בני גנץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת המיותר תגית: שוחזרה |
שוחזר ללא נימוק תגיות: שחזור ידני שוחזרה |
||
שורה 203:
[[קובץ:Alon command headquarter establishment, August 2020. V.jpg|ממוזער|248x248px|תדרוך [[שר הביטחון]] ו[[ראש הממשלה החלופי]], בני גנץ, ב[[מפקדת "אלון"]]. מצידיו [[סגן הרמטכ"ל]], האלוף [[אייל זמיר (קצין)|אייל זמיר]], מפקד [[פיקוד העורף]], האלוף [[אורי גורדין]] ומזכירו הצבאי, תת-אלוף [[יקי דולף]], 4 באוגוסט 2020]]
ביולי 2020 מינה את [[אמיר אשל]] למנכ"ל [[משרד הביטחון]],{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל|אמיר אשל מונה למנכ"ל משרד הביטחון|762093|18 במאי 2020}}}} והודיע ש[[הוד בצר]] עתיד להתמנות למנכ"ל [[משרד ראש הממשלה החלופי]].{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|ארבע לשכות, אדם אחד: גנץ מקים משרד "ראש ממשלה חלופי"|961009|17 במאי 2020}}}} בנובמבר 2020 החליט למנות את האלוף [[הרצי הלוי]] ל[[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]] הבא.{{הערה|{{אתר צה"ל||אלוף הרצי הלוי ימונה לסגן הרמטכ"ל|מאמרים/2020/מינוי-אלוף-הרצי-הלוי-לסגן-הרמטכל/|16 בנובמבר 2020}}}}
גנץ קידם את [[העתקת בסיסי צה"ל לנגב]] והוביל את הקמת "[[קריית המודיעין]]" בסמוך ל[[עומר (יישוב)|עומר]].<ref>{{מעריב אונליין|אריק בנדר|בהנחיית גנץ: אגף המודיעין בדרך לעבור לנגב|news/military/Article-775081|2 ביולי 2020}}</ref>
שורה 211:
בנובמבר 2020 הקים את [[ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט]].{{הערה|{{mako|כתבי N12|כפי שפורסם במהדורה: גנץ מקים ועדת בדיקה לפרשת הצוללות|4769481ad50f571026|news-military/2020_q4|22 בנובמבר 2020}}}} לאחר כחודש חברי הוועדה התפטרו בשל המגבלות שהטיל [[היועץ המשפטי לממשלה]] על עבודתה, כדי למנוע פגיעה בהליכים הפליליים ב[[פרשת הצוללות]].{{הערה|{{כאן|תמר אלמוג|חברי ועדת הבדיקה לעניין הצוללות הודיעו על התפטרותם - בגלל המגבלות שהטיל היועמ"ש על עבודתם|81711|22 בדצמבר 2020|item}}}}
גנץ הפך ל[[ממלא מקום]] שר המשפטים וממלא מקום שר התקשורת לאחר ש[[יועז הנדל]] ו[[אבי ניסנקורן]] פרשו מהממשלה. בינואר [[2021]], הקים צוות בין-משרדי להוצאת [[גלי צה"ל]] ממערכת הביטחון,{{הערה|{{mako|ניר דבורי|סופה של התחנה הצבאית? גנץ הורה על הוצאת גלי צה"ל ממערכת הביטחון|375dd7943652771026|news-military/2021_q1|21 בינואר 2021}}}}
במאי [[2021]] יצא [[צה"ל]] ל[[מבצע שומר החומות]] ב[[רצועת עזה]], שבמהלכו שיגרו ה[[פלסטינים]] לישראל אלפי רקטות. במקביל למבצע אירעו [[המהומות בישראל (2021)|המהומות בישראל]] שכתוצאה מהסלמתן החל ירי רקטי של חמאס לעבר ירושלים ב[[יום ירושלים]]. ביום הראשון למבצע, הכריז גנץ על [[מצב מיוחד בעורף]] בטווח של עד 80 ק"מ מרצועת עזה למשך 48 שעות. ביומו השני של המבצע, ב-[[11 במאי]], אישר גיוס של 7,000 [[שירות מילואים בצה"ל|חיילי מילואים]].{{הערה|{{ynet||ירי לאשקלון, צה"ל פגע ברב קומות. אושר גיוס אלפים למילואים|news/article/S12EUjPdd|11 במאי 2021}}}} המבצע נמשך 12 ימים עד להשגת [[הפסקת אש]]. במבצע נהרגו 225 מחבלים והותקפו מאות תשתיות טרור, בהן [[ארטילריה רקטית|משגרי רקטות]], [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרות תת-קרקעיות]] ו[[רב-קומות|רבי-קומות]] ששימשו כמטות של [[חמאס]] וה[[גא"פ]]. לישראל נהרגו 8 אזרחים, 3 אזרחים זרים וחייל אחד.
שורה 227:
[[קובץ:Secretary of Defense Lloyd J. Austin III holds a meeting with Israeli Defense Minister Benjamin Gantz at the Pentagon, Washington, D.C. (52084460206).jpg|ממוזער|שר הביטחון בני גנץ נפגש עם [[מזכיר ההגנה של ארצות הברית]] [[לויד אוסטין]], [[19 במאי]] [[2022]]]]
[[קובץ:President Biden visited the Israeli Department of Defense in 2022 (cropped).jpg|250px|ממוזער|שר הביטחון בני גנץ סוקר בפני [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] את מערכת [[מגן אור]]]]
במרץ 2022 אישר רכישה ופיתוח של מערכת ההגנה האווירית "[[מגן אור]]", מערך מבוסס לייזר ליירוט [[ירי תלול מסלול]].{{הערה|{{גלובס|[[דני זקן]]|השר גנץ אישר: ייצור מערכת הלייזר ליירוט "מגן אור" יצא לדרך|1001406031|17 במרץ 2022}}}} באותו חודש, בתגובה ל[[גל הטרור בישראל (אביב 2022)|גל טרור]], החל [[מבצע שובר גלים]] למיגור הטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון ולמניעת התבססות של החמאס והג'יהאד האסלאמי באזור.
באוקטובר ריכז מאמצים נגד חוליית הטרור "[[גוב האריות (חוליית טרור)|גוב האריות]]" שהתרכזה בשכם.<ref>{{ynet|אטילה שומפלבי, יוסי יהושוע, איתמר אייכנר|גנץ: "לא איבדנו שליטה. בגוב האריות 30 איש, החבורה הזו תגיע אל קיצה"|news/election2022/article/ryw9hmhxs|13 באוקטובר 2022}}</ref> בסדרת פעולות, כולל פעולה צבאית של כוחות צה"ל ו[[ימ"מ]], בשיתוף [[השב"כ]], ב[[קסבה]] של שכם, הידלדלה משמעותית פעילות הארגון.{{הערה|{{סרוגים|אוריאל בארי|גנץ: "מי שינסה לפגוע באזרחי ישראל יסיים בכלא או בקבר"|722886-גנץ-מי-שינסה-לפגוע-יסיים-בכלא-או-בקבר|25 באוקטובר 2022}}}}
במאי 2022 אישר שורת צעדים בוני אמון עם הרש"פ לאחר פגישה עם אבו מאזן, בהם רישום 5,500 חסרי מעמד במרשם האוכלוסין הפלסטיני, אישור שש תוכניות מתאר לפלסטינים בשטחי יו"ש: חיזמא, חרמלה, פקיקס, חארס, כיסאן ובתיר, הגדלת מכסת הפועלים מרצועת עזה ב-1,500 נוספים לסך של 15,500, וכן פתיחת מעבר חדש בצפון השומרון, מעבר "סאלם", לצורך כניסת ערביי ישראל לעיר ג'נין.{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|גנץ אישר הטבות לפלסטינים, בימין תקפו: "פוגע בביטחון המדינה"|news/politics/Article-931313|12 ביולי 2022}}}}▼
▲במאי 2022 אישר שורת צעדים בוני אמון עם הרש"פ לאחר פגישה עם אבו מאזן, בהם רישום כ-5,500 [[חוסר אזרחות|חסרי מעמד]] במרשם האוכלוסין הפלסטיני,
ב-5 באוגוסט החל [[מבצע עלות השחר]] ברצועת עזה נגד [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]], על פי החלטתם של גנץ וראש הממשלה יאיר לפיד, ללא כינוס של [[הקבינט המדיני-ביטחוני]], וזאת באישורה של [[היועצת המשפטית לממשלה]], [[גלי בהרב-מיארה]].{{הערה|{{ישראל היום|נטעאל בנדל|היועמ"שית: "הקבינט לא כונס לפני המבצע כי לא היה חשש למלחמה"|news/geopolitics/article/12764914|8 באוגוסט 2022}}}} המבצע נערך שלושה ימים, במהלכם סוכלו מפקדי החטיבה הצפונית והדרומית של הארגון, [[תייסיר אל-ג'עברי]] ו[[ח'אלד מנצור]]. הג'יהאד האסלאמי שיגר במהלך המבצע מעל 1,000 טילים, מתוכם יורטו 96% על ידי כיפת ברזל והמבצע הסתיים ללא אבדות בנפש בצד הישראלי.
גנץ תמך ב[[הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון]] שאפשר את הפקת הגז מ[[כריש (שדה גז)|אסדת כריש]].{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|לפיד: "אפשרות ההתלקחות עם חיזבאללה התרחקה", גנץ: "ההסכם מקבע משוואה ביטחונית חדשה"|news/article/s1xpqp4mo|12 באוקטובר 2022}}}}
=== באופוזיציה בכנסת העשרים וחמש ===
| |||