משקה חריף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
אין תקציר עריכה תגיות: חשד למילים בעייתיות שוחזרה הוספת תבנית חשודה |
||
שורה 1:
[[קובץ:
[[קובץ:DaveCo_Liquors.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מדפי משקאות חריפים בחנות משקאות ב[[ברקנרידג' (קולורדו)]] (2009)]]
'''משקה חריף''' הוא [[משקה]] המכיל '''[[אתנול|אלכוהול]]''' (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).
שורה 26 ⟵ 27:
== תרבות השתייה ==
=== ארצות הברית ===
[[קובץ:Keystone Liquor Company signs at start of Prohibition, Seattle, ca 1916 (MOHAI 4017).jpg|ממוזער|ימין|250px|מכירת חיסול למשקאות חריפים בסיאטל,, וושינגטון לפני חוק היובש (1916). החוק נותר בתוקף עד 1933.]]
גם כיום נחשבת שתיית אלכוהול לבילוי מקובל מאוד ברחבי [[העולם המערבי]]. ברוב [[מדינות המערב]], משקאות חריפים הם מצרך זמין ביותר, שאפשר לקנות בכל חנות מזון או [[קיוסק]]. המשקאות החריפים הם גם מצרך קבוע ב[[מסעדה (עסק)|מסעדות]], ב[[בית מלון|בתי מלון]] ובמועדוני לילה.
משקאות אלכוהוליים מוגשים ב[[פאב]]ים, אשר מהווים גלגול מודרני של ה[[פונדק]]ים אשר היו נהוגים בתחילת [[העת החדשה]] ב[[אנגליה]] וב[[ארצות הברית]]. נוסף על המשקאות החריפים המסורתיים ([[בירה]], [[וודקה]], [[טקילה]]), מוגשים בפאבים בעיקר [[קוקטייל]]ים- ערבובים שונים של משקאות חריפים ולא חריפים.
אף-על-פי-כן, בניגוד{{הבהרה|"שתייה מופרזת" או "שתיית אלכוהול בכלל"?}} לרוב העולם המערבי בכלל ול[[אירופה]] בפרט, בארצות הברית נחשבת שתייה מופרזת של אלכוהול - ואפילו שתיית אלכוהול בכלל - למידה מגונה, בייחוד בקרב החוגים ה[[דת]]יים-ה[[שמרנות|שמרניים]] של המדינה.{{מקור|נושא=אוכל}}
{{-}}
=== אירופה ===
{{להשלים|נושא=אוכל}}
[[קובץ:Smirnoff.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בקבוקי [[וודקה]] סמירנוף, הוודקה הנמכרת ביותר בעולם.{{הערה|[http://www.top5ofanything.com/index.php?h=b9cef674 The Top 5 Best Selling Brands of Vodka Worldwide]|כיוון=שמאל}}]]▼
▲תרבות השתייה האירופאית היא מגוונת ביותר, וכוללת משקאות רבים בנוסף לוודקה ולבירה.
ב[[ספרד]] נפוץ מנהג ה[[בוטיון]], במסגרתו בני-נוער מתאספים בפארקים או ברחובות בערים השונות וצורכים משקאות חריפים כגון [[בירה]], [[יין]], [[רום]], [[סנגריה]], [[טינטו דה וראנו]], [[וודקה]], [[ויסקי]],[[ג'ין]] ועוד.
בקרב העמים ה[[סלאבים]] תרבות השתייה וה[[פולקלור]] הסובב אותה מפותחים מאוד, עד כי נוצרו סביב שתיית המשקאות החריפים כללים ומנהגים העוברים מדור לדור. הפופולריות הרבה של המשקאות הולידה את [[סטריאוטיפ]] "ה[[רוסים|רוסי]] השיכור". צריכת האלכוהול ברוסיה עומדת כיום על 15
==== וודקה ====
▲[[קובץ:Smirnoff.jpg|
בתרבות הסלאבית הוודקה היא מרכיב הכרחי כמעט בכל מפגש חברתי, ובמיוחד באירועים חגיגיים. אירועים אשר נהוג בהם במיוחד לשתות וודקה בצוותא הם ימי הולדת ו[[ראש השנה האזרחית]] ([[31 בדצמבר]]). לרוב מתרחשת החגיגה סביב סעודה גדולה, אשר במהלכה שותים משקאות חריפים וודקה ביניהם.
כל סועד מחזיק את כוסית הוודקה ביד אחת ובידו השנייה אוחז כוס [[מיץ]] או משקה לא-אלכוהולי אחר, אשר נועד לרכך את טעמה העז של הוודקה. המשקה אשר משמש בתפקיד זה נקרא "זפיבון" (запивон). לא נהוג בדרך כלל לערבב את הוודקה והזפיבון בכוס אחת. יש המעדיפים [[מלפפון חמוץ]] או [[מליח|דג מלוח]], אשר ירככו את טעם הוודקה במקום משקה. מאכל המשמש בתפקיד זה נקרא "זקוסון" (закусон). טקס [[הרמת כוסית|הרמת הכוסית]] נקרא "טוסט" (тост). לפני הלגימה מודיע אחד הנוכחים לכבוד מה שותים. על פי רוב יוכרזו איחולים הדדיים, כגון בריאות, הצלחה וכדומה. אם ההתכנסות החגיגית היא לכבוד אחד הנוכחים, כגון חתן [[יום הולדת]], יוקדש הטוסט הראשון לו. נהוג לשתות גם לכבוד קרובי משפחה וחברים שאינם נוכחים באירוע. לאחר אמירת הטוסט מרימים כוסית ושותים את כוסית הוודקה, ומיד לאחר מכן לוגמים מהזפיבון או נוגסים בזקוסון. אם אחד הנוכחים אינו שותה מסיבה מסוימת, המנהג הוא שעליו לגעת עם כוסית הוודקה במצחו, ובכך להשתתף באופן סמלי בשתייה החגיגית. מנהג זה מקורו ב[[קווקז]], אך הוא אומץ גם על ידי שאר עמי [[מזרח אירופה]].
יש הנוהגים לערבב וודקה עם [[בירה]]. ערבוב זה נקרא "יורש" (ёрш), והוא נחשב לבעל השפעה משכרת במיוחד, עד כי נהוג לומר ב[[רוסית]] "וודקה בלי בירה – כסף לרוח" (водка без пива - деньги на ветер). אם אדם חש [[חמרמורת]] בעת שהתעורר לאחר לילה בו השתכר, נהוג לתת לו לשתות כוס בירה כדי שההרגשה הרעה תחלוף; אם חש האדם ברע בצורה קיצונית, נהוג אף לתת לו לשתות כוס וודקה. רבים מאמינים{{דרוש מקור}} כי שיטה זו אכן עוזרת לדכא את החמרמורת, אך יעילותו של מנהג זה לא הוכחה [[מדע]]ית.
מנהג סלאבי נוסף הקשור בוודקה הוא שתיית כוסית על
====בירה====
[[קובץ:Edouard_Manet_029.jpg|ימין|ממוזער|250px|שתיית בירה, [[אדואר מאנה]] (1878)]]
בנוסף לוודקה, גם ה'''[[בירה]]''' היא משקה אהוב בקרב עמי מזרח אירופה. את הבירה נהוג לשתות לרוב במקביל עם מאכל [[מלח בישול|מלוח]] כלשהו, כמו דג או
{{-}}
=== ישראל ===
דוח של [[ארגון הבריאות העולמי]] מראה שנכון לשנת 2016, ישראלים מעל גיל 15 שתו בממוצע 3.8
במסגרת [[מוסמך אוניברסיטה|עבודת תיזה]] נדגמו 213 ישראלים בגילאי 18–35 ב[[מדגם נוחות]]. במחקר נמצא שגברים, רווקים, חילוניים ובעלי השכלה נמוכה נמצאים בסיכון מוגבר לשתייה מופרזת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/binge-drinking-among-young-adults-in-israel|כותרת=ארכיון – שתייה מופרזת (Binge Drinking) בקרב מבוגרים צעירים (18 עד 35) בישראל: יישום תיאוריית התנהגות מתוכננת והתפקיד של הערכה עצמית|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-10-02}}</ref>▼
==שתיית אלכוהול בדתות השונות==▼
היחס אל שתיית משקאות חריפים משתנה מ[[דת]] לדת:▼
{{לשכתב|נושא=אוכל}}▼
ב[[יהדות|דת היהודית]], ה[[יין]] נחשב למשקה חגיגי, ושתייתו נהוגה לשם ציונם של ימים קדושים ולשם חגיגת אירועים משמחים. היין הוא המשקה היחידי אשר זכה ל[[ברכה|ברכות הנהנין]] מיוחדת משלו: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן". ברכה זו יש לומר לפני שתיית היין. ואם מביאים יין משובח יותר מן הקודם מוסיפים ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם [[הטוב והמיטיב]]".▼
היין הוא מצרך הכרחי לשם קיומם של ה[[חג]]ים והטקסים היהודיים: בערב [[שבת]] יש לשתות כוסית יין בטקס הנקרא [[קידוש]], אשר מציין את כניסתו של היום הקדוש. גם במוצאי שבת יש לשתות כוסית יין בטקס הנקרא [[הבדלה]], המבדיל בין היום הקדוש היוצא ליום החול הנכנס. ב[[ליל הסדר]] יש לשתות ארבע כוסות יין, ואילו ב[[פורים]] אף נהוג לשתות לשוכרה עד למצב שבו לא מבחינים "בין ארור המן לברוך מרדכי". גם באירועים [[משפחה|משפחתיים]], כגון [[נישואין]] ו[[ברית מילה]] יש לשתות יין. יחסה החיובי של היהדות ליין הגיע לידי כך, שנאמר "אין אומרין שירה אלא על יין". [[התלמוד הבבלי]] אף מרחיק לכת ומעמיד את השמחה האמיתית דווקא על כזו הנובעת משתיית יין: "[[אין שמחה אלא בבשר ויין]]" (ביטוי שמקורו ב{{בבלי|פסחים|קט|א}}, שם נאמר: "במה משמחם? ביין...אין שמחה אלא בבשר").▼
למרות כל זאת, מזהירה הדת היהודית מפני שתייה מוגזמת: "אל-תהי בסבאי-יין" ({{תנ"ך|משלי|כג|כ|קצר=כן}}) ו"אין לך דבר שמביא יללה לאדם אלא יין" ({{בבלי|סנהדרין|ע}}). אמנם [[נח]], אחד הצדיקים בתנ"ך, נודע בשכרותו, אך הפרשנות המקובלת אומרת כי השתכרותו המוגזמת הייתה בבחינת נפילה מוסרית אשר הכתימה את צדיקותו.▼
יהודי תימן נוהגים לקיים בשבתות את מנהג הג'עלה. שולחן הערוך מיני תקרובת של ירקות ובשר. כל אדם מחזיק בידו כוס של [[ערק]] תימני או משקה אחר, וכן ספר שירים של [[שלום שבזי|שבזי]]. שרים שיר. בסופו נוטלים פרי או ירק, מברכים, לועסים. שותים כוסית משקה וממשיכים לשיר, וחוזר חלילה. בין לבין נאמרים דברי הגות או דברי תורה.▼
בפלגים מסוימים ב[[תנועת החסידות]] (כגון ב[[חסידות חב"ד]]) יש למשקה האלכוהולי ערך מוסף. קבוצות החסידים מתאספות, בתאריכים שיש להם חשיבות מיוחדת בשנה, דוגמת ימי שמחה או ייחוד [[דת]]י אחר, ומדברים בדברי [[תורה]], שרים [[ניגונים חסידיים|ניגונים]] ושותים משקה חריף (בדרך כלל [[יי"ש]]), והשתייה מכונה "[[לחיים]]". אירועים אלה נקראים "התוועדויות". בהתוועדויות אלה תפקידו של האלכוהול הוא לתת אפשרות להידברות פתוחה וישירה של "דברי אמת" בין החסידים, בנושאים בעלי משמעות רוחנית ודתית, וכן לאפשר לחסידים להגיע למה שנקרא אצלם התעלות רוחנית. מנהיגה הרוחני האחרון של תנועת חב"ד, רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]], הורה להגביל את כמות השתייה, זאת לפי הבנתו את האלכוהול כאמצעי להתעלות ולא כהנאה סתמית. תקנה זאת מכונה בפי חסידי חב"ד "תקנת המשקה".{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/index.php/תקנת_המשקה תקנת המשקה], באתר [[חב"דפדיה]]}}▼
בחודש אדר תשע"ט פורסמה קריאת הרבנים למעט במשקאות משכרים בימי הפורים ובשמחות משפחתיות בגלל נזקים בריאותיים ואסונות הנגרמים כתוצאה מריבוי שתייה משכרת.{{הערה|[http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/165_58_79_4.pdf שמחה כהלכה], באתר [[בינינו]]}}{{הערה|ד"ר מנחם חיים ברייר, [http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/270_58_79.pdf מפנקסו של רופא - סוגיות ודילמות באתיקה, ברפואה ובהלכה - שתייה לשוכרה בראי ההלכה], באתר [[בינינו]]}}▼
ב[[נצרות]] תופעת ההשתכרות נחשבת למגונה, אם כי איננה אסורה במפורש. במדינות נוצריות רבות קנתה לה ההשתכרות דריסת רגל כחלק מן ה[[תרבות]]; כמו כן, מצאו [[מנזר]]ים רבים את פרנסתם בייצור ומכירה של משקאות חריפים.▼
שתייה טקסית של [[יין]] היא חלק מטקס ה[[מיסה]], המקובל כמעט בכל הזרמים הנוצריים. הטקס מבוסס על דבר [[ישו]] לתלמידיו ב[[הסעודה האחרונה|סעודה האחרונה]] (מתי כ"ו 26): "אכלו את הלחם כי זה בשרי, שתו את היין כי זהו דמי, דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים". הנוצרים מאמינים כי במהלך המיסה עובר היין [[טרנסובסטנציאציה]], והופך להיות [[דם|דמו]] של ישו. את יין המיסה יש להכין במיוחד לשם הטקס, ואין רשות להשתמש בו למטרות אחרות.▼
ב[[אסלאם]] חל איסור מוחלט על שתיית משקאות חריפים. הציווי על איסור שתיית האלכוהול נקרא: "חַרָאם" (תרגום לעברית: "חטא"), ומקורו הוא במשפט המוסלמי - ה"[[פיקה|פִיקָה]]" - אשר מקביל ל"הלכה" היהודית.▼
▲במסגרת [[מוסמך אוניברסיטה|עבודת
בשל העובדה שה"פיקה" הוא פרשנות של דרך אללה כתוצר מחשבה של מלומדים, ה"[[חראם]]" עשוי להיתפס בעיני מוסלמים מסוימים כמצווה לא קדושה (שהרי לא הורתה על ידי הבורא), ויכולה להיות אי הסכמה לגביו בקרב זרמים מסוימים (לדוגמה, ב[[סופיות|סופיזם]]). ואכיפתו של האיסור השתנתה במהלך ההיסטוריה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=זהר עמר|שם=תהליכי התאסלמות ואיסלום ביהודה ושומרון בימי הביניים והשפעתם על ענף ייצור הגפן ועל ייצור היין|כתב עת=מחקרי יהודה ושומרון|כרך=רביעי|עמ=261-247.|שנת הוצאה=תשנ"ד}}</ref>▼
== תגובה קצרת טווח לשתיית אלכוהול ==
שורה 107 ⟵ 82:
=== מערכת העצבים ===
האלכוהול גורם להתרחבות ה[[עורקים]] ולשרשרת [[תגובה כימית|תגובות כימיות]], כשהוא הופך ל[[חומצות שומן]] אשר מכסות את פני סיבי ה[[עצבים|עצב]], חוסמות את קצותיהם ומעכבות הפרשת [[מוליך עצבי|נוירוטרנסמיטרים]] לתוך ומתוך המרווחים ([[סינפסה|סינפסות]]) שבין ה[[נוירון|נוירונים]] ([[תא]]י העצב). חומצות השומן שנוצרות על ידי האלכוהול גורמות לנזק בעיקר ל[[קליפת המוח]]. האלכוהול פוגע בסינפסות הקשורות לזיכרון, לדיבור ולמצב הרוח{{מקור|נושא=אוכל}}.
[[קובץ:Adriaen_Brouwer_-_Inn_with_drunken_peasants.jpg|ממוזער|ימין|250px|''Inn with Drunken Peasants'', [[אדריאן ברואר]], 1620-1629]]
על פי מחקר באוקספורד כל כמות של אלכוהול פוגעת במוח.{{הערה|[https://www.mako.co.il/news-science/2021_q2/Article-102f409c1189971026.htm?utm_source=AndroidNews12&utm_medium=Share כל כמות של אלכוהול פוגעת במוח שלנו], באתר [[N12]], מאי 2021}} יש לאלכוהול גם נטייה להקצין את מצב הרוח בו היה נתון האדם לפני ששתה. מטבע הדברים, נטייה זו עשויה להיות מזיקה אם אדם שותה כאשר הוא נתון במצב רוח רע{{מקור|נושא=אוכל}}. שתיית אלכוהול קשורה גם בעלייה בסיכון ל[[התאבדות]]<ref name=":1" />.{{הפניה לערך מורחב|אלכוהוליזם}}
צריכת אלכוהול גבוהה עלולה להוביל ל[[אלכוהוליזם]] (התמכרות לאלכוהול). אלכוהוליזם מתבטא בחוסר היכולת להפסיק לשתות, בצורך לשתות כמויות הולכות וגדלות כדי להשיג את אותה ההשפעה ([[סבילות]]), במחשבות תמידיות על אלכוהול ובהופעת [[גמילה|תסמיני גמילה]] (קריז) כאשר מפסיקים לשתות<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/alcohol_abuse.aspx|כותרת=אלכוהוליזם|אתר=www.clalit.co.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-10-02}}</ref>. ישנם גם מצבים קלים יותר שאינם מוגדרים כאלכוהוליזם, אך יכולים להוביל אליה. [[בעיית שתייה]] נוצרת כאשר שותים בכמות מוגזמת, גם אם לא נוצרה התמכרות. [[שתייה מופרזת]] (binge drinking) היא שתייה של כמות גדולה מאוד של אלכוהול בבת אחת: בגברים מעל חמש מנות אלכוהול, ובנשים מעל ארבע<ref name=":3" />.
שורה 135 ⟵ 110:
{{הפניה לערך מורחב|נהיגה בשכרות}}
צריכת אלכוהול פוגעת לא רק באדם השותה, אלא גם בסביבתו. אנשים ששותים אלכוהול עלולים לפגוע באחרים דרך פעולות אלימות או תאונות דרכים. הם גם מהווים נטל על כלכלי על מערכת הבריאות. אנשים השותים אלכוהול נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מבעיות חברתיות כמו בעיות במשפחה, בעיות בעבודה ואבטלה<ref name=":5" />. הם נמצאים גם בסיכון לביצוע פעולות אלימות כמו רצח, תקיפה מינית ואלימות זוגית<ref>{{צ-מאמר|שם=Alcohol-related sexual assault: a common problem among college students|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12022717/|כתב עת=Journal of Studies on Alcohol. Supplement|שנת הוצאה=2002-03|עמ=118–128|doi=10.15288/jsas.2002.s14.118|מחבר=Antonia Abbey}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Correlates of rape while intoxicated in a national sample of college women|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15000502/|כתב עת=Journal of Studies on Alcohol|שנת הוצאה=2004-01|עמ=37–45|כרך=65|doi=10.15288/jsa.2004.65.37|מחבר=Meichun Mohler-Kuo, George W. Dowdall, Mary P. Koss, Henry Wechsler}}</ref><ref name=":5" />. לבסוף, שתיית אלכוהול מגבירה את הסיכון לפציעות ותאונות<ref name=":1" />, תאונות דרכים,<ref>{{צ-מאמר|שם=Fatal Nontraffic Injuries Involving Alcohol: A
מעבר לפגיעה הפיזית והרגשית בסובבים אותם, אנשים הצורכים אלכוהול מכבידים על מערכת הבריאות והרווחה במידה רבה. בשנת 2010 הוערך הנזק הכלכלי של שתייה מוגזמת בארצות הברית ב-249 מיליארד דולר, או שני דולר לכל משקה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Sacks JJ, Gonzales KR, Bouchery EE, Tomedi LE, Brewer RD|שם=2010 National and State Costs of Excessive Alcohol Consumption|כתב עת=Am J Prev Med|כרך=49|סדרה=5|עמ=e73-e79|שנת הוצאה=2015}}</ref>
שורה 178 ⟵ 153:
משקה אלכוהולי בישראל נחשב לכל משקה עם מעל 2% אלכוהול<ref name=":5" />.
▲==שתיית אלכוהול בדתות השונות==
▲היחס אל שתיית משקאות חריפים משתנה מ[[דת]] לדת:
===ביהדות===
▲{{לשכתב|נושא=אוכל}}
▲ב[[יהדות|דת היהודית]], ה[[יין]] נחשב למשקה חגיגי, ושתייתו נהוגה לשם ציונם של ימים קדושים ולשם חגיגת אירועים משמחים. היין הוא המשקה היחידי אשר זכה ל[[ברכה|ברכות הנהנין]] מיוחדת משלו: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן". ברכה זו יש לומר לפני שתיית היין. ואם מביאים יין משובח יותר מן הקודם מוסיפים ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם [[הטוב והמיטיב]]".
▲היין הוא מצרך הכרחי לשם קיומם של ה[[חג]]ים והטקסים היהודיים: בערב [[שבת]] יש לשתות כוסית יין בטקס הנקרא [[קידוש]], אשר מציין את כניסתו של היום הקדוש. גם במוצאי שבת יש לשתות כוסית יין בטקס הנקרא [[הבדלה]], המבדיל בין היום הקדוש היוצא ליום החול הנכנס. ב[[ליל הסדר]] יש לשתות ארבע כוסות יין, ואילו ב[[פורים]] אף נהוג לשתות לשוכרה עד למצב שבו לא מבחינים "בין ארור המן לברוך מרדכי". גם באירועים [[משפחה|משפחתיים]], כגון [[נישואין]] ו[[ברית מילה]] יש לשתות יין. יחסה החיובי של היהדות ליין הגיע לידי כך, שנאמר "אין אומרין שירה אלא על יין". [[התלמוד הבבלי]] אף מרחיק לכת ומעמיד את השמחה האמיתית דווקא על כזו הנובעת משתיית יין: "[[אין שמחה אלא בבשר ויין]]" (ביטוי שמקורו ב{{בבלי|פסחים|קט|א}}, שם נאמר: "במה משמחם? ביין...אין שמחה אלא בבשר").
▲למרות כל זאת, מזהירה הדת היהודית מפני שתייה מוגזמת: "אל-תהי בסבאי-יין" ({{תנ"ך|משלי|כג|כ|קצר=כן}}) ו"אין לך דבר שמביא יללה לאדם אלא יין" ({{בבלי|סנהדרין|ע}}). אמנם [[נח]], אחד הצדיקים בתנ"ך, נודע בשכרותו, אך הפרשנות המקובלת אומרת כי השתכרותו המוגזמת הייתה בבחינת נפילה מוסרית אשר הכתימה את צדיקותו.
▲יהודי תימן נוהגים לקיים בשבתות את מנהג הג'עלה. שולחן הערוך מיני תקרובת של ירקות ובשר. כל אדם{{דרוש מקור}} מחזיק בידו כוס של [[ערק]] תימני או משקה אחר, וכן ספר שירים של [[שלום שבזי|שבזי]]. שרים שיר. בסופו נוטלים פרי או ירק, מברכים, לועסים. שותים כוסית משקה וממשיכים לשיר, וחוזר חלילה. בין לבין נאמרים דברי הגות או דברי תורה.
▲בפלגים מסוימים ב[[תנועת החסידות]] (כגון ב[[חסידות חב"ד]]) יש למשקה האלכוהולי ערך מוסף. קבוצות החסידים מתאספות, בתאריכים שיש להם חשיבות מיוחדת בשנה, דוגמת ימי שמחה או ייחוד [[דת]]י אחר, ומדברים בדברי [[תורה]], שרים [[ניגונים חסידיים|ניגונים]] ושותים משקה חריף (בדרך כלל [[יי"ש]]), והשתייה מכונה "[[לחיים]]". אירועים אלה נקראים "התוועדויות". בהתוועדויות אלה תפקידו של האלכוהול הוא לתת אפשרות להידברות פתוחה וישירה של "דברי אמת" בין החסידים, בנושאים בעלי משמעות רוחנית ודתית, וכן לאפשר לחסידים להגיע למה שנקרא אצלם התעלות רוחנית. מנהיגה הרוחני האחרון של תנועת חב"ד, רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]], הורה להגביל את כמות השתייה, זאת לפי הבנתו את האלכוהול כאמצעי להתעלות ולא כהנאה סתמית. תקנה זאת מכונה בפי חסידי חב"ד "תקנת המשקה".{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/index.php/תקנת_המשקה תקנת המשקה], באתר [[חב"דפדיה]]}}
▲בחודש אדר תשע"ט פורסמה קריאת הרבנים למעט במשקאות משכרים בימי הפורים ובשמחות משפחתיות בגלל נזקים בריאותיים ואסונות הנגרמים כתוצאה מריבוי שתייה משכרת.{{הערה|[http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/165_58_79_4.pdf שמחה כהלכה], באתר [[בינינו]]}}{{הערה|ד"ר מנחם חיים ברייר, [http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/270_58_79.pdf מפנקסו של רופא - סוגיות ודילמות באתיקה, ברפואה ובהלכה - שתייה לשוכרה בראי ההלכה], באתר [[בינינו]]}}
===בנצרות===
▲ב[[נצרות]] תופעת ההשתכרות נחשבת למגונה, אם כי איננה אסורה במפורש. במדינות נוצריות רבות קנתה לה ההשתכרות דריסת רגל כחלק מן ה[[תרבות]]; כמו כן, מצאו [[מנזר]]ים רבים את פרנסתם בייצור ומכירה של משקאות חריפים.
▲שתייה טקסית של [[יין]] היא חלק מטקס ה[[מיסה]], המקובל כמעט בכל הזרמים הנוצריים. הטקס מבוסס על דבר [[ישו]] לתלמידיו ב[[הסעודה האחרונה|סעודה האחרונה]] (מתי כ"ו 26): "אכלו את הלחם כי זה בשרי, שתו את היין כי זהו דמי, דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים".
===באסלאם===
▲ב[[אסלאם]] חל איסור מוחלט על שתיית משקאות חריפים. הציווי על איסור שתיית האלכוהול נקרא: "חַרָאם" (תרגום לעברית: "חטא"), ומקורו הוא במשפט המוסלמי - ה"[[פיקה|פִיקָה]]" - אשר מקביל ל"הלכה" היהודית.
▲בשל העובדה שה"פיקה" הוא פרשנות של דרך אללה כתוצר מחשבה של מלומדים, ה"[[חראם]]" עשוי להיתפס בעיני מוסלמים מסוימים כמצווה לא קדושה (שהרי לא הורתה על ידי הבורא), ויכולה להיות אי הסכמה לגביו בקרב זרמים מסוימים (לדוגמה, ב[[סופיות|סופיזם]]).
==ראו גם==
| |||