דייוויד מאמט – הבדלי גרסאות

מאמט הביע מרבית ימיו דעות שמאל קלסיות[[פרוגרסיביזם|פרוגרסביות]], אך לקראת סוף [[העשור הראשון של המאה ה-21]] החל נוטה יותר ויותר ימינה[[שמרנות|שמרני]], בד בבד עם הזדהותו ההולכת וגוברת עם יהדותו ועם ישראל. בספרו האחרון - "המידע הסודי בדבר התפוררות התרבות האמריקאית" (יוני 2011) הוא מתאר את מעברו זה, האישי - אידאולוגי, מצידה השמאלי של המפה הפוליטית - חברתית האמריקאית, לצידה הימני, תומך במועמדותה של [[שרה פיילין]] לנשיאות ארצות הברית. בספרו הקודם - "הבן הרע" (2006) הוא מתאר את ה[[אוטואנטישמיות|שנאה העצמית]] של ה[[יהודים]], המגיעה לדעתו לעיתים עד כדי [[אנטישמיות]]. בריאיון ל"[[Financial Times]]" ביוני 2011 הוא טען שהממסד הספרותי הבריטי ה"ליברלי" כתב וכותב מחזות, [[ספר]]ים ו[[מאמר]]ים ה"מלאים בזוהמה אנטי יהודית". לדבריו "בריטים רבים היו רוצים שישראל תיעלם מ[[המזרח התיכון]] רק משום שכל מיני אנשים טוענים טענות מפוקפקות בנוגע לזכויות שלהם על המקום הזה". הוא התייחס בדבריו אלה הן לממסד דהיום והן לסופרי עבר כגון [[ג'ורג' אליוט]] ו[[אנתוני טרולופ]], שבספריהם הופיעו דמויות עם [[סטריאוטיפים יהודיים]] מעוררות גיחוך ו/או שנאה.