סעודה (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת הפרמטר הראשון בתבנית:רמב"ם לפרמטר שמי (תג) |
Joalbertine (שיחה | תרומות) ←לפני הסעודה: הסרת תוכן ששייך לערך ברכות הנהנין תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
||
שורה 22:
נחלקו הפוסקים האם מותר לדבר בין סיום נטילת הידיים ועד לאכילת הלחם (או ה[[חלה]] בסעודת ה[[שבת]]). לדעת ה[[רמב"ם]] כל זמן שאינו מסיח דעתו מכך שהוא עומד לאכול, מותר לדבר על כל נושא שבעולם ולדעת ה[[רא"ש]] אין לדבר (מחשש ל[[הפסק (הלכה)|הפסק]]) אלא לצורך הסעודה, למשל, לבקש מלח או סכין לצורך בציעת הפת. מחלוקת זו נעוצה בפרשנות שונה לדברי התלמוד "תכף לנטילה ברכה"{{הערה|{{תלמוד בבלי|ברכות|מב|א}}}} שלדעת הרמב"ם מדובר על נטילת מים אחרונים דווקא, ולכן בנטילת מים ראשונים אפשר להפסיק, ולדעת הרא"ש מדובר גם על מים ראשונים. למעשה, רוב הפוסקים הורו שלא לדבר בזמן זה,{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|קסו|א}}}} אך, מנהג רבים מ[[יהודי תימן]] לדבר כדעת ה[[רמב"ם]].{{הערה|הרב [[יצחק רצאבי]], שולחן ערוך המקוצר חלק א' סימן כ"ח אות ב'}}
===המוציא===
{{הפניה לערך מורחב|
▲את הברכות שלפני הסעודה מברכים סמוך ככל האפשר לאכילה, כמו כן חל איסור [[הפסק (הלכה)|להפסיק]] בין הברכה לאכילה. לפני סעודה שאוכל בה [[לחם]] העשוי מ[[חמשת מיני דגן]] ([[חיטה]], [[שעורה תרבותית|שעורה]], [[שיפון (דגן)|שיפון]], [[כוסמת]] ו[[שיבולת-שועל]]) מברך "[[המוציא לחם מן הארץ]]". הברכה שאדם מברך על הלחם פוטרת את כל הדברים שרגילים לאכול בתוך סעודה ואינו מברך עליהם. לכן אם אכל לחם ולאחר מכן [[בשר]] או [[דגים]] אינו מברך על הבשר והדגים כי הם נחשבים חלק ממהלך הסעודה. אך אם אכל מאכלים שלא נחשבים חלק ממאכל הסעודה, לדוגמה [[ענבים]] שבאים רק כקינוח, ברכת "המוציא" לא פוטרת את אותם מאכלים וצריך לברך עליהם.
==בסעודה==
| |||