התנחלות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏פתיח: יש הסכמה הרבה יותר רחבה בציבור הישראלי לגבי התיישבות בגולן ובמזרח ירושלים מאשר ביהודה ושומרון. להגיד שחלקים בציבור מתנגדים להתיישבות מעבר לקו הירוק בלי לעשות הפרדה כזו מטעה
תגית: שוחזרה
שורה 7:
מכיוון ששטחי יהודה ושומרון לא [[סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל|סופחו למדינת ישראל]], הריבון באזור זה הוא אלוף [[פיקוד המרכז]] של [[צה"ל]] ותושבי ההתנחלויות נתונים רשמית תחת [[ממשל צבאי]]. בפועל, חלקים רבים מהחוק הישראלי [[החוק הישראלי בהתנחלויות ביהודה ושומרון|הוחלו]] על ההתנחלויות באמצעות צווים צבאיים וכן באמצעות חקיקה ישראלית, כגון "[[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|תקנות יו"ש]]". [[משטרת ישראל]] נוכחת בישובים אלה באמצעות [[מחוז יהודה ושומרון (משטרה)|מחוז ש"י]], שנוסד ב-[[1994]], ומחזיקה בגזרתם מספר תחנות משטרה. כמו כן, צה"ל ומשטרת ישראל מקיימים ביהודה ושומרון מנגנון של תיאום ביטחוני עם [[המשטרה הפלסטינית]].
 
רוב הקהילה הבינלאומית וחלקים בציבור הישראלי מתנגדיםמתנגדת להתיישבות יהודית בשטחים שמעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]] וחלקים בציבור הישראלי מתנגדים להתיישבות בשטחי [[יהודה ושומרון]]. בכך, וההתנחלויותההתנחלויות הן אחד מסלעי המחלוקת ב[[פוליטיקה של ישראל|פוליטיקה בישראל]]. לאחר מלחמת ששת הימים הוקמו מספר התנחלויות בחסות [[ממשלת ישראל]] בראשות [[המערך]], ובשנים 1977–1986 עלה מספרן במהירות בתמיכת ממשלות [[מנחם בגין|בגין]], [[יצחק שמיר|שמיר]] ו[[שמעון פרס|פרס]]. התמיכה בהתנחלויות מזוהה בעיקר עם הימין ועם הדתיים, וההתנגדות להן מזוהה בעיקר עם השמאל. המצדדים בהתנחלויות רואים בהן מימוש [[זכות היסטורית]] או דתית של [[עם ישראל]] על יהודה ושומרון, צורך ביטחוני קיומי, צורך אזרחי בשל הגדלת עתודות הקרקע לבנייה ופתרון למשבר הדיור,{{הערה|{{עכשיו 14|אבירם בן מרדכי|נתניהו וראשי מפלגות רבים: "משבר הדיור מחייב בנייה ביו"ש"|נתניהו-וראשי-המפלגות-מצוקת-מחירי-הדיו|3 באוקטובר 2022}}.}} וכן גורם המונע השתלטות [[פלסטינים]] על השטח והקמת [[מדינה פלסטינית]]. מתנגדי ההתנחלויות רואים בהן מכשול ל[[תהליך השלום הישראלי-פלסטיני]] (הכולל את רעיון חילופי השטחים, שבמסגרתו ייכללו גושי התנחלויות מסוימים), סכנה להמשך קיומה של ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]] (עקב תרחיש [[מדינה דו-לאומית]]), וכן גורם המקשה כלכלית וביטחונית על המדינה.{{הערה|[http://www.molad.org/articles/articlePrint.php?id=727 ההתנחלויות ומצוקת הדיור - מבחר פרשיות מהחודשים האחרונים], באתר "[[מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה|מולד]]"}}{{הערה|[http://m.molad.org/researches/הביטחון-הלאומי-וההתנחלויות הנטל הביטחוני של ההתנחלויות], באתר "מולד"}} יש הרואים את ההתנחלויות גם כהפרה של [[זכויות אדם]] ושל החוק הבין-לאומי.
 
מעמדן של ההתנחלויות מבחינת המשפט הבינלאומי שנוי במחלוקת. בקהילה הבינלאומית וב[[שמאל פוליטי בישראל|שמאל בישראל]] מקובל שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי, בעיקר משום שסעיף 49 ב[[אמנת ז'נבה הרביעית]] אוסר על מדינה [[כיבוש|כובשת]] להעביר את אזרחיה לשטח הכבוש, ועקב הטענה כי ההתנחלויות מפרות את הזכות ל[[הגדרה עצמית]] של הפלסטינים. מנגד, למדינת ישראל יש השגות על הפרשנות לסעיף 49, ועל עצם תחולתה של אמנת ז'נבה הרביעית על [[יהודה ושומרון]]. בנוסף נטען על ידי ישראל כי גם אילו היה מקום להכיר בזכות להגדרה עצמית לפלסטינים, הרי שאין הכרעה ברורה באיזה שטח הם אמורים לקיים זכות זו, שכן הקו הירוק אינו קו גבול.{{הערה|[[פנינה שרביט ברוך]] ומיכל חטואל רדושיצק, [https://www.inss.org.il/he/publication/%25D7%2597%25D7%2595%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%2590%25D7%2595-%25D7%259C%25D7%2590-%25D7%2597%25D7%2595%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25AA-%25D7%2594%25D7%25A6%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%25AA-%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%259E%25D7%25A4%25D7%2590%25D7%2595-%25D7%2591%25D7%25A2%25D7%25A0/attachment/1230/ חוקיות או לא חוקיות? – הצהרת פומפאו בעניין ההתנחלויות ומשמעויותיה] מבט על, גיליון 1230,21 בנובמבר 2019}}