תאוריית גילוי האותות – הבדלי גרסאות

תיאורית גילוי האותות הוצגה בספרה המקיף של [[רוברטה וולסטטר]], "[[פרל הארבור: התרעה והחלטה]]", על כישלון מערך ההתרעה ב[[המתקפה על פרל הארבור|מתקפה על פרל הארבור]]. לטענת וולסטטר, הקושי שחוושחווים מפעילי ה[[מכ"ם]] האמריקנים נבענובע מן הצורך להפריד בין הרעשים הרבים לבין האותות שיש להם משמעות ממשית.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Roberta Wohlstetter|שם = Pearl Harbor: Warning and Decision|מו"ל = Stanford University Press|שנת הוצאה = 1962}}}} בשל כך, החיילים שתפקידם היה להתריע על תקיפה לא זיהו זאת בזמן, גם כאשר המכ"ם הציג את הנתונים הדרושים. וולסטטר אימצה בכך טרמינולוגיה מעולם האלקטרו-פיזי של הפעלת המכ"ם, כאשר היא מחברת בין אותות ורעשים פיזיקליים לבין אותות ורעשים תפיסתיים.{{הערה|1=[http://www.rand.org/pubs/research_memoranda/RM754.html A Statistical Theory of Target Detection by Pulsed Radar]}} מחקרים אלו היוו השראה לפיתוח מודל שייושם גם בהקשרים אחרים.

גישתה של וולסטטר, שהייתה פורצת דרך בחקר ההתרעה ופערי התפיסה האנושיים, זכתה ברבות השנים גם לביקורת לא מועטה. ביקורת מרכזית של שיטתה נמצאת בעבודתו של [[צבי לניר]] על הפתעת [[מלחמת יום הכיפורים]]. לטענתו, במקרים של הפתעה בסיסית הבעיה איננה בסינון הרעשים, אלא ביצירת מסגרת פרשנית כוללת רלוונטית, אשר בהיעדרה אין אין תוחלת לניסיון לברור את האותות מן הרעשים.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = אתר המקהל|כתובת = http://mikhal.doalogue.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A8#.D7.9E.D7.97.D7.A7.D7.A8_.D7.94.D7.94.D7.A4.D7.AA.D7.A2.D7.94_.D7.91.D7.9E.D7.90.D7.94_.D7.94-20|כותרת = מחקר ההפתעה במאה ה-20|תאריך_וידוא = 2015-04-08|archive-date = 2015-11-27|archive-url = https://web.archive.org/web/20151127035417/http://mikhal.doalogue.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A8#.D7.9E.D7.97.D7.A7.D7.A8_.D7.94.D7.94.D7.A4.D7.AA.D7.A2.D7.94_.D7.91.D7.9E.D7.90.D7.94_.D7.94-20|url-status=dead}}}}