מלחמת חרבות ברזל

מלחמה בין ישראל לארגוני הטרור ברצועת עזה וארגונים אסלאמיים נוספים במזרח התיכון, שהחלה ב־7 באוקטובר 2023
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

מלחמת חרְבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים ובראשם ארגון חמאס, ארגון טרור אסלאמיסטי-סוני פלסטיני שערב המלחמה שלט על רצועת עזה. בנוסף אליו ישראל נלחמת גם נגד מספר ארגונים הנתמכים על ידי איראן, ובראשם חזבאללה והחות'ים, שתקפו את ישראל בעקבות פריצת המלחמה.

מלחמת חרבות ברזל[1][א]

למעלה: דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה פועלים בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 2 בנובמבר 2023 למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל ::::   רצועת עזה תחת שלטון חמאס ::::   שטחים שפונו מאזרחים ::::   שטחים ברצועת עזה תחת שליטת ישראל
למעלה: דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה פועלים בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 2 בנובמבר 2023 למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל
 ::::
  רצועת עזה תחת שלטון חמאס
 ::::
  שטחים שפונו מאזרחים
 ::::
  שטחים ברצועת עזה תחת שליטת ישראל
למעלה: דחפור משוריין D9R וכוחות הנדסה פועלים בעזה במהלך מלחמת חרבות ברזל, 2 בנובמבר 2023

למטה: מפת מלחמת חרבות ברזל

  רצועת עזה תחת שלטון חמאס
  שטחים שפונו מאזרחים
  שטחים ברצועת עזה תחת שליטת ישראל
מערכה: הסכסוך האיראני–ישראלי, הסכסוך הישראלי–פלסטיני, סכסוך ישראל-חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה
תאריכי הסכסוך 7 באוקטובר 2023 – מתמשך (21 שבועות ויום)
מלחמה לפני מלחמת לבנון השנייה
מקום ישראל, רצועת עזה, לבנון, סוריה, יהודה ושומרון, הים האדום, תימן, עיראק
עילה מתקפת פתע על ישראל, שבה ביצעו אלפי מחבלים פלסטינים מעשי טבח, טרור, פשעים נגד האנושות, שיגור אלפי רקטות קצרות וארוכות טווח אל העורף הישראלי
תוצאה מתמשך
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל ישראל


בתמיכת:
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
גרמניהגרמניה גרמניה[3]

חמאסחמאס חמאס
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
חות'יםחות'ים חות'ים


בתמיכת:
איראןאיראן איראן
סוריהסוריה סוריה

מנהיגים
מפקדים
כוחות

בתמיכת:


בתמיכת:

אבדות

ישראלישראל ישראלים ואזרחים זרים:
הרוגים: כ־1,459[4] ישראלים וזרים. מתוכם 579[5] חיילים.
פצועים: כ־11,549[6].
חטופים: כ־253 אזרחים ישראלים וזרים, ביניהם מעל 35 הרוגים; 130 עדיין חטופים.
מפונים: כ-200 אלף מעוטף עזה ומגבול לבנון.
נעדרים: אחת.[7]

בתאריך 7-9.10.2023 - 382 חיילים הרוגים (נכון לתאריך 28.12.2023) [1]
מאז 10.10.2023 - 233 חיילים הרוגים (נכון לתאריך 20.02.2024) [2]


ארצות הבריתארצות הברית חיילי צבא ארצות הברית:
הרוגים: 5 לוחמים[8]
פצועים: 34 לוחמים

סה"כ מעל ל-32,444 הרוגים בכל החזיתות ומעל ל-3,536 שבויים. לפירוט מלא ראו: נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים.


פלסטיניםפלסטיניםחמאסחמאס פלסטינים:
הרוגים: מעל 31,972.
בין ההרוגים: מעל 30,035[9] ברצועת עזה. מעל 1,550[10] בפלישה לישראל.[11][12]
פצועים: מעל 72,357 ברצועת עזה.
עצורים ושבויים: מעל ל-3,536 שבויים. ביניהם מעל 3,080[13] מחבלים עצורים ביהודה ושומרון, מעל 250 ברצועת עזה ומעל 200 בישראל.
מפונים: מעל 1.9 מיליון.
נעדרים: מעל 6,500[14].


חזבאללהחזבאללה חזבאללה: לפי צה"ל: מעל 220[15] הרוגים.
לפי חזבאללה: 220[16] הרוגים.


איראןאיראן איראן: מעל 9[17] הרוגים ממשמרות המהפכה האסלאמית.


חות'יםחות'ים חות'ים: למעלה מ-100 פעילים הרוגים.


עיראקעיראק מיליציות פרו-איראניות בעיראק: למעלה מ-40 פעילים הרוגים.
סוריהסוריה מיליציות פרו-איראניות בסוריה: למעלה מ-40 פעילים הרוגים.


סוריהסוריה סוריה: מעל 26[18] הרוגים.

מפת רצועת עזה
מפת רצועת עזה

המלחמה פרצה בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, יום שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, בעקבות מתקפת פתע קטלנית ורחבת היקף שביצע ארגון הטרור חמאס, יחד עם ארגוני טרור נוספים מרצועת עזה, נגד יעדים צבאיים ואזרחיים בישראל ובמיוחד באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטחי ירי רקטי מסיביים של אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ולעבר באר שבע, חבל לכיש, גוש דן, השפלה, השרון ומאוחר יותר גם לירושלים וגוש עציון. בחסות המטחים, חדרו לישראל כשלושת אלפים מחבלים שפלשו לבסיסי צה"ל וליישובים בעוטף עזה וביצעו מאות פשעים נגד האנושות. המחבלים טבחו[ב] ב-1,145[19] ישראלים ואזרחים זרים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ותינוקות, מתוכם 364 בני אדם שנטבחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הקטלני בתולדות המדינה), ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה 253 חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם נרצחו כמה עשרות ושוחררו 112 עד כה). בכך היה זה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה.[20]

ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות צה"ל לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ושבו מעל 200 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו.

בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים.[21] המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, גבול ישראל–סוריה, יהודה ושומרון, הים האדום. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.

הלחימה ברצועת עזה התנהלה בשלבים: טיהור[ג] שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי גם בדרום הרצועה ובמרכזה וטיהור האזורים שנכבשו ממחבלים.

במלחמה נהרגו עד כה מעל 31,972 פלסטינים, מתוכם מוערך מעל ל-13,000[22] מחבלים (וכ-10,000 נוספים מוערכים כפצועים ויצאו מיכולת לחימה).[23][24] נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה,[25] ולמעלה מ-1.9 מיליון מתושבי הרצועה התפנו מבתיהם.

רקע - ישראל וחמאס לפני המלחמה עריכה

חמאס הוא ארגון טרור פלסטיני המאמין בג'יהאד נגד מדינת ישראל, כולל הרג חפים מפשע. אידאולוגיית חמאס בעלת מוטיבים אנטישמיים, הבאים לידי ביטוי במסמכיה הרשמיים של התנועה ובהתבטאויות מנהיגיה. על פי אמנת חמאס, "אין בלאומיות זו דבר חמור יותר או עמוק יותר מזה שהאויב רומס את אדמת המוסלמים", ו"אין פתרון לבעיה הפלסטינית אלא באמצעות הג'יהאד". מאז הקמתו בשנת 1987, חמאס היה אחראי לפיגועים רבים. הוא חלק מציר ההתנגדות בראשות איראן ובשותפות חזבאללה וארגוני טרור נוספים. בין ראשי הציר נערכות פגישות תכופות ותיאומים מדיניים וצבאיים.

לאחר שמדינת ישראל התנתקה מרצועת עזה ב-2005, שלטה הרשות הפלסטינית ברצועה שליטה מלאה. ביוני 2007 הסתיים שלטון הרשות, כאשר כוחות חמאס השתלטו על הרצועה. חמאס ביצע פעולות טרור רבות נגד ישראל, ובפרט ירי רקטות מהרצועה. צה"ל ערך מפעם לפעם מבצעים ברצועה (מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות, מבצע עלות השחר, מבצע מגן וחץ וסבבים רבים נוספים).

בפברואר 2017 התמנה יחיא סנוואר למנהיג חמאס ברצועה, והחליף את קודמו בתפקיד אסמאעיל הנייה. סנוואר, טרוריסט ידוע במיליטנטיות שלו,[26] ריצה עונש מאסר בכלא הישראלי באשמת הרג משתפי"ם ערבים ושוחרר מהכלא בעסקת שליט בשנת 2011.

יחסה של ממשלת ישראל כלפי חמאס עריכה

מאז תפיסת השלטון בידי החמאס בשנת 2007, נקטו ממשלות ישראל במדיניות הכלה של חמאס ודבקות בסטטוס קוו שבו החמאס שולט ברצועת עזה והרשות הפלסטינית שולטת בשטחי A ו־B שביהודה ושומרון.

סבבי לוחמה שונים לא שינו את עצם תפיסת ההסדרה האסטרטגית. צה"ל הסתמך בעיקר על הגנה פסיבית, ולהגנה מניסיונות חדירה לישראל נבנו מכשול ימי, מכשול תת־קרקעי וגדר סביב רצועת עזה. בחודשים שלפני המלחמה חלה הסלמה במצב הביטחוני, שכללה הפגנות על הגדר והפרחת בלוני תבערה.[27] ממשלת ישראל העניקה הקלות לרצועת עזה,[28][29][30] מחשש שהסלמה תפגע במגעים להסכם שלום עם סעודיה,[31] ולאחר שחמאס התנהג כאילו אינו מעוניין בהסלמה.[32]

בשנת 2018 החל בנימין נתניהו בתהליך הסדרה מול חמאס, וכך הלך חמאס וקיבל סמי־לגיטימציה. [דרוש מקור: יואל חסון דיבר על זה כבר ב-2017] שלטון חמאס נתפס בעיני ממשלות ישראל כרע במיעוטו, בין היתר מתוך תפיסה אסטרטגית הרואה בשלטונו גורם המסכל הסדר מדיני.[33] נתניהו הסביר את ההיגיון במדיניות זו, בכך שקיום החמאס כארגון טרור שאיש בעולם אינו מכיר בו כגוף לגיטימי, מבטיח שלא יהיה הסכם על הקמת מדינה פלסטינית עם הרשות הפלסטינית, המוכרת בעולם כגוף לגיטימי. בכינוס של מרכז הליכוד ב־2019 הוא ביטא זאת: "מי שמתנגד למדינה פלסטינית צריך לתמוך בהעברת הכספים לחמאס. תחזוק ההפרדה בין הרשות ביהודה ושומרון והחמאס בעזה עוזר לנו למנוע הקמת מדינה פלסטינית".[34][35] עוד קודם לכן, בשנת 2017, האשים חבר הכנסת יואל חסון את ממשלות הימין, כי יש להן אינטרס משותף עם הימין הפלסטיני במניעת פתרון של שתי מדינות, ולכן ממשלות נתניהו לא פועלות ברצינות נגד חמאס. כן הוא טען כי "הציבור יעמוד מולכם במלחמה הבאה בעזה.. כי היא תבוא". לטענתו עדיף לישראל למוטט את החמאס, לקדם הסדר מדיני בו הרשות הפלסטינית תשלוט בעזה.[36][37]

באוקטובר 2018 קיים סנוואר ראיון עם העיתונאית האיטלקייה פרנצ'סקה בורי, שהתפרסם ככתבת שער בידיעות אחרונות, ובו אמר "אני לא רוצה עוד מלחמות".[38] מאיר בן שבת, אז ראש המל"ל, סיפר בשנת 2022 כי באותו חודש שלח סנוואר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פתק שבו כתב בעברית "סיכון מחושב". בעקבות המגעים האלה החלו ישראל וחמאס במסלול של הסדרה.[39]

בתחילת 2021 העריך אמ"ן שהחמאס דבק באסטרטגיית ההסדרה עם ישראל, שהמצב ההומניטרי ברצועה יציב אך שברירי, וש"המענק הקטרי בולם הידרדרות אך לא מהווה תחליף". האתגרים המרכזיים בהגנה על הגבולות הוגדרו ניסיונות לאתגר את המכשול התת־קרקעי בעזה, ירי רקטות/פצמ"רים מעזה בידי ארגונים סוררים, לוחמה אלקטרונית, ופעולות טרור כלפי ישראל מצד ארגוני פרוקסי וסוררים.[40] ראש השב"כ באותה עת טען שהחמאס אינו מורתע על ידי ישראל ושהשקט מתעתע, ודרש שישראל תפעל באופן התקפי נגד החמאס.[41] בלילה שבין 23 ל־24 באפריל 2021, אחרי שחמאס ירה 36 רקטות ופצמ"רים, גישת צה"ל התחילה להשתנות. באמ"ן הצטרפו לשב"כ והמליצו על תקיפה. הקבינט סירב. שבועיים אחר כך, פרץ מבצע שומר החומות.[41]

בשנים שקדמו למתקפה התפשטה תפיסה, בקרב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יועציו, אנשי צבא, מדינאים ומומחים מסוימים, שלפיה חמאס הפך לפרגמטי יותר.[42][43] מן הצד השני, נרשמו קריאות של מומחים לטפל בעזה ולהכריע את חמאס כצעד ראשון בהתמודדות מול האיום האיראני[44] או לבצע תוכנית מדורגת של החלשת החמאס ושילוב הרשות הפלסטינית בעזה.[45]

במסגרת תפיסה זו, ישראל העניקה הטבות לחמאס ולתושבי עזה – אישורי עבודה בישראל, אישור להכנסת הספקה וכסף מטעם ממשלת קטר לרצועה ועוד. גם במערכת הביטחון סברו ש"שקט ייענה בשקט" ושההקלות לעזה ימנעו הסלמה.[46] גורמים ביטחוניים הודו כי אנשי חמאס גרמו לישראל לחשוב שהם מעוניינים בכסף, בעוד שלכל אורך הזמן הזה הם הכינו את הקרקע למתקפה.[47]

נוסף על כך, בשנים שקדמו למתקפה הוציא צה"ל כוחות מאזור עוטף עזה, לקח את רוב כלי הנשק מכיתות הכוננות ביישובי המועצה והפחית את אימוני הרבש"צים.[48]

הכנות חמאס למתקפה עריכה

חמאס נערך למתקפה לפחות כשנה לפני פריצתה. תצפיות נערכו על ידי חקלאים מהרצועה (וכנראה גם עובדים מעזה)[49] על שיטות ההגנה של הצד הישראלי. אימונים לצד הגדר נערכו במשך חודשים ומטעני חבלה הונחו בצמוד לגדר במסווה של התפרעויות. תאריך המבצע נשמר בסודיות רבה, וגם הכוחות שאומנו לכך לא ידעו שמטרת האימון היא פלישה ומתקפת פתע.[50] לאחר המתקפה, הצהירו גורמים בחמאס כי נקט שיטה של הונאה מתוחכמת שבמסגרתה פיתה את ישראל לחשוב שהוא עוסק בעניינים אזרחיים בלבד, בעוד הוא מתכנן מתקפת פתע.[51][52] לפי גורמים ישראליים, חמאס עשה מאמץ לחזק את הגישה שחמאס העביר את מוקדו מאלימות נגד ישראל לפיתוח כלכלי בעזה.[53] כמו כן, פורסם שהוא אותת על ביצוע עסקת שבויים.[54]

לפי וול סטריט ג'ורנל, גורמים ביטחוניים באיראן עזרו לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל וגם אישרו אותה במהלך סדרת פגישות שנערכו בביירות סמוך למתקפה. לפי בכירים בחמאס וחזבאללה, קצינים במשמרות המהפכה של איראן שיתפו פעולה עם חמאס מחודש אוגוסט וסייעו לתכנן את המתקפה נגד ישראל. איראן הכחישה את הדברים.[55][56] דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר על כל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.[57] ערב המלחמה חמאס פעל ב-24 גדודים.

התרעות לקראת המתקפה עריכה

שבעה וחצי חודשים לפני המתקפה פרסם תת־אלוף ערן אורטל, שפרש זמן קצר לפני כן מפיקוד על מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית, מסמך שכותרתו "אור יקרות: נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023", ובו התריע שכמו ב־1973, צה"ל נשען יותר מדי על חיל המודיעין ועל חיל האוויר, והזהיר כי הביטחון שבהכרח יינתן לנו מודיעין לקראת מכה מקדימה אינו מבוסס, וכי מערכת הביטחון שרויה בתפיסה העלולה להביא את ישראל לאסון.[58] ואולם גם אורטל התמקד במאמרו בגבול הצפון בלבד.[59] ב־19 במרץ פנה תת־אלוף עמית סער, ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, במכתב לראש הממשלה והזהיר כי איראן, חזבאללה וחמאס רואים במשבר הפנימי בישראל "[...] הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה (של מדינת ישראל)" וכי "זוהתה הזדמנות לייצר סערה מושלמת, משבר פנימי, הסלמה רחבה בזירה הפלסטינית ואתגור מזירות נוספות, שיצרו לחץ רב ממדי ומתמשך".[60] ב־16 ביולי פנה ראש חטיבת המחקר פעם נוספת והתריע בכתב בפני ראש הממשלה על ירידה בכושר ההתרעה של מדינת ישראל לנוכח המשבר הפנימי.[60] כשישה חודשים לפני המלחמה, התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס להערכת אמ"ן שהוגשה לדרג המדיני לפיה הסכנה למלחמה גוברת: "אני חושב שיש הפרזה בזה". הוא אמר שחמאס לא יפתח חזית נוספת בלבנון.[61]

בחצי השנה שקדמה למתקפת הפתע התריעה נגדת שעסקה בתורת הלחימה של האויב ביחידה 8200, בשלושה מסמכים, כי חמאס השלים סדרה של תרגילים אשר דימו פשיטה על קיבוצים, מוצבים ובסיס הדרכה בעוטף עזה, וכי בכוונת הארגון להוציא תוכניות אלה לפועל.[62][63] אל הערכותיה של הנגדת הצטרף מפקדהּ ונגד נוסף ביחידה, ואזהרתה הועברה לקצינים בכירים ביחידה ובמודיעין שטח. קצין מודיעין בכיר שאליו הגיעה ההערכה השיב לה ב־12 ביולי 2023 בדוא"ל שבו שיבח אותה על עבודתה, אבל הוסיף: "נראה לי דמיוני".[62][63]

כשלושה שבועות לפני המלחמה פורסם תרגיל של החמאס, שכלל תרגול של חמ"ל ממודר, הסחה באמצעות מטחי רקטות, פריצת הגדר, תנועה מהירה באמצעות טנדרים, הגעה ליישובי עוטף עזה, כניסה לבתים והריגת תושביהם.[64] תצפיתניות שהשקיפו על הגבול העידו שהבחינו בפעולות לא שגרתיות והתריעו באוזני מפקדיהן, אך נענו בביטול.[65][66] לטענת גורמים ממשלתיים, בימים שלפני מתקפת הפתע העריכו בכירים בצה"ל לפני הדרג המדיני שחמאס מורתע ואינו מעוניין בהסלמה.[67]

לטענת גורמים מצריים, כעשרה ימים לפני מתקפת הפתע פנו מהמודיעין המצרי לישראל – גם ללשכת ראש הממשלה – והזהירו מ"משהו חריג, מבצע אימתני", שעומד להתרחש מכיוון עזה.[68][69] בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדברים וטענו שלא הייתה כל שיחה בין רה"מ לשר המודיעין המצרי מאז כינון הממשלה.[70][71] יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני טען כי מצרים הזהירה את ישראל שלושה ימים לפני המתקפה כי אירוע כזה עלול להתרחש, אבל לא ברור באיזה דרג ניתנה האזהרה.[72][73] ב־11 באוקטובר מקור מצרי רשמי הודיע לרשתות ערביות כי "מה שדווח בכמה כלי תקשורת בנוגע למצרים שהזהירה את ישראל מפני מבצע גדול 10 ימים לפני תחילת המלחמה הוא שקרי לחלוטין".[74]

 
חיילים עוברים במעבר ארז במלחמת חרבות ברזל אל עבר שטחי צפון רצועת עזה

מערכת הביטחון הייתה מודעת לאפשרות של פרוץ עימות אזורי, אך לא היה כל מיקוד בעזה ובאיום מהסוג שהתממש. האלוף יצחק בריק, לשעבר נציב קבילות החיילים, שהתריע שנים קודם לכן בנוגע לאי מוכנותו של צה"ל למלחמה,[75] הזהיר כשבועיים טרם המתקפה כי מדינת ישראל קרובה למלחמה אזורית כפי שלא הייתה מאז מלחמת יום הכיפורים, ציטט את אזהרות שר הביטחון, הרמטכ"ל ואגף המודיעין מפני מלחמה אזורית קרובה, ופנה לנתניהו בקריאה להכריז על מצב חירום לאומי. "המלחמה האזורית הבאה תתרחש בחמש זירות בו־בזמן (חזבאללה בלבנון; מיליציות פרו-איראניות בסוריה והצבא הסורי; חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה; התפרצות אינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון; ופרעות של עשרות אלפי ערבים ובדואים קיצוניים בתוך ישראל). לכל זה יתלוו שיגורים של 3,500 טילים, רקטות וכטב"מים מדי יום לעבר העורף הישראלי, שיגרמו הרס נורא ואבידות קשות", כתב בריק.[76] שלושה ימים קודם לכן, בישיבת סיעתו, הזהיר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד את אזרחי ישראל מקרבה מסוכנת לעימות אלים, רב-זירתי. הוא ציין שכל ראשי מערכת הביטחון מזהירים את הממשלה ואת הקבינט מהתלקחות אלימה.[77][78] גם אל"ם (במיל') יגאל כרמון, נשיא מכון ממרי, כתב בסוף אוגוסט 2023 על "סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר–אוקטובר", אך התמקד בעיקר בגבול הצפון וביהודה ושומרון.[79]

ב־24 בספטמבר, לנוכח התחממות הגזרה, הוחלט על תגבור של גדוד במרחב אוגדת עזה.[80] הכתב הצבאי ניר דבורי פרסם כי 24 שעות לפני המתקפה, סד"כ של גדוד וחצי הועבר מעוטף עזה לתגבור הכוחות המצויים ביהודה ושומרון.[50] הכתב הצבאי רועי שרון פרסם כי שתי פלגות מחטיבת הקומנדו שתגברו בתקופת החגים את אוגדת עזה במסגרת עתודה מטכ"לית, הוקפצו מהעוטף לגזרת חווארה יומיים לפני הטבח.[81] לעומתם, הכתב הצבאי יוסי יהושוע צייץ כי צה"ל לא שינה את היקף הכוחות באוגדת עזה מאז 2020, כי הכוחות בעוטף עזה תוגברו, וכי לא הועבר גדוד לאיו"ש באותם ימים.[82] עוד צייץ יהושוע כי היקף הכוחות באוגדה היה שלושה גדודי חי"ר וגדוד שריון (גדוד 13 תפס קו בגזרה הצפונית של רצועת עזה, גדוד 51 תפס קו בגזרה הדרומית של רצועת עזה, סיירת הנח"ל החליפה את היחס"ר המדברי ותפסה קו באזור כרם שלום, וגדוד 77 של חטיבה 7), שתי פלגות של יחידת אגוז שהוצבו באזור ניר עוז במסגרת עתודה מטכ"לית ולא כחלק מהסד"כ האוגדתי, הועברו לחטיבת שומרון יומיים לפני המלחמה בעקבות סיום התפרעויות על הגדר בעזה והתרעות על התחממות באיו"ש. גם דובר צה"ל הגיב על הטענות שנלקח סד"כ מאוגדת עזה לאיו"ש ואמר כי "התעסוקה המבצעית באוגדת איו"ש לא השתנתה על חשבון פיקוד הדרום לפני המלחמה".[83] בראיון עם קצין תותחנים ראשי, תא"ל יאיר נתנס, אמר שבשגרה כבר שנים לא היו סוללות תותחים בגבול עזה, וכוחות חיל התותחנים שפעלו ללא כלים הוצאו מגזרה זו לטובת פעילות חילית בגבול הצפון ופעילות אבטחה באיו"ש.[84]

בלילה שלפני המתקפה עודכנו הרמטכ"ל, הרצי הלוי, וראש השב"כ, רונן בר, במידע שהעיד על כוונת פעולה של החמאס. כל אחד מהם קיים התייעצויות בעניין עם אנשי מטהו, אולם לא ננקטו אמצעים לקדם את פני המתקפה.[85] רונן בר הוזעק בלילה למטה השב"כ ושהה בו עד פתיחת המתקפה. צוות מיוחד של השב"כ הגיע לעוטף עזה לפנות בוקר. לפי לשכת ראש הממשלה, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף אבי גיל, עודכן בפרטים, סביב 6 בבוקר, ממש לפני תחילת המתקפה. החשד היה שמדובר בניסיון חטיפה מקומי.[86] דובר צה"ל אמר על המתקפה כי "לא הייתה אצלנו הבנה לאירוע כזה. עלו סימנים מסוימים בלילה שלפני, אבל לא למהלך כזה ולא לכדי התרעה, ואנו נתחקר הכל באופן נוקב".[87]

מתקפת הפתע (7 באוקטובר) עריכה

  ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
 
שטחים שבהם פעל החמאס:
  שטח ישראלי שבו פעלו מחבלי חמאס
 
תצלום לוויין של עוטף עזה ורצועת עזה ביום המתקפה

חדירת מחבלים ומאמצי לחימה עריכה

מתקפת הפתע החלה ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:29, בוקר יום השבת וחג שמחת תורה,[88] בשיגור אלפי רקטות לעבר ישראל, מדימונה בדרום ועד לוואדי עארה בצפון ולירושלים במזרח. פגיעות נצפו במקומות רבים וחלקן גרמו לאבדות בנפש, רובן בפזורה הבדואית, הלא ממוגנת.[89]

בחסות ירי הרקטות פלשו לעוטף עזה כ־3,000[90] אנשי חמאס וג'יהאד אסלאמי, מאומנים וחמושים היטב, ובעקבותיהם גם אזרחים רבים מעזה שניצלו את ההזדמנות להרוג ולבזוז. המחבלים חדרו מרצועת עזה לשטח ישראל בסירות דרך הים, באמצעות מצנחי רחיפה ומצנחים ממונעים דרך האוויר, ודרך היבשה – בעיקר על גבי טנדרים שאליהם חובר מקלע ואופנועים, לאחר שפרצו באמצעים שונים את גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה בעשרות מקומות.[91] כדי להכשיר את הקרקע למתקפה, פגעו המחבלים בטנקים שהיו בעמדות סמוך לגדר, בחיישנים, באמצעי תשתית, תקשורת, תצפית ומצלמות. הם הפעילו רחפנים רבים, שהטילו פצצות מאולתרות על מערכות התקשוב המותקנות על אנטנות ליד הגדר ובבסיסים הסמוכים ועל מערכות "רואה יורה", שמטרתן לירות אל עבר מי שמתקרב אל הגדר. כל זה הקשה על קבלת מידע על אודות הפשיטה והיקפה ועל העברתו הלאה.

צה"ל הופתע לחלוטין מהמתקפה. מאות מחבלים, בקבוצות של כ־15 מחבלים, נכנסו לבסיסי צה"ל במעבר ארז, במוצב נחל עוז, במפקדת אוגדת עזה, במוצב כיסופים ובמוצב מגן, נטרלו את מערכות הקשר והשתלטו על רוב הבסיסים. שמונה מוצבים נכבשו לחלוטין, וחיילים נלקחו בשבי.[92] מפקדת אוגדת עזה לא נכבשה, אך הפגיעה בה מנעה ממפקד האוגדה ומהכוחות במקום להעביר תמונת מצב מדויקת לצבא.[93]

בהיעדר כוחות עתודה זמינים, לא היה מי שימנע מהמחבלים לחדור לשטח ישראל ולתקוף מעל 20 יישובים בעוטף עזה, כולל הערים שדרות ואופקים, ולנסות להשתלט על מפקדת אוגדת עזה. עשרות מחבלים פשטו על העיר שדרות והרגו אזרחים רבים בעיר. מטרתם המרכזית של המחבלים הייתה תחנת המשטרה בעיר. המחבלים נתקלו בשוטרים וניהלו עמם קרב שעות ארוכות. המלחמה שהשיבו השוטרים בתוך התחנה וגם מחוץ לה בקרב שדרות ריתקה 25 מחבלים בתחנה למשך כ־16 שעות. שוטרי יחידת הימ"מ של המשטרה הצליחו לחלץ שוטרים מגג התחנה. מפקד מחוז דרום במשטרה החליט להפציץ את המחבלים שנותרו באמצעות טנק ומסוק קרב, ואז למוטט עליהם את המבנה, מה שהוביל למותם. בקרב נפלו שוטרים ולוחמים.

מעשי טבח, התעללות וחטיפת אזרחים עריכה

  ערכים מורחבים – אלימות מינית במתקפת הפתע על ישראל 2023, החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
 
הרס בקיבוץ בארי
 
תמונות בני משפחת ביבס שנחטפו מביתם לרצועת עזה על ידי מחבלים פלסטינים

במשך שעות התבצע טבח באזרחים באזור עוטף עזה. בטבח נרצחו 1,000 אזרחים לכל הפחות. לפחות 200 ישראלים, ובכללם נשים, ילדים וקשישים, נחטפו לרצועת עזה. תושבים נרצחו ביישובים ניר עוז, חולית, בארי, נחל עוז, עין השלושה, נתיב העשרה, כפר עזה, ניר יצחק, נירים, כיסופים, לאחר שמקצתם נכבשו בידי המחבלים. בחלק מהיישובים התקבלו דיווחים על מחבלים שהתחזו לחיילי צה"ל כאשר דפקו על דלתות התושבים.[94][95] טבח המוני נוסף נערך במסיבת טבע ליד רעים, שבה השתתפו אלפי צעירים.

אירועים אלה, בעיקר בקיבוץ בארי, זכו לסיקור תקשורתי רחב ביותר, ובכלי התקשורת נשמעו עדויות בזמן אמת אף מעומק השטח שכבש חמאס.[96][97][98] מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, קרא לתושבי איו"ש ולערביי ישראל להצטרף למתקפה.[99], אך אלו לא נענו לקריאותיו של דף.

שר הביטחון, יואב גלנט, הציג לשרי ההגנה של נאט"ו סרטון שהציג אירועים מהמתקפה, ובהם עריפת ראשי חיילים, שרפת אזרחים והתעללות בחטופים. באותה הפגישה גם נדרש למעשים של אונס אלים, התעללות ורצח ילדים ושרפה של אזרחים בעודם בחיים.[100][101]

זיהוי הנרצחים ארך זמן ממושך. על כך אמר קצין הרבנות הראשית, הרב יעקב רוז'ה שזיהה את החללים: "אני רוצה לומר, ובכאב גדול, שבכל 50 שנות פעילותי לא ראיתי גופות פגועות בצורה קשה ואכזרית כל כך כמו אלו שראיתי בחודשיים האחרונים. מצב החללים האזרחים במלחמה הזו הוא גרוע ומזוויע, ומראה על אכזריות ללא סוף".[102]

ברבים ממוקדי העימות הצליחו מחבלי חמאס לחטוף אזרחים וחיילים לרצועת עזה. במשך ימים ארוכים לא היה מספרם ידוע. כעבור כשבוע וחצי מהמתקפה העריכו אותו ישראל וחמאס בכ־200–250 חטופים.

הכנות ישראל למלחמה עריכה

הכנת תוכנית מגירה עריכה

לאחר מבצע שומר החומות ב-2021 אלוף הפיקוד הדרום אליעזר טולדנו הביא לפיקוד את תא"ל (מיל') משה תמיר, לשעבר מפקד אוגדת עזה, שתפקידו העיקרי לדבריו של טולדנו היה להכין תוכנית מגירה לסבב הלחימה הבא "כך שתהיה מפתיעה, מהירה ובמחיר מקסימלי לאויב ומינימלי לכוחותינו".[103] במלחמת חרבות ברזל גויס תמיר לשירות מילואים בפיקוד הדרום,[104] ושירת בצוות שתכנן את התמרון היבשתי שביצעו כוחות הפיקוד ברצועת עזה.[105]

הכרזת מלחמה וגיוס מילואים עריכה

הצהרת דובר צה"ל, דניאל הגרי, לתקשורת במהלך מתקפת הפתע ביום שבת 7 באוקטובר

בשעה 08:00 בבוקר המתקפה הכריז צה"ל על מצב כוננות מלחמה, ושר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב והצהיר: "ישראל תנצח במלחמה הזאת". מעט לאחר השעה 11:30 בבוקר פרסם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו סרטון בטוויטר ובו הכיתוב "אנחנו במלחמה". הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס לדיון משעה 14:45 עד 16:20. בשעה 22:16 מסר נתניהו הודעה ראשונה לתקשורת אודות ההיערכות למלחמה.[106]

מיומה הראשון של המלחמה התנהלו גיוס מילואים נרחב לצה"ל ואימון של הכוחות. תהליך זה נתקל בקשיים שאיתם התמודדו המתגייסים כדי להגיע לאזורי הכינוס. ביום הראשון לא פעלה כלל מערכת התחבורה הציבורית בגלל השבת, וחיילים נותרו שעות ארוכות ללא יכולת להגיע לבסיסים.[107] לאחר מכן פעלה המערכת חלקית ואף בסופי השבוע, בשל הצורך להסיט משאבים לצורכי הלחימה.[108][109][110]

פינוי יישובים עריכה

ישראל פינתה מתושביהם 29 יישובים הקרובים לגדר המערכת סביב רצועת עזה.[111] לנוכח האיום הגובר בגזרת הצפון, ביום השני ללחימה המליצו המועצות האזוריות מטה אשר, מבואות חרמון והגליל העליון לתושבי 21 מיישוביהן להתפנות מהאזור. גם במטולה הומלץ לתושבים להתפנות.[112]

ראש עיריית שדרות ביקש מהממשלה ביום השישי למלחמה, 12 באוקטובר 2023, לפנות את תושבי שדרות.[113] ב־13 באוקטובר נקבע שתושבי העיר שיבחרו בכך יוכלו להתפנות מהעיר, תחילה למשך שבוע לפחות.[114] בהמשך המדינה אישרה תוכנית לפינוים. באותו יום אושרה במשאל טלפוני התוכנית לפינוי תושבי עוטף עזה. בנוסף אושרו מענקים לתושבים.[115]

כמו כן, בתאריך 20 באוקטובר (14 יום מתחילת הלחימה), הוחלט על פינוי העיר קריית שמונה לבתי הארחה במימון המדינה.[116] הפינוי נתקל בקשיים.[117][118] בתאריך 22 באוקטובר (16 ימים מתחילת הלחימה) החליטה רשות החירום הלאומית וצה"ל לפנות עוד 14 יישובים נוספים כגון רמות נפתלי, דן, מצובה ועוד.[119]

מהלך הפינויים התעכב לעיתים עקב מחסור בחדרים במלונות שאושרו לפינוי.[120] התאחדות המלונות מסרה שכל בתי המלון פתחו את שעריהם למפונים, למעט המלונות שבבעלות אלפרד אקירוב.[121]

ב-5 בפברואר 2024, כ-4 חודשים לאחר שפונו תושבי הדרום והצפון, אמר ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, כי הוא שוקל להחזיר את תושבי מטולה לבתיהם "על מנת שצה"ל והמדינה יגנו עליהם מצפון סוף סוף." כמו כן, מספר חברי כנסת ביקשו להקים מנהלת לשיקום יישובי הצפון.[122]

פינוי צפון רצועת עזה עריכה

  ערך מורחב – פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
 
כרוז המכריז על המלצה דחופה לפינוי אוכלוסייה בעזה משכונות שונות, שפוזר באוויר במהלך מלחמת חרבות ברזל.[123] למעלה מקור, למטה תרגום מכונה.

ב־13 באוקטובר, כשבועיים לפני התמרון הקרקעי ברצועת עזה, צה"ל הודיע לאו"ם ולתושבי הרצועה באמצעות כרוזים בערבית כי על כל האנשים המתגוררים צפונה לנחל הבשור בחלקו העזתי להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה. הוראה זו קראה לפינויים של כ־1.1 מיליון איש, על פי מקורות ערביים שאינם בהכרח אמינים, ממטרופולין עזה. ההוראה ניתנה במסגרת מנהלת התיאום והקישור. ארגון האומות המאוחדות הזהיר מאסון הומניטרי שעלול להתרחש בשל פינוי כה גדול.[124][125]

חמאס, שלו אינטרס שתושבי צפון הרצועה יישארו בבתיהם כמגן אנושי, קרא להם להימנע מפינוי וטען כי הוראות צה"ל נועדו לגרום לנכבה שנייה.[126] הארגון ירה לכיוון תושבים מצפון הרצועה, כדי למנוע את פינוי האזור, ואף ירה לעבר בתי החולים, המשמשים מגן אנושי למפקדותיו.

למרות אזהרות חמאס, עד 15 באוקטובר התפנו מאות אלפי תושבים דרומה. למרות פקיעת האולטימטום, צה"ל הכריז על חלון זמן נוסף באותו היום שבו התאפשר מעבר בטוח דרך כביש צלאח א־דין, החוצה את הרצועה.[127] קריאות צה"ל לנוע לדרום נמשכו גם לאחר מכן.[128]

עם הידוק הכיתור הישראלי את צפון עזה, פתחה ישראל מסדרונות הומניטריים בכביש צלאח א־דין ודרך א־רשיד, שאפשרו יציאה מהעיר לכיוון דרום, ומאות אלפי תושבים נוספים התפנו דרומה.[129] עם זאת, בדצמבר התרבו הדיווחים על התאוששות בקרב חמאס ותושבי עזה. בכל אזור שבו הוכרע הגדוד המרחבי של חמאס, ישנה פעילות מחודשת, בהיקף מוגבל. מחבלים מוסיפים להגיע דרך מנהרות, ולצד זאת ישנה הגירה פנימית חוזרת של אזרחים, למרות ממדי ההרס.[130]

בתחילת פברואר 2024, לפי נתוני צה"ל, היו בצפון רצועת עזה 150,000–200,000 פלסטינים שנשארו בבתיהם. חלקם בלחץ חמאס וחלקם מחשש להרס בתיהם. כחצי מיליון אזרחים התרכזו סביב העיר עזה ומחנות הפליטים במרכז הרצועה. כ-150,000 פלסטינים שהו סביב העיר חאן יונס, ו-1.3 מיליון אזרחים היו ממוקמים ברפיח, במרחק של מטרים בודדים מציר פילדלפי.[131]

הרמטכ"ל בשיחה עם לוחמי חיל התותחנים לפני כניסה לעזה, 29 באוקטובר

הגדרת יעדי המלחמה עריכה

ב־16 באוקטובר פורסם כי קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה:[132]

  • מיטוט שלטון חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות
  • הסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל
  • מאמץ מרבי לפתרון סוגיית בני הערובה
  • הגנה על גבולות המדינה ואזרחיה

ב־7 בנובמבר אמר שר הביטחון גלנט כי שלושת יעדיה העיקריים של המלחמה הם:[133]

  • ארגון חמאס יחדל מלהתקיים כמסגרת צבאית ושלטונית בעזה
  • לא יהיה איום ביטחוני מעזה על אזרחי ישראל
  • לצה"ל יהיה חופש פעולה מלא ללא מגבלות על הפעלת הכוח

כמו כן, לדברי גלנט מערכת הביטחון ממוקדת בהחזרת החטופים, כמו גם בניצחון במלחמה.

כחודש לאחר תחילת המלחמה, אמר ראש הממשלה נתניהו כי לאחר המלחמה האחריות הביטחונית הכוללת על המתנהל ברצועה תהיה ביד ישראל, למשך תקופת זמן בלתי מוגבלת.[134] בראיון אחר, אמר ראש הממשלה כי הרצועה "מפורזת ותחת ממשלה אזרחית, אך יידרש כוח מהימן שייכנס ויהרוג את הרוצחים כך שלא תופיע ישות כמו חמאס".[135][136] לראשי הרשויות בנגב המערבי אמר כי צה"ל ימשיך להחזיק ברצועת עזה גם אחרי המלחמה לתקופה מסוימת ושאחרי חיסול חמאס תהיה שליטה ביטחונית ישראלית כוללת על רצועת עזה, כולל פירוז מלא.[137] ב־11 בנובמבר במסיבת עיתונאים הביע התנגדות לאפשרות שהרשות הפלסטינית תשלוט אזרחית ברצועה במענה לשאלה בנושא בלי לציין את שמה.[138] במענה לשאלה בדבר אפשרות להחזרת ההתיישבות היהודית לרצועה בצורה זו או אחרת, התנגד ואמר שאינו רואה בכך כיעד ריאליסטי.[139] ראש המל"ל צחי הנגבי כתב בדצמבר כי אין לישראל אינטרס לשלוט בענייני האזרחים של עזה וישראל מודעת לרצון של הקהילה הבין-לאומית ומדינות האזור לשלב את הרשות הפלסטינית אך העניין ידרוש רפורמה יסודית ברשות הפלסטינית.[140]

כחודשיים לאחר תחילת המלחמה, השר בני גנץ שרטט את המציאות הביטחונית החדשה שתתעצב בסופו של השלב העצים בלחימה: שליטה ביטחונית בעזה, שמירה על חופש פעולה ומימושו בכל השטח. בהיבט האזרחי, תוקם מנהלת שתורכב ברובה ממדינות ערביות מתונות שידאגו לאזרחים. לדבריו, יהיה מדובר בתהליך ארוך.[141]

כמאה ימים לאחר תחילת המלחמה, דיבר גלנט על הצורך בהכרעה הצבאית ואמר שסופה של המערכה הצבאית חייב להיות מעוגן במעשה מדיני. לדבריו, המחשבה המדינית היא המובילה את המעשה הצבאי וחוסר החלטה מדינית עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית.[142][143]

140 יום לאחר תחילת המלחמה, הציג ראש הממשלה נתניהו את הצעתו ל"יום שאחרי חמאס".[144]

מהלך הלחימה ברצועת עזה עריכה

  ערך מורחב – הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
[145]
תקיפת אתרי שיגור רקטות ומפקדות ברצועת עזה, וסיכול חדירות מהים והיבשה

השלב הראשון של פעילות צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב־7 באוקטובר, הסתיים ב־27 באוקטובר וכלל הריגה של כ-1,500 מחבלים בשטח ישראל, טיהור[ג] עורף ישראל ממחבלים, יצירת יציבות בקו הגבול והתקפה מהאוויר ומהקרקע של יעדי טרור ברצועת עזה. השלב השני היה תמרון קרקעי בשילוב אש מהאוויר, מהקרקע ומהים.[146] השלב השני הסתיים רשמית ב-7 בינואר 2024, והשלב השלישי כלל מעבר מפשיטות של אוגדות לפשיטות חטיבתיות ממוקדות בצפון הרצועה והמשך הלחימה בדרום ומרכז הרצועה.[147][148] נקבע כי השלב השלישי צפוי לכלול את סיום התמרון הקרקעי, צמצום כוחות, שחרור אנשי מילואים ומעבר לפשיטות ממוקדות. נוסף לכך, הוחלט שתוקם מעין רצועת ביטחון ברצועת עזה.[149]

7 באוקטובר, היום הראשון למלחמה עריכה

 
חיילי צה"ל ב־7 באוקטובר

כשעה לאחר תחילת המתקפה, הודיע דובר צה"ל שעל תושבי הדרום והמרכז להיות סמוכים למרחבים מוגנים, ועל תושבי עוטף עזה להימצא בתוך מרחבים מוגנים. כשעתיים לאחר תחילת המתקפה החל צה"ל לתקוף ברצועת עזה.[150] שר הביטחון יואב גלנט אישר גיוס מילואים נרחב, והכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 קילומטרים מגבול הרצועה.

לאחר נפילת מוצבי הגדר ששימשו כקו ראשון מול עזה נשארו רק כיתות הכוננות ביישובי עוטף עזה, שהגנו על יישוביהם מול המחבלים. הן בלמו גלים של מחבלים ורבים מחבריהן שילמו בחייהם.[151] צה"ל ומשטרת ישראל פעלו לטיהור עוטף עזה ממחבלים, ולוחמי הימ"מ שהוקפצו לזירה נלחמו בחוליות הטרור בערים וביישובים, והרגו כ־200 מחבלים.[152] יחידות מובחרות בצה"ל, בהן סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יחידת שלדג, יהל"ם וחטיבת עוז, הוזנקו אף הן וניהלו קרבות קשים עם המחבלים.[153] שוטרי משטרת ישראל ומשמר הגבול הרגו 356 מחבלים.[154] מרבית המחבלים שנותרו בשטח ישראל נהרגו או נלכדו.

בערב יום המלחמה הראשון כבש צה"ל מחדש את מפקדת אוגדת עזה, לאחר קרב קשה.[155] חיל האוויר הישראלי הפציץ ברצועת עזה ובין היתר החריב את "מגדל פלסטין" שהכיל תשתיות טרור של חמאס[156] לאחר הפעלת נוהל הקש בגג, מאחר שבבניין גרו אזרחים ששימשו את חמאס כמגן אנושי. חיל הים הרג עשרות מחבלים שחדרו לישראל בסירות דרך הים.[157] לפי דובר צה"ל, עד הבוקר השני למלחמה צה"ל תקף 426 מטרות ברחבי הרצועה, הרג מאות מחבלים ולקח עשרות שבויים.[158]

באותו ערב חתם שר האנרגיה ישראל כ"ץ על צו המורה להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה.[159]

המשך השבוע הראשון ללחימה (8–13 באוקטובר) עריכה

בימים שלאחר 7 באוקטובר נמשכו בעצימות נמוכה הקרבות עם שארית המחבלים שנותרו בשטחי העוטף. מזכיר ההגנה של ארצות הברית, לויד אוסטין, הודיע שארצות הברית שולחת את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לחופי ישראל, כדי להפגין תמיכה בישראל ולהרתיע את אויביה.

במקביל חיל האוויר הישראלי הגביר את ההפצצות על תשתיות טרור של חמאס וגא"פ ברצועת עזה. חיל הים הישראלי תקף מטרות באזור החוף ומפקדות של הקומנדו הימי של חמאס. בצהרי היום השלישי למלחמה ניתקה ישראל את אספקת המים לרצועת עזה, ונאסרה כניסת דלק ומזון וסיוע הומניטרי. בלילה שבין 9 ל־10 באוקטובר כלי טיס של צה"ל ביצעו סיכול ממוקד בזכריא אבו מעמר, בכיר בלשכה המדינית של חמאס שהיה אחראי קשרי חוץ, ובג'ואד אבו שמאלה, שר הכלכלה של חמאס שהיה אחראי על מימון טרור והכווין פיגועים.

ב־11 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במחבל מוסטפא שאהין, שביצע מעשי טבח וזוועות והעלה תיעוד שלהם לרשתות החברתיות.[160] ב־12 באוקטובר ביצע צה"ל סיכול ממוקד במוחמד אבו שמאלה, בכיר בקומנדו הימי של חמאס.[160] ביום זה אישרה הכנסת את הקמת ממשלת החירום עם סיעת המחנה הממלכתי[161] והוקם "קבינט המלחמה".

ב־13 באוקטובר צה"ל הודיע לאו"ם ולתושבי הרצועה באמצעות כרוזים בערבית כי על כ־1.1 מיליון איש המתגוררים בעזה וצפון הרצועה להתפנות דרומה בתוך 24 שעות, וכי תושבים שלא יתפנו יהיו בסכנת פגיעה.

בסביבות 15:00 שיגרו המחבלים מעזה רקטת קרקע–קרקע כבדה וארוכת טווח מדגם עיאש 250 אל עבר מחוז הצפון, והיא יורטה בהצלחה על ידי קלע דוד.[162] בנוסף, ביצע צה"ל פשיטות ברצועה בכדי לנסות לגייס מידע על מיקום בני הערובה[163] ואיסוף גופות של הנרצחים.[164]

השבוע השני ללחימה (14–20 באוקטובר) עריכה

 
כוחות צה"ל מתכוננים לכניסה לעזה, 16 באוקטובר

בליל שבת תקף צה"ל את מפקדת המערך האווירי של חמאס. בתקיפה נהרג מראד אבו מראד, מפקד המערך האווירי בעזה, שלקח חלק גדול והכווין מחבלים בטבח ביום שבת. בצהריים כלי טיס של צה"ל בסיוע שב"כ ואמ"ן, הרגו את עלי קאדי, מפקד בכוח הנוח'בה, שפיקד על פשיטת טרור על יישובי עוטף עזה.

ב־15 באוקטובר הרג צה"ל את בילאל אל־קודרה, מפקד כוח נוח'בה בגדוד דרום ח'אן יונס, שהיה אחראי על הטבח בנירים וניר עוז.[165] באותו יום, בסיוע השב"כ, נהרג בסיכול ממוקד מועתז עיד, מפקד המחוז הדרומי בביטחון הלאומי של חמאס. חיל האוויר תקף מטרות בדרום הרצועה, בפרט בח'אן יונס וברפיח.

ב־16 באוקטובר נהרגו ראש המודיעין הכללי של חמאס בח'אן יונס ואוסאמה מזיני, ראש מועצת השורא של חמאס ברצועה. אחר הצהריים שיגרו המחבלים רקטות לאזור ירושלים, הרי ירושלים, גוש דן והשרון בשני מטחים מרוכזים. באופן תקדימי מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, השתתף בקבינט המלחמה המצומצם של ממשלת ישראל.

ב־17 באוקטובר הרג צה"ל את איימן נופל, מפקד חטיבת מרכז הרצועה, אשר הכווין מתקפות טרור נגד כוחות הביטחון וריכוזי אוכלוסייה אזרחית.

ב־18 באוקטובר הרג צה"ל את מוחמד אל-ואדיה, מפקד מערך הנ"ט של חטיבת העיר עזה בחמאס, ואת אכרם חיג'אזי, סוחר אמצעי לחימה, סוחר בכספי טרור ומכווין פיגועים בישראל ופעיל במערך הימי של חמאס. ביום זה ערך נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל ביקור תמיכה והזדהות.

ב־19 באוקטובר הרג צה"ל את ראפת חרב חוסיין אבו הילאל, ראש הזרוע הצבאית של ועדות ההתנגדות העממית ברפיח. כמו כן, סוכל ג'יהאד מוחייסן, מפקד כוחות הביטחון הלאומי בעזה, תפקיד המקביל למפקח הכללי של משטרת ישראל.

ב־20 באוקטובר הרג צה"ל את מחמוד צביח, בכיר בארגון הטרור חמאס ששימש כמהנדס בכיר וראש יחידה במחלקת הפרויקטים והפיתוח במטה הייצור של הארגון. אחרי כניסת השבת שחרר חמאס שתי חטופות אמריקאיות והן הועברו למצרים ומשם לישראל.

הפיצוץ בבית החולים אל־אהלי עריכה

  ערך מורחב – הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי

ב-17 באוקטובר דיווחו מקורות ברצועת עזה על פיצוץ בבית חולים בעזה. מקורות פלסטיניים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל־500 אנשים, וחמאס האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. טענות אלה דווחו באמצעי התקשורת הבין־לאומיים ללא פקפוק או הטלת אף ספק. רק זמן רב מאוחר יותר הועלו תהיות לגבי מהימנות הדיווחים והתברר שגרסת חמאס אינה עומדת במבחן הביקורת. שעתיים לאחר האירוע הודיע דובר צה"ל שלפי תחקיר צה"ל, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שיגר מטח רקטות שעבר בסביבת בית החולים, אשר אחת מהן נפלה והתפוצצה בבית החולים. בהמשך התברר שגרסת דובר צה"ל היא הנכונה. כן התברר שחמאס ניפח את מספר ההרוגים, ושבפיצוץ עצמו – שאירע במגרש החניה ליד בית החולים – נהרגו הרבה פחות מ־500 פלסטינים. פרסום הגרסה הראשונית השקרית של המקרה, לפיה צה"ל אחראי לפיצוץ, גרר תגובות נזעמות במדינות רבות כמו ירדן, לבנון, עיראק, תוניסיה, מצרים. בעקבות הדיווח השגוי ב־BBC קהילת יהדות בריטניה, ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק וכן גורמים פרו־ישראליים מתחו ביקורת חריפה על הסיקור השגוי והמוטה של התקרית ועל כך ש־BBC מסרב להגדיר את חמאס ארגון טרור. בעקבות הלחץ ה־BBC התנצל והודיע שחמאס יוגדר "מי שבריטניה מגדירה כארגון טרור".

השבוע השלישי ללחימה (21–27 באוקטובר) עריכה

מיפוי נוכחות חמאס בבית החולים שיפא

ב־21 באוקטובר נהרג בכיר חמאס טלאל אל־הינדי בהפצצה על ביתו.

ב־22 באוקטובר מטוס קרב הרג בסיכול ממוקד את מוחמד קטאמש, סגן מפקד המערך הארטילרי של כל רצועת עזה.

ב־23 באוקטובר צה"ל והשב"כ הרגו את ראש מערך הנ"ט בצפון הרצועה של ארגון הטרור חמאס, איבראהים א-סחאר.[166] צה"ל השתמש גם בפצצות חודרות בונקרים לצורך פגיעה בנכסים התת־קרקעיים של חמאס. בלילה שחרר חמאס שתי חטופות נוספות בנות 80 ו־85, שאותן חטף במהלך הטבח בניר עוז, אך בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לפי הדיווחים השחרור התאפשר בעקבות תיווך של מצרים.

ב־24 באוקטובר הרג צה"ל את עבד א-רחמאן, סגן מפקד גדוד נוסייראת, שהשתתף בטבח בקיבוץ בארי, ח'ליל מחג'ז, סגן מפקד גדוד שאטי, וח'ליל תתרי, סגן מפקד גדוד שייח' רדואן.

ב־25 באוקטובר הרג צה"ל בסיכול ממוקד את תייסיר מבאשר, ששימש כמפקד גדוד גזרת צפון ח'אן יונס של חמאס ומילא תפקידים רבים בארגון הטרור, ביצע והכווין פיגועים רבים, והיה מקורב למוחמד דף. בהמשך היום חמאס שיגר רקטות קרקע–קרקע מדגמים R-160 ועיאש 250 לעבר דלית אל־כרמל והעיר אילת בהתאמה. הרקטה בצפון התפוצצה באוויר, הרקטה לכיוון אילת נפלה בשטח פתוח באזור חבל אילות.

ב־26 באוקטובר ביצע כוח משולב של צה"ל בפיקוד חטיבת גבעתי, שכלל לוחמי חי"ר על נמ"ר, טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9 משוריינים, פשיטה לילית וממוקדת בצפון רצועת עזה. בצהריים הרג צה"ל בסיכול ממוקד את חסן אל-עבדאללה, מפקד מערך הירי הרקטי של צפון ח'אן יונס של חמאס. לפנות ערב הרגו צה"ל והשב"כ את סגן ראש מחלקת המודיעין של הארגון, שאדי בארוד. בארוד תכנן עם יחיא סנוואר את מתקפת הטרור על עוטף עזה. בערב הרג צה"ל את צמרת גדוד דרג'-תופאח של חמאס, השייך לחטיבת העיר עזה ושלפעיליו היה חלק משמעותי במתקפת הטרור על העוטף. במהלך היום פרץ כוח קרבי משולב, ובכלל זה חי"ר ושריון, לתוך מרכז רצועת עזה, הכין את תוואי השטח והרג מחבלים בפשיטה נוספת. בפשיטה ריכזו כוחות ארטילריה וחיל האוויר את התקיפות שלהם על השכונות שיח' רדואן ושג'אעייה.

בלילה שבין 26 ל־27 באוקטובר נהרג בסיכול ממוקד מדחת מבאשר, מפקד גדוד מערב ח'אן יונס בחמאס, שהשתתף בפיגועי צליפה ובהשלכת מטענים גדולים לעבר כוחות צה"ל ולעבר יישובי ישראל. בלילה ביצעו כוחות חי"ר, הנדסה ושריון של עוצבת געש פשיטה במרכז רצועת עזה ותקפו מטרות של חמאס בשכונת שג'אעייה. שייטת 13 ביצעה פשיטה מהים על דרום רצועת עזה והשמידה תשתיות טרור של חמאס ושל הכוח הימי שלו.

חשיפת מטה החמאס מתחת לבית החולים שיפא עריכה

  ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל#חשיפת מטה החמאס מתחת לבית החולים שיפא

בתדרוך לתקשורת הזרה חשף דובר צה"ל דניאל הגרי מידע מודיעיני שמוכיח שחמאס מיקם את המפקדה הראשית שלו, מקלטים לבכירי הארגון, רשת מנהרות טרור ותשתיות טרור נוספות מתחת לבית החולים שיפא שבלב עזה במטרה להשתמש בבית החולים כמגן אנושי ולמנוע תקיפות של צה"ל על תשתיות הטרור ובכירי חמאס.[167]

השבוע הרביעי ללחימה (28 באוקטובר – 3 בנובמבר) עריכה

הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועת עזה הורחבה במהלך השבוע, וכללה כוחות חי"ר, שריון והנדסה עם חיפוי אווירי. הכוחות הכינו את השטח לכניסה קרקעית גדולה, תקפו מטרות טרור ועמדות נ"ט, והרגו עשרות מחבלים.[168][169][170] הפעילות העמיקה ולפי פרסומים פלסטיניים ובתקשורת הערבית, צה"ל היה בשכונות החיצוניות של צפון הרצועה ובפרברי העיר עזה.[171] בחצות, 29 באוקטובר, חצו כוחות עוצבת חצי האש, שפעלה תחת עוצבת סיני, את גדר הגבול ותקפו את מרחב בית חאנון.[172]

עדכון דובר צה"ל לתקשורת ביום 29 באוקטובר
 
דחפורי D9 משוריינים פורצים ציר ברצועת עזה, 31 באוקטובר 2023

ב־28 באוקטובר הודיעו דובר צה"ל ודוברות שב"כ בהודעה משותפת כי נהרג ראש המערך האווירי של חמאס אשר לקח חלק בתכנון ובהוצאה לפועל של הטבח ביישובי עוטף עזה, עצאם אבו רכבה. נהרג גם מפקד הכוח הימי של חטיבת עזה בחמאס, שפיקד על ניסיון החדירה הימי למרחב זיקים כמה ימים קודם, ראתב אבו צהיבאן.[173]

ב־29 באוקטובר סיכלו לוחמי שריון במילואים ניסיון חדירה של חוליית מחבלים מכוח הנוח'בה של חמאס לתוך ישראל. המחבלים חדרו דרך מעבר ארז ונבדק אם השתמשו לשם כך בפיר מנהרה. בחילופי האש נהרגו ארבעה מחבלים.[174]

בלילה שבין 29 ל־30 באוקטובר, בפעולה קרקעית של צה"ל והשב"כ כחלק ממבצע "ראשית האור", שוחררה תצפיתנית מבסיס נחל עוז שנחטפה על ידי החמאס.[175]

גם במהלך שבוע זה נמשך ירי הרקטות מרצועת עזה אל עבר עוטף עזה, חבל לכיש, באר שבע, הפזורה הבדואית, דימונה, השפלה, גוש דן, השרון ואזור השומרון, ירושלים וגוש עציון במספר מטח מרוכז מדי יום ולעיתים פעם בכמה ימים. רוב הרקטות יורטו אך חלקן נפלו בערי ישראל וגרמו לנזק ולפצועים.

ב־31 באוקטובר הודיע דובר צה"ל כי הכוחות בפיקוד חטיבת גבעתי השתלטו על מעוז צבאי של החמאס במערב ג'באליה שבצפון הרצועה. בנוסף, צה"ל ושב"כ הרגו את מפקד גדוד מרכז ג'באליה אבראהים ביארי, שהיה ממובילי מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר.[176]

צה"ל הרחיב את התמרון הקרקעי, והקיף מדרום את העיר עזה, עם צוותי קרב חטיבתיים, משולבים בשריון, חי"ר והנדסה, וזאת בצמוד לטייסות קרב, כטמ"מים חמושים וארטילריה מתותחים. הכוחות נעו בקצבים שונים, כאשר אלה שתוקפים מצפון–מערב הגיעו למחנה הפליטים שאטי, הצמוד לחוף עזה, והכוחות המכתרים את עזה מדרום הגיעו ללב שכונות זייתון ואל-פורקאן. בעיר שאוכלוסייתה הוערכה כ־1.2 מיליון איש כולל בפרבריה הצמודים, נותרו לפי הערכות הצבא מאות אלפים בודדים של תושבים שלא התפנו.[177]

צה"ל הודיע כי השלים את כיתור העיר מדרום ב־2 בנובמבר.[178]

השבוע החמישי ללחימה (4–10 בנובמבר) עריכה

 
כוחות שריון, חי"ר והנדסה של צה"ל סמוך לרצועת עזה, 3 בנובמבר 2023

בתחילת השבוע הושלם ביתור הרצועה לשני חלקים.[179] ב־6 בנובמבר דווח בהודעה משותפת לדובר צה"ל ולדוברות שב"כ כי נהרג מפקד גדוד דיר אל־בלח של חמאס בחטיבת מחנות המרכז, שהשתתף בשילוח המחבלים לטבח ביישובי עוטף עזה ותכנן פיגועים נוספים לאחריה.[180] ב־10 בנובמבר נפלו ארבעה מלוחמי גדוד 697 של עוצבת חצי האש, ושישה נוספים נפצעו.[181][182]

השבוע השישי ללחימה (11–17 בנובמבר) עריכה

באותו שבוע השלים צה"ל את ההשתלטות על מחנה שאטי. לפני כן השתלט על סמלי שלטון של חמאס ועל נכסים צבאיים של הארגון.[183] שר הביטחון אמר כי ישראל שולטת בכל התווך העילי והמרכזי בצפון הושלט ובמיוחד בעיר עזה.[184] בהמשך אמר השר כי ישראל עברה שלב בתמרון.[185]

ב־14 בנובמבר מטוסי קרב ביצעו סיכול ממוקד שכלל תקיפת שתי מנהרות טרור בהן הסתתרו מחבלים בכירים בחמאס. לפי דובר צה"ל מקומות המסתור ניזוקו קשות ובכירים שהסתתרו בהן נהרגו. ב־26 בנובמבר אישר חמאס שבתקיפות נהרגו לפחות חמישה בכירים, בהם אחמד ע'נדור (מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בצפון הרצועה) ואיימן סיאם (ראש המערך הרקטי של חמאס).[186]

ב-17 בנובמבר נהרג מנהיג תנועת החירות הפלסטינית.[187]

השבוע השביעי למלחמה (18–24 בנובמבר) עריכה

 
לוחם צה"ל יורה בנגב NG7 בתמרון בעזה, 19 בנובמבר 2023

במהלך השבוע כוחות צה"ל נכנסו לבית החולים שיפא, מצאו שם מנהרת טרור ואמל"ח רב. כוחות יהל"ם, יחידת עוקץ ויחידת שלדג סרקו את המנהרה וחשפו רשת מנהרות מסועפת שתוכננה לשהייה ארוכה. נמצאו גם חפצים שהיו שייכים לחטופים. הכוחות החרימו מצלמות אבטחה מבית החולים וחשפו צילומים של מחבלי חמאס חמושים מכניסים בכוח לבית החולים לפחות שני חטופים. עוצבת חצי האש, שפעלה תחת עוצבת הפלדה, לחמה בבית לאהיא, פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס.

כמו כן נהרגו לפחות תשעה חיילים.[דרושה הבהרה][דרוש מקור] כיתור מרחב ג'באליה הושלם.

סרטוני וידאו רבים מתוך הרצועה פורסמו ברשתות וגם סרטונים מתוך בית החולים שיפא שמראים את ההוכחות לכך שהיו חטופים בבית החולים וכי השתמשו בו למטרות טרור.

ביום שישי, 24 בנובמבר, בשעה 7:00 נכנסה לתוקפה עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס, שכללה הפוגה בין ישראל לחמאס.

הפוגה בלחימה (25 בנובמבר – 1 בדצמבר) עריכה

הההפוגה בלחימה במסגרת העסקה נמשכה כשבוע. בתמורה להפוגה, לשחרור אסירים פלסטינים (ביחס של שלושה לאחד) ולהספקה הומניטרית לרצועת עזה, שחרר חמאס 81 אזרחים ישראלים (בעיקר נשים וילדים) שנחטפו לרצועת עזה. נוסף על כך שחרר חמאס 24 אזרחים זרים נוספים שלא במסגרת העסקה וללא תמורה ידועה.

חמאס הפר את תנאי ההפוגה מספר רב של פעמים, ומטעני חבלה הופעלו נגד חיילים ישראלים ששהו ברצועת עזה. ההפוגה הסתיימה לאחר שחמאס סירב להמשיך לשחרר נשים וילדים.[188]

השבוע התשיעי למלחמה (2–8 בדצמבר) עריכה

ב־5:54 חידש חמאס את הירי לעוטף ובכך הפר את ההפוגה בלחימה שוב. צה"ל תקף בתגובה מטרות חמאס בצפון הרצועה וגם בחלקה הדרומי, בעיקר בח'אן יונס, אולם רק לאחר שהסתיימה ההפוגה כמתוכנן בהסכם, בשעה 7:00 בבוקר, אף על פי שהחמאס הפר את תנאי ההפוגה. הירי לעוטף התגבר בהדרגה עד לשעות הערב ואף נשמעו אזעקות בגוש דן, בשפלה ובאשדוד במטחים בשעות 17:00 ו־20:00, וגם ירי בשעה 21:00 של הג'יהאד האסלאמי לעבר המועצה המקומית גן יבנה, היישובים תקוע ואליאב והעוטף.

לקראת השלב הבא במלחמה, פרסם צה"ל את מפת אזורי הפינוי ברצועת עזה: שטח הרצועה חולק לאזורים על פי החלוקה לשכונות המוכרות, כדי לאפשר לתושבי עזה להתמצא ולהבין את ההנחיות ולהתפנות ממקומות ספציפיים אם יידרשו לכך כדי לשמור על ביטחונם.[189] למשל, צה"ל קרא לתושבים באזור ח'אן יונס להתפנות מערבה, ובצפון הרצועה להתפנות לאזורים הומניטריים.

במהלך השבוע הרג צה"ל את מפקד גדוד שג'אעייה, ויסאם פרחאת, חשף את שאר מפקדי חמאס בשכונה וקרא להם להיכנע. בנוסף צה"ל חידש את הפעילות הקרקעית בצפון הרצועה. בדרום הרצועה, חיל האוויר הפציץ באופן כבד את האזור, במיוחד בח'אן יונס.

בסוכנות הידיעות AFP טענו כי בצהרי 4 בדצמבר כי עשרות טנקים ומשוריינים צבאיים תועדו בעיירה בדרום הרצועה, צפונית לח'אן יונס.[190]

בערב יום שני 4 בדצמבר לאחר שמפקד פיקוד דרום והרמטכ"ל נכחו ברצועת עזה, החלו תקיפות מסיביות במיוחד בעיקר באזור ח'אן יונס, התקיפות המסיביות ביותר שהיו באזור, חיל האוויר וחיל הרגלים הגיעו אל מעל ל־150 תקיפות בשעה וחצי. יום אחרי זה, צה"ל השלים את כיתור העיר ח'אן יונס. באמצעות תקיפות נרחבות החל הצבא לפעול בתוך העיר.[191] הושלם גם כיתור ג'באליה.[192]

לוחמי חי"ר, הנדסה ושריון פעלו במרכז ח'אן יונס החל משעות הלילה בין שני לשלישי, כחלק מתחילתו של השלב השני של התמרון הקרקעי ברצועת עזה. הכוחות הגיעו לעיר שבמרכז הרצועה מכיוון צפון, מפרוזדור נצרים, שעליו שלטה אוגדה 36 מזה כחודש, מדרום לעיר עזה. בכך עקפו הלוחמים את מחנות הפליטים נוסייראת ואל-בורייג' ואת העיר דיר אל-בלח, בדרכם לח'אן יונס.

במקביל, באותו הלילה נכנסו הכוחות למקומות בצפון מזרח הרצועה: שכונת שג'אעייה בעיר עזה ולעיר ג'באליה, כולל במחנה הפליטים הצפוף שבה.[193] באותה העת, נלחמו ברצועה חמש אוגדות.[194] צה"ל הסתער על גדוד מחבלי חמאס שג'אעייה בלפיתה משלושה כיוונים: ממזרח, כלומר מצד ישראל, עם חטיבות כפיר ו־188 של השריון, וממערב, מכיוון החוף, עם חטיבות גולני והצנחנים. מדרום כוחות צה"ל היו כוחות בפרוזדור נצרים שביתר את הרצועה. מצפון פעלו כוחות בעיר ג'באליה.[195] חטיבה 14 לחמה בגזרת העיר עזה, כשתחתיה פעל גם גדוד 697 מעוצבת חצי האש, פגעה בפעילי חמאס, איתרה והשמידה אמצעי לחימה ותשתיות טרור.

השבוע העשירי למלחמה (9–16 בדצמבר) עריכה

בצה"ל היו שהעריכו כי שבירת חמאס נראית לעין, מאות רבות של מחבלי חמאס מניחים את נשקם ומסגירים את עצמם לידי צה"ל בצפון ובדרום הרצועה.[196] ירי הרקטות אל עבר ישראל מהרצועה פחת משמעותית ויכולות השיגור של חמאס נפגעו קשות. אך עם זאת, ישנם עדיין משגרי רקטות רב-קניים שפועלים על טיימר, שצה"ל עדיין לא איתר, והם מקור הירי לטווח ארוך היחיד שנשאר לחמאס. מחבלי חמאס אשר הניחו את נשקם עברו תחקורים לפי כניסתם לכלא במטרה לספק מידע שעשוי להיות הכרחי להמשך הלחימה ברצועה.

במהלך השבוע התגבר החשש במצרים למעבר של פליטים עזתים רבים במעבר רפיח לכיוון מצרים. נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, הבהיר כי מדינתו לא תקלוט את אותם פליטים לסיני, אך עם זאת הבטיח כי תימשך כניסת משאיות במעבר רפיח לצורך סיוע הומניטרי לרצועה. חלק מהמשאיות הללו נבזזו בידי אזרחים עזתים ומחבלי חמאס.

ב־12 בדצמבר בשעות אחר הצהריים נכנסו כוחות צה"ל למתחם של שלושה מבנים שלא טוהרו בשכונת שג'אעייה שבמזרח העיר עזה. מחבלים ששהו במבנה הנטוש, החלו בירי של רובי M-16 והפעילו מטעני חבלה ורימוני יד לעבר הכוח. ארבעה לוחמים של גדוד 51 של חטיבת גולני נפגעו כתוצאה מהירי ושאר הכוח, ששהה מחוץ למבנה, פרץ אליו ולעברם נורתה אש כבדה. בעקבות חשש של חטיפת החיילים שנפגעו לאחר שנותק הקשר עימם, הוקפצו למקום חיילים רבים ששהו באזור, ביניהם המפקדים של גדודי 13, 51 וסיירת גולני, בראש כוח חילוץ של יחידה 669. הקרב נמשך בזמן ניסיון החילוץ של הפצועים, והם נתקלו במארב של מחבלים, מה שהוביל למותם של סא"ל תומר גרינברג, מג"ד גדוד 13, ושל מפקד חפ"ק מח"ט גדוד 13, יצחק בן בשט. מלבדם נהרגו חייל וקצין ביחידת 669. הקרב נמשך שלוש שעות ובסך הכול נהרגו בו תשעה לוחמי צה"ל וקציניו, שבעה מחטיבת גולני ושניים נוספים מ־669.

ב־15 בדצמבר, בסביבות השעה 10:00, ירו כוחות צה"ל בשג'אעייה למוות בשלושה חטופים – יותם חיים, סאמר פואד אל־טלאלקה ואלון שמריז – לאחר שזיהו אותם בטעות כאיום, למרות שהשלושה החזיקו בדגלים לבנים כסימן של כניעה. בצה"ל רווחת ההנחה שהמחבלים שהחזיקו בחטופים נטשו אותם, בשל הלחימה באזור, או שהחטופים הצליחו לברוח מהשבי.[197] בתחקיר שנעשה מול גדוד 17 מבית הספר למ"כים שפעלו באזור עלה כי במבנה סמוך למקום שבו נורו למוות החטופים אותרו גם כמה שלטים, שעליהם נכתבו בעזרת שאריות מזון הכתובות "SOS" ו"הצילו, 3 חטופים" אך הכוח נמנע מלהגיע למבנה מחשש שהמבנה ממולכד. לאחר המקרה הרמטכ"ל הרצי הלוי קיים הערכת מצב ברצועת עזה, שוחח עם לוחמים על הוראות הפתיחה באש והזכיר "צה"ל לא יורה בבן אדם שמרים ידיים".[198][199]

בצהריים שוגר מטח רקטות לירושלים וסביבתה, לראשונה זה חודש וחצי. כיפת ברזל יירטה בהצלחה את הרקטות; רסיס של אחת מהן נפל סמוך לבית חולים ברמאללה, שברשות הפלסטינית.

השבוע האחד עשר למלחמה (16–23 בדצמבר) עריכה

 
צמד דחפורי D9 משוריינים בג'באליה, 19 בדצמבר 2023

ב-18 בדצמבר הודיע דובר צה"ל על סיום פעילות אוגדה 252 במרחב בית חאנון והעברת האחריות על האזור לידי אוגדת עזה. פורסם שההערכה הייתה שנותרו ברצועה מאות בודדות של רקטות ארוכות טווח שהיו יכולות להגיע מאשדוד צפונה, ולכן כמות הרקטות ששוגרו לטווח זה באותה העת הייתה מעטה יחסית.[200] למחרת, בצה"ל הכריזו כי אוגדה 162, השלימה את כיבוש ג'באליה ופירקה את מטות השליטה של חמאס בצפון הרצועה.[201][202] היא החלה לפעול מצפון מזרח למרכז העיר עזה, נגד אחד מגדודי החמאס.[203][204]

ב-19 בדצמבר שוגר מטח רקטות לעבר השפלה וגוש דן, לראשונה מזה שבוע. כתוצאה מהמטח, התרחשה נפילת רקטה בים, סמוך לחוף בבת ים, בנוסף לנפילה בשטחים פתוחים בערים ראשון לציון ונס ציונה. קלע דוד ביצע יירוטים מוצלחים.

ב-19 בדצמבר בערב חיל האוויר וחיל השריון ביצעו את התקיפה העוצמתית ביותר בזמן הקצר ביותר על רצועת עזה, כ-60 תקיפות ברבע שעה לעבר מגוון מטרות. מספר גדול של פצצות תאורה נראו מעל רחבי ח'אן יונס, קולות ירי רבים נשמעו במרחב ואף נשמעו היטב במרכז הארץ.

ב-20 בדצמבר לאורך כל היום התרחבו התקיפות על מגוון אזורים ברצועה (צפון ודרום במקביל), בוצע פיצוץ אדיר בשכונת שג'אעייה ובאופן כללי בוצעו מעל ל-300 תקיפות על מטרות שונות ברחבי הרצועה. בוצעה השתלטות על מספר בסיסים צבאיים של חמאס בח'אן יונס ועל מרכז ההנהגה של החמאס, אזור לחימה מרכזי. אותרו משאיות עם טילים ארוכי טווח אשר הושמדו.

ב-21 בדצמבר שוגר מטח רקטות כבד של 30 רקטות לעבר אשדוד, אשקלון, השפלה, גוש דן והשרון. כתוצאה מהמטח, רסיסי רקטות ומיירטי כיפת ברזל נפלו בערים קריית אונו, גבעת שמואל, רמת גן, הרצליה, אשדוד, רמת השרון, כפר סבא, ובים, סמוך לנמל תל אביב; מרבית מוחלטת של הרסיסים נפלו באזורים פתוחים ולא הסבו נזק כלל. המטח הגיע אחרי הודעה של חמאס כי משא ומתן להחזרת חטופים יתקיים רק אם תהיה הפסקת אש כוללת מצד ישראל. בנוסף, צה"ל השמיד 56 בניינים ברצועה בפיצוץ בודד מתוכנן היטב ורחב היקף בשג'אעייה.[205]

באותו יום צה"ל הודיע כי אוגדה 99 השלימה תמרון קרקעי ראשון במרכז הרצועה. לוחמי האוגדה הרגו מחבלים מגדוד נוסייראת של החמאס והשמידו אמצעי לחימה ותשתיות תת-קרקעיות.[206]

למחרת, לפי מקורות צבאיים, צה"ל ביצע פעולה חריגה בין מעבר כרם שלום לרפיח וציר פילדלפי. לפי דיווחים פלסטיניים צה"ל הכניס נגמ"שים וטנקים אל המרחב וביצע תמרון קצר. מחבלים פתחו לעברם באש והותקפו.[207] עיקר המתקפה הקרקעית הייתה בדיר אל-בלח, בדרג'-תופאח ובח'אן יונס.[208]

חלה ירידה הדרגתית במספר השיגורים מהרצועה, מסיום ההפוגה. בשבוע הראשון שלאחריה (1 עד 7 בדצמבר) היו 75 שיגורים ביום (לא כולל שיגורים כושלים וירי לים ולעבר הכוחות המתמרנים), בשבוע השני – 23 שיגורים, בשלישי – 16 שיגורים, ובשבוע זה – 14 שיגורים ליום.[209]

השבוע השנים עשר למלחמה (23–30 בדצמבר) עריכה

 
טנק מרכבה סימן 3ד מתמרן ומבצע מיסוך עשן לטובת חיל הרגלים

ב-24 בדצמבר ביצע צה"ל תרגיל הטעייה לחמאס וכך הצליח להרוג עשרות מחבלים מהאוויר במקום אחד ובתקיפה אווירית מדויקת בעזרת הכוונה של הלוחמים בשטח.

ב-25 בדצמבר השתלט צה"ל על מצבור אמצעי לחימה גדול ומפקדות טרור של חמאס ושל הגא"פ. בנוסף, החמאס דחה את ההצעה של מצרים לתהליך מדורג בנוגע לשחרור החטופים עבור הפסקת המלחמה וויתור על השליטה על הרצועה (ישראל לא טענה שהיא תסכים להצעה כזו).[210]

במהלך השבוע, לאחר שצה"ל השיג אחיזה מבצעית כמעט בכל צפון הרצועה, לרבות שג'אעייה, העמיק צה"ל את התמרון לכיוון מרכז הרצועה, ואוגדה 36 נכנסה לאל-בורייג' שם לפי הערכות שכנו כ-1,000 מחבלים לפחות. מחנות המרכז של חמאס מונים בנוסף את אל-מע'אזי, נוסייראת ודיר אל-בלח, והם מהווים הפרדה בין העיר עזה לבין ח'אן יונס. בשלושת המחנות הללו, שוכנים ארבעה גדודי חמאס שהלחימה נגדם צפויה להימשך שבועות.[211]

ב-29 בדצמבר פורסם כי כוחות צוות הקרב של חטיבה 5 פעלו במרחב ח'ירבת אח'זעה בדרום רצועת עזה.[212] בדצמבר 2023 חשפו כוחות יהל"ם וצק"ח 14 את אחת מדירות המסתור של יחיא סנוואר בעזה ומתחתה רשת מנהרות טרור בעומק של למעלה מ-20 מטר ואורך של 218 מטר. המנהרה כללה תשתיות חשמל, מים, אוורור וביוב ואף חדרי תפילה. היא שימשה את בכירי חמאס. ב-29 בדצמבר 2023, אחרי מיפוי המנהרות על ידי לוחמי סמו"ר, פוצצו כוחות חיל ההנדסה הקרבית את מנהרות הטרור.[213][214]

השבוע השלושה עשר למלחמה (30 בדצמבר – 6 בינואר) עריכה

 
צליפה בצה"ל: צלף יורה ברובה צלפים M24.

בחצות שבין ה-31 בדצמבר ל-1 בינואר, עם כניסת השנה האזרחית החדשה, ירה חמאס מטח של 27 רקטות לעבר גוש דן, השפלה, חבל מודיעין ועוטף עזה.

ב-1 בינואר דיווחו כוחות מגדוד 71 של חטיבה 55 כי הלוחמים השלימו את כיבוש העיר בני סוהילה שבנפת ח'אן יונס.

באותו יום פורסם שנהרג מפקד פלוגת הנוח'בה של דיר אל-בלח.[215]

ב-4 בינואר, 3 אנשים שהוגדרו כנעדרים, התגלו כחטופים.[216]

בסוף שבוע זה, דובר צה"ל הודיע כי הושלם פירוק המסגרת הצבאית של חמאס בצפון הרצועה.[217]

צה"ל היה בעיצומו של מעבר לפשיטות ממוקדות בצפון הרצועה במקביל להמשך הלחימה העצימה בדרומה ומרכזה. גורמים אמריקניים העריכו שהיקף כוחות צה"ל בצפון הרצועה היו פחות מ-25 אלף חיילים, כאשר בשיא התמרון היו במרחב כ-50 אלף חיילים.[218] צה"ל שלט בכ-60% משטח רצועת עזה.[219]

השבוע החמישה עשר למלחמה (14 בינואר – 20 בינואר) עריכה

ב-15 בינואר 2024 צה"ל הוציא את אוגדה 36 (עוצבת געש) מרצועת עזה.[220] בעזה נותרו שלוש אוגדות – אוגדה 162 (עוצבת הפלדה) נלחמה בצפון, אוגדה 99 (עוצבת הבזק) במסדרון במרכז הרצועה ואוגדה 98 (עוצבת האש) בח'אן יונס.[221] לפי קצינים בצה"ל, בכל תא שטח היה מדד שליטה של צה"ל בהתאם לפגיעה בתשתיות חמאס, פירוק הגדודים, נוכחות אזרחים פלסטינים ותשתיות אזרחיות קיימות. לפי הערכות בצה"ל, בצפון הרצועה חמאס לא שלט בכלל, בעיר עזה הוא ניסה להחזיר שליטה, בח'אן יונס חמאס היה בשליטה חלקית גבוהה, וברפיח הוא שלט באופן מלא.[222]

ב-19 בינואר, הלחימה נמשכה בצפון ובדרום הרצועה. למחרת, לוחמי צה"ל מחטיבות 646 ו-179, בהכוונת אגף המודיעין, פשטו על מתחם תעשיית ייצור אמצעי לחימה בשכונת זייתון ובמרחבים בצפון רצועת עזה.[223]

השבוע השישה עשר למלחמה (21 בינואר – 27 בינואר) עריכה

דובר צה"ל הודיע כי אוגדה 98 השלימה את כיתור ח'אן יונס בליל ה-23 בינואר.[224]

ב-23 בינואר הודיע דובר צה"ל על נפילתם של 21 חללים באסון קריסת מבנים במרחב מחנה הפליטים אל-מע'אזי שבמרכז הרצועה.[225]

ב-24 בינואר צוותי הקרב של חטיבת הצנחנים, חטיבה 7 ובהובלת חטיבת הקומנדו פתחו בהתקפה על מרחב מחנה הפליטים בח'אן יונס[226] ופשטו על יעדי טרור במרחב.

ב-25 בינואר הודיע דובר צה"ל כי לוחמי צוות הקרב של חטיבת הצנחנים הרחיבו את לחימתם אל שכונת אל-אמל בעיר ח'אן יונס.[227]

ב-27 בינואר הודיע דובר צהל כי במהלך השבוע הרגו לוחמי צוות הקרב של עוצבת הקומנדו למעלה מ-100 מחבלים, ופשטו על בית של מקורב ליחיא סנוואר.[228]

צה"ל הציג בפני הדרג המדיני מידע לפיו נציגים מוניציפליים שקשורים לחמאס החלו בשיקום היכולות האזרחיות בצפון הרצועה ובמרכזה.[229]

השבוע השבעה עשר למלחמה (28 בינואר – 3 בפברואר) עריכה

הקרבות נמשכו בכל רחבי הרצועה. במרחב ח'אן יונס לוחמי עוצבת הקומנדו זיהו וחיסלו חמישה מחבלים שאחד מהם חמוש ב-RPG. הלוחמים פשטו על יעדי טרור ואיתרו אמצעי לחימה רבים, בהם RPG, ציוד צבאי ואמצעים טכנולוגים.

עוד במרחב ח'אן יונס, לוחמי חטיבת הצנחנים המשיכו בפשיטות על יעדים ואיתרו אמצעי לחימה וציוד צבאי בבית של מחבל חמאס. בנוסף הלוחמים זיהו וחיסלו ארבעה מחבלים שנערכו לתקיפת כוחותינו סמוך לבית החולים "אל-אמל". הלוחמים פשטו על מבנה ששימש כדירת מסתור של מחבלי גא"פ ובה איתרו אמצעי לחימה.

במרכז הרצועה, לוחמי צוות הקרב של חטיבת הנח"ל חיסלו עשרות מחבלים חמושים בהיתקלויות וכן בסיוע ירי טנקים שהוכוון על ידי הלוחמים והתצפיות בשטח. בנוסף, איתרו לוחמי החטיבה אמל"ח רב במרחב.

בפאתי שאטי שבצפון הרצועה, לוחמי צוות הקרב של חטיבה 5 חיסלו מספר מחבלים חמושים בהיתקלויות שונות ואיתרו אמל"ח רב במרחב. בנוסף איתרו הלוחמים משגרי רקטות רבים, טילים, RPG, מטענים ורובי קלאצניקוב.[230]

ב-29 בינואר דובר צה"ל הודיע כי אוגדה 98 מתמרנת מעל הקרקע ובתת-קרקע במקביל – כולל התקדמות של לוחמים בתוך המנהרות. בנוסף, חוסלו מאות מחבלים בתת-קרקע, בקרבות פנים אל פנים ובתקיפות מהאוויר.[231] על פי פרסומים, לוחמי אוגדה 98 התקדמו מרחק של קילומטר במרחב התת-קרקע ביממה אחת.[232][233]

ב-29 בינואר הודיע דובר צה"ל כי צה"ל פירק 2 מתוך 4 גדודים בחטיבת ח'אן יונס של חמאס וחוסלו במהלך כל הלחימה בח'אן יונס למעלה מ־2,000 מחבלים. בנוסף הודיע דו"צ כי במהלך השבוע שחלף נעצרו מעל 300 מחבלים ופעילי טרור במרחב מערב ח'אן יונס.[234]

ב-29 בינואר הודיע דובר צהל כי אוגדה 162 נלחמת בשאר חלקי הרצועה במרכז ובצפון. במהלך הלילה, האוגדה יצאה להתקפה בצפון הרצועה על יעדי טרור בשאטי ובמרחבים נוספים. הפשיטה בוצעה בהפתעה, תוך מספר שעות בודדות, כוח אחד הגיע מצפון לדרום וכוח שני מדרום לצפון לאורך ציר החוף דרך מרכז העיר ועד בית החולים שיפאא, זאת במקביל. במהלך הפעולה חוסלו יותר מ-30 מחבלים במהלך הלילה בלבד. ההתקפה בשאטי בוצעה על ידי שלוש חטיבות, אחת מהן במילואים אשר חזרה להילחם ברצועת עזה לאחר תקופת רענון בבית.[234]

ב-30 בינואר הודיע דובר צה"ל כי הושמדו משגרי הרקטות מהם בוצע הירי לגוש דן אמש.

השבוע השמונה עשר למלחמה (4 בפברואר – 10 בפברואר) עריכה

ב-3 בפברואר, כוחות פיקוד הדרום הרגו באמצעות תקיפות אוויריות כ-300 מחבלים. משימת ביתור הרצועה לשני חלקים הועברה מאוגדה 99 לאוגדת עזה.[235]

ב-5 בפברואר אוגדה 162 פתחה במבצע אוגדתי לסיכול ניסיונות שיקום היכולות הצבאיות של פלגי הטרור וחיסול כיסי ההתנגדות שנותרו בשכונת שאטי ובעיר עזה. הכוחות של האוגדה חיסלו מאות מחבלים ועצרו עשרות מחבלים לצורכי חקירה ובפשיטות יזומות על יעדי הטרור אותרו אמצעי לחימה רבים.[236] המבצע תם לאחר עשרה ימים.[237]

ב-6 בפברואר הודיע דובר צה"ל כי כוחות אוגדה 98 הלוחמים במרחב ח'אן יונס חיסלו עשרות מחבלים ועצרו כ-80 חשודים במעורבות בטרור, וביניהם מספר מחבלים שלקחו חלק בטבח ה-7 באוקטובר.

ב-9 בפברואר פורסם כי צה"ל עמד לפתוח במבצע צבאי גדול בעיר רפיח.[238] ההכנה למבצע החלה לפחות שלושה שבועות לפני כן.[239]

השבוע התשעה עשר למלחמה (11 בפברואר - 17 בפברואר) עריכה

  ערך מורחב – מבצע יד זהב

ב-11 בפברואר הודיע דובר צה"ל כי לוחמי צוות הקרב של חטיבת גבעתי הנלחמים במערב ח'אן יונס חיסלו בשבועות שקדמו לדיווח למעלה מ־100 מחבלים בהיתקלויות שונות.[240]

בליל ה־12 בפברואר חילצו כוחות צה"ל וימ"מ, בעזרת הכוונה מודיעינית של שב"כ, את שני החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר לאחר פשיטה על מבנה ברפיח. השניים נחטפו מקיבוץ ניר יצחק במהלך מתקפת הפתע שהביאה לפריצת המלחמה.

ב-15 בפברואר צה"ל החל לפעול בבית החולים נאצר בח'אן יונס, ועצר עשרות חשודים בפעילות טרור ובהם כ-20 חשודים שהשתתפו בטבח ה-7 באוקטובר.[241] באותו יום, חטיבת המילואים 646, שפעלה בח'אן יונס יצאה מהרצועה. חטיבה 646 הייתה חטיבת המילואים האחרונה שפעלה בח'אן יונס.[242]

צה"ל תקף בעיקר מהאוויר יעדים במחנות הפליטים נוסייראת, אל-בורייג, מע'אזי, ודיר אל-בלח. כך גם ברפיח.[243]

השבוע העשרים למלחמה (18 בפברואר - 24 בפברואר) עריכה

ב-18 בפברואר שר הביטחון יואב גלנט הודיע כי חטיבת ח'אן יונס של החמאס הוכרעה.[244]

במהלך השבוע, הוצאה חטיבת המילואים האחרונה בחאן יונס וצוות הקרב של חטיבה 401 פשט על שכונת זייתון בעיר עזה.[245]

ב-21 בפברואר נלחמו לוחמי יהל"ם בתוואי מנהרות תת-קרקעי בח'אן יונס ששימש את בכירי חמאס. הלוחמים פרצו דלתות הדף, חיסלו מחבלים ומיפו את המנהרות. לאחר מכן השמידו הלוחמים את המנהרות באמצעות חבלה.[246]

השבוע העשרים ואחד למלחמה (25 בפברואר - 2 במרץ) עריכה

ב-26 בפברואר כוחות צק"ח נח"ל, יהל"ם והנדסה קרבית חשפו תוואי מנהרות גדול ומסועף באורך 10 ק"מ שחיבר בין צפון הרצועה למרכזה, מבניין בית החולים הטורקי שליד מחנות המרכז לאוניברסיטת אל-אסראא שבשכונת זייתון בדרום עזה.[247][248]

התמרון בח'אן יונס ובשכונת זייתון שבעיר עזה נמשך. הלחימה בוצעה גם באזור שחיבר בין צפון הרצועה לדרומה, שבו עדיין היה חיכוך עם מחבלים.[249]

לחימה בחזיתות נוספות עריכה

גבול הצפון עריכה

  ערך מורחב – החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל
תקיפת תשתית טרור של חזבאללה בהר דב[250]
כוחות צה"ל בגבול הצפון, 29 באוקטובר

בחזית הצפונית מול לבנון עיקרה של הלחימה בארבעת החודשים הראשונים הסתכמה בתקריות רבות באזור הגבול. בתקריות אלה חזבאללה תקף עמדות, מוצבים, בסיסים, רכבים ואף בתים אזרחיים ביישובי הגבול בעיקר באמצעות רקטות, טילי נ"ט וכטב"מים מתאבדים. פעילויות חזבאללה נועדו להטריד את ישראל במטרה לגרום לה לרתק כוחות לצפון, להסיט את הקשב, ולהפריע לה בלחימה ברצועת עזה ואף לנסות להפסיקה. ישראל בתגובה בתחילת המלחמה תיגברה את הכוחות בצפון מאוגדה אחת לשלוש אוגדות, פינתה את היישובים הסמוכים לגבול, הציבה מגננה מפלישה, ותקפה בעיקר בתותחים, טנקים, כטב"מים, טילי נ"ט ומטוסים עמדות תצפית, מחסני נשק, מפקדות, ואף לוחמי ובכירים מהדרג הבינוני בחזבאללה ובמשמרות המהפיכה. את מדיניות צה"ל מול חזבאללה הוא כינה "מגננה התקפית".

כ־25 שעות לאחר תחילת המלחמה נורו רקטות מדרום לבנון להר דב. מוצב צה"ל ניזוק, ללא נפגעים.[251] צה"ל הגיב בהתקפה ארטילרית,[252] ובהריסת אוהל של חזבאללה שנבנה בשטח ישראל.[253] ניסיון של מחבלי חזבאללה להקים מחדש את האוהל הופסק בירי אזהרה.[254]

בתאריך 20 באוקטובר 2023 חדר מחבל לשטח ישראל, ירה לעבר כוח צה"ל שפעל ביישוב מרגליות, המחבל נמלט ומרדף ארוך התנהל אחריו.[255]

בהמשך הלחימה בוצעו מספר פיגועי חדירה על ידי חזבאללה והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ומדי פעם שוגרו רקטות וכטב"מים מלבנון ומסוריה. עיקר המתקפות שביצע חזבאללה היה ירי טילי נ"ט על יישובים ואזרחים, ועל מוצבים וכוחות צה"ל. צה"ל הגיב בירי ארטילרי ובתקיפת עמדות חזבאללה באמצעות כלי טיס לרבות מסוקי קרב וכטב"מים.

בתאריך 24 באוקטובר 2023, שוגרו רקטות מסוריה לעבר ישראל והופעלו אזעקות בדרום רמת הגולן, צה"ל תקף בסוריה ונהרגו כ־11 אנשי צבא סורים. ב־25 באוקטובר שוגר מלבנון טיל קרקע–אוויר אל עבר כלי טיס בלתי מאויש, הטיל יורט על ידי מערך ההגנה האווירית.

ב־9 בנובמבר חזבאללה בסוריה שיגר כטב"מ שחצה מסוריה דרך ירדן, תוך כדי שהוא לא מזוהה על ידי המערכות, חדר לישראל באזור דרום הערבה והתרסק על בית הספר צאלים באילת ללא התרעה. אף על פי שבבית הספר שהו 37 תלמידים, האירוע עבר ללא נפגעים מלבד מספר נפגעי חרדה.

הלחימה נעצרה בעיקרה במקביל להפוגה בת השבוע בדרום. ב־1 בדצמבר התחדשה הלחימה בכמה התרעות על חדירת כלי טיס עוין וירי רקטות ביישובים הסמוכים לגבול, ובמקרים אחדים גם רחוק יותר בגליל העליון, מהשעה 16:30. חיל האוויר הרג חוליית מחבלים שפעלה סמוך למושב זרעית.

לאחר ההפוגה, חזבאללה מפרסם בכל יום את מספר ההתקפות שביצע כנגד ישראל, מספר העומד על כ-13 התקפות בכל יום (שיגורי טילים, ירי נ"ט ועוד).

ב-20 בדצמבר צה"ל הרחיב את היקף התקיפות כנגד לבנון וסוריה. בוצעו מגוון תקיפות בדרום לבנון (כפר מרכבא) ובסוריה.

ב-25 בדצמבר צה"ל הרג בסיכול ממוקד מפקד בכיר במשמרות המהפכה בסוריה, רזא מוסאווי, קצין בדרגה מקבילה לדרגת תת-אלוף.[256] בנוסף, צה"ל העלה את דרגת הכוננות בצפון וישנה התכוננות לתקיפה עוצמתית יותר.

ב-2 בינואר 2024 נהרג בסיכול ממוקד סאלח אל-עארורי ברובע רובע הדאחייה בביירות.[257][258] עארורי היה סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ומפקד הזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון. יחד איתו נהרגו בתקיפה עוד מספר בכירים ופעילי חמאס. בתגובה חזבאללה שיגר ב-6 בינואר מטח של עשרות רקטות לעבר הגליל המערבי והר מירון ותקף את יב"א 506 בהר מירון ברקטות ו-טילי נ"ט וגרם לנזק, אבל לא לאבדות בנפש.[259]

ב-8 בינואר 2024 נהרג בסיכול ממוקד מפקד כוח רדואן, ויסאם א-טוויל. היה גם גיסו של מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה. למחרת ב-9 בינואר תקף חזבאללה את בסיס פיקוד צפון בצפת באמצעות כטב"ם.[260] באותו יום נהרג עלי חסין ברג'י, מפקד היחידה האווירית של חזבאללה בדרום לבנון.[261]

ב-26 בפברואר 2024 הצליח חזבאללה להפיל כטב"ם זיק באמצעות טיל קרקע-אוויר. בתגובה צה"ל תקף לראשונה מטרות בעומק לבנון בהם באזור בעלבכ.[262]

ב-29 בפברואר 2024 חוסל בבניאס רזא זארעי, קצין בדרגה המקבילה לקולונל בצי הימי של משמרות המהפכה האיראנים. יחד איתו חוסלו מספר בכירים בחיזבאללה.[263]

בלחימה בצפון נהרגו 10[264] חיילי צה"ל ו־6[265] אזרחים. מנגד, כוחות צה"ל הרגו לפחות 220[266] מחבלי חזבאללה, 13 מחבלי חמאס ו־6[267] מחבלי ג'יהאד אסלאמי.

יהודה ושומרון עריכה

  ערך מורחב – זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל

על פי נתוני השב"כ בשנת 2023 הייתה הסלמה בפעילות טרור של פלסטינים, שביצעו באזור איו"ש וירושלים 1,446 פיגועי טרור משמעותיים שכללו ירי, מטעני חבלה וניסיונות חטיפה. בפיגועים נרצחו 38 אנשים ונפצעו 113 אנשים. באוקטובר 2023 לאחר מתקפת הפתע כמות הפיגועים החודשית כמעט שולשה, ביחס לחודשים הקודמים בשנה זו והגיעה ל-567 פיגועים.[268]

בתגובה צה"ל הגביר את עצימות פעולותיו באיו"ש. צה"ל החמיר את הוראות הפתיחה באש להפרות הסדר, ואף הפעיל כטב"מי תקיפה ומטוס קרב. עד ליום ה-100 למלחמה בוצעו מעל 150 פעילויות צבאיות במחנות הפליטים שהפכו לקיני טרור, בהן נהרגו יותר מ-130 מחבלים ונעצרו מעל 500 מבוקשים. מאז תחילת המלחמה בוצעו גם תקיפות מוגברות של כלי טיס נגד יעדי טרור באיו"ש: מעל 35 תקיפות אוויריות שבהן נהרגו למעלה מ-60 מחבלים.[269]

בלחימה באיו"ש נהרגו שלושה לוחמי כוחות הביטחון ו־368[270] פלסטינים.

מתחילת המלחמה עצרו כוחות צה"ל יותר מ־3,080[271] מבוקשים ברחבי אוגדת יהודה ושומרון וחטיבת הבקעה והעמקים, מעל 800 משוייכים לארגון הטרור חמאס.[272]

ב־19 באוקטובר נהרג לוחם מג"ב מפיצוץ מטען חבלה בזמן העימות במחנה הפליטים נור א-שמס. בעימות נהרגו 13 מחבלים.

ב־27 באוקטובר הוחלט על הריסת בית בבעלות בכיר חמאס סאלח אל־עארורי, בכפר עארורה.[273] צה"ל פוצץ את ביתו בלילה שבין 30 ל־31 באוקטובר.[274]

ב־3 בנובמבר פעל צה"ל בג'נין והרג מספר מחבלים.[275][275]

ב־6 בנובמבר הרג כוח של הימ"מ ארבעה מחבלים חמושים בטול כרם, בהם עז א-דין עוואד, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס בטול כרם ומהראג' שחאדה, מפקד גדודי חללי אל־אקצא בטול כרם. החוליה נהרגה כשהייתה בדרכה לבצע פיגוע. החוליה הייתה מעורבת בפיגועי ירי רבים ביהודה ושומרון, וייצרה מטעני חבלה ורקטות לצורכי טרור.[276]

ב־12 בדצמבר פתחו צה"ל והשב"כ במבצע צבאי חטיבתי בג'נין שנמשך כ־60 שעות ובו נהרגו עשרה מחבלים ונעצרו 60, הוחרמו אמצעי לחימה והושמדו מעבדות נפץ וחמ"לי תצפית.

על פי כתבה בשיחה מקומית, נרשמה עלייה בתקיפות מתנחלים נגד פלסטינים. וכ־850 פלסטינים מכמה קהילות רועים בשטחי C גורשו בידי מתנחלים בחודש הראשון למלחמה, כאשר חלה עונת המסיק.[277] לפי פלסטינים, מתנחלים וחיילים מסוימים ניסו למנוע את המסיק ביהודה ושומרון.[278]

מעורבות החות'ים עריכה

  ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
 
סטי"ל מסדרת סער 5 של חיל הים הישראלי בים סוף
 
מיירט חץ 3 עבר במלחמה טבילת אש מבצעית ורשם יירוט בכורה מוצלח, של טיל בליסטי ששיגרו החות'ים לעבר אילת. בתמונה: שיגור חץ 3 בניסוי.

החות'ים, ארגון טרור שיעי השולט בצפון תימן ונתמך וממומן על ידי איראן, ומשמש להם כשליח במלחמותיהם באזור, ניסו לתקוף את דרום ישראל מספר פעמים במהלך המלחמה, בטילים בליסטיים, טילי שיוט, וכלי טיס בלתי מאוישים בכדי להפריע לה במלחמה בעזה. ספינות חיל הים האמריקני ומערכות הגנה אווירית ומטוסי חיל האוויר הישראלי יירטו את הטילים והכטב"מים. לאחר שהתברר לחות'ים שלא הצליחו במשימה זו, הם הטילו מצור ימי על ספינות סחר שהפליגו לנמלי ישראל. ספינות חיל הים האמריקאי פעלו בים סוף בתחילה להקרנת כוח והרתעה אסטרטגית ובהמשך תקפו ביחד עם בעלי ברית נוספים בסיסים של החות'ים בתימן.[279]

ב־19 באוקטובר 2023 ספינת מלחמה אמריקאית USS Carney ששטה בים סוף יירטה ארבעה טילי שיוט ו־15 מל"טים שככל הנראה שוגרו על ידי החות'ים מתימן לכיוון ישראל.[280] טיל נוסף יורט על ידי ערב הסעודית, לטענתה מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".[281]

ב־27 באוקטובר לפנות בוקר זוהה איום ממרחב הים האדום והוזנקו מטוסי קרב שיירטו מספר מטרות עוינות. עם זאת, שני כטב"מים פגעו בנואיבה ובטאבה, סיני, מרחק קצר מהגבול הישראלי ומהעיר אילת. ככל הנראה גם אלה שוגרו על ידי החות'ים.[282]

ב־31 באוקטובר הופעלה התראה בשטח אילת, אילות ופארק התעשייה שחורת על חדירת כלי טיס עוין מכיוון הים האדום. ככל הנראה מדובר בכטב"ם ששוגר על ידי החות'ים, והוא יורט בהצלחה מעל הים האדום.[283] נוסף על כך יורטו טילי שיוט בידי מטוסי F-35I אדיר של חיל האוויר הישראלי, ויורט טיל בליסטי באמצעות מערכת "חץ 2".[284][285]

ב־9 בנובמבר הופעלו אזעקות במרחב העיר אילת, כעבור זמן קצר אישר דובר צה"ל כי טיל בליסטי ששוגר לשטח מדינת ישראל זוהה ויורט בהצלחה במרחב ים סוף, בידי לוחמי ההגנה האווירית, באמצעות מערכת ההגנה לטווח רחוק "חץ 3". הוא הוסיף שהיירוט היה רחוק מאילת והטיל יורט מחוץ לשטח ישראל. היה זה יירוט הבכורה של המערכת. ב־14 בנובמבר יירט ה"חץ 2" טיל בליסטי נוסף ששיגרו החות'ים לעבר אילת.[286]

בעקבות כישלונם לפגוע בישראל באמצעות טילים, הכריזו החות'ים על מצור ימי נגד ישראל והחלו בתקיפת אוניות סוחר וחטיפתן בבאב אל־מנדב.

בתגובה, הודיעה ארצות הברית ב-18 בנובמבר על הקמת כוח ההגנה הימי הרב-לאומי שיתמודד עם התופעה.

בנוסף לכך, החות'ים חטפו והשתלטו על מספר ספינות בים האדום, רובן אינן בבעלות ישראלית. ב-19 בנובמבר הם חטפו ספינה בבעלות ישראלית חלקית בים האדום והשתלטו על 22 אנשי הצוות ששהו שם,[287] אך לאחר מכן התברר כי לא היו ישראלים על הספינה. דובר צה"ל הגיב לאירוע: "אירוע חמור מאוד ברמה עולמית"[288]

ב-11 בדצמבר הם חטפו ספינה נוספת בים האדום, באזור באב אל-מנדב. זהות הספינה עדיין לא הייתה ברורה סופית, אבל ככל הנראה היה מדובר במכלית נפט שעשתה את דרכה מהמפרץ הפרסי לכיוון ים סוף ותעלת סואץ. היא הותקפה על ידי כלי טיס בלתי מאויש (כטב"ם) שגרם לשריפה על הסיפון.[289][290]

החות'ים תקפו מספר פעמים ספינות באמצעות טילים בליסטים.[291][292] אלה תקיפות ראשונות מסוגן בהיסטוריה.

ב-26 בפברואר התפרסם כי החות'ים מימשו את איומם ופגעו בכבלי תקשורת תת מימים שעוברים באזורם ומחברים בין אפריקה לאסיה.[293]

מעורבות איראן עריכה

איראן מעורבת במלחמה באמצעות נשק, כסף, אימון, תיאום והשפעה פוליטית על כל הכוחות התוקפים את ישראל, ובהם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה, חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן. כמו כן איראן מתאמת מהלכים מדיניים מול מדינות נוספות האוהדות את חמאס, כמו סוריה וטורקיה. ב־15 באוקטובר נפגש שר החוץ של איראן, חוסיין אמיר עבד א-להיאן, בקטאר עם מנהיג חמאס, איסמעיל הנייה,[294] ובהמשך נועד בביירות ובדמשק עם נסראללה, בשאר אל־אסד ועם ראשי חמאס. שר החוץ איים כי טהרן ובני חסותה, ובראשם חזבאללה, עשויים להצטרף למלחמה אם ישראל לא תחדל מפעולותיה בעזה. ב־17 באוקטובר מנהיג איראן, עלי חמינאי איים גם הוא על ישראל אם תמשיך בלחימה. קנצלר גרמניה קרא לחזבאללה ואיראן להישאר מחוץ ללחימה.[295]

איראן גם שולחת מיליציות הפועלות נגד ישראל וארצות הברית בלבנון, סוריה, עיראק ותימן. מיליציה איראנית בשם "חטיבת האימאם חוסיין" פועלת בדרום לבנון מתחילת המלחמה. לוחמי המיליציה הגיעו מעיראק דרך סוריה כדי לחזק את חזבאללה.[296] ב־5 בנובמבר הזהיר שר ההגנה האירני כי אם ארצות הברית לא תקדם הפסקת אש מהירה, היא תוכה "מכה חזקה".[297] ב־6 בנובמבר, על פי דיווח בניו יורק טיימס, בממשל ביידן העבירו מסרים לאיראן וחזבאללה דרך מתווכים אזוריים על כך שארצות הברית נערכת להתערב צבאית בלחימה נגדם אם הם יפתחו במתקפה נגד ישראל. במהלך המלחמה, הרבתה ישראל לתקוף בסיסים של משמרות המהפכה בסוריה כחלק מהלחימה בשטח סוריה.

ב-18 בדצמבר עמדו איראן וחזבאללה מאחורי מתקפת סייבר על בית החולים זיו. בתגובה, ישראל פתחה בתקיפת סייבר על איראן שעל פי דיווחים שיבשה את פעילותן של תחנות דלק רבות במדינה.

בנוסף ב-22 בדצמבר ארגון גדודי חזבאללה, מליציה עיראקית פרו-איראנית שיגרה כטב"מ לעבר אילת שיורט על ידי צבא ירדן מעל שטחה. כמו גם, ב-23 בדצמבר איראן עצמה תקפה ספינה מקושרת לישראל ששטה בקרבת הודו.

תקיפת בסיסים אמריקאיים עריכה

ב-18 באוקטובר הותקפו בסיסים אמריקאים בצפון עיראק ובמזרח סוריה על ידי רחפנים. ההתקפות בוצעו על ידי מיליציות שיעיות פרו-איראניות ותומכות משטר אסד. בין 17 באוקטובר ל־16 בנובמבר ביצעו מיליציות בתמיכת איראן לפחות ארבעים התקפות שונות, ובהן התקפות מל"טים ורקטות, נגד בסיסים בשימוש כוחות ארצות הברית בעיראק ועל בסיס אמריקאי בדרום מזרח סוריה.[298] במתקפות השתתפו גם כוחות אל-קודס האיראניים.[299] בתגובה למתקפות על בסיסיה, תקפו מטוסי קרב של ארצות הברית מתקנים ומחסני נשק של משמרות המהפכה האירנית בסוריה והרגו מספר פעילים.[299] צבא ארצות הברית המשיך לתקוף באזור גם בשבועות הבאים, כך, ב-4 בינואר, נהרגו בבגדאד בהפצצה אמריקאית, מספר בכירים במיליציית א-נוג'בא ובהם מושתק טאלק א-סעידי, סגן מפקד אל-חשד א-שעבי בבגדאד.

ב-28 בינואר בתקיפה פרו-איראנית על כוחות אמריקאים בגבול ירדן–סוריה, נהרגו 3 חיילים אמריקאים ונפצעו עוד 34.[300] נכון ל-28 בינואר, בוצעו כ-158 תקיפות נגד כוחות אמריקניים בסוריה ועיראק.

גל הטרור בישראל ובעולם עריכה

  ערכים מורחבים – פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023, פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2024

במהלך המלחמה בוצעו מספר פיגועים ביהודה ושומרון, בישראל ומחוצה לה.

בנוסף, התקיימו עשרות הפגנות בעולם, רובן אלימות, לתמיכה בפלסטינים ובחמאס. ההפגנות נערכו גם במדינות שמתנגדות לישראל בפומבי, דוגמת מדינות ערב, וטורקיה, שם לעיתים הן אף אורגנו על ידי ההנהגה, אך גם במדינות תומכות ישראל דוגמת ארצות הברית, בריטניה, צרפת, אוסטרליה ומדינות נוספות באירופה וצפון אמריקה. ההפגנות התרכזו בערים גדולות, דוגמת לונדון, פריז וניו יורק, שם הן אורגנו בין היתר על ידי מהגרים מוסלמים, אך גם בערים ועיירות קטנות יותר. בארצות הברית נערכו הפגנות רבות בקמפוסים, שאורגנו על ידי צעירים וסטודנטים שהושפעו מרשתות חברתיות. בניו יורק בלטה השתתפותם של חרדים אנטי-ציונים כמו נטורי קרתא. המפגינים קראו להפסקת אש בעזה, ל"שחרורה של פלסטין" ואף להשמדת מדינת ישראל וטבח ביהודים. ההפגנות גררו ביקורת רבה מצד אזרחים ופוליטיקאים, בין היתר בגלל אופיין האלים ותמיכתן בטרור ובאנטישמיות. באנגליה נערכה הפגנה פרו-פלסטינית גדולה בלונדון ביום הזיכרון הבריטי שגררה ביקורת רבה וכללה עימותים אלימים עם חוליגנים שטענו לחילול היום. לעיתים קרובות המפיגינים הפגינו בורות ולא ידעו עובדות בסיסיות על ישראל, המלחמה והסכסוך הישראלי-פלסטיני, שעליהם הפגינו. מנגד ניתן לציין כי מתחילת הלחימה נערכו גם הפגנות רבות לתמיכה בישראל, רובן ככולן לא אלימות, במדינות מערביות הידועות בישראל. לעיתים נערכו הפגנות תמיכה בישראל ובארגוני הטרור במקביל, דבר שהוליד לעיתים קרובות להתנגשויות בין המפגינים והצריך התערבות של כוחות הביטחון המקומיים.

אבדות ונפגעים עריכה

נפגעים ישראלים וזרים עריכה

 
הדלקת נרות בכיכר דיזנגוף לזכר הנפגעים

במתקפת ארגוני הטרור נרצחו ונהרגו כ־1,145[306] ישראלים וזרים, ביניהם כ-766 אזרחים ישראלים וזרים, 334 חיילי צה"ל, 60 שוטרי משטרת ישראל ועשרה אנשי שירות הביטחון הכללי.[307][308] בין האזרחים הזרים שנרצחו נמנים אמריקאים, צרפתים, ארגנטינאים, תאילנדים, נפאלים, אוקראינים ואזרחי מדינות נוספות.[309]

מעדויות חיילים וכוחות זק"א, ההרג רובו בוצע בירי ובשריפת אנשים חיים. ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים של עריפת ראשים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות במִטענים, ברימונים ושרפת גופות.[310][311][312][313] כמו כן התגלו עדויות למקרי אונס והתעללות מינית בנשים בטרם נרצחו.[314][315] פעולות הטבח תועדו בשידור חי ובסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות. בחלק מהעדויות צפו ללא צנזורה גם גורמים מדיניים.[101]

בלוחמה ברצועת עזה נפלו עוד 240[316] חיילי צה"ל.

יותר מ־11,549[317] פצועים הובאו לבתי חולים, בהם המרכזים הרפואיים סורוקה,[318] קפלן, שמיר, שיבא, ברזילי, בילינסון, וולפסון ואיכילוב.

החטופים עריכה

  ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
 
כרזות של משפחות החטופים על קיר הקריה, 14 באוקטובר

כ־253 נחטפו לרצועת עזה, בהם אזרחים ישראלים (כולל נשים, ילדים, קשישים גברים ותינוקות) וכן אזרחים זרים רבים. מספר החטופים היה לא ידוע במשך ימים רבים, בין השאר משום שהיו גופות רבות שלא זוהו כך שאי אפשר היה לדעת אם נעדר הוא הרוג או חטוף. ב־28 באוקטובר 2023 הודיע חמאס כי בידיו בין 200 ל־250 חטופים.[319] באותו יום חמאס פרסם גם סרטון ראשון של חטופה ישראלית.[320][דרושה הבהרה]

ב־8 באוקטובר הוקם מטה משפחות החטופים והנעדרים על ידי חלק מהמשפחות, במטרה לפעול להשבת החטופים, לאיתור הנעדרים וכן לטיפול בעניינים רפואיים, משפטיים ואחרים הנוגעים לחטיפה ולהשלכותיה.

לפני ההפוגה בלחימה, במהלכה ואחריה שוחררו 112 חטופים.

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל פנו לנשיאת הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום ולמשלחת של הארגון בישראל בדרישה להגביר את המאמצים לשחרור החטופים שמוחזקים בעזה, בעקבות דיווחים על אונס ופגיעות מיניות בחטופות. מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו, ציינה כי ידוע לארגון על פשעי מלחמה של אונס ופגיעות מיניות בחטופים.[321] מערך הרפואה במטה משפחות החטופים והנעדרים פרסם דוח שלפיו חטופים חשפו עדויות על תקיפות מיניות אלימות שסבלו גברים ונשים בשבי.[322] לפי פרסום אחר, מדובר בעשרה לפחות מתוך 110 ששוחררו עד אז.[323]

בין החטופים היו כ35 עובדים זרים (רובם מתאילנד), ותיירים בעלי אזרחות זרה. בנוסף, לרבים מהאזרחים הישראלים החטופים ישנה בנוסף אזרחות זרה, בין היתר ממדינות אלו: ארגנטינה, ארה"ב, רוסיה, צרפת, איטליה וגרמניה.

נפגעים פלסטינים, לבנונים וסורים עריכה

עד כה נהרגו מעל 14,919 מחבלים פלסטינים בכלל הגזרות מתחילת המלחמה ומעל 2,650 מחבלים נעצרו.[דרוש מקור] מתוכם מעל 13,000[324] מחבלים נהרגו ברצועת עזה ומעל 1,550[325] מחבלים מעזה נהרגו בשטח ישראל בעקבות מתקפת הפתע. ביהודה ושומרון נהרגו מעל 368[326] מחבלים. מקורות ישראליים העריכו שחמאס מסתיר הרוגים רבים שלו, ומשרד הבריאות של רצועת עזה אינו מונה אותם בדיווחים הרשמיים.

על פי דיווחים ערביים, מעל 31,972 פלסטינים נהרגו. מספר הפצועים עלה על 72,357.[327] לפי משרד הבריאות של רצועת עזה שבשליטת החמאס, מספר ההרוגים ברצועת עזה עומד על מעל 30,035[328] פלסטינים, ביניהם כ-9,000 קטינים, 6,450 נשים, 678 קשישים, 311 פרמדיקים ועובדי מערכות בריאות, ו-135 עובדי האומות המאוחדות.

בחזית הלבנונית, נהרגו לפחות 13 מחבלים מחמאס ו־6[329] מחבלים מהגא"פ. חזבאללה הודה ב־220[330] הרוגים משורותיו, ודיווח צה"ל על מעל 220[331] מחבלי חזבאללה הרוגים. מעל 12[332] פעילים צבאיים במפלגת אמל נהרגו. מעל 26[333] מחבלים, חיילים ואזרחים סורים נהרגו בתקיפות ישראליות בסוריה בתגובה לשיגורי הרקטות על ישראל.[334]

כמו כן, במהלך המלחמה עסקו כוחות הביטחון בחיסול ממוקד של בכירים בארגוני הטרור.

אמינותם של דיווחי משרד הבריאות של רצועת עזה מוטלת בספק בקרב הציבור הישראלי עקב שיוכו לממשל חמאס, אך גורמים בין-לאומיים רבים רואים בו מקור אמין, בהם הקבינט של ארצות הברית, האומות המאוחדות וארגון הבריאות העולמי.[335]

דיווחי ההרוגים והפצועים בעזה כוללים את הנפגעים כתוצאה משיגורים כושלים לעבר ישראל, שהמשמעותי מביניהם הוא הפיצוץ בבית החולים הערבי אל־אהלי שנגרם כתוצאה משיגור כושל של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בליל 17 באוקטובר.[336]

הרס רכוש עריכה

ישראל עריכה

דובר זק"א מציג את הרס המבנים לאחר הטבח בכפר עזה, 12 בנובמבר 2023
 
תמונת ההרס הברוטלי בניר עוז לאחר הטבח בניר עוז, נובמבר 2023

במהלך מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, מחבלי החמאס גרמו במכוון נזק בהיקף נרחב ביותר לבתים ולרכוש ביישובי עוטף עזה, בשטחים הפתוחים סביב העוטף, וכן ביישובים ברחבי הדרום והמרכז. ההערכה היא שנזקים נגרמו ללמעלה מ-10,000 כלי רכב.[337] נכון ל-25 באוקטובר מספר המבנים שהיה ידוע שנפגעו עמד על 8,402.[338]

עם תחילת המתקפה החלו המחבלים בשיגור אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובים אזרחיים, שגרמו להרס נרחב של מבנים ורכוש ולשריפות בדרום הארץ ובמרכזה. נכון ל-10 בנובמבר שיגרו ארגוני הטרור בעזה למעלה מ-10,000 רקטות ופצצות מרגמה.[339]

ביישובים שאליהם פלשו המחבלים הם גרמו הרס רב למבנים באמצעות ירי של רקטות RPG, והפעלת מטעני נפץ. מחבלים בזזו בתים לאחר שרצחו וחטפו את תושביהם, בבארי, בניר עוז, בכפר עזה וביישובים נוספים. במקרים רבים הם העלו באש את הבתים לאחר שבזזו אותם. בפעולות הביזה והשריפה השתתפו מאות אזרחים עזתים בהם ילדים, נשים וזקנים.

בקיבוץ בארי לדוגמה, העריכו במס רכוש כי 189 בתים סובלים מפגיעות קשות, ויהיה צורך לבנות אותם מחדש.[340] ביישובים חקלאיים המחבלים ירו במכוון לעבר מיכלי החלב ברפתות וכן הציתו מתקנים חקלאיים רבים. כן נגרם נזק כבד למפעלים רבים.

במסיבת הנובה, בצד מעשי הרצח והאונס הנרחבים שביצעו המחבלים, הם גרמו להרס נרחב ביותר לאחר שירו על מאות מכוניות וכלי רכב של משתתפי המסיבה[341] והעלו אותם באש.[342]

מוערך כי הנזק הכולל שנגרם בעוטף עזה, שווה עשרות רבות של מיליארדים, וכי הזמן המוערך לשיקום העוטף הוא כשנתיים עד שלוש שנים.[343]

בחקלאות עריכה

במהלך מתקפת הפתע, מחבלי החמאס גרמו נזקים בהיקפים רחבים בענפי החקלאות ביישובי העוטף, ביניהם שדות, רפתות, תשתיות חקלאיות שונות, לולים ועוד. בין הנזקים שנגרמו הם חוסר החשמל ואספקות המים הסדירים, מה שגרם לקשיים רבים עבור החקלאים ביישובים ולחוסר עבודה במשך ימים רבים לאחר מכן. הנזקים הצפויים בענף החקלאות ביישובים מוערכים בעשרות מיליוני שקלים.[344]

בנוסף לכך, ישנם מספר השפעות ישירות של המלחמה על ענף החקלאות. בעקבות מתקפת הטרור ולקראת המשך המערכה פונו תושבים רבים ביישובים ישראליים מבתיהם ומהשטחים החקלאיים שברשותם, הן בעוטף עזה ובדרום הארץ והן בגבול הצפוני של מדינת ישראל. הפינוי מקשה ומונע מהתושבים על היכולת לעבד את האדמה ולהפיק תוצרת חקלאית.[345]

רצועת עזה עריכה

 
הריסות בשכונת א-רימאל בעזה בעקבות תקיפות צה"ל

ב־20 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שלפחות 30% מיחידות הדיור ברצועת עזה הושמדו או אינן ראויות למגורים.[346] ב־22 באוקטובר 2023 דווח בשם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שכ־15,100 יחידות דיור הושמדו, 10,656 אינן ראויות למגורים ועוד כ־139,000 ניזוקו. על פי ניתוח של מרכז הלוויינים של האו"ם הממוקם במכון האומות המאוחדות להדרכה ולמחקר, על פי צילומים מ־15 באוקטובר 2023, בצפון רצועת עזה נהרסו 927 בניינים ועוד 4,337 בניינים ניזוקו, מתוך כ־35,000 בניינים באזור.[347] ב־23 באוקטובר 2023 הגיע מספר הבניינים המושמדים ל־6,179, מספר יחידות הדיור המושמדות ל־16,441, מספר יחידות הדיור שאינן ראויות למגורים ל־11,340, ועוד כ־150,000 יחידות דיור ניזוקו. על פי דיווח זה של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, יחידות הדיור שנהרסו וניזוקו היוו כ־45% מסך יחידות הדיור ברצועת עזה.[348] ב־7 בנובמבר 2023, על פי דיווח אל־ג'זירה, שהתבסס על נתונים מממשלת החמאס של עזה וממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, כ־40,000 יחידות דיור ברצועת עזה הושמדו ועוד כ־182,000 ניזוקו, כך שרוב יחידות הדיור בעזה ניזוקו או הושמדו.[349] ב־20 בנובמבר 2023 דווח מממשלת חמאס בעזה שכ־43,000 יחידות דיור הושמדו ועוד כ־225,000 ניזוקו. כן דווח על השמדה של קרוב למאה מבנים ממשלתיים, 262 בתי ספר ו־83 מסגדים, ועוד 166 מסגדים ניזוקו.[350]

ב־24 בנובמבר 2023, מועד כניסת הפסקת האש לתוקף, דווח על כ־46,000 יחידות דיור שהושמדו ועל 234,000 שניזוקו – יותר מ־60% מיחידות הדיור ברצועת עזה.[351] ניתוח של תמונות לוויין העריך שבין 26 ל־34 אחוזים מהמבנים ברצועת עזה ניזוקו.[352] ניתוח לווין שבוצע על תמונות מ-15 בדצמבר העריך שבין 36%–45% מ-288,000 המבנים שהיו ברצועה לפני המלחמה, נהרסו.[353]

דו"ח של הבנק העולמי מאמצע ינואר 2024 העריך שכ-45% ממבני המגורים ברצועת עזה נהרסו ועוד מעל 15% ניזוקו בצורה משמעותית. כן נקבע שכ-80% ממבני הציבור ברצועת עזה ניזוקו או נהרסו.[354]

ב-27 בינואר 2024 פורסמה הערכה כי רק כ-20% עד 40% ממנהרות חמאס הותקפו במלחמה והרוב נשארו שלמות, באורך של כ-600 ק"מ.[דרוש מקור]

צה"ל במלחמת חרבות ברזל עריכה

טקטיקה ושיטות לחימה עריכה

פעילות כוחות היבשה של צה"ל בצפון רצועת עזה. ניתן לראות דחפורי D9 משוריינים של חיל ההנדסה הקרבית מחשפים את השטח לקראת התמרון הקרקעי.
 
טנק מרכבה סימן 4מ עם "פרגולה" או גגון נגד רחפנים.
 
דחפורי D9 משוריינים של חיל ההנדסה הקרבית מהווים כלי מרכזי בתמרון הקרקעי ברצועת עזה, הן בהגנה והן בהתקפה.
 
לוחמי יחידת עוקץ ודחפורי D9 פותחים ציר בלב שטח בנוי, 14 בינואר 2024
 
צלף M24 ונגביסט של צה"ל מספקים אש חיפוי מגג מבנה, 14 בינואר 2024
 
לוחמי יחידת מגלן נלחמים בסמטאות ח'אן יונס.

ב־26 באוקטובר החל צה"ל בפשיטות קרקעיות לפאתי רצועת עזה. לפי צה"ל, פירוק המסגרת הצבאית של חמאס הורכב מחמישה יעדים: חיסול המפקדים, טיהור המרחב ממחבלים, איסוף מודיעין בשטח, איתור והשמדת רקטות והשמדת היכולת התת-קרקעית של ארגון הטרור.[217] כעבור כשבוע החל צה"ל בתמרון קרקעי מלא, שבו כוחות קומנדו, חיל הרגלים, חיל השריון וחיל ההנדסה הקרבית נכנסו אל תוך הערים, העיירות ומחנות הפליטים והחלו בטיהורם[ג] תוך הריגת אלפי מחבלים והריסת תשתיות טרור רבות. בתמרון נעשה שימוש רב בכלים משוריינים כבדים בהם נגמ"ש מרכבה (נמ"ר), נמ"ר הנדסי וטנק מרכבה סימן 4מ, שלושתם מצוידים במערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" שמיירטת טילי נ"ט. בנוסף נעשה שימוש בכלי רק"ם ישנים יותר, טנקי מרכבה סימן 3, נגמ"שי אכזרית ורכב הנדסה קרבית פומ"ה, וכן בנגמ"ש האיתן האופני. לצד התנועה באמצעות כלי רכב משוריינים, לחימה רבה נעשית על ידי לוחמי חי"ר שמחפים על הטנקים, סורקים מבנים והורגים חוליות מחבלים שתוקפות את הכוחות.

כחלק מהתמרון הקרקעי והלחימה בשטח הבנוי נעשה שימוש רב בדחפורי D9 משוריינים למגוון מטרות – הן התקפיות והן הגנתיות. הדחפורים מובילים את טורי השריון והחי"ר ומשתמשים בכף הכבדה שלהם לפריצת צירים ופיצוץ מטעני חבלה שהטמינו המחבלים. לפני כניסה קרקעית לכל תא שטח מתבצע ריכוך ארטילרי באמצעות חיל התותחנים וכתישת ביצורים ומטרות טרור באמצעות הפצצה על ידי מטוסי קרב. אחרי הכתישה, דחפורי D9 וכלי הנדסה נכנסים לפלס דרך, כאשר הדחפורים מגרדים את האספלט מהכבישים על מנת לחשף ולנטרל מטעני גחון שהטמינו המחבלים.[355] בנוסף, הדחפורים מבצעים חישוף בשטח שמטרתו הגנה על הכוחות, שלילת מטענים, השמדת תשתיות טרור (כולל הריסת מבנים) ואיתור משגרי רקטות מוטמנים ופירי מנהרות.[356] פלסי חיל ההנדסה הקרבית השמידו מבני ותשתיות טרור רבים באמצעות חבלה התקפית: פיצוץ ממוקד באמצעות חומר נפץ, מוקשים ישנים ומטעני הריסה. יהל"ם, היחידה המובחרת של חיל ההנדסה הקרבית למשימות מיוחדות, הובילה את המאמץ התת-קרקעי של לוחמת מנהרות. לוחמי היחידה, ובעיקר לוחמי פלגות סמו"ר, איתרו והשמידו מנהרות רבות, כאשר את חלקן הם סרקו רגלית ואף נלחמו בהן והרגו מחבלים שהסתתרו והתבצרו בתוכן. בנוסף להשמדת המנהרות, הלוחמים חקרו אותן ותיעדו אותן, הן לשם הפקת מודיעין קרבי והן לשם מאמץ ההסברה.

כוחות צה"ל תוקפים מטרות טרור וחוליות מחבלים במגוון אמצעים: לוחמי החי"ר תוקפים באש נק"ל ומקלעים, ירי רימוני נפץ 40 מ"מ ממטול רימונים M203 ושיגור רקטות כתף נגד מבנים; נעשה שימוש רב בצלפים של חי"ר וקומנדו, שהציבו מארבים מעמדות שולטות ומתוך מבנים ("אלמנת קש") והרגו מחבלים רבים בצליפה מדויקת;[357] כוחות חיל השריון תוקפים באמצעות טנקים בירי פגזי "חצב" ו"כלנית" מתותח הטנק אך גם בירי מקלעים באמצעות הבראונינג 0.5 והמאג. בנוסף, כוחות היבשה מסמנים מטרות לחיל האוויר הישראלי באמצעות מערכת צי"ד 750, והוא תוקף אותן מהאוויר באמצעות חימוש מונחה מדויק שמשוגר על ידי מטוסי קרב, מסוקי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים. חוליות נ"ט עם טילי קורנט על הגגות מושמדות באמצעות רקטות מדויקות מדגם "רומח" של חיל התותחנים. נוסף על כך צה"ל מתמודד עם רחפנים תוקפים ורחפנים מתאבדים באמצעים שונים, ובהם מיגון, שיבוש ויירוט.[358] כלקח ממלחמת אוקראינה–רוסיה הותקנו על כלי רכב משוריינים רבים גגונים על מנת להגן עליהם מפני רחפנים מטילים.[359]

חיל האוויר הישראלי ויחידה 5252 של חיל התותחנים הרבו להשתמש בכלי טיס בלתי מאוישים מסוג הרמס 450 "זיק" לתקיפת והשמדת חוליות טרור ותשתיות טרור, הן ברצועת עזה והן בגבול ישראל–לבנון. כ־500 מחבלים נהרגו בידי יחידה 5252.[360]

עם פריצת המלחמה ופתיחת החזית הצפונית בעקבות תקיפות חזבאללה את ישראל, החריפה ישראל את תקיפותיה בסוריה והחל לתקוף גם על מנת להרוג ולא רק לפגוע בציוד ואמצעי לחימה. לפי מקורות מודיעין, אם בעבר ישראל ביצעה ירי אזהרה לפני תקיפת שיירות נשק, אחרי 7 באוקטובר התקיפות בוצעו ללא אזהרה ונהרגו בהן מחבלים רבים, בהם לפחות 19 פעילי חזבאללה.[361]

ג'ון ספנסר (אנ'), ראש תחום לוחמה אורבנית בווסט פוינט (האקדמיה הצבאית של ארצות הברית), שיבח את הישגי צה"ל בלחימה ברצועת עזה וקבע שההתקדמות וטיהור המטרות מתבצעים במהירות שיא ובמספר אבדות נמוך בהרבה ממה שהעריכו בלחימה בתא שטח רווי מנהרות, מלכודות ומטעני חבלה. כמו כן הוא שיבח את צה"ל על המאמצים הרבים שהוא עושה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בלתי מעורבים, יותר מכל צבא אחר בהיסטוריה, וציטט להשוואה ניתוחים כמותיים של קרבות בולטים בשטח בנוי שבהם נהרגו הרבה יותר אזרחים.[362][363][364]

אמצעי לחימה עריכה

במהלך מלחמת חרבות ברזל, אמצעי לחימה רבים עברו טבילת אש מבצעית.

באוקטובר 2023 נגמ"ש ה"איתן" הופעל מבצעית לראשונה במסגרת הלחימה נגד מתקפת הטרור והרג מספר מחבלים שחדרו לאזור זיקים באמצעות ירי מקלעים.[365][366] במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון בפצצת מרגמה "עוקץ פלדה" ותקיפה ימית מבצעית ראשונה של ספינת סער 6 באמצעות תותח אוטו מלרה 76 מ"מ.[367][368] כמו כן נעשה שיגור מבצעי ראשון של רקטת "רומח" ממשגר מנתץ לעבר מטרה צבאית של חמאס בעזה, שפגעה ברמת דיוק גבוהה. לאחר מכן נעשה שימוש גם במשגר רקטות "להב" על מנת לשגר כ-100 רקטות "רומח" על מטרות ברצועה. במהלך התמרון הקרקעי נכנסו לשימוש טילי כתף אמריקאיים שצה"ל נתן להם את השמות "חולית" ו"יתד", והם בעלי רש"ק כבד יותר מה־M72 לאו והמטאדור.

בנוסף, נעשה שימוש מבצעי במקלע נגב NG7 (מכונה בצה"ל "נגב 7"), בכוונת "פגיון" (ששיפרה את דיוק הירי ב־350%) ובאמצעי ראיית הלילה "עידו".[369][370] צה"ל הפעיל באופן נרחב צלפים שהיו חמושים ב-M24 צה"לי משודרג, ברק 338, בארט MRAD ובארט REC10 המותאמים ללוחמה בשטח בנוי והם הרגו מאות מחבלים בירי מדויק.[357] יחידת האיסוף ניצן 636 מפעילה רחפנים מסוגים שונים.[371] במהלך הלחימה בוצע שימוש מבצעי ראשון של רכב ממוגן מדגם "בארי". כחלק מהתמרון היבשתי נעשה שימוש רב בדחפורי D9 משוריינים מכל הדגמים (L,N,R) וכן שימוש מבצעי ראשון ב"פנדה" – דחפור D9 רובוטי נשלט מרחוק.[372]

בד בבד עם שימוש בכלי נשק ומערכות חדשות, נאלץ צה"ל להשמיש מחדש טנקי מרכבה סימן 3, על מנת שיסייעו במגנה ופינוי אמל"ח מתקדם ללחימה. טנקים אלה פעלו במסגרת יחידת עוף החול.

במלחמה נעשה שימוש מבצעי ראשון במערכות ההגנה האווירית "חץ 2" ו"חץ 3": ב־31 באוקטובר חץ 2 יירט מעל הים האדום טיל בליסטי ששיגרו החות'ים מתימן וב־4 בנובמבר יירט רקטת קרקע-קרקע מדגם עיאש 250 ששיגר חמאס מרצועת עזה לעבר אילת;[373] ב־9 בנובמבר יירט חץ 3 מחוץ לאטמוספירה טיל בליסטי ששיגרו החות'ים.[370] לצד מערכות ה"חץ" נעשה שימוש רב בכיפת ברזל וקלע דוד ליירוט רקטות ארטילריות וכלי טיס בלתי מאוישים עוינים.

חיל האוויר הישראלי הפעיל את כל טייסות הקרב, טייסות המסוקים וטייסות הכטמ"ם לתקיפת מטרות וסיוע באש לכוחות היבשה. מטוסי F-15 (רעם ובז), מטוסי F-35I אדיר ו-F-16 לסוגיו השונים יירטו איומים אוויריים בנוסף לתקיפות. מערך מסוקי הקרב הפעיל את כל מסוקי ה-AH-64 אפאצ'י במהלך המלחמה ובעקבות כך הוחלט על הזמנת טייסת אפאצ'י נוספת. כלי הטיס הבלתי מאוישים של חיל האוויר ביצעו גיחות תקיפה ומודיעין רבות מספור.

מפקדי צה"ל במלחמה עריכה

מפקדי צה"ל במלחמת חרבות ברזל
                  תפקיד                           שם        
הרמטכ"ל  ראש המטה הכללי רא"ל הרצי הלוי
צה"ל  סגן הרמטכ"ל אלוף אמיר ברעם
  מפקד זרוע היבשה אלוף תמיר ידעי
  מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר
  מפקד חיל הים אלוף דוד סער סלמה
  ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק
  ראש אגף המודיעין אלוף אהרון חליוה
  ראש אגף התכנון אלוף אייל הראל
  ראש אגף התקשוב אלוף ערן ניב
  ראש אגף אסטרטגיה אלוף אליעזר טולדנו
  ראש אגף כוח אדם אלוף יניב עשור
  ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה אלוף מישל ינקו
  מפקד פיקוד הצפון אלוף אורי גורדין
  מפקד פיקוד המרכז אלוף יהודה פוקס
  מפקד פיקוד הדרום אלוף ירון פינקלמן
  מפקד פיקוד העורף אלוף רפי מילוא
  מתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף רסאן עליאן
  המזכיר הצבאי לראש הממשלה אלוף אבי גיל
  המזכיר הצבאי של שר הביטחון תא"ל גיא מרקיזנו
  דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי
  מפקד מערך ההגנה האווירית תא"ל גלעד בירן
  קצין רפואה ראשי תא"ל אלון גלזברג
  קצין תותחנים ראשי תא"ל יאיר נתנס
  קצין הנדסה ראשי תא"ל עידו מזרחי, תא"ל יואב טורחאנסקי
  קצין שריון ראשי תא"ל הישאם אבראהים, תא"ל אוהד מאור
  קצין חי"ר וצנחנים ראשי תא"ל ערן אוליאל
  מפקד חיל הגנת הגבולות תא"ל אליעד מאור
  מפקד אוגדת עזה תא"ל אבי רוזנפלד
  מפקד עוצבת הגליל תא"ל שי קלפר
  מפקד אוגדת הגולן תא"ל ציון רצון
  מפקד אוגדת יהודה ושומרון תא"ל אבי בלוט, תא"ל יקי דולף
  מפקד עוצבת האש תא"ל דן גולדפוס
  מפקד עוצבת הבזק תא"ל ברק חירם
  מפקד עוצבת הפלדה תא"ל איציק כהן
  מפקד עוצבת געש תא"ל דדו בר כליפא
  מפקד עוצבת אדום תא"ל איתמר בן חיים
  מפקד עוצבת סיני תא"ל מורן עומר
  מפקד עוצבת המפץ תא"ל ישראל שומר
  מפקד חטיבת עוז אל"ם עומר כהן
  מפקד חטיבת הצנחנים אל"ם עמי ביטון
  מפקד חטיבת גולני אל"ם יאיר פלאי
  מפקד חטיבת הנח"ל אל"ם יהונתן שטיינברג נהרג והוחלף באל"ם יאיר צוקרמן
  מפקד חטיבת גבעתי אל"ם לירון בטיטו
  מפקד חטיבת כפיר אל"ם יניב בארוט
  מפקד היחידה הרב־ממדית אל"ם רועי לוי נהרג והוחלף באל"ם דביר חבר
  מפקד חטיבה 7 אל"ם אלעד צורי
  מפקד חטיבה 188 אל"ם אור וולוז'ינסקי
  מפקד חטיבה 401 אל"ם בני אהרון
  מפקד חטיבה 460 אל"ם דביר אדרי
  מפקד חטיבת האש 215 אל"ם אהוד ביבי
  מפקד חטיבת האש 282 אל"ם נעם סובל
  מפקד חטיבה 261 אל"ם יהודה ואך
  מפקד חטיבת ביסלמ"ח אל"ם ישראל פרידלר
  מפקד החטיבה הצפונית אל"ם חיים כהן
  מפקד החטיבה הדרומית אל"ם אסף חממי נהרג והוחלף באל"ם טל אשור
  מפקד חטיבת פארן אל"ם שמר רביב
  מפקד חטיבת ברעם אל"ם אורי דאובה
  מפקד חטיבת חירם אל"ם אבי מרציאנו
  מפקד חטיבת מנשה אל"ם איוב כיוף
  מפקד חטיבת שומרון אל"ם שמעון סיסו
  מפקד חטיבת אפרים אל"ם נתנאל שמכה
  מפקד חטיבת בנימין אל"ם לירון ביטון
  מפקד חטיבת יהודה אל"ם ישי רוזליו
  מפקד חטיבת החילוץ אל"ם אלעד אדרי
  מפקד חטיבת דניאל אל"ם (במיל') שילה אדלר
  מפקד חטיבת הנגב אל"ם עברי אלבז
  מפקד חטיבת הראל אל"ם איתמר מיכאלי
  מפקד חטיבת המחץ אל"ם טל אלקובי
  מפקד חטיבת ירושלים אל"ם נתאי עוקשי
  מפקד עוצבת חצי האש אל"ם עידו קס
  מפקד חטיבה 55 אל"ם עודד זימן
  מפקד עוצבת שועלי מרום אל"ם אלעד שושן
  מפקד חטיבת יפתח אל"ם נדב מייסלס
  מפקד חטיבת השרון אל"ם טל קוריצקי
  מפקד חטיבת עציוני אל"ם איתן גלעד
  מפקד עוצבת אדירים אל"ם עידן קרפל
  מפקד חטיבת הנשר אל"ם רן פרידמן
  מפקד חטיבת אלכסנדרוני אל"ם גיל ורנר
  מפקד חטיבת הזקן אל"ם ראדי עזמה
  מפקד חטיבת הגולן אל"ם נתנאל לסרי
  מפקד חטיבת החרמון אל"ם אבינועם אמונה
  מפקד חטיבת קרייתי אל"ם מיקי שרביט
  מפקד חטיבת כרמלי אל"ם עמרי רוזנקרנץ
  מפקד חטיבת האגרוף אל"ם יואב שניידר
  מפקד חטיבת ראם אל"ם איציק אלפסי

טקטיקה ואמצעי לחימה של "ציר ההתנגדות" עריכה

ארגוני הטרור בעזה עריכה

אחרי מתקפת הפתע על ישראל המשיך חמאס בניסיונות חדירה דרך היבשה והים. הוא המשיך בירי רקטות על עוטף עזה, השפלה וגוש דן. מולם השתמשה ישראל בכיפת ברזל. ב־13 באוקטובר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר הצפון, אך זו יורטה על ידי קלע דוד. ב־4 בנובמבר שיגר רקטת עיאש 250 לעבר אילת, אך היא יורטה בידי מערכת חץ 2.[373]

חמאס פיתח רשת מנהרות לחימה ברצועת עזה.[374] כאשר צה"ל נכנס לרצועת עזה, חמאס הפיץ סרטונים שבהם אנשיו מגיחים ממנהרות נסתרות כשהם חמושים ברקטות נ"ט (לרוב מדגם RPG-7) וטילי נ"ט (לרוב מדגם קורנט) ומטענים, מְשגרים את הנ"ט על הכלים ומצמידים מטענים לכלי הרכב המשוריינים של צה"ל. מערכת "מעיל רוח" הישראלית יירטה פעמים רבות טילים אלו.[375][177] בישראל פותחו כלים ללוחמת מנהרות ובפרט להריסתן של מנהרות.[376]

חמאס החל להשתמש ברחפנים לצורכי תקיפה, וצה"ל יירט אותם.[177]

מחבלי חמאס השתמשו רבות במגוון רובי סער, הן רובי קלשניקוב למיניהם (AK-47 ו-AK-74), הן רובים סיניים מדגמי AK-56 (אנ') ונורינקו QC (אנ') (שהוא העתק סיני לא מורשה של ה-M16 האמריקאי), האחרון שימש בעיקר את יחידת הנוח'בה והקומנדו של חמאס. המחבלים עשו שימוש רב ב-RPG-7 והעתקים לא מורשים שלו, לצד שימוש בטילי נ"ט מתקדמים יותר.

שימוש באזרחים בשטח לחימה עריכה

  ערך מורחב – שימוש במגן אנושי בידי חמאס: מלחמת חרבות ברזל

לכל אורך המלחמה, כולל במתקפת הפתע ובמהלך התמרון הקרקעי, חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הרבו להשתמש באזרחים ובתשתיות אזרחיות כמגן אנושי, כולל בתי חולים ובפרט בבית החולים שיפא, שבו הוחזקו חטופים ומתחתיו נחשפה רשת מנהרות טרור של חמאס. גם בבתי החולים רנתיסי וכמאל עדואן נחשפו תשתיות טרור רבות. אמצעי לחימה ותחמושת, כולל רקטות ארטילריות, הוסתרו מתחת למיטות ילדים, בגני ילדים ובבתי ספר ומשגרי רקטות מוקמו ליד תשתיות אזרחיות ואף בצמוד למסגדים. חלק מהקרבות התנהלו כאשר מחבלים תקפו את כוחות צה"ל מתוך בתי ספר ומסגדים. בנוסף, אמצעי לחימה ותחמושת הוסתרו בתוך מבנים של אונר"א ובשקי סיוע הנושאים את סמל הארגון.

חזבאללה עריכה

חזבאללה פעל בגבול ישראל–לבנון וביצע ירי נק"ל, צלפים, נ"ט ומרגמות על מוצבי צה"ל, על גדר המערכת, על מתקני תצפית ועל יישובים צמודי גדר. כמו כן אִפשר חזבאללה לחוליות טרור פלסטיניות לבצע פיגועי חדירה, מטעני חבלה וירי נגד ישראל בגבול הצפון, וכן לבצע ירי תלול מסלול לעבר ערים ויישובים ישראליים בצפון. בהמשך הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט, וחוליות טרור שיגרו עשרות טילי נ"ט כל שבוע לכל אורך הגזרה, גם על מטרות אזרחיות, ורבות מהן נהרגו על ידי צה"ל. החל מאמצע נובמבר הגביר חזבאללה את כמות הירי הרקטי לעבר ישראל לעשרות שיגורים ליום, ואת התדירות של שליחת כטב"מים מתאבדים לתוך ישראל (רובם יורטו). החל מדצמבר הגדיל חזבאללה את כמות פיגועי הנ"ט ואף השתמש בטילי קורנט EM שלהם טווח של 10 ק"מ וטילי אלמאס 3 שלהם טווח של 16 ק"מ, על מנת לפגוע בבסיסים מרכזיים של צה"ל בצפון ובבתים של אזרחים ביישובים הסמוכים לגבול. בתגובה הגביר צה"ל את הסיכולים הממוקדים נגד מפקדי שטח בכירים של חזבאללה, ובפרט של כוח רדואן, והרג מספר מפקדים בכירים ויועצים איראנים.

חות'ים עריכה

החות'ים נמצאים בתימן, מרחק של למעלה מאלף קילומטר מישראל, דבר שהקשה עליהם להיכנס לעימות ישיר עם ישראל. מסיבה זו הם שיגרו טילים ארוכי טווח כגון טילים בליסטיים, טילי שיוט וכטב"מים מתאבדים מתוצרת איראנית. כולם יורטו בידי מערך ההגנה האווירית של ישראל, רובם מעל ים סוף מחוץ לשטח ישראל. בעקבות הכישלון לפגוע בישראל באמצעות טילים, החלו החות'ים בתקיפת אוניות אזרחיות בטענה שהן בבעלות ישראלית ואף פרסמו שמות של ישראלים שלכאורה היו על הסיפון. בהמשך הרחיבו את הפגיעות גם לאוניות שאינן בבעלות ישראלית אך עושות דרכן לנמלים ישראליים, וגרמו לחברות ספנות גדולות לחדול משיט בים סוף. כהתמודדות עם פעילות חבלנית זו פתחה ארצות הברית במבצע שומר השגשוג, שבו כוח הגנה ימי רב-לאומי שומר על חופש התנועה בים סוף.

ארגוני טרור נוספים עריכה

בנוסף לארגוני הטרור הפלסטינים, חזבאללה והחות'ים, ארגוני טרור ומיליציות נוספות ביצעו מספר תקיפות נגד ישראל וארצות הברית. עם הארגונים הללו נמנים אמל, אל-חשד א-שעבי וגדודי חזבאללה.

לוחמה פסיכולוגית ומידע כוזב עריכה

  ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל

במהלך המלחמה הופצו ידיעות כזב שונות ברשתות החברתיות, שמקורן אינו ידוע. ידיעת כזב אחת הייתה כי יש חשש לבגידה מתוך מערכת הביטחון וידיעת כזב נוספת התייחסה למתקפת סייבר שהשביתה את מערכות המודיעין.[377] כמו כן הופצו סרטוני כזב של מחבלים שלכאורה נתפסו בערי המרכז כמו תל אביב, חולון וראשון לציון.[378] הופצו דיווחי שקר על פגיעה ישראלית בכנסיית פורפיריוס בת 1,160 השנה ברצועת עזה.[379]

כחלק מלוחמה פסיכולוגית פרסם חמאס כי אלוף נמרוד אלוני נפל בשבי, ידיעה שפורסמה רבות ברשתות חברתיות ובתקשורת העולמית, אך עד מהרה התבררה כשגויה.[380]

חברת Cyabra דיווחה על עשרות אלפי פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות, אשר משמשים להעברת מידע שקרי, הפצת תאוריות קשר, ניסיונות להשפיע על דעת הקהל ולהסיח את השיח לטיעונים על אלימות מצד ישראל כלפי פלסטינים.[381][382]

ביום החמישי ללחימה פרסמה אל־ג'זירה תיעוד שבו כביכול נראית אמא ישראלית ושני ילדיה משוחררים משבי חמאס, הסרטון הוכח כשקרי.[383][384]

ב־18 באוקטובר התרחש פיצוץ בבית החולים אל־אהלי. נציגי חמאס האשימו בו מייד את צה"ל וטענו ל־500 הרוגים. האשמה זו הופצה במהרה ברשתות חברתיות ובערוצי תקשורת. גם מידע זה התברר כשגוי לאחר בירור האירוע: הפיצוץ אירע במגרש החנייה של בית החולים ונגרם מנפילת רקטת קרקע–קרקע ששיגר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

ב־13 בנובמבר פרסם חמאס סרטון שלפיו החיילת החטופה נועה מרציאנו נהרגה כביכול בהפצצות צה"ל.[385] ב־19 בנובמבר פרסם דובר צה"ל ראיות לכך שהיא נרצחה בחמאס בתוך בית החולים שיפא, לאחר שהמחבל שחטף אותה נהרג בהפצצות.[386]

ב־18 בנובמבר פרסם הארץ[387] כי לדברי גורם במשטרה, בתחקיר שערכה משטרת ישראל עלה כי מסוק צבאי שירה לעבר מחבלים פגע ככל הנראה גם בכמה חוגגים במסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים.[388][389] בחמאס הפיצו את הפרסום בהארץ בצורה מסולפת,[390][389] בניסיון לטעון[391] שלא טבחו בישראלים.[392] למוחרת, 19 בנובמבר, פרסמה המשטרה הבהרה שמה שפורסם בהארץ אינו נכון, וכי לא חקרה כלל את פעילות צה"ל.[393]

ב-21 בנובמבר פרסם חמאס[394] שאהוד ברק אמר בריאיון ל־CNN[395] כי ישראל בנתה את המנהרות תחת בית חולים שיפא.[396] ברק אמר והבהיר כי ישראל בנתה רק את הבונקרים ולצורך הרחבת בית החולים, וכי דבריו שובשו לצורכי תעמולה.[397]

עקב הפצת דיסאינפורמציה רבה בידי החמאס בפייסבוק ובפלטפורמות נוספות, הטיל האיחוד האירופאי אחריות על חברת מטא לטפל בנושא ואיים בהטלת סנקציות וקנסות אם הנושא לא יטופל.[398]

האיחוד האירופי התלונן לאילון מאסק כי הרשת החברתית אקס (לשעבר טוויטר) משמשת להפצת דיסאינפורמציה על המלחמה בישראל וכי "תוכן אלים וטרוריסטי לא הוסר מהרשת החברתית".[399] האיחוד איים בהטלת עיצומים כספיים על הרשת. לפי בדיקה שערך הניו יורק טיימס, חמאס הצליח למנף את קשיי אכיפת מדיניות התוכן של אקס, ולהפיץ סרטונים אלימים בתפוצה רחבה וזאת במטרה לעורר אימה.[400] לטענת מומחים, בוטים וחשבונות מזויפים שמופעלים על ידי איראן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי מפיצים פייק ניוז ונרטיבים שמשרתים את חמאס.[401] בתגובה אמרה מנכ"לית אקס לינדה יאקרינו, כי הרשת הסירה מאות חשבונות שקשורים לחמאס ומחקה או תייגה עשרות אלפי תכנים מאז פרוץ המלחמה.[401]

לפי תחקיר שנערך, חלק נכבד מידיעות הכזב הופצו על ידי רוסיה.[402]

סיוע ארצות הברית עריכה

  ערך מורחב – ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל
 
מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין (משמאל) נפגש בבסיס נבטים עם מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (במרכז) וסגן הרמטכ"ל אמיר ברעם (מימין) כדי לדון במתן סיוע אמריקאי לישראל בעת המלחמה, 13 באוקטובר

ב־8 באוקטובר אמר מזכיר ההגנה האמריקאי, לויד אוסטין, שצבא ארצות הברית מקדם את נושאת המטוסים ג'רלד פורד (CVN-78) לעבר מזרח הים התיכון כדי לסייע לישראל במידת הצורך. כמו כן, ארצות הברית החלה בהספקת ציוד, תחמושת ואספקה צבאית רבה לישראל ברכבת אווירית. בבוקר 15 באוקטובר הודיעה ארצות הברית על שליחת נושאת מטוסים שנייה לאזור ישראל, קבוצת התמיכה ההתקפית השנייה (IKECSG) בהובלת נושאת המטוסים דווייט אייזנהאואר.

עד ל־20 באוקטובר נחתו בישראל 45 מטוסי תובלה עם אמצעי לחימה במשקל של כאלף טונות.[403] ועד ל־6 בנובמבר נחתו בישראל 200 מטוסים עם מטען במשקל של כ־10,000 טונות.[404] במקביל לנושאת המטוסים, פרסה ארצות הברית באזור המזרח התיכון ארבע טייסות של מטוסי קרב מדגמי F-35,‏ F-15,‏ F-16 ו-A-10. ב־5 בנובמבר הודיעה ארצות הברית כי הצוללת הגרעינית פלורידה מסדרת אוהיו הגיעה לתחום פיקוד מרכז האמריקני. הצוללת נושאת כ־150 טילי שיוט מסוג טומהוק.[405] לארצות הברית 18 צוללות מסדרת אוהיו, שהיא הגדולה ביותר בצי ארצות הברית, ומתוכן 14 מצוידות בטילים גרעיניים וארבע בטילי טומהוק.[406]

ב־16 באוקטובר יצא כוח התערבות מהירה המורכב מ־2,000 חיילי מארינס אמריקאים לכיוון חופי ישראל. ב־23 באוקטובר שלח נשיא ארצות הברית את לוטננט גנרל ג'יימס פ. גלין בראש משלחת קצינים אמריקאים, לייעץ לצה"ל במלחמה.[407]

עסקת נשק גדולה נחתמה בסוף ינואר 2024 בין ארצות הברית לישראל. במסגרתה יסופקו לישראל שתי טייסות מטוסי קרב וטייסת מסוקי קרב אחת וכן חימושים רבים.[408]

הכוחות האמריקניים בסוריה ובעיראק, היו מאז אמצע אוקטובר תחת מתקפה של רקטות וכטב"מים ששיגרו לעברם מיליציות פרו-איראניות, כחלק מלחץ איראני להביא להפסקת אש בין ישראל לחמאס. האמריקאים תקפו אותם בתגובה.[409]

בעקבות ריבוי תקיפות החות'ים על ספינות סוחר בים האדום ובעיקר באזור באב אל-מנדב, הקימה ארצות הברית כוח ימי בין-לאומי והכריזה על מבצע שומר השגשוג על מנת להבטיח את חופש השיט בים האדום.

5 לוחמים של ארצות הברית נהרגו, מתוכן 2 בתימן ו-3 בגבול ירדן–סוריה שם נפצעו עוד 34 חיילים.

ביקור נשיא ארצות הברית בישראל עריכה

  ערך מורחב – ביקורי נשיאי ארצות הברית בישראל#ביקור תמיכה במלחמת חרבות ברזל
 
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בביקורו בישראל בעיצומה של המלחמה, מלון דייוויד קמפינסקי תל אביב, 18 באוקטובר 2023

ב־18 באוקטובר 2023 בשעות הבוקר הגיע לביקור בישראל נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן. הוא הצהיר כי הגעתו היא מסר לעולם שארצות הברית ניצבת לצד ישראל.

הוא הביע שאט נפש ממעשיהם של חמאס והבטיח כי ארצות הברית תוודא שישראל תקבל את מה שהיא זקוקה במלחמה, ובהתייחס לפיצוץ בבית החולים הערבי אל־אהלי אמר כי נראה שארגוני הטרור ברצועת עזה עשו זאת.[410]

בנאום שנשא בביקורו בישראל, הביע ביידן צער רב על האזרחים הרבים שנרצחו ונחטפו, שיבח את גבורת הישראלים, ואמר שמתקפת הטרור הייתה האסון הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה וציין ש"בשואה העולם ראה ולא עשה כלום" והבטיח "אנחנו לא נעמוד מנגד". הוא שיבח את ישראל כמדינה דמוקרטית וחזר על מחויבותו לביטחון ישראל ואמר שהטרור לא ינצח.[411]

בנוסף, ביידן הבטיח סיוע צבאי וכלכלי חסר תקדים של עשרה מיליארד דולר שעלה בהמשך ל־14.3 מיליארד דולר.[412]

המערכה על דעת הקהל העולמית עריכה

  ערך מורחב – המערכה על דעת הקהל העולמית במלחמת חרבות ברזל
 
שולחן "סעודת השבת" ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות, עם יותר מ-200 כיסאות, המייצגים את מספר החטופים והנעדרים המוחזקים על ידי החמאס ברצועת עזה

ישראל עריכה

  ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ציין כי "מאז השואה לא נרצחו יהודים רבים כל כך ביום אחד".[413] רבים בישראל השוו את חמאס לנאצים[414] ולדאעש.[415] דובר צה"ל בערבית כינה את הארגון "חמאס־דאעש" באחת מהודעותיו.[416] כששגריר ישראל באומות המאוחדות הופיע עם טלאי צהוב לדיון במועצת הביטחון של האומות המאוחדות, הוא ספג ביקורת. במשרד החוץ אמרו כי חרג מהמסרים שישראל מעוניינת לקדם בדבר מטרות המלחמה ויו"ר הנהלת יד ושם[417] אמר כי הטלאי מסמל תקופה אחרת, שבה לא הייתה מדינה יהודית עצמאית עם צבא, האחראית לגורלה.[418]

העורף הישראלי מקיים פעולות הסברה רבות, בעיקר ברשתות החברתיות,[419] ואישים מפורסמים ופוליטיקאי עבר מגינים על עמדת ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית.[420] ישראלים תולים שלטי "נחטף על ידי חמאס" גם במדינות אחרות ברחבי העולם.

בין האישים והפוליטיקאים הבולטים במאמץ ההסברה הישראלי:

  • ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט, שהתראיין לרשתות התקשורת הזרות. בשבוע הראשון של נובמבר הוא נסע למסע הסברה בארצות הברית, הצדיק את ישראל ואת תגובותיה והציג את אכזריות חמאס, שאותה השווה לנאצים.[421]
  • יוסף חדאד, פעיל הסברה ערבי־ישראלי, שקיים אף הוא ראיונות לכלי תקשורת זרים והעלה סרטונים לרשתות החברתיות. ערבים נוספים שותפים להסברה הישראלית, ביניהם סופיה חליפה שרמקו.[422]
  • אלה קינן, אזרחית ישראלית שטרם המלחמה הפעילה בלוג העוסק בטיולים, החלה בהפעלת חמ"ל הסברה ברשתות החברתיות ובעיקר ב־X (לשעבר טוויטר). היא נודעה בזכות קידום ההאשטאג HamasIsISIS# (בתרגום: חמאס הם דעאש) ובקידום תוכן פרו־ישראלי נרחב במרחבי פרסום של גולשים פרו־פלסטינים.[423]
  • דני בולר, מורה ויוצר תוכן ישראלי בטיקטוק, שסרטוניו בנוגע למלחמה זכו למיליוני צפיות.
  • צוות התכנית "ארץ נהדרת" יצא במהלך המלחמה עם מערכונים רבים באנגלית, בחלקם בשיתוף ידוענים התומכים בישראל, שזכו לעשרות מיליוני צפיות בעיקר בערוץ יו-טיוב, ונועדו לשים ללעג ולקלס את ארגוני הטרור הנלחמים בישראל, כמו גם את הדיס-אינפורמציה השיטתית בערוצים פרו-פלסטיניים כדוגמת ה-BBC.
  • ידוענים, משפיענים, ועיתונאים רבים ממדינות שונות ששיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות.
תמונה מאחד מסרטוני חקירת מחבל מכוח נוח'בה שהשתתף בטבח ב־7 באוקטובר. ישנם סרטונים רבים מסוג זה של מחבלים רבים המספרים ומתארים את הזוועות אשר נעשו לאזרחי ישראל, גברים, נשים, ילדים ותינוקות.

מאבק ההסברה מתקיים בצל העובדה שכשבוע לאחר מתקפת הפתע שפתחה את המלחמה נסגר משרד ההסברה הישראלי,[424] והשרה העומדת בראשו, גלית דיסטל-אטבריאן, צוטטה באומרה כי "משרד ההסברה התרוקן מסמכויות ומהווה בזבוז של כספי ציבור, ולא יכול לתרום למדינה תרומה משמעותית".[425] מאז, תפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא באחריות משרד החוץ[426] ומשרד התפוצות. משרד החוץ ציין כי עד 20 באוקטובר נרשמו יותר ממיליארד חשיפות לתכני ההסברה שלו.[427] בצה"ל ישנה שותפות במאמץ ההסברתי, ודובר צה"ל מפרסם סרטוני זוועה וכן סרטוני גבורה רבים ובנוסף חקירות של המחבלים שבהן המחבלים מודים שהזוועות תוכננו מראש והיו חלק מתוכנית התקיפה.[428][429] גם צה"ל וגם משרד החוץ מצנזרים מעט מאוד, כדי לגרום לזעזוע בעולם, שיוביל לתמיכה בישראל.[430]

ב־23 באוקטובר נוסף כיוון הסברה שונה, כאשר שתי נשים בנות יותר מ־80 שוחררו משבי החמאס ונראו בסרטון שפרסם חמאס לקראת שחרורן. בסרטון נצפו מחבלי ארגון הטרור מגישים לחטופות ממתקים וקפה.[431] בעליהן נותרו בידי חמאס בעזה. לאחר שחרורן, שחזרה אחת החטופות את חטיפתה לרצועת עזה, באומרה, בין היתר, שכאשר הגיעו החטופים למנהרות הטרור אמרו להם המחבלים כי "הם אנשים שמאמינים בקוראן ולא יעשו לנו רע".[432] היו שטענו כי עדות זו פגעה במאמץ ההסברה הישראלי. מצד אחר התקשורת בעולם התייחסה לעדותה בדרכים שונות – רבים מהם הציגו את תמונתה לוחצת יד לשוביה, "הושטת יד לשלום מחטופה ישראלית, המביישת את רוצחי חמאס".[433]

ראש הממשלה נתניהו פרסם ב־30 באוקטובר הצהרה לתקשורת הזרה על קרב הציוויליזציה בעזה.

ב־1 בנובמבר 2023 חשף צה"ל שיחה שבה תועד איך חמאס גונב 1,000 ליטר של דלק מבית חולים.[434][435] ישראל החלה להציג יותר בעולם את מעורבותה בהכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בניסיון לשמר תמיכה ולגיטימציה בין־לאומית לפעולה הצבאית נגד חמאס.[417] ב־13 בנובמבר חשף צה"ל הוכחות לשימוש של חמאס בבית החולים רנתיסי למטרותיו הצבאיות.[436] ב-19 בדצמבר 2023 פורסם תיעוד החקירה בשב"כ של אחמד כחלות, מנהל בית החולים כמאל עדואן שבג'באליה. כחלות חשף שחמאס גייס אותו לתפקיד בדרגה מקבילה לתת-אלוף והפך את בתי החולים ברצועת עזה למתקנים צבאיים ותשתיות טרור, שבהם הסתתרו בכירי חמאס. בנוסף, חלק מעובדי בית החולים והצוות הרפואי היו פעילי חמאס, וחמאס הפעיל אמבולנסים פרטיים להברחת בכירים וחטופים.[437][438]

אמירות קיצוניות של נציגים ישראלים רשמיים על עזה הקשו על מאמצי ההסברה.[439][440]

חמאס עריכה

  ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל

חמאס השקיע מאמצים אינטנסיביים במישור התקשורתי־תודעתי כדי לייצר מצג שווא בתקשורת הערבית והבין־לאומית ולמצב את עצמו בעמדת הקורבן. הוא ניסה להדהד פגיעה ישראלית לכאורה בבתי חולים ובבתי ספר, ועיוות את תמונת המציאות על מנת להציג תמונה שקרית של משבר הומניטרי גדול ברצועה.[441] מנהיגים בחמאס אמרו בראיון לניו יורק טיימס כי מטרת המתקפה לא הייתה שיפור המצב ברצועה, אלא החזרת הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי, ושישראל תהיה ב"מצב קבוע של מלחמה" כדי שמדינות נוספות באזור יצטרפו למאבק נגדה.[442][443] ב־1 בנובמבר 2023 אמר ראזי חמד, דובר ממשלת חמאס לשעבר, כי "אנו נחזור על התקפת 7 באוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד".[444]

אנטישמיות ואנטי ישראליות עריכה

  ערך מורחב – אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל

עם תחילת הקרבות החלה התעוררות אנטישמית של הפגנות נגד ישראל, השחתה, אלימות, עד כדי רצח אזרח יהודי אמריקאי, פול וקסלר, שהפגין בעד ישראל.[445] מספר האירועים האנטישמיים גדל פי חמישה לעומת השנה הקודמת.[446] יהודים בעלי חזות חרדית הותקפו בשכונה יהודית בניו יורק.[447][448] בנובמבר מסרה הליגה נגד השמצה כי מאז תחילת הלוחמה חל זינוק של יותר מ־919% בתוכן אנטישמי ב־X, ובפייסבוק עלייה של 28% אחוז.[449] אירועים אנטישמיים התרחשו גם בארצות שנחשבות אוהדות ישראל.[450] אנטישמיות זו גרמה להגברת הביקוש לעלייה לארץ.[451]

נוסף להפגנות,[452] למדיה החברתית[453] ולחלק מערוצי התקשורת המרכזיים,[454] גם מוסדות אקדמיים הפכו בטוחים פחות ליהודים.[455][456] נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר כי "נוכח תגובות רפות של חלק לא מבוטל מנשיאי אוניברסיטאות מובילות בצפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה, סטודנטים וחוקרים יהודים וישראלים רבים נתונים היום לאיומים פיזיים ומילוליים המצרים את צעדיהם ומונעים את השתתפותם בפעילות האקדמית באותם מוסדות". מתוך כך הטכניון מציע "מפלט אקדמי" לקליטה מהירה של סטודנטים ומרצים.[457]

השפעות על החברה בישראל עריכה

  ערך מורחב – העורף הישראלי במלחמת חרבות ברזל

השפעות פוליטיות עריכה

 
נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל, במרכז הרפואי שיבא, מבקרים פצועי מלחמה

מיד עם פרוץ המלחמה הציע יו"ר האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, להקים ממשלת חירום מקצועית ומצומצמת לניהול המלחמה. ראש הממשלה הציע לראשי האופוזיציה להצטרף לממשלת חירום במתכונת דומה לממשלה שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים.[458] שרים נוספים הצטרפו לקריאה.[459] ב־11 באוקטובר הכריז יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ, כי יצטרף לממשלת חירום לאומית בראשות נתניהו,[460] ולמחרת הושבעו חמישה שרים מטעם המחנה הממלכתי והצטרפו לממשלה. מפלגות העבודה וישראל ביתנו הודיעו באותו היום כי יתמכו בהקמתה אך בינתיים לא יצטרפו לקואליציה. יאיר לפיד הודיע שמפלגתו לא תיכנס לממשלת החירום עד שלא יוצאו ממנה מפלגות עוצמה יהודית והציונות הדתית, אולם חבר הכנסת אלעזר שטרן ממפלגתו הודיע שיתמוך בה, בניגוד לעמדת הסיעה.[461][462] קודם לכן, לבקשתו של שר הפנים ושר הבריאות משה ארבל החליט יו"ר ש"ס אריה דרעי להעביר את תיק הבריאות לידיו של חבר הכנסת אוריאל בוסו.[463]

מתחילת המלחמה קיימת בציבור ביקורת רבה על התנהלות ראש הממשלה במהלך הלחימה עד כה, על חברי ממשלה רבים בטענה שאינם מבצעים את תפקידם ושמשרדיהם אינם מתפקדים, וכן על מחטפי תקציב שמבוצעים בעיקר על ידי מפלגות חרדיות ודתיות-לאומיות למטרות שנויות במחלוקת. כמו כן קיימת ביקורת רבה בציבור על היעדר גיוס חרדים ללחימה גם בתקופה זו, כאשר על הפרק עומדת דווקא הארכת תקופת השירות במילואים.

הבחירות לרשויות המקומיות, שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש אוקטובר, נדחו בעקבות המלחמה ל־30 בינואר 2024 ולאחר מכן אושרה דחיה נוספת ל-27 בפברואר 2024.[464]

ב־1 בנובמבר הודיע תמיר עידאן, ראש המועצה האזורית שדות נגב, על פרישתו מהליכוד, תוך מתיחת ביקורת קשה על הממשלה ועל חוסר הסיוע לנפגעים ולמפוני היישובים.[465]

במליאת הכנסת הועלו חמש הצעות חוק לקביעת יום זיכרון לאומי להנצחת קורבנות מתקפת 7 באוקטובר 2023 וחללי מלחמת חרבות ברזל. מספר אנדרטאות הוקמו לזכר הנספים.

כוננות ביטחונית עריכה

עם תחילת המלחמה בישראל החלה כוננות בארץ, בעיקר ביישובים ביו"ש ובערים המעורבות, מחשש להצטרפות ערביי ישראל למלחמה ומחשש לחזרה על אירועי שומר החומות.[466] עקב כך הוקמו כיתות כוננות חדשות ברשויות מקומיות חדשות ואף תוגברו קיימות.[467] לראשונה נפתחו כיתות כוננות גם בערים[468] וכן בקרב החברה החרדית.[469][470] בירושלים הודיעו על פתיחה של כיתת כוננות בכל שכונה.[471]

במקביל הוקלו הקריטריונים למתן רישיון נשק.[472][473] במשטרה תמכו בחיזוק כיתות הכוננות אך הדגישו כי בהיעדר מסגרת משטרתית מאורגנת, קיים חשש ממשי להגעת כלי נשק 'לידיים הלא נכונות ולא מיומנות', דבר אשר עלול להוביל לתקריות קשות בהיעדר פיקוח והכשרה מתאימים.[474]

עם פרוץ הקרבות פורסם כי כ־3,000 חרדים מבקשים להתגייס לצבא.[475][476] צה"ל נענה,[477] והחל בגיוס חרדים לטירונות מקוצרת, שבסיומה שולבו המתגייסים במקצועות רפואה בסיסיים וכנהגים.[478][479] בינואר 2024 פורסם כי בסופו של דבר לא נצפתה בחודשי המלחמה עלייה במספר המתגייסים החרדים לצה"ל, ומחזור הגיוס לחרדים היה כמעט זהה בגודלו למחזורים של שנים קודמות: פחות מ-200 מתגייסים.[480]

התגייסות אזרחית עריכה

 
אחת מעמדות הריענון, המזון והשתייה שהוקמו עבור חיילים ביוזמת אנשים פרטיים ואנשי עסקים
 
חמ"ל אזרחי שנבנה בשיתוף תושבי באר יעקב עם כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי
 
חמ"ל הנעדרים של אחים לנשק בתל אביב

בציבור הייתה התגייסות גדולה של ארגוני עזרה ממוסדים כדוגמת זק"א, ארגונים התנדבותיים שהסבו את פעילותם לעזרה כדוגמת אחים לנשק, והתגייסות יחידים. הוקמו חמ"לים אזרחיים לסיוע בחילוץ מאזורי העימות בחזית, חמ"ל נעדרים (כולל סיוע באיתורם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים), סיוע לאנשים בעורף, מערך הסעות, רכישה והטסה של ציוד אישי לחיילים כגון אפודי מגן קרמיים שהיו חסרים, אירוח משפחות שפונו מאזורי העימות, תרומות דם, סיוע בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שירות שמרטפות לאנשי מילואים, ביקורים בבית אבות, והתנדבות בכל תחום אחר.[481][482][483]

בהתנדבות ובחילוץ משתתפים גם יחידים, התארגנויות מקומיות ומועצות מקומיות. חלק מההתארגנויות פועלות באמצעות קבוצות וואטסאפ, המרכזות את הצרכים ואת המתנדבים.[484][485]

בבוקר 7 באוקטובר 2023, מייד עם היוודע על מתקפת הפתע על ישראל וברקע הידיעות על הטבח בדרום, הודיעו מובילי תנועת אחים לנשק כי היא מפסיקה כל פעילות מחאה וקראו לחיילי המילואים להתייצב להגנת המדינה ללא היסוס.[486] באותו יום הוסבו התשתיות ששימשו למחאה כדי לסייע לכוחות הביטחון ולניצולי הטבח שביצע חמאס. התנועה הקימה חמ"לים ייעודיים שדרכם פעלו יוזמות שונות על ידי יותר מ־15 אלף מתנדבים ברחבי הארץ. בין היוזמות הללו חילוץ משפחות מאזורי העימות תוך כדי הלחימה של כוחות צה"ל[487] ומציאת פתרונות דיור עבורן, סיוע באיתור נעדרים, מערך תמיכה במשפחות חללים, נעדרים וחטופים, מערך הסעות לחיילי מילואים ומשפחות, ארוחות חמות, חילוץ בעלי חיים, סיוע למשקים חקלאיים ואיסוף ציוד נדרש למשפחות ולחיילים, כולל הטסת ציוד מחו"ל.[488][489] ב־12 באוקטובר 2023 ביקר מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בחמ"ל שהקימה התנועה במתחם אקספו בתל אביב. בחמ"ל התנועה ביקרו ותמכו גם פוליטיקאים, דיפלומטים ואנשי תקשורת רבים.[490][491] ערוץ הטלגרם כרמל ניוז, המסקר את מלחמת אוקראינה–רוסיה, יזם ותיאם התקנות של גגונים על רק"ם כנגד רחפנים מטילים כלקח מהמלחמה במזרח אירופה.[492] קבוצות של נערי גבעות עסקו בהתקנה של הגגונים.[493]

"אות גיבורי העוטף" עריכה

האות ניתן מטעם המועצה הציונית בישראל (מבית ההסתדרות הציונית העולמית), בראשות ועדת הפרס, מרים פרץ, ב-16 קטגוריות שונות, כמו: התקשורת – תמיר סטיינמן, ההסברה – יוסף חדד, סיוע למפונים, התרומה – מסעדת האחים, ועוד.[494]

התמודדות נפשית עריכה

בעקבות האירועים הטראומתיים של תחילת המלחמה, נפתחו מוקדים טלפוניים ברחבי הארץ.[495] פיקוד העורף הדגיש שתגובות רגשיות כמו פחד וחרדה הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.[496] מכיוון שלאנשים יש דרכים שונות להתמודד עם לחץ, המליצו בפיקוד העורף לזהות את דרכי ההתמודדות שסייעו בעבר (פעילות גופנית, שיחות עם חברים ומשפחה, איסוף מידע, אמונה ותקווה) ולהשתמש בהן.[496] במקרה של נפגעי חרדה, הומלץ לעודד אותם לפעולה ועשייה, לבצע תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה, להדגיש את יכולת ההתמודדות ולהסיח את הדעת.[497] מעמותת נט"ל הזהירו את הציבור שלא להיחשף לתכנים מעוררי טראומה כמו תמונות וסרטוני סנאף.[498] חשיפה כזו נקשרה בעבר לדיכאון, חרדה, ופוסט־טראומה.[499][498]

מחקר אורך (אנ') מצא שבריאותם הנפשית של הישראלים נפגעה באופן משמעותי. שיעור הפרעת הדחק הפוסט־טראומטית עלה מ־16% באוגוסט 2023 ל־30% בנובמבר 2023. חלה עלייה גם בשיעור הסובלים מחרדה ודיכאון.[500]

בריטניה גם השתתפה במבצע שומר השגשוג, המתקפה האווירית בתימן ומבצע קשת פוסידון, נגד החות'ים בתימן.

אמנות עריכה

  ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל במוזיקה

אירועי הטבח של השביעי באוקטובר והמלחמה הביאו אמנים רבים להעלות יצירות הקשורות למלחמה:

תגובות בין־לאומיות עריכה

  ערך מורחב – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל
הצהרת הנשיא ביידן ביום 7 באוקטובר
 
הבית הלבן מואר בצבעי דגל ישראל לאות סולידריות

התגובות בעולם המערבי כללו הזדהות עם ישראל, גינוי חריף של מתקפת הטרור והחטיפה. חלק מהתגובות הרשמיות של ארצות ערב כללו גינוי של המבצע הישראלי ברצועת עזה ושבחים כלפי פעולת חמאס, בייחוד מצד איראן.

נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הודיע על תמיכה חד משמעית בישראל ונשא שני נאומים מיוחדים על המלחמה בישראל. הוא השווה את החמאס לדאעש ושלח איום לחזבאללה להימנע מניצול המצב.[503] ביידן שותף להצהרת התמיכה של מדינות המערב בישראל.[504] ארצות הברית שלחה את נושאת המטוסים ג'רלד פורד הנמצאת בים התיכון, עם צי ספינות התקיפה שלה, לעגון קרוב יותר מול חופי ישראל, וכן שלחה לאיזור צוללת גרעינית מסוג "אוהיו". ארצות הברית צפויה גם להודיע על הגדלת משלוח הנשק לישראל.[505] הבית הלבן ובניינים בניו יורק (בהם האמפייר סטייט) הוארו בצבעי דגל ישראל. ב-10 באוקטובר 2023 נשא נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן נאום נוסף שבו הוא גינה בתקיפות את הטרור הפלסטיני והזוועות שביצע חמאס, אותן הוא השווה לדאעש, וגינה את מטרתו המוצהרת של הארגון שהיא רצח יהודים. הוא העניק גיבוי מלא לישראל - כולל הבטחת סיוע צבאי, הצבת נושאת מטוסים להרתעה אסטרטגית ומשלוח תחמושת ומיירטי כיפת ברזל.[506][507][508][509]

בריטניה הודיעה ב־12 באוקטובר על פריסת כוחות באזור מזרח הים התיכון במטרה לסייע לישראל. הכוח כולל מטוסי ביון וספינות מלחמה,[510] ובריטניה גם השתתפה במבצע שומר השגשוג בים סוף, ובמתקפה האוויריות בתימן על בסיסי חות'ים.

קנצלר גרמניה, אולף שולץ, החליט לשלוח לישראל שני כטב"מים של צבא גרמניה מסוג Heron TP שפותחו בישראל.[3] עוד פורסם כי גרמניה תספק כעשרת אלפים פגזי טנקים לישראל.[511] לעומתן איטליה הודיעה כי הפסיקה למכור נשק לישראל מאז פרוץ המלחמה.[512]

בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הודו, יפן, ספרד, ברזיל ואיחוד האמירויות הביעו תמיכה בישראל וגינו בחריפות את מתקפת הטרור של חמאס. כמו כן ברחבי העולם נערכו הפגנות תמיכה וסולידריות עם ישראל.[513] ב11 לנובמבר אמר נשיא צרפת מקרון כי ישראל חייבת להפסיק להרוג תינוקות ונשים בעזה, אך בהמשך גורם צרפתי בכיר הבהיר שמקרון לא התכוון לטעון שישראל פוגעת בכוונה באזרחים. נתניהו הגיב במסיבת עיתונאים לדבריו כי ישראל לא צריכה ולא תקבל הטפות מוסר בעניין זה.

ב-18 באוקטובר ביקר ג'ו ביידן בישראל. בנוסף ביקרו בישראל להבעת תמיכה והזדהות קנצלר גרמניה אולף שולץ, ראש ממשלת הממלכה המאוחדת רישי סונאק, ראש ממשלת צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס. כמו כן ביקרו בישראל מזכיר המדינה של ארצות הברית אנתוני בלינקן (שלוש פעמים), מזכיר ההגנה של ארצות הברית לויד אוסטין ושר החוץ של בריטניה ג'יימס קלברלי.

ב-10 באוקטובר מנהיגי ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה הוציאו הצהרה משותפת התומכת בישראל, ומכירה בזכותה להגן על עצמה. ההצהרה גם מגנה את החמאס ורואה בפעילותו מעשי טרור מחרידים וטוענת כי אין להם שום לגיטימציה. המנהיגים טענו כי אין אפשרות לשבת עם החמאס לשיחות שלום, וכי בעודם תומכים בשאיפות הלגיטימיות של העם הפלסטיני, חמאס לא מקדם שאיפות אלה ומציע רק עוד טרור ושפיכות דמים. המנהיגים גם הזהירו גורמים נוספים במזרח התיכון מהתערבות בסכסוך.[504]

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הציגה חמישה עקרונות בסיסיים ליום שאחרי המלחמה בין ישראל לחמאס. היא אמרה שלישראל יש זכות להגן על עצמה בשעה שחמאס התחבא בבונקרים והסליק נשק מתחת למחנות פליטים ולתשתיות אזרחיות. את השימוש של חמאס בפלסטינים חפים מפשע ובבני הערובה כמגינים אנושיים הגדירה כרשע טהור.[514]

מנגד, הליגה הערבית, הרפובליקה העממית של סין, רוסיה וטורקיה הביעו עמדה נייטרלית או שתמכו בפלסטינים. איראן שיבחה את המתקפה של חמאס, וכך גם הארגון הפרו-פלסטיני, סטודנטים למען צדק בפלסטין שפעיל בקמפוסים בארצות הברית.

מזכ"ל האו"ם גינה את מעשי חמאס ב־7 באוקטובר, אך טען: "המתקפה של חמאס על ישראל לא התרחשה בחלל ריק, העם הפלסטיני נתון ל־56 שנים של כיבוש חונק".[515] דבריו פורשו כהצדקה למעשי חמאס ועוררו ביקורת חריפה.

בעקבות המלחמה החל גל אנטישמיות ברחבי העולם.

החלטות באו"ם עריכה

החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם היא החלטת גינוי לפעולות ישראל במלחמת חרבות ברזל שהתקבלה על ידי מושב החירום העשירי של העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב־27 באוקטובר 2023. ההחלטה קראה ל"הפסקת אש הומניטרית מיידית ומתמשכת ולהפסקת מעשי האיבה". בהחלטה תמכו 121 מדינות. 14 מדינות הצביעו נגד ו־44 נמנעו.

ב־15 בנובמבר מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד החלטה 2712 שקראה להפוגות הומניטריות בעזה, להגברת הסיוע ההומניטרי ולשחרור מיידי וללא תנאי של בני הערובה שנחטפו לעזה.[516] עד אז נבלמו הצעות באמצעות וטו של רוסיה או של ארצות הברית.[517]

ב־8 בדצמבר הפעיל מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש את סעיף 99 לאמנת האו"ם בשל מה שראה כסכנה לשלום ולביטחון העולמיים ו"המצב הקטסטרופלי" בעזה. בעקבות זו התכנסה מועצת הביטחון לדון בהפסקת אש מיידית, אך ההצעה נדחתה בווטו אמריקאי.[518]

ב-11 בינואר מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד דרישה מהחות'ים לחדול ממתקפותיהם בים סוף.[519]

פעילות מדינית עריכה

בממשל האמריקאי ובמדינות נוספות דנו בסוגיית גורל רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.[520][521]

בדצמבר 2023 פורסם כי ארצות הברית, צרפת ומדינות ערביות קיימו דיונים שקטים עם לבנון. בין הצעדים שנידונו היו הרחקת חזבאללה אל מצפון לנהר הליטאני והכנסת כוח בין־לאומי לחוות שבעא שבהר דב ולצפון הכפר ע'ג'ר.[522] פורסם גם כי גורמים ישראלים סיפרו כי האמריקנים בחנו את האפשרות לתהליך הסדרה והסכם בין ישראל ללבנון, בדומה להסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון. המטרה הייתה הרחקה קבועה של חזבאללה מהגבול באמצעים דיפלומטיים.[523]

באותו החודש פורסם כי אנשי הפת"ח ובכירים מהלשכה המדינית של חמאס החלו במשא ומתן על היום שאחרי המלחמה בניגוד לעמדת בכירי חמאס בעזה, בראשם יחיא סנוואר.[524]

בינואר 2024, ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה הודיע על תחילת יישומה של תוכנית רפורמה ברשות הפלסטינית, בהנחיית הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס. לפי בכירים ברשות, התוכנית פורסמה בהמשך לדרישה האמריקאית לעריכת שינויים במערך הניהולי של הרשות, שעלתה בשיחות שקיימו הצדדים סביב המלחמה.[525][526] בסוף פברואר 2024, הממשלה הפלסטינית התפטרה בעקבות לחץ של ארה״ב ומדינות האזור, מתוך כוונה להקים ממשלת טכנוקרטים שתשלוט בשטחי הרשות הפלשתינית ועזה יחדיו.[527]

השפעות על יהודים ברחבי העולם עריכה

  • בספקס שבתוניסיה הוצתה חצר בית הכנסת הנטוש שהוקמה בשנת 1955.[528]

שם המלחמה עריכה

שמה הראשוני של המלחמה נגזר משם המבצע שבו פתח צה"ל לאחר מתקפת הפתע. כחודשיים לאחר תחילת המלחמה, החלה הממשלה בחיפוש אחר שם קבוע שיבהיר את חשיבותה, בין השאר לבקשת הצבא אבל גם מטעמים פוליטיים. בין השמות שהוצעו היו "מלחמת בראשית" (שהוצע על ידי ראש הממשלה נתניהו[529]), "מלחמת עזה", "מלחמת 7 באוקטובר", "מלחמת שמחת תורה" ו"מלחמת משיב הרוח". בינתיים נקברו חללי המלחמה במצבות זמניות, שלא צוינה עליהן המערכה שבה נפלו.[530][531][532]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מאמרי פרשנות עריכה

כתבות עריכה

תמונות עריכה

כתבות וידאו עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ בצה"ל ננקטה גם הצורה "מבצע חרבות ברזל".[2]
  2. ^ מעשי רצח שכללו התעללות, עינויים, אונס, עריפת ראשים, שריפת בני אדם בחיים, ביזוי כבוד המת ועוד.
  3. ^ 1 2 3 "טיהור" או "טיהור שטח" בהקשר הצבאי הוא ניטרול כל האיומים בתא השטח, ולרוב כולל את הריגת כל כוחות האויב שנמצאים בו.

הערות שוליים עריכה

  1. ^   יומן המלחמה, באתר צה"ל;
    מערכת אתר חיל-האוויר, ‏מלחמת "חרבות ברזל" היום ה-16, באתר חיל האוויר הישראלי, 22 באוקטובר 2023
  2. ^   ... "חרבות ברזל" דובר צה"ל: מיד עם תחילת מבצע "חרבות ברזל", תוך ..., בערוץ הטלגרם צה"ל - הערוץ הרשמי
  3. ^ 1 2 "איראן אחראית": גרמניה מחרימה את חמאס; והסיוע הצבאי שתעביר לישראל, באתר מעריב אונליין, 12 באוקטובר 2023
  4. ^ סיכום 2023, באתר השב"כ. לאחר מכן נהרגו 17 חיילים נוספים,   חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 19 בינואר 2024, ו-4 אזרחים (אחד בפיגוע בוואדי חרמיה (2024), אחת בפיגוע המשולב ברעננה ו-2 בחזית הצפונית)
  5. ^   חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל
  6. ^ סיכום 2023, באתר השב"כ
  7. ^ לי נעים, ‏בפברואר 2024/Article-news-military/2024_q1/Article-9560d9d270cdd81027.htm.htm תעלומת הנעדרת האחרונה: המשפחה של בלהה ינון כבר ישבה שבעה - ואז צצו סימני השאלה, באתר ‏מאקו
  8. ^ שני חיילים נהרגו בים האדום ועוד שלושה מפגיעת כטב"ם מתאבד בירדן.
  9. ^ משרד הבריאות בעזה: 30 אלף הרוגים מפרוץ המלחמה, יותר מ-70 אלף נפצעו, באתר ynet, 29 בפברואר 2024
  10. ^ כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  11. ^ כתבי כיכר השבת, ‏עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל | עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  12. ^ ישראל גראדווהל, ‏שלב הנקמה: תקיפה חסרת תקדים | "אין מקום בטוח בעזה; הם פוגעים בכל מקום", באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
  13. ^ נתניהו ללוחמי הימ"מ: "הביאו לי את המבצע לאישור, חשבתי על 3 דברים", באתר כיפה, 12 בפברואר 2024
  14. ^ משרד התקשורת בעזה: 13,300 פלסטינים נהרגו מפרוץ המלחמה, באתר ynet, 20 בנובמבר 2023. הנתון איננו מעודכן וככל הנראה רוב אלו שסווגו אז כ"נעדרים" מוגדרים כיום כמתים.
  15. ^   עדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 29 בפברואר 2024
  16. ^ חיזבאללה הודיע על הרוג נוסף משורותיו - ה-220 מפרוץ המלחמה, באתר ynet, 29 בפברואר 2024
  17. ^ גיא אלסטר, ברק רביד‏, איראן: בכיר במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה ישראלית בסוריה, באתר וואלה!‏, 25 בדצמבר 2023. עדכון ל-20 בינואר 2024: עוד 4 חוסלו בסוריה (ליאור בן ארי, יואב זיתון, איראן מאשימה: 4 "יועצים צבאיים" שלנו חוסלו על ידי ישראל בסוריה, באתר ynet, 20 בינואר 2024) ועוד אחד בלבנון (דיווח: בתקיפה בדרום לבנון חוסל מפקד בכוח קודס - שהיה אחראי על סיוע לחמאס, באתר ynet, 20 בינואר 2024). ב-1 במרץ חוסלו עוד 3 בכירים איראניים בסוריה.
  18. ^ סוכנויות הידיעות, ‏צבא סוריה: מספר החיילים ההרוגים בתקיפה הישראלית עלה ל-11, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2023
  19. ^ נכון ל-25 באוקטובר, הוערך מספר ההרוגים בכ-1,400, ראו מלחמת "חרבות ברזל" (תמונת מצב נכון ל- 25 באוקטובר 2023, 13:00) - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ‏25 באוקטובר 2023. בעקבות זיהוי גופות נוספות השתנתה ההערכה, ראו   ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בנובמבר 2023
  20. ^ הנשיא ביידן: "ה-7 באוקטובר הפך ליום הקטלני ביותר עבור העם היהודי מאז השואה, המחבלים לא ינצחו", באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023
  21. ^ דובי בן גדליהו, ‏צה"ל "גייס" אלפי כלי רכב אזרחיים מתחילת המלחמה. כך זה עובד, באתר גלובס, 5 בנובמבר 2023
  22. ^ דובר צה"ל: "מתחילת המלחמה חיסלנו יותר מ-13,000 מחבלים", באתר ערוץ 7, 29 בפברואר 2024,
      עדכון דובר צה"ל, באתר צה"ל, 29 בפברואר 2024.
  23. ^ זיתון, יואב (2024-02-01). "גלנט בחאן יונס: נגיע גם לרפיח, לחמאס 20,000 מחבלים הרוגים או פצועים". Ynet. נבדק ב-2024-02-25.
  24. ^ כמה לוחמים נשארו לחמאס? התמונה המלאה ברצועת עזה, באתר www.maariv.co.il, ‏2024-01-22
  25. ^ 70% מהבתים בעזה נפגעו במלחמה: "מימדי הרס שמזכירים את דרזדן", באתר ynet, 30 בדצמבר 2023
  26. ^ נועם אמיר, ‏אפילו בחמאס רועדים מפניו: מי אתה, יורשו של איסמעיל הנייה?, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
  27. ^ טל לב רם, ‏הפגנות על הגדר ובלוני תבערה: השעון להתעצמות ההסלמה מתקתק לאחור, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023
  28. ^ דנה בן שמעון, אחרי ביקור השגריר הקטארי בעזה: עוד הקלות ישראליות לחמאס, באתר ישראל היום, 12 בספטמבר 2023
  29. ^ ספיר ליפקין, ‏צפירת ההרגעה של קטאר, ההקלות לעזה - והאזהרה: "המצב טרגי", באתר ‏מאקו‏, 4 באוקטובר 2023
  30. ^ אליאור לוי, הכסף הקטארי זורם לעזה: 15 מיליון דולר יועברו במזומן, באתר ynet, 6 בדצמבר 2018
  31. ^   אמיר תיבון, יהונתן ליס, יניב קובוביץ, ג'קי חורי, הממשלה בוחנת הקלות לעזה מחשש שהסלמה תפגע במגעים עם סעודיה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2023
  32. ^ טל לב רם, ‏עוז חוזר הניגון: צה"ל נערך להידרדרות נוספת בגבול הרצועה, באתר מעריב אונליין, 29 בספטמבר 2023
  33. ^   נחום ברנע, נתנו לחמאס לנצח, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בנובמבר 2018
  34. ^ Lahav Harkov, Netanyahu: Money to Hamas part of strategy to keep Palestinians divided, Jerusalem Post, March 12, 2019 (באנגלית)
  35. ^   ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 26 באוקטובר 2023
  36. ^ נאום של יואל חסון במילאת הכנסת, 2017 טוויטר
  37. ^ ערוץ הכנסת - יואל חסון: "שלטון חמאס פורח תחת שלטון נתניהו", ערוץ הכנסת, יוטיוב, 21.6.17
  38. ^ פרנצ'סקה בורי, מנהיג חמאס בעזה: "אני לא רוצה עוד מלחמות", באתר ynet, 4 באוקטובר 2018. אסף גבור, ‏ריאיון בלעדי בע"מ: סינוואר השיג את מטרתו, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2018
  39. ^ "סיכון מחושב": הפתק בעברית שכתב סינוואר לנתניהו, בזמן המגעים להסדרה, באתר ynet, 14 באפריל 2022
  40. ^ הנקודות המעניינות בהערכת המצב השנתית של אמ"ן, נציב.נט, 9 בפברואר 2021
  41. ^ 1 2 איתי אילנאי, רונן ברגמן, מסכימים שהשב"כ שאחרי ארגמן, הוא לא השב"כ שלפניו: מאחורי הקלעים של הקדנציה הסוערת, באתר ynet, 10 בספטמבר 2021
  42. ^ קסניה סבטלובה, אדוני הסטטוס קוו: האבולוציה של חמאס, באתר זמן ישראל, 17 באוגוסט 2022
  43. ^ קובי מיכאל, עומר דוסטרי, תהליך ההתמסדות הפוליטית של שחקנים תת־מדינתיים: התנהלות חמאס בין ריבונות להמשך האלימות, באתר אוניברסיטת אריאל בשומרון
  44. ^ עומר דוסטרי, ההתמודדות עם האיום האיראני: הכרעת חמאס תחילה, באתר מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
  45. ^ מפקדים למען ביטחון ישראל, אסטרטגיה חלופית בזירה הפלסטינית מול החמאס והרש"פ, יוני 2021
  46. ^ נועם אמיר, ‏מחדל המודיעין הגדול בתולדות המדינה, בעיתון מקור ראשון, 7 באוקטובר 2023
  47. ^ האימונים לעיני כל והקונספציה שקרסה: "תחבולת חמאס נמשכה שנתיים, נמנעו הדלפות", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  48. ^   יניב קובוביץ, צה"ל לקח בשנים האחרונות את רוב הנשק מעוטף עזה, וחימש את ההתנחלויות באלפים, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2023
  49. ^ עופר פטרסבורג‏, האם בעלי היתרי העבודה מעזה העבירו מידע מודיעיני?, באתר וואלה!‏, 9 באוקטובר 2023
  50. ^ 1 2 ניר דבורי, ‏תוכננה במשך כשנה: כך התרחשה מתקפת הפתע של חמאס – שלב אחר שלב, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2023
  51. ^ Hamas Explains How They Did It, וול סטריט ג'ורנל, 11 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  52. ^ גיא אלסטר‏, התרגילים ו"ההתמקדות" בכלכלה: כך הרדים חמאס את ישראל לקראת מתקפת הפתע, באתר וואלה!‏, 10 באוקטובר 2023
  53. ^ Burke, Jason (2023-11-07). "A deadly cascade: how secret Hamas attack orders were passed down at last minute". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-11-08.
  54. ^ מיכאל שמש, תרגיל ההטעיה של חמאס: בזמן שהתכונן למתקפה, אותת ללשכת רה"מ על עסקת שבויים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 באוקטובר 2023
  55. ^ The Wall Street Journal, ‏איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
  56. ^ גיא אלסטר‏, בפגישה חשאית בביירות: "איראן סייעה לחמאס לתכנן את המתקפה - ונתנה אור ירוק", באתר וואלה!‏, 8 באוקטובר 2023
  57. ^ Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon, Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks, וול סטריט ג'ורנל, 25 באוקטובר 2023 (באנגלית)
  58. ^ ישי שנרב, ‏שבעה וחצי חודשים לפני השבת השחורה תא"ל אחד התריע מפני הסכנה, בעיתון מקור ראשון, 21 באוקטובר 2023
  59. ^   "אור יקרות": נורות האזהרה של 1973 לצה"ל 2023 – תא"ל ערן אורטל, באתר צה"ל, 23 בפברואר 2023
  60. ^ 1 2   חיים לוינסון, אמ"ן הזהיר את נתניהו במכתבים: "איראן, חיזבאללה וחמאס מזהים הזדמנות לסערה מושלמת", באתר הארץ, 20 בנובמבר 2023
  61. ^ טל שלו‏, לא רק הקונספציה המודיעינית: ב-7 באוקטובר דוקטרינת נתניהו קרסה, באתר וואלה!‏, 3 בנובמבר 2023
  62. ^ 1 2   עמוס הראל, "סיימנו לרצוח את כל תושבי הקיבוץ": המשפט שנקלט ב-8200 חודשים לפני הטבח, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2023
  63. ^ 1 2 אילנה דיין, ‏חשיפת "עובדה": פרטי התכתובת הדרמטית מתוך 8200: "מוות בקיבוץ, בכל מחיר", באתר ‏מאקו‏, ‏27 בנובמבר 2023
  64. ^ ערוץ 7, צבי יחזקאלי: חמאס פרסם את כל התוכנית לפני חודש, באתר ערוץ 7, 8 אוקטובר 2023
  65. ^ לי נעים, ‏התצפיתניות התריעו – המפקדים התעלמו: "חמאס חבורה של ערסים, הם לא יעשו כלום", באתר ‏מאקו‏, 16 באוקטובר 2023
  66. ^   ציוץ של אסף ליברמן ברשת החברתית אקס (טוויטר), 25 באוקטובר 2023
  67. ^ מתן צורי ועינב חלבי, בימים שלפני מתקפת הפתע: בכירים בצה"ל אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  68. ^ סמדר פרי, המצרים מתעקשים: העברנו אזהרה לישראל - שימו לב לעזה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  69. ^ מוריה אסרף וולברג, גורם מצרי: ישראל הוזהרה מ"משהו גדול" בעזה - והתמקדה בגדה, באתר חדשות 13, 9 באוקטובר 2023
  70. ^ התייחסות לשכת ראש הממשלה לדיווח ממצרים, באתר GOV.IL
  71. ^ יאיר אמר, ‏נתניהו קיבל אזהרה ממצרים? רה"מ מכחיש, באתר "סרוגים", 9 באוקטובר 2023
  72. ^   ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 11 באוקטובר 2023
  73. ^ מוריה אסרף וולברג, לפני המתקפה: הדיווח על הפעילות בגבול - וההתייעצות הלילית, באתר חדשות 13, 11 באוקטובר 2023
  74. ^ אסף גבור, ‏מצרים הודיעה רשמית: לא העברנו אף אזהרה לישראל, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2023
  75. ^ יואב זיתון וירון דרוקמן, נציב הקבילות מזהיר מליקויים במוכנות למלחמה: "תיפלו מהרגליים מהדו"חות", באתר ynet, 25 ביוני 2018
  76. ^   יצחק בריק, נתניהו, המלחמה הבאה קרובה. הכרז על מצב חירום לאומי, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2023
  77. ^ חזקי ברוך, לפיד: נתניהו איבד שליטה, אנחנו מתקרבים לעימות רב זירתי, באתר ערוץ 7, 20 בספטמבר 2023
  78. ^   ציוץ של אטילה שומפלבי Attila Somfalvi ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 באוקטובר 2023
  79. ^ י' כרמון, סימנים מעידים לאפשרות מלחמה בספטמבר - אוקטובר, אתר ממרי, פרסום חוזר של מאמר מ-31 באוגוסט 2023.
  80. ^ טל לב רם וארנולד נטייב, ‏בתום הערכת מצב: הוחלט על תגבור כוחות במרחב אוגדת עזה, באתר מעריב אונליין, 24 בספטמבר 2023
  81. ^   ציוץ של רועי שרון Roy Sharon ברשת החברתית אקס (טוויטר), 4 בדצמבר 2023
  82. ^   ציוץ של יוסי יהושוע ברשת החברתית אקס (טוויטר), 14 באוקטובר 2023
  83. ^ חנן גרינווד, בצה"ל מבהירים: לא הועברו לוחמים מאוגדת עזה ליו"ש טרם המלחמה, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023
  84. ^ קצין תותחנים ראשי מסביר: למה לא הייתה סוללה בגבול עזה ב-7 באוקטובר?, באתר ynet, ‏7 בנובמבר 2023
  85. ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023;
      עמוס הראל, בצמרת הביטחונית התקבל מידע מעורר חשש ערב המתקפה, אך לא ננקטו צעדים, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2023
  86. ^ יוסי יהושוע, בלילה שלפני מתקפת הפתע: ראש השב"כ הוקפץ למטה, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  87. ^ יואב זיתון, צה"ל מאשר לראשונה: "היו סימנים מסוימים בלילה שלפני המלחמה", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  88. ^ שבת, 06:29 - היום שבו הכול השתנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 באוקטובר 2023
  89. ^ ג'קי חוגי, עדן סולומון ועידו אפרתי, ראש מועצת שער הנגב נהרג בחילופי אש עם מחבלים, שישה הרוגים מפגיעת רקטות, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2023
  90. ^ הערכה: כ-3,000 מחבלים חדרו לישראל ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 1 בנובמבר 2023
  91. ^ אמיר בוחבוט‏, ברגל, באופנועים ובסירות: מתקפת חמאס, שלב אחר שלב, באתר וואלה!‏, 7 באוקטובר 2023
  92. ^ אמיר בוחבוט‏, מהיבשה, מהים ובאוויר: חמאס תפס את צה"ל בהפתעה גמורה, באתר וואלה!‏, 7 באוקטובר 2023;
    יוסי יהושוע, מחדל 23: צה"ל נתפס בהפתעה מוחלטת, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  93. ^   יניב קובוביץ, ממתקפת הפתע עד בואו של צה"ל: השעות הראשונות של המלחמה, שלב אחרי שלב, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2023
  94. ^   ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 7 באוקטובר 2023
  95. ^ life.living.lk@gmail.com, "היו פה ממש קרבות בתוך האוגדה, מחדר לחדר, בין משרדי המפקדות, עד שהצלחנו להדוף אותם", באתר Epoch, ‏10 באוקטובר 2023
  96. ^ מתן צורי, תושבת קיבוץ בארי בדמעות: "מחבלים מנסים לפרוץ לי הביתה, למה אין עזרה?", באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  97. ^ איליה יגורוב ונטע בר וירון דורון, עדויות תושבי העוטף ממתקפת הפתע על ישראל: "טובחים כאן בתינוקות", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2023
  98. ^ ערן נבון, תושבת קיבוץ בארי בזעקה מחרידה: "תעזרו לי - חטפו את אבא שלי!", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2023
  99. ^ עינב חלבי, מוחמד דף על מתקפת הרקטות: ישראל חיללה את אל-אקצא, קורא לערביי ישראל להצטרף, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  100. ^ לילך שובל, גלנט לשרי ההגנה של נאט"ו: "2023 היא לא 1943 - הפעם ישראל חזקה ומאחדת", באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
  101. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, גלנט הציג לשרי ההגנה של נאט"ו סרטון לא מצונזר של זוועות חמאס: "ראשים נערפו", באתר וואלה!‏, 12 באוקטובר 2023
  102. ^ "כמות הנרצחים היא מעבר לכל דמיון": המומחה העולמי בזיהוי חללים שנרתם למשימה המזוויעה | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-12-21
  103. ^ יואב לימור, אלוף פיקוד הדרום בראיון ראשון: "כדי שחמאס יפסיד בעימות הבא, אנחנו צריכים, באתר ישראל היום, ‏25/11/2021
  104. ^ ניר דבורי, ‏צה"ל השלים הכנות לשלב הלחימה הבא: היועצים שגיבשו את תוכנית הפעולה, באתר ‏מאקו‏, 19 באוקטובר 2023
  105. ^   עמוס הראל, ישראל נמצאת בימי הכרעה, ובצה"ל מחכים לפקודה למהלך הקרקעי, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2023.
  106. ^   אורי משגב, נתניהו לקה בשיתוק ב–7 באוקטובר, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2023
  107. ^ רועי רובינשטיין, חיילים מדווחים על כאוס תחבורתי: "לוקח שעות להגיע לבסיסים, אין עדכונים", באתר ynet, 9 באוקטובר 2023
  108. ^ תגבור תנועת הרכבות בסוף השבוע
  109. ^   יפעת ראובן, באופן חריג: הרכבת והאוטובוסים יפעלו במתכונת חירום בשבת, באתר TheMarker‏, 12 באוקטובר 2023
  110. ^ אסף זגריזק, ‏התחבורה הציבורית דוללה, אך ברכבת הקלה יבצעו עבודות תחזוקה, באתר גלובס, 12 באוקטובר 2023
  111. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏עדכוני מלחמה - חרבות הברזל: פינוי יישובי העוטף, באתר "IsraelDefense‏", 8 באוקטובר 2023
  112. ^ יאיר קראוס, הדר עדי, רשויות בצפון ממליצות לתושבים: "מי שנוכחותו לא נדרשת שיתפנה מהיישוב", באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
  113. ^ ראש העיר שדרות בקריאה לממשלה: "לפנות את כל תושבי העיר", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  114. ^ איליה יגורוב ולילך שובל, לאחר כמעט שבוע של לחימה: תושבי שדרות יצאו מהעיר במימון המדינה, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2023
  115. ^ כאן חדשות, דובר צה"ל הציג: חוברת הדרכה של דאעש נמצאה על מחבל חמאס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באוקטובר 2023
  116. ^ עידן אבני וחנן גרינווד, ההתחממות בצפון: תושבי קרית שמונה יפונו לבתי הארחה במימון המדינה, באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2023
  117. ^ שאול אמסטרדמסקי, שאול אמסטרדמסקי על תמרור האזהרה של קריית שמונה, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
  118. ^   ציוץ של נדב איל Nadav Eyal ברשת החברתית אקס (טוויטר), 27 באוקטובר 2023
  119. ^ לילך שובל, עליית מדרגה: 14 יישובים נוספים בגבול הצפון יפונו, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2023
  120. ^ ישי אלמקייס, ‏בשל המחסור בחדרי אירוח: מפונים שלא יתארחו במלון יקבלו "דמי כלכלה", בעיתון מקור ראשון, 22 באוקטובר 2023
  121. ^ איריס ליפשיץ-קליגר, התאחדות המלונות נגד אלפרד אקירוב: "סגר את שערי מלונותיו ולא סייע בקליטת מפונים", באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
  122. ^ שקד שדה, ‏האיום החריג של ראש מועצת מטולה על קבינט המלחמה, באתר מעריב אונליין, 5 בפברואר 2024
  123. ^ עינב חלבי, יואב זיתון, "זו אזהרה - התפנו מיד": כרוזים לתושבים בעזה פוזרו בטעות בראש העין ובשומרון, באתר ynet, 21 בדצמבר 2023
  124. ^ עולים שלב: ישראל דורשת מ-750,000 פלסטינים לעזוב את צפון רצועת עזה, באתר JDN
  125. ^ ברק רביד, אמיר בוחבוט, גיא אלסטר‏, ישראל הודיעה לאו"ם: יש לפנות את צפון רצועת עזה בתוך 24 שעות, באתר וואלה!‏, 13 באוקטובר 2023
  126. ^ עינב חלבי, יואב זיתון, צה"ל פיזר כרוזים, חמאס מזכיר את הנכבה ודורש מתושבי עזה לא להתפנות: "1948 לא תחזור", באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
  127. ^ עינב חלבי והסוכנויות, בעזה נערמות הגופות, חמאס "משבש את הפינוי". יש מי שמתעקש להישאר: "נמות עם כבוד", באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
  128. ^ צה"ל לתושבי אחת השכונות הגדולות בעזה: "למען ביטחונם - צאו לדרום הרצועה", באתר מעריב אונליין, 16 באוקטובר 2023
  129. ^ עינב חלבי, אוחזים דגלים לבנים - ומתפנים: מאות תושבי שכונת זייתון בעזה עזבו את בתיהם | תיעוד, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
  130. ^   עמוס הראל, ההתנקשות בבכיר משמרות המהפכה מסמנת: ישראל מאבדת סבלנות מול איראן, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2023
  131. ^ אמיר בוחבוט‏, התוכנית של צה"ל למניעת חזרת חמאס לצפון הרצועה - והביקורת: "תסכן חיילים", באתר וואלה!‏, 4 בפברואר 2024
  132. ^ קובי עוזיאלי, קבינט המלחמה אישר ארבע מטרות למלחמה, באתר בחדרי חרדים, 16 באוקטובר 2023
  133. ^ קובי אטינגר, ‏שר הביטחון גלנט בפתח הדיון החסוי: "המלחמה תימשך זמן רב, אלו שלושת היעדים העיקרים", באתר כיכר השבת, 7 בנובמבר 2023
  134. ^ שליטה ברצועה, גורל החטופים ועוד: מה אמר נתניהו בריאיון לאי.בי.אס, בעיתון מקור ראשון, 07 בנובמבר 2023
  135. ^ נתניהו ל"פוקס ניוז": סינוואר עדיין בעזה, ונגיע אליו, באתר ynet, 10 בנובמבר 2023
  136. ^ נתניהו ל"פוקס ניוז": "אין לישראל כוונה לשלוט ברצועה", באתר מעריב אונליין, 10 בנובמבר 2023
  137. ^ יניר יגנה, טל שלו‏, נתניהו לראשי הרשויות בעוטף: "צה"ל יחזיק ברצועה גם אחרי המלחמה", באתר וואלה!‏, 10 בנובמבר 2023
  138. ^ נתניהו: ישראל תשלוט בעזה כל זמן שצריך, נמשיך ולא נעצור עד לניצחון, באתר וואלה!‏, 8 בנובמבר 2023
  139. ^   שידור חי: ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והשר גנץ מקיימים מסיבת עיתונאים, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 39:25)
  140. ^ הנגבי: הרשות תוכל לנהל את עזה לאחר שתעבור רפורמה, באתר זמן ישראל, 21 בדצמבר 2023
  141. ^ גנץ בביקורת על נתניהו: צריך להגיד לציבור מה כן יהיה ביום שאחרי, ולא לייצר מחלוקות מדומות, באתר ‏מאקו‏, 14 בדצמבר 2023
  142. ^ לילך שובל, "חוסר החלטה מדיני עלול לפגוע בהתקדמות הפעולה הצבאית": שר הביטחון מאשר את הפרסום ב"ישראל היום", באתר ישראל היום, 15 בינואר 2024
  143. ^ יעל צ'כנובר, גלנט: חוסר החלטה מדיני יפגע בצבא. הרמטכ"ל: אין אסטרטגיה ליום שאחרי, באתר ynet, 15 בינואר 2024
  144. ^ N12 - נתניהו הציג בפני הקבינט המדיני-ביטחוני את הצעתו "ליום..., באתר N12, ‏2024-02-23
  145. ^ מעין יומן מלחמה יום יומי
  146. ^ אמיר בוחבוט‏, גורם ביטחוני בכיר: חמאס משגר פחות רקטות בגלל הלחץ הצבאי, באתר וואלה!‏, 6 בנובמבר 2023
  147. ^ אמיר בוחבוט‏, ישוחררו מילואימניקים, ביסוס רצועת ביטחון ותקיפות ממוקדות: בצה"ל מתכוננים לשלב הבא, באתר וואלה!‏, 21 בדצמבר 2023
  148. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל עבר רשמית ל"שלב ג'" במלחמה ברצועת עזה, באתר וואלה!‏, 7 בינואר 2024
  149. ^ זאב קם, נתניהו לשרים: השלב השלישי בלחימה ברצועה ייקח כחצי שנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בינואר 2024
  150. ^ צה"ל תוקף מטרות חמאס ברצועה, מטחי הרקטות מעזה נמשכים, באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
  151. ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  152. ^ איציק סבן, קצין בכיר: לוחמי הימ"מ חיסלו 200 מחבלים; תשעה לוחמים נהרגו ו-35 נפצעו, באתר ישראל היום, 14 באוקטובר 2023
  153. ^   מחיר הדמים של היחידות המיוחדות שהיו בקו הראשון של הלחימה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 05:47), 10 באוקטובר 2023
  154. ^ עכשיו 14 צבא וביטחון,