סעודה (הלכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת הפרמטר הראשון בתבנית:רמב"ם לפרמטר שמי (תג)
←‏לפני הסעודה: הסרת תוכן ששייך לערך ברכות הנהנין
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 22:
נחלקו הפוסקים האם מותר לדבר בין סיום נטילת הידיים ועד לאכילת הלחם (או ה[[חלה]] בסעודת ה[[שבת]]). לדעת ה[[רמב"ם]] כל זמן שאינו מסיח דעתו מכך שהוא עומד לאכול, מותר לדבר על כל נושא שבעולם ולדעת ה[[רא"ש]] אין לדבר (מחשש ל[[הפסק (הלכה)|הפסק]]) אלא לצורך הסעודה, למשל, לבקש מלח או סכין לצורך בציעת הפת. מחלוקת זו נעוצה בפרשנות שונה לדברי התלמוד "תכף לנטילה ברכה"{{הערה|{{תלמוד בבלי|ברכות|מב|א}}}} שלדעת הרמב"ם מדובר על נטילת מים אחרונים דווקא, ולכן בנטילת מים ראשונים אפשר להפסיק, ולדעת הרא"ש מדובר גם על מים ראשונים. למעשה, רוב הפוסקים הורו שלא לדבר בזמן זה,{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|קסו|א}}}} אך, מנהג רבים מ[[יהודי תימן]] לדבר כדעת ה[[רמב"ם]].{{הערה|הרב [[יצחק רצאבי]], שולחן ערוך המקוצר חלק א' סימן כ"ח אות ב'}}
 
===המוציא===
===ברכות הנהנין לפני הסעודה===
{{הפניה לערך מורחב|ברכות הנהניןהמוציא}}
את[[חז"ל|חכמים הברכותהראשונים]] שלפניתקנו הסעודהשחובה מברכיםעל סמוךהאדם ככללברך האפשראת לאכילהה' על הנאות העולם, כמווביניהן האכילה. כןברכות חלאלו איסורמכונות [[הפסקברכות (הלכה)|להפסיקהנהנין]] בין הברכה לאכילה. לפני סעודה שאוכל בהאכילת [[לחם]] העשוי מ[[חמשת מיני דגן]] ([[חיטה]], [[שעורה תרבותית|שעורה]], [[שיפון (דגן)|שיפון]], [[כוסמת]] ו[[שיבולת-שועל]]) מברךמברכים "[[המוציא לחם מן הארץ]]". הברכה שאדם מברך על הלחם פוטרת את כל הדברים שרגילים לאכול בתוך סעודה ואינו מברך עליהם., לכן אם אכל לחם ולאחר מכן [[בשר]] או [[דגים]] אינו מברך על הבשר והדגים כי הם נחשבים חלק ממהלך הסעודה. אך אם אכל מאכלים שלאשהוגשו נחשביםלאחר חלק ממאכלסיום הסעודה, לדוגמה [[ענבים]] שבאים רקכמו כקינוחקינוח, ברכת "המוציא" לא פוטרת את אותם מאכלים וצריך לברך עליהם.
[[חז"ל|חכמים הראשונים]] תקנו שחובה על האדם להודות לה' על המזון לפני האכילה. בהקשר לברכות אלו מפורסמת אמרתם "כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל".{{הערה|{{בבלי|ברכות|לה|א}}}}
 
את הברכות שלפני הסעודה מברכים סמוך ככל האפשר לאכילה, כמו כן חל איסור [[הפסק (הלכה)|להפסיק]] בין הברכה לאכילה. לפני סעודה שאוכל בה [[לחם]] העשוי מ[[חמשת מיני דגן]] ([[חיטה]], [[שעורה תרבותית|שעורה]], [[שיפון (דגן)|שיפון]], [[כוסמת]] ו[[שיבולת-שועל]]) מברך "[[המוציא לחם מן הארץ]]". הברכה שאדם מברך על הלחם פוטרת את כל הדברים שרגילים לאכול בתוך סעודה ואינו מברך עליהם. לכן אם אכל לחם ולאחר מכן [[בשר]] או [[דגים]] אינו מברך על הבשר והדגים כי הם נחשבים חלק ממהלך הסעודה. אך אם אכל מאכלים שלא נחשבים חלק ממאכל הסעודה, לדוגמה [[ענבים]] שבאים רק כקינוח, ברכת "המוציא" לא פוטרת את אותם מאכלים וצריך לברך עליהם.
 
בסעודה שאין בה לחם אך אוכל מינים אחרים מברך על כל אחד את ברכתו הראויה, על מאכל העשוי מחמשת מיני דגן מברך [[בורא מיני מזונות]], על היין מברך [[בורא פרי הגפן]], על פירות האילן מברך [[בורא פרי העץ]], על פירות וירקות הגדלים באדמה מברך [[בורא פרי האדמה]] ועל דברים שאין גידולם מן הארץ מברך [[שהכל נהיה בדברו]]. כאשר מונחים לפניו מינים שונים בעלי ברכות שונות יש להקדים את הברכה של המין החשוב יותר לפי [[דיני קדימה בברכות|סדר הקדימה]] '''מ'''זונות '''ג'''פן '''ע'''ץ '''א'''דמה '''ש'''הכל - ב[[ראשי תיבות]] מג"ע א"ש.
 
==בסעודה==