d75fbf8d7151:0xd3ed80f67f9f84e2!8m2!3d31.758079!4d35.147465?hl=iw ער פדויי השבי]" בהרי ירושלים והוגשמה משאלתם של פדויי השבי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.kkl.org.il/new_in_kkl/eretz-israel-ww2-prisoners-forest.aspx|הכותב=|כותרת=נחנך יער פדויי השבי|אתר=|תאריך=יום רביעי, מאי 06, 2015}}}}
שורה 104 ⟵ 106:
היער הוא חלק מ[[שביל ישראל]] וממוקם מתחת ל[[בית החולים הדסה עין כרם|הדסה עין כרם]] בדרך ל[[אבן ספיר]], בכניסה לשביל המעיינות (עין שריג).
 
== מערך שיעור - משרד החינוך ==
מתוך הבנה שחלק משמעותי ביכולת להנחיל לדורות הבאים את סיפורם של פדויי השבי טמון בייצוג הנושא ב[[משרד החינוך]] והנגשתו למורים פנתה מטעם פורום המשפחות גילה וילצ'ינסקי אל הגברת אלירז קראוס - מנהלת אגף "רוח וחברה", המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. בהחלטה בעלת חשיבות היסטורית רבה אפשרה הגברת קראוס פתיחתו של מיזם במסגרתו הוכן על ידי "יד ושם" בעבור משרד החינוך מערך שיעור על פדויי השבי על ידי הגברת נעמה אגוזי – רכזת מחוז צפון, המגמה להכשרת מורים, יד ושם.
 
שורה 154 ⟵ 156:
*[https://www.jewishpioneers.com/copy-of-2016-1 משלחת לטקס העולמי השנתי לזכר הקרב על קלמטה] – מאי 2016
*[https://www.jewishpioneers.com/copy-of-2016 מסע בנים Road To Liberation – ליוון ופולין לציון 75 שנה לנפילתם בשבי] בשיתוף [[מרכז משמעו"ת]], קריית מוצקין - ספטמבר 2016
*[https://www.jewishpioneers.com/copy-of-9 כנס נעילת אירועי שנת ה- 75 לפרשת השבי] – בית הגדודים בשיתוף הגברת נעמה אגוזי, [[יד ושם]] – 23.12.2016
*הטקס השנתי [https://www.google.com/maps/place/יער+פדויי+השבי/@31.758079,35.147465,15z/data=!4m5!3m4!1s0x0:0xd3ed80f67f9f84e2!8m2!3d31.758079!4d35.147465 ביער פדויי השבי] - סיור אביבי - בשיתוף חיל הנדסה - 20.4.2017 (מתקיים כל שנה באביב)
*אירוח ביקורה של ד"ר מרגיט ברנר מה NHM ב[[וינה|ווינה]]
שורה 172 ⟵ 174:
בעקבות שיתוף פעולה חדש באיטליה צפוי בעתיד פורום המשפחות להיות חלק מהטקס השנתי הנערך על שרידי מחנה השבויים P.G.65{{אנג|List of World War II prisoner-of-war camps in Italy}} ב[[איטליה במלחמת העולם השנייה|איטליה]] בו הוחזקו עשרות רבות מפדויי השבי.
 
== אירועי שנת ה - 80 לנפילה בשבי הנאצי ==
[[קובץ:סיכת אירועי שנת ה- 80 לפרשת השבי של מתנדבי היישוב בארץ ישראל, במערכה על יוון.jpg|ממוזער|סיכה לציון שנת ה-80 לפרשת השבי של מתנדבי היישוב בארץ ישראל לחיל החפרים ויחידות נוספות, במערכה על יוון אפריל 1941]]
שנת 2021, במלאת 80 שנה לנפילה בשבי, תוכננה מראש להיות שנת השיא במפעל ה[[הנצחת חללי מערכות ישראל|הנצחה]] של פרשת השבי של מתנדבי היישוב בא"י - לוחמי חיל החפרים ושאר היחידות אליהן התנדבו בני היישוב.
 
שורה 181 ⟵ 183:
 
=== הטקס השנתי ביער פדויי השבי 3.6.21 - 80 שנה לנפילה בשבי ===
עם הירידה המשמעותית בנתוני התחלואה בעקבות החיסונים החליטה הנהגת פורום משפחות פדויי השבי לקיים את הטקס השנתי של פורום המשפחות ב[[יער פדויי השבי]] בתאריך 27.5.21 בשותפות עם [[חיל ההנדסה הקרבית]] של צה"ל ו[[עמותת מורשת חיל ההנדסה]]. [[מבצע שומר החומות]] שהחל ב - 10 במאי 2021 אילץ את המארגנים לדחותו לתאריך 3 ביוני 2021. כ - 250 משתתפים ובהם בני המשפחות של פדויי השבי, התכנסו לטקס זו השנה החמישית ברציפות. למשתתפים הוענקה סיכה שהופקה במיוחד לציון שנת ה-80 לפרשת השבי, ועליה לוגו פורום משפחות פדויי השבי וכיתוב המתאר את האירוע. כיבדו את הטקס בנוכחותם 5 תתי אלופים (בשרות פעיל או במיל'): ובראשם [[עידו מזרחי|תא"ל עידו מזרחי]] שסבו שירת בחיל ההנדסה הבריטי אביו שירת בגדוד 601 וביום הטקס מכהן כ[[קצין הנדסה ראשי]], תא"ל (מיל.) [[אילן סבג]] הקהנ"ר היוצא, תא"ל (מיל.) [[ישי דותן]] יו"ר עמותת מורשת חיל ההנדסה, תא"ל (מיל.) ד"ר [[אפרים לפיד]] לשעבר [[דובר צה"ל]] חבר הוועד המנהל של [[ההגנה]] המייצג את ארגוני המתנדבים, תא"ל (מיל.) [[צביקה קן-תור|צבי קן תור]] מנכ"ל [[מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה|מוזיאון הלוחם היהודי]], וגב' ברקת עובדיה ממוזיאון [[בית הגדודים]] באביחיל. נכח בטקס, כמידי שנה, נציג [[שגרירות הממלכה המאוחדת בישראל|שגרירות בריטניה בישראל]] - עוזר ה[[נספח צבאי|נספח הצבאי]] מר ג'והן וואלס.
[[קובץ:הענקת תמונתו של יחיאל ונסובר לבני משפחתו.jpg|טקסט=נציגי פורום משפחות פדויי השבי וקהנ"ר מעניקים את תמונתו של יחיאל ונובר מפדויי השבי לבני משפחתו|ממוזער|קהנ"ר תא"ל עידו מזרחי מעניק את תמונתו של יחיאל ונסובר מפדויי השבי לנכדתו רונית ונסובר חכים ונינו סרן יותם חכים, המשרת בחה"ן, ביחד עם נציגות פורום משפחות פדויי השבי - יור" טליה קליינר - דייגי, עורכת מפקד השבויים אורנה גלזר - רון]]
בטקס חולקו לחלק מבני משפחות פדויי השבי, תמונות של יקיריהם שצולמו במעמד הקליטה שלהם למחנה השבויים בוולפסבורג 1941 ואשר נמסרו להנהגת הפורום על ידי הגברת ד"ר מרגיט ברנר מה NHM בווינה. במעמד מיוחד במינו ובהפתעה קיבל [[דרגות צה"ל|סרן]] יותם חכים, [[מפקד פלוגה]] ב[[בית הספר להנדסה צבאית]], את תמונת סבא רבא שלו (סב אימו) יחיאל ונסובר, שהיה לוחם בחיל החפרים ונפל בשבי הנאצי. התמונה נמסרה על ידי הקהנ"ר תא"ל עידו מזרחי שגם סבו שירת בחיל ההנדסה הבריטי. בטקס השתתפו גם בנו ונכדיו של [[יוסף אלמוגי]] "אבי השבויים" אשר ייצג את השבויים בפני הגרמנים. משפחת אלמוגי זכתה לקבלת שי מזכרת מכובדת ותרמה לכל המשתתפים את ספרו של יוסף אלמוגי במהדורה מיוחדת שהופקה לקראת האירוע.
 
=== טקס יום הזיכרון הבריטי לחללי האימפריה הבריטית 11.11.2021 ===
החל משנת 1928, מדי שנה, בחודש נובמבר, בשבוע המתחיל ביום חמישי שלפני [[יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזיכרון הבריטי]] ועד לערב יום חמישי שלאחריו, מתכסה המדשאה שבין [[מנזר וסטמינסטר|כנסיית ווסטמינסטר]] לבניין [[הפרלמנט של הממלכה המאוחדת|הפרלמנט הבריטי]] בכ - 250 חלקות זיכרון של [[רגימנט|רגימנטים]]ים ואגודות שונות של [[כוחות מזוינים|הכוחות המזוינים]] הבריטים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.poppyfactory.org/field-of-remembrance/|כותרת=Westminster Abbey Field of Remembrance|אתר=https://www.poppyfactory.org/}}</ref>. בכל אחת מהן נשתלים סמלי זיכרון מעץ המעוצבים בצורות דתיות שונות: [[צלב|צלבים]]ים, [[מגן דוד|מגיני דוד]], [[סהר|סהרונים]]ונים ועוד, על פי אמונתם הדתית של הנופלים. על כל אחד מהם נרשם שמו של חלל המשתייך ליחידה אותה מייצגת חלקת הזיכרון, אשר נפל במערכה צבאית במסגרת שרותו בצבא הבריטי. בשבוע זה נקרא האזור: Field of Remembrance (שדה הזיכרון){{אנ|Field of Remembrance}}
 
לראשונה בשנת 2021, במלאת 80 שנה לאירועי הנפילה בשבי של [[מתנדבי היישוב בחיל החפרים]] ויחידות נוספות, ב[[המערכה על יוון|מערכה על יוון]] אפריל - יוני 1941, ייצגה משלחת של פורום משפחות פדויי השבי, את חללי פרשת השבי. המשלחת כללה את: טליה קליינר-דייגי - מייסדת וראשת פורום משפחות פדויי השבי, חברי ועדת ההיגוי של הפורום: אורי אביגור, יוסי סולומין וארז אלוני. אליהם הצטרף אמיר קוטשר - נכדו של חפר ופדוי שבי, היושב בלונדון, אשר פעל מול הגורמים הבריטים לאישור ייסוד חלקת זיכרון עבור החללים הארצישראליים לוחמי חיל החפרים והיחידות הנוספות ואשר הוכרז כמנהל חלקת הזיכרון. הצטרף למשלחת בלונדון ממש ברגע האחרון גיורא אלמוגי, נכדו של [[יוסף אלמוגי]]. המשלחת הגיעה כמה ימים לפני הטקס, פקדה את קברו של אוסקר בלוך החלל היחידי מפרשת השבי שקבור בבית העלמין היהודי באיסטהאם לונדון, ועמלה לארגן את חלקת הזיכרון ל-104 החללים שעבור כל אחד מהם נשתל סמל זיכרון בצורת מגן דוד עם שם הנופל ויחידתו. הסמלים עוטרו, כמו בכל החלקות, בפרחי [[פרג]] אדומים מנייר, המהווים את הסמל הלאומי ליום הזיכרון לחללי [[הממלכה המאוחדת]]. רשימה שמית של החללים ושלט המספר באנגלית את סיפורם של פדויי השבי הארצישראלים הוצבו אף הם בחלקה. ביום הטקס, 11 בנובמבר 2021 פקדה את החלקה [[קמילה, דוכסית קורנוול|הדוכסית קמילה]] שייצגה את בית המלוכה הבריטי בטקס, אשר בירכה את אמיר קוטשר על השתתפות הנציגות הישראלית בטקס. בנוסף פקדו את חלקת הזיכרון: שגרירת ישראל בבריטניה הגב' [[ציפי חוטובלי]] - שקיבלה סקירה מקיפה מאנשי המשלחת, [[נספח צבאי (ישראל)|הנספח הצבאי]] של ישראל בלונדון, ומנהל אגודת [[חיל החפרים המלכותי|חיל החפרים הבריטי]] שהופתע למשמע סיפורם המיוחד של פדויי השבי, שנחבא במורשת החיל בו שירת, סיפור שהוא כמובן לא הכיר כלל. בהמשך חלקה המשלחת הישראלית כבוד לחללי [[הבריגדה היהודית]] בחלקת הזיכרון שלהם והדליקה נר זיכרון. השתתפות נציגי משפחות פדויי השבי מישראל בטקס מסורתי זה מהווה סגירת מעגל היסטורי. 76 שנים אחרי שפדויי השבי הגיעו ללונדון לאחר שחרורם מהשבי, שבו אליה נציגי צאצאיהם על מנת להוסיף נדבך חדש במאמצים לחשוף ולהנציח את פרשת השבי ואת אלו שנטלו בה חלק. אירוע זה, כמו הטקס השנתי ביער פדויי השבי, יצוין מדי שנה מעתה ואילך בהשתתפות נציגות של פורום משפחות פדויי השבי
 
== לקריאה נוספת ==
{{טורים
| תוכן = * [https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=9546 בראש מורם, חיילים ארצישראליים בשבי הנאצי] - [[יוסף אלמוגי]]
* תולדות ההתנדבות, כרך א: ההתנדבות ומקומה במדיניות הציונית והיישובית 1939–1942 - [[יואב גלבר]], הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשל"ט
* תולדות ההתנדבות, כרך ב: המאבק לצבא עברי - יואב גלבר, הוצאת יד יצחק בן צבי ירושלים תשמ"א
שורה 201 ⟵ 203:
* עלומים בקדמת הבימה – עולי/יוצאי תימן במאבק הביטחוני 1908–1948 - הוצאה פרטית - ד"ר אמנון מעבי – 2016
* ראשונים תמיד - מורשת חיל ההנדסה הקרבית – [[אפי מלצר]] בע"ם מחקר והוצאה לאור - 2018
* שלושה שברחו - פרקי שבי ביוון ובגרמניה אהרון ירושלמי, הוצאת תל אביב עיינות תשי"ז
* בריחתי מן השבי {{יזכור|7147|פריץ יורדן}} – סדרת לוחמים, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשמ"ג
* מן השבי הגרמני – מכתבים ורישומים שמעון הכהן, ספריה "מן המוקד" – הוצאת "עם עובד" תל אביב תש"ג
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פורום_משפחות_פדויי_השבי_-_לוחמי_חיל_החפרים"