מלחמת חרבות ברזל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←התפיסה שקדמה למתקפה: מהציטוט לא משתמעת דעתו של בנט. אם יהיה ציטוט מפורש יותר, אפשר לשקול קביעה שכזו. תגית: שוחזרה |
|||
שורה 108:
באוקטובר 2011, תחת לחץ ציבורי כבד, חתמה ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו על [[עסקת שליט|עסקה עם חמאס]], שבמסגרתה שחררה ישראל 1,027 מחבלים תמורת חייל צה"ל החטוף [[גלעד שליט]]. העסקה זכתה לביקורת רבה, ולאחר מתקפת הפתע של חמאס האשים העיתונאי [[נדב שרגאי]] את העסקה כ"אם כל חטאת", וציטט בכיר במערכת הביטחון שראה בה כאחראית למתקפה בשני ממדים: בשחרור מחבלים בכירים שהיו השלד המרכזי של הנהגת חמאס שתכננה את המתקפה על ישראל, וכמסר המביע חולשה ומעודד אלימות וחטיפות.{{הערה|{{ישראל היום|נדב שרגאי|אם כל חטאת (ב'): המחיר הבלתי נסבל של "עסקת שליט"|magazine/hashavua/article/14728446|19 באוקטובר 2023}}.}}
קונספציית הדו-קיום עם חמאס הלכה והתחזקה בשנים שלאחר מכן. בנימין נתניהו החל בתהליך הסדרה מול חמאס בשנת [[2018]], וכך הלך חמאס וקיבל סמי-לגיטימציה. אף על פי שנתניהו הבטיח למוטט את שלטון חמאס, הוא לא עשה זאת, לדבריו "כי היינו צריכים להחזיק ולקחת עוד שני מיליון פלסטינים תחת רשותנו או לתת את זה למישהו. שוחחתי עם מנהיגים ערבים רבים, אף אחד לא התנדב".{{הערה|{{סרוגים||נתניהו מסביר: למה החלטתי לא למוטט את שלטון חמאס בעזה|328986-נתניהו-מסביר-למה-החלטתי-לא-למוטט-את-שלט|4 באפריל 2019}}.}} לפי דיווחים בתקשורת, נתניהו אמר בישיבת סיעת הליכוד בשנת 2019 כי כל מי שמתנגד ל[[מדינה פלסטינית]] צריך לתמוך בהעברת כספים לרצועת עזה, כי הדבר משמר את הפיצול בין הרשות הפלסטינית לבין חמאס ברצועת עזה.{{הערה|Lahav Harkov, [https://www.jpost.com/Arab-Israeli-Conflict/Netanyahu-Money-to-Hamas-part-of-strategy-to-keep-Palestinians-divided-583082 Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided], [[Jerusalem Post]], March 12, 2019.}} לפי ד"ר מיכאל מילשטיין, לתפיסה הייתה שותפה עקרונית גם [[ממשלת ישראל השלושים ושש]] בראשות [[נפתלי בנט]].{{הערה|{{גלובס|הילה ויסברג|הכר את האויב: כך נפלנו במלכודת של חמאס והקונספציה|1001460561|19 באוקטובר 2023}}. ראו גם: קובי עוזיאלי, [https://www.bhol.co.il/news/1607670 העיתונאי תוקף: "בנט מסתובב בימים אלה כ'מומחה למלחמה"'], [[בחדרי חרדים]], 20 באוטובר 2023
הקונספציה באה יחד עם תפיסה שרווחה גם בקרב אנשי צבא ואקדמיה שלפיה חמאס הפך להיות פרגמטי יותר, ו"תואם רשות פלסטינית".{{הערה|{{זמן ישראל|קסניה סבטלובה|אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס|333486|17 באוגוסט 2022}}}} במסמך של [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]] נכתב בינואר 2019 בשבח הסדרה עם חמאס ברצועת עזה, בהנמקה כי "בעת הנוכחית ניכרת בקרב הנהגת החמאס ברצועה פרגמטיות כתוצאה מהבנתה שהיא אחראית לאוכלוסייה של כ-2 מיליון איש".{{הערה|אודי דקל ונועה שוסטרמן, '''מדיניות ישראל כלפי רצועת עזה: חלופות אסטרטגיות''', המכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2019.}} ד"ר גדי חיטמן מ[[אוניברסיטת אריאל]] אמר בינואר 2020 כי "חמאס רוצה הסדרה, כי אמנם מדובר בארגון טרור אבל זו גם תנועה חברתית וגם שחקן פוליטי שיש לו רצון לנהל חיים של כשני מיליון אנשים בעזה".{{הערה|{{ערוץ7|שמעון כהן|יתרונות ההסדרה עבור חמאס|422984|1 בינואר 2022.}}}} על פי ד"ר [[ארנון דגני]] מן [[האוניברסיטה העברית]], היסטוריון ועמית ב[[מרכז מולד]], זו הייתה קונספציה רווחת בקרב חוקרים, שגם הוא אחז בה עד למתקפת הפתע.{{הערה|{{ציוץ|arnondeg|ארנון דגני|1712319485850370310|12 באוקטובר 2023.}}}}
|