הפיצול בחסידות גור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מש:ידך-הגדושה ההתנגדות לעריכה היא לגיטמית אך שחזור גורף אינו מקובל, כל שינוי שלי הוסבר בתקציר לפי סדר הכרונולגי, אבקש נימוקים להתנגדות, אם לא נכנס בעריכה אחת אפשר לשחזר בחלקים, נימקתי את התנגדותי לשימוש במקור מערוץ 13 לפסקת הכוחניות ולכן העברתי אותו מטה, וכן התנגדתי לציטוטים החדשים בגוף הטקסט שאינם מוסיפים ערך אינצ׳, אם הנימוקים לא משכנעים נא דון בד״ש בלי לחזור על העריכה שבמחלוקת. מחקתי ״יש הטוענים״ בהתאם להתנגדות נדון אח״כ בד״ש. |
ידך-הגדושה (שיחה | תרומות) מחזיר לגרסה המוסכמת האחרונה. נדון על הכול בדף השיחה, ומה שיוסכם ייכנס. בינתיים, עד להסכמות, מחקתי גם את ההוספה הבלתי מוסכמת שאני הכנסתי על ציטוט דברי הרב שפרן בגלל התנגדותו של מקצועי. |
||
שורה 17:
הרב [[אברהם מרדכי אלתר]], נינו של מייסד החסידות [[יצחק מאיר אלתר|רבי יצחק מאיר אלתר]], כיהן כאדמו"ר מגור בשנים 1905–1948. לאחר פטירתו ב[[חג השבועות]] [[ה'תש"ח]] מילא בנו, הרב [[ישראל אלתר]], את מקומו בהנהגת החסידות. לאחר פטירתו ללא צאצאים ב-1977, ירש את מקומו אחיו הצעיר, הרב [[שמחה בונים אלתר]] שכיהן בתפקיד עד לפטירתו ב-1992.
עם פטירתו של רבי שמחה בונים, היו שני מועמדים מתאימים לרשת את כסאו. אחיו, רבי [[פינחס מנחם אלתר]] שהיה באותה עת ראש [[ישיבת שפת אמת]] ויו"ר [[אגודת ישראל]], ואחיינו הרב [[יעקב אריה אלתר]] בנו של רבי שמחה בונים
רבי פינחס מנחם נפטר ב-7 במרץ 1996, ורבי יעקב אריה הוכתר לאדמו"ר, תפקיד אותו הוא ממלא מאז ועד היום.
שורה 24:
במהלך שנותיו בתפקיד, הוביל האדמו"ר שינויים בחסידות, שבעיני חלק מהחסידים נתפסו כמרחיקי לכת. ב-2003 הוא שינה את שיטת הלימוד הישיבתית מ[[עיון (בלימוד הגמרא)|עיון]] סטנדרטי ל[[בקיאות]] בלבד, מהלך שנתפס כדיכוי האליטות הלמדניות בגור{{מקור}}, ובראשן בן דודו, שאול אלתר. ב-2016 סגר האדמו"ר את רוב הישיבות הגדולות בגור{{מקור}}, ובהן ישיבת שפת אמת{{הערה|{{חרדים10|יוסף גרינבוים|הגר"ש אלתר נפרד בשיחה מיוחדת מתלמידי ישיבת שפת אמת • האזינו|258103|25 בפברואר 2016}}}}.
במקביל, הרב שאול סבל מהצקות, מים הותזו עליו באחד מהמקרים{{הערה|[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=328510&forum_id=771 כתבה שהתפרסמה בעיתון 'מעריב' בנושא זה], מצוטטת באתר [[בחדרי חרדים]]}} ומספר ממקורביו הורחקו מהחסידות. מעשיו של האדמו"ר נתפסו ככוחניים ושתלטניים{{
בעקבות כל זאת, התגבשה במהלך השנים סביב הרב שאול קבוצה של נאמנים שראו בו סמכות רוחנית חליפית. הרב שאול נהג לערוך מפגשים חסידיים בלילות שבת בהיכל ישיבת שפת אמת, והתפלל במניין עצמאי שהתקיים תחילה בביתו, אך באמצע 2019 עבר המניין לבית כנסת סמוך. דבר זה היה לצנינים בעיני ראשי חסידות גור, והחסידים שהשתתפו סומנו וכונו 'שמאלנים'.
שורה 30:
== הפיצול ==
{{ערך מורחב|קהילת פני מנחם}}
בשנת 2019 התגלע סכסוך בין חלק מעסקני חסידות גור לבין דוד ברלינר חסיד גור תושב ארצות הברית ומנהל הקעמפ של החסידות בארצות הברית. ברלינר עתר לבית המשפט בנושא, ובתגובה הוא הוחרם על ידי רבני החסידות בטענה שביזה את האדמו"ר ומסרב לציית להוראותיו{{הערה|"ד.ב. הצהיר שבאם ישמע בעצמו רצון הקודש יציית, ולאור הצהרתו, שמע דברים ברורים, וברוב חוצפתו ממשיך במרדו ומנהל מלחמה להחריב להרוס ולקעקע כל היקר והקדוש - כמבזה תלמידי חכמים שאין רפואה למכתו".{{ש}}{{כיכר השבת|אבי רבינא|החרם שמסעיר את חסידות גור: "בחוצפתו, ממשיך במרדו"|322171|29 ביוני 2019}}}}. ביולי אותה שנה, הרב [[שאול אלתר]] גיבה את ברלינר במכתב פומבי שפרסם, תמך בגרסתו כי מדובר על סכסוך נדל"ני ושקיבל היתר הלכתי לתבוע בבית משפט, ומחה נגד האלימות שהופעלה כלפיו{{הערה|{{יוטיוב|uQwk0kRoKfw|שם=ככה ייעשה לחסיד גור המרדן? תיעוד: החסידים נקמו באיש העסקים שהכעיס את הרבי|תאריך=11 ביולי 2019|ערוץ=כאן חדשות - [[תאגיד השידור הישראלי]]}}}}, למחאתו של רבי שאול אלתר, הצטרף גם הרב [[מנחם מנדל שפרן]]{{הערה|{{כיכר השבת|קובי רוזן|הגר"ש אלתר מגבה את העסקן שהוחרם ו'מוחה על הטרור'|323673|11 ביולי 2019}}}}. על אף שרבי שאול אלתר שמר על כבודו של האדמו"ר המכהן
בסוכות [[תש"ף]] (אוקטובר 2019), לאחר ניסיון פיוס שכשל בינו ובין חסידות גור{{הערה|{{כיכר השבת|שאול כהנא|פגישה ומגעים בין חסידות גור לגר"ש אלתר|333834|17 באוקטובר 2019}}}}, ולאחר שנודע כי אנשי הרב שאול אלתר שכרו מבנה גדול כדי לקיים בו את תפילות חג [[שמחת תורה]], הוכרז בבתי הכנסת של חסידות גור כי מי שישתתף בתפילות החג בבית הכנסת של הרב אלתר מנתק את עצמו מכל מוסדות החסידות. במהלך החג השתתפו מאות מחסידי גור בתפילות ובהקפות הנפרדות{{הערה|{{כיכר השבת|שימי שפר|הכרזה בגור: כל הממורמרים - יסולקו מהחסידות|333876|18 באוקטובר 2019}}}}.
שורה 42:
כשנתיים לאחר מכן בספטמבר 2021, הוקמו בחסידות גור הארגונים 'יאספני' לנערים ו'גיבורות כוח' לנערות, שנועדו באופן רשמי לתמוך בבני נוער שהוריהם פרשו לקהילת פני מנחם ונותרו בחסידות{{הערה|{{ציוץ|Israelcohen911|[[ישראל כהן (עיתונאי)|ישראל כהן]]|1439934599031922690|20 בספטמבר 2021}}}}{{הערה|{{ציוץ|yaakov_melamed|יעקב מלמד|1444417338200186887|3 באוקטובר 2021}}}}. עם זאת, הארגונים פועלים למעשה באופן אקטיבי לעודד את בני הנוער, בחלקם קטינים, שלא לקבל את החלטת הוריהם לעבור לקהילה החדשה, עד כדי עזיבת בית ההורים ומעבר למשפחות אומנה{{הערה|{{הארץ|[[אהרן רבינוביץ (עיתונאי)|אהרן רבינוביץ]]|הקלטות חושפות איך בכירים בחסידות גור מעודדים ילדים לעזוב את בתי הוריהם|0000017f-e3f1-df7c-a5ff-e3fb68a10000|16 בפברואר 2022}}}}{{הערה|{{ישראל היום|מרב סבר|מחיר הפרישה מחסידות גור: חרמות, פגיעה בגוף וברכוש וקריעת משפחות|news/local/article/14321416|26 ביוני 2023}}}}. בכך מופעל לחץ כבד על פורשים פוטנציאליים שלא לעזוב את החסידות מחשש לשלמות התא המשפחתי.
במאי 2022, בעת שהגיע הרב יעקב אלתר ל[[יום השנה|אזכרה]] של חמותו ב[[בית העלמין קריית שאול]], הושמעה לעברו כריזה מוקלטת של צבי סנדיק, שפרש מחסידות גור ולטענתו{{הערה|מתקיים הליך משפטי בנושא, והפרוטקולים אסורים בפרסום}} בנותיו הופרדו ממנו על ידי "הוועדה"{{הערה|{{ynet|נינה פוקס|פרשו מחסידות גור - וטוענים: "הם חטפו לנו את הבנות"; המשטרה: לא חטיפה|bkznbfgjq|8 בפברואר 2022}}}}, בבקשה שיורה ל"וועדה" להשיב לו את בנותיו{{הערה|{{ציוץ|mendy_gruzman|מענדי גרוזמן|1529347408102047744|25 במאי 2022}}}}.
=== הציבור החרדי ===
|