יהודה שנהב-שהרבני – הבדלי גרסאות

שנהב-שהרבני מבקש לראות במסגרות השיח הפוסטקולוניאלי והפוסטמודרני לא רק מסגרות שיח מבקרות ומפרקות, אלא כאלה המציעות מסד עקרוני-רעיוני לשינוי פני המציאות. לכן הוא שולל אפשרות אחת של רב-תרבותיות ליברלית המבקשת לקיים [[דמוקרטיה ליברלית]] המבטיחה שוויון מלא בין האזרחים, כל זאת באמצעות התגברות על מנגנוני הדיכוי וה[[אפליה]]; וכמו כן הוא שולל אפשרות שנייה של רב-תרבותיות ליברלית המבקשת לקיים דמוקרטיה ליברלית שבה יש ביטוי מוסדי לקבוצות השונות המרכיבות את החברה. לטענתו, ה[[לאומיות]], על ידי שימוש מושכל בערכי ה[[ליברליזם]] וה[[דמוקרטיה]], משמשת מנגנון דיכוי ואפליה מרכזי בחברה הישראלית. לכן אין די בכך שהדמוקרטיה הליברלית מעניקה שוויון לקבוצות המיעוט שבה, כיוון, שבין השאר, בכך היא הופכת את קבוצת "הרוב" ל[[שקיפות (סוציולוגיה)|שקופה]]. החלופות הרב תרבותיות הראויות לדעת שנהב-שהרבני יכולות להיות, למשל, [[אוטונומיה]] תרבותית/לאומית ל[[ערביי ישראל]], או הקמת [[מדינה דו לאומית]] בישראל או ממערב לירדן. שנהב-שהרבני מציע שההסדרים הרב-תרבותיים יהיו בהתאם לרמת הסגירות והפתיחות של הקבוצות השונות בחברה, ורמת הריחוק והקרבה בין הקבוצות השונות. במסגרת הרב-תרבותיות שנהב-שהרבני קורא לשים דגש על הייצוגים התרבותיים ועל הצדק החלוקתי.

 

 

==מספריו==