הפיצול בחסידות גור – הבדלי גרסאות

במהלך שנותיו בתפקיד, הוביל האדמו"ר שינויים בחסידות, שבעיני חלק מהחסידים נתפסו כמרחיקי לכת{{מקור}}. ב-2003 הוא שינה את שיטת הלימוד הישיבתית מ[[עיון (בלימוד הגמרא)|עיון]] סטנדרטי ל[[בקיאות]] בלבד, לדעתו סגנון הלימוד העיוני שהיה נהוג בישיבות גוראיות לא תרם מספיק לקידום עולמם הרוחני של החסידים, היות שהלימוד בעיון הדורש העמקה בדבריהם של פרשני התלמוד הינו איטי ומאפשר ללמוד מספר מצומצם בלבד של דפי תלמוד, לכן דרש לעבור לשיטת לימוד בבקיאות ואגב כך ילמדו מספר גדול יותר של דפי תלמוד<ref>נאוה וסרמן, מימי לא קראתי לאשתי, עמ' 79</ref>, אך מהלך זה נתפס כדיכוי האליטות הלמדניות בגור{{מקור}}, ובראשן בן דודו, רבי שאול אלתר. ב-2016 סגר האדמו"ר את רוב הישיבות הגדולות בגור{{מקור}}, ובהן ישיבת שפת אמת{{הערה|{{חרדים10|יוסף גרינבוים|הגר"ש אלתר נפרד בשיחה מיוחדת מתלמידי ישיבת שפת אמת • האזינו|258103|25 בפברואר 2016}}}}.

 

 

בעקבות כל זאת, התגבשה במהלך השנים סביב רבי שאול קבוצה של נאמנים שראו בו סמכות רוחנית חליפית. רבי שאול נהג לערוך מפגשים חסידיים בלילות שבת בהיכל ישיבת שפת אמת, והתפלל במניין עצמאי שהתקיים תחילה בביתו, אך באמצע 2019 עבר המניין לבית כנסת סמוך. דבר זה היה לצנינים בעיני ראשי חסידות גור, והחסידים שהשתתפו סומנו וכונו 'שמאלנים'.