ברית מילה – הבדלי גרסאות

הליך המציצה המסורתי בברית המילה נעשה ישירות בעזרת פיו של המוהל. אולם, בעקבות חשש לסכנות בריאותיות של הידבקות במחלות זיהומיות (לדוגמה [[הרפס]] ו[[איידס]]), הן לתינוק והן למוהל, כתוצאה ממגע ישיר של פי המוהל בפצע הפתוח, יש שמעדיפים מציצה דרך שפופרת סטרילית. סוגיה זאת נדונה בין פוסקי ההלכה במשך יותר מ-150 שנים, החל מאמצע המאה ה-19, על רקע התפתחות מדע הרפואה והמודעות הגוברת לסכנת הזיהומים. כבר בשנות ה-30 של המאה ה-19 הציע [[החת"ם סופר]] להשתמש בספוג במקום מציצה בפה, והצעתו זכתה לפופולריות בקהילות שונות ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]. בשנת 1844 קבע הכנס הרפורמי ב[[בראונשוויג]] כי מעתה ואילך יתבצע טקס ברית המילה ללא מרכיב המציצההניקוז כלל, החלטה שעוררה גלי התנגדות חריפים בקרב היהדות המסורתית. עם זאת, ברבע האחרון של המאה נוצרה דעת קהל שהסתייג מביצוע המציצה בפה, ומוהלים בקהילות שונות, כולל ב[[יהדות וילנה|מרכז התורני הגדול בוילנה]], עברו לשימוש בספוג. עם הזמן התפתחו המצאות חדשות, כגון שימוש בשפופרת זכוכית או מכונות לניקוז הדם, אשר זכו לתמיכה גם מרבנים אורתודוקסים כגון ה[[רש"ר הירש]] והרב [[יצחק יעקב ריינס|ריינס]]. למרות ההסכמה כי עצם המציצהניקוז הדם היא חובה הלכתית, הפוסקים נחלקו בשאלה האם המציצה בפה היא חלק בלתי נפרד מהמצווה{{ביאור|כעמדתם של מנהיגי חב"ד האדמו"ר [[יצחק דובער שניאורסון]] ו[[יוסף רוזין|הרוגצ'ובר]]}}, היגד רפואי שמקור בתלמוד{{ביאור|כדעתם של הרבנים [[אברהם יצחק הכהן קוק|קוק]] ו[[יחיאל מיכל הלוי אפשטיין|אפשטיין]]}}, או מנהג{{ביאור|כדעתם של הרבנים [[יוסף זכריה שטרן|זכריה שטרן]] ו[[דוד פרידמן (פינסק-קרלין)|דוד פרידמן מקרלין]]}}.<ref>{{קישור כללי|אתר=מכון שלזינגר|הכותב=הרב ד"ר [[מרדכי הלפרין]]|כתובת=https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/04/204%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%94.pdf|כותרת=מסורת המציצה - הוריה רפואית שטעמה נשכח ושוחזר}}</ref>{{הערה|אלימלך וסטרייך, רועי וסטרייך, [https://law.m.tau.ac.il/sites/law.tau.ac.il/files/media_server/law_heb/dine_israel/published/%25D7%259C%25D7%2593/13_Westreich-Westreich.pdf חכמי הלכה מול אתגרי הרפואה המודרנית במפנה המאה העשרים: פולמוס מציצת הדם בברית המילה במרחב הליטאי], דיני ישראל, כרך לד (תשפ"א), עמ' 483-429}}