הוצאה להורג ללא משפט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Orfr (שיחה | תרומות)
הוספת הערת שוליים
שחזור לגרסה 36034376 מ־16:11, 4 באפריל 2023 מאת KotzBot - לא כל הריגה היא הוצאה להורג ללא משפט
שורה 45:
בשנת [[1984]] אירעה [[פרשת קו 300]]: בעקבות השתלטות של ארבעה מחבלים שבאו מ[[רצועת עזה]] על אוטובוס בקו 300 של "[[אגד]]", ולכידתם בחיים של שניים מהמחבלים בפעולת שחרור נוסעי האוטובוס, הורה ראש ה[[שב"כ]], [[אברהם שלום]], לראש אגף המבצעים בשב"כ, [[אהוד יתום]], להרוג את שני המחבלים. יתום ואנשיו הובילו את המחבלים למקום מבודד, הכו אותם בראשיהם באבנים ובמוט ברזל, עד למותם. לאחר חשיפת הפרשה עלתה דרישה להעמיד לדין את המעורבים בהוצאה להורג. בעקבות הסערה הציבורית שהתחוללה, נאלץ אברהם שלום להתפטר מתפקידו כראש השב"כ, אף שלהגנתו טען שכל מעשיו נעשו "בסמכות וברשות". [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] בעת ההוצאה להורג, [[יצחק שמיר]], מילא פיו מים. בעקבות התפטרותו של [[ראש השב"כ]] החליט [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], [[חיים הרצוג]], להעניק [[חנינה]] לאברהם שלום, לאהוד יתום ולשני אנשי שב"כ נוספים, עוד בטרם הוגש [[כתב אישום]].
 
החל משנת [[2000]] ביצעה ישראל מספר מבצעי [[סיכול ממוקד]] שעליהם נמתחה ביקורת בקהילה הישראלית והבינלאומית, בעיקר בקרב [[ארגוני זכויות אדם]] הרואים בסיכול ממוקד הוצאה להורג ללא משפט.
 
בנוסף, באופן בלתי פורמלי, מספר מקרי הרג תועדו במהלך העשור השני של שנות ה2000, חלקם של אזרחים בלתי מעורבים וחלקם של מחבלים, לאחר שאלה כבר לא היוו איום על הכוחות שפגעו בהם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mekomit.co.il/special/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92/|כותרת=ארכיון רשיון להרוג|אתר=שיחה מקומית|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-01-18}}</ref>.
 
==קישורים חיצוניים==