אהוד ברק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מחקר מקורי, לא ברור על סמך מה נכתב |
←תקופת פרישתו מהפוליטיקה: הרחבה, הוספת מקור תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 274:
סוגיה מרכזית שבה עסק ברק בכהונה זו היא סוגיית [[תקיפת מתקני הגרעין באיראן|תקיפתם של מתקני הגרעין באיראן]]. הוא ציין כי: "על הגרעין האיראני מתנהל דיון ציבורי מזה שנים בישראל, ישנם אינסוף ראיונות ודיונים ציבוריים, אנחנו לא מסתירים את מחשבותינו. עם זאת, יש סוגיות מבצעיות שלא דנים בהן באופן ציבורי, כי אז לא ניתן יהיה לבצע אותן"{{הערה|{{הארץ||ברק: לא מסתירים את מחשבותינו על איראן|1.1535580|31 באוקטובר 2011}}}}. לדעת ברק, [[איראן]] גרעינית מסוכנת יותר מאשר תקיפה באיראן אך הערכות פרשנים לגבי [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדתו]] שונות מאוד זו מזו{{הערה|שוקי בלס, [http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=6149 אהוד ברק - לא סחבק, מיסיונר או משיח השמאל], [[לאטמה]], 26 ביולי 2012}}.
בדצמבר 2011, כמה חודשים לאחר פרוץ [[מלחמת האזרחים בסוריה]], העריך ברק כי משטר אסד "ייפול בשבועות הקרובים",<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/politics/2011-12-11/ty-article/0000017f-ec54-d0f7-a9ff-eed5b6300000|הכותב=עמוס הראל|כותרת=ברק מעריך: אסד ייפול בשבועות הקרובים|אתר=הארץ|תאריך=11.12.2011}}</ref> עוד אחת מנבואותיו שמעריציו נוטים לשכוח.
בנובמבר [[2012]] חלה [[הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן#הסלמת נובמבר 2012|הידרדרות ביטחונית מחודשת בגזרת הדרום]], ובעקבותיה הוחלט להוציא לפועל את [[מבצע עמוד ענן]]. ההחלטה על היציאה למבצע התקבלה בישיבה של [[המטבח|המטבחון הממשלתי]] ב-[[13 בנובמבר]]. בעת ההכנות למבצע, כאשר הוחלט כי מהלך הפתיחה של המבצע יכלול בנוסף לפגיעה בתשתיות החמאס גם מהלך של [[סיכול ממוקד]], התעקש הרמטכ"ל כי [[אחמד ג'עברי]] יהיה היעד הנבחר{{הערה|[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''אלפא, חד וחלק'''", [[ידיעות אחרונות]], {{כ}} 05.04.2013.}}, על אף הקושי לאתר את מיקומו{{הערה|{{ישראל היום|יואב לימור|מבחן החצי של גנץ|26175|25 בינואר 2013}}}}. על מנת ל[[הונאה צבאית|הונות]] את החמאס וכדי לסייע בהשגת יתרון ההפתעה בעת פתיחת המבצע, הועברה ל[[כלי התקשורת]] [[דיסאינפורמציה]] שכללה מסרים מפייסים שנושאם היה תום סבב הלחימה, וכן הצהרות כלליות בלבד של ברק על תגובה עתידית של ישראל. בבוקר יום פתיחת המבצע יצאו ברק וראש הממשלה נתניהו לסיור ב[[רמת הגולן]], מה שנתפס מאוחר יותר כמצג שווא לפיו נושא הגזרה ה[[סוריה|סורית]] הוא הנושא המרכזי שעומד בראש סדר היום בישראל, ולא נושא הירי מרצועת עזה{{הערה|{{ישראל היום|לילך שובל ודניאל סיריוטי|חיסולו של אחמד ג'עברי|23493}}}}{{הערה|{{mako|אודי סגל|מתחת לפני השטח: תרגיל ההטעיה הישראלי שקדם למבצע בעזה|812624f87c00b31004|news-military/security|15 בנובמבר 2012}}}}.
שורה 292 ⟵ 294:
ב־[[16 ביוני]] 2016, ברק נשא נאום ב[[כנס הרצליה]] 2016 במכון למדיניות אסטרטגית ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]] בו ביקר את [[ממשלת ישראל השלושים וארבע]] ואמר: "אם הממשלה לא תתעשת - יש להפילה ב[[מחאה]] עממית"{{הערה|{{ynet|רענן בן צור|אהוד ברק נגד הממשלה: אם לא תתעשת, יש להפילה במחאה עממית|4816712|16 ביוני 2016}}}}.
במאי [[2017]] פרסם ברק במוסף "ספרים" של "[[הארץ]]" מאמר ביקורת ארוך ומקיף על ספרו של [[מיכה גודמן]] "[[מלכוד 67]]"{{הערה|{{הארץ|אהוד ברק|ההבדל בין שמאל לימין - כמו בין מאמצי האבולוציה למכחישיה|1.4083765|12 במאי 2017}}}}. במאמר זה פרס ברק כמה מעמדות היסוד של השמאל הישראלי כפי שהוא מבינן ומציגן. בפרט טען ברק כי כל מומחי הביטחון תמימי דעים שלהחזקת [[השטחים]] אין כל יתרון ביטחוני, זאת בניגוד לעמדתם הידועה של מנהיגי שמאל-ציוני מובהקים כ[[יגאל אלון]] ו[[יצחק רבין]], אם למנות שניים מהם, שניהם אנשי צבא בעברם ומדינאים מנוסים. בניגוד לטענתו של גודמן, לפיה השמאל נשען על אמון בהסדרים בינלאומיים ועל כוחה של הקהילה הבינלאומית לערוב לביטחונה של ישראל במקרה של נסיגה, ציין ברק כי רובו ככולו של השמאל הציוני נשען על כוחה הצבאי והכלכלי של מדינת ישראל כערובה לביטחונה הן בהווה והן בעתיד ואינו מטיל את יהבו על הקהילה הבינלאומית.
במאי 2018 יצא בארצות הברית ספרו [[אוטוביוגרפיה|האוטוביוגרפי]] באנגלית "'''My Country, My Life: Fighting for Israel, Searching for Peace'''" (ארצי, חיי: לחימה למען ישראל, חיפוש אחר שלום){{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|אהוד ברק מסיר את מעטה הסודיות מימיה הראשונים של סיירת מטכ"ל|1.5964213|1 באפריל 2018}}}}. הספר זכה ב{{ה|פרס הלאומי לספרים יהודיים}} בקטגוריית אוטוביוגרפיות לשנת 2018{{הערה|[https://www.jewishbookcouncil.org/awards/national-jewish-book-awards/past-winners?year=2018 רשימת הזוכים לשנת 2018]}}.
| |||