רצח תאיר ראדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 38483744 של Yarinrozen1 (שיחה)
מ בוט החלפות: ממדי, איינשטיין
שורה 140:
בספטמבר 2020 פסק בית משפט השלום בראשון לציון כי סדובסקי יפצה את אחת הבנות, לי לחיאני ב-36,000 שקלים. זאת אחרי שהוביל ברשת האינטרנט טענת קונספירציה לפיה לחיאני היא "הרוצחת"<ref>{{ישראל היום|אבי כהן|עד ההגנה יפצה את חברתה של תאיר ראדה|article/799791}}</ref>{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=שופט מוטי פירר|כותרת=ת"א 17-01-56502 לחיאני ואח' נ' סדובסקי ואח'|כתובת=https://www.law.co.il/media/computer-law/lahiani.pdf|תאריך=10 ספטמבר 2020|מידע נוסף=בית משפט השלום}}}}.
 
לאחר הרשעתו של זדורוב בבית המשפט העליון, התפתחה פעילות משמעותית ביותר ברשתות החברתיות והוקמו קבוצות שקראו לצדק לזדורוב, לתפיסת הפעילים. הפעילות התעצמה עד כדי כך, שבשנת 2016, מיד לאחר דחיית בית המשפט העליון את הערעור של זדורוב, הפכה הקבוצה הגדולה מבין הקבוצות, "כל האמת על פרשת רצח תאיר ראדה ז"ל"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/groups/387735877995542|כותרת=כל האמת על פרשת רצח תאיר ראדה ז"ל}}</ref>, לאחת הגדולות בישראל. בנוסף, מרבית חומרי החקירה הועלו לאתר "האמת היום"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://truthtoday.co.il/|כותרת=האמת היום}}</ref>, וכמו כן סרטוני חקירה רבים תומללו והועלו לרשת בתוספת כתוביות. פרויקט גדול מימדיםממדים לתרגום ותמלול כלל החקירות המצולמות באופן מלא או חלקי (מחקר תרגומי לטענתו) בוצע על ידי פרידל (אדיק) פאינשטייןפאיינשטיין. הוא גם העלה על כתוביות את התרגום. הפרויקט הזה שימש את צוות ההגנה בהגשת הבקשה למשפט החוזר. במהלך המשפט החוזר עצמו העבודה שימשה את כל הצדדים. למעט אי הסכמות פה ושם שהועלו בסוף המשפט על ידי הפרקליטות, התרגום הוסכם על כל הצדדים. הפרקליטות, הסניגור ושלושת השופטים השתמשו בתרגום הזה באופן ניכר במהלך המשפט החדש. השופטים אף שיבחו את העבודה בפסק דינם. לנוכחות ולפעילות הרבה באינטרנט וברשתות החברתיות היו משמעויות חברתיות ותקשורתיות מרחיקות לכת. לפי פרופ' [[אזי לב-און]], החוקר את הפרשה, הן הובילו לכך שאנשים רבים יכלו להיחשף לחומרי חקירה מקוריים ולגבש דעה לגבי הפרשה באופן עצמאי ולא דרך מתווכים. לעובדה זו היו השלכות מסוגים שונים. מצד אחד, אנשים מהציבור עברו על חומרי החקירה, הצליבו מידע ויצרו ידע חדש, שחלקו היה מרכזי בהחלטת השופט [[חנן מלצר]] לאשר את הבקשה למשפט חוזר לזדורוב. בכך הפעילות ברשתות החברתיות הפכה ל"מקפצה" לסיוע לתהליך המשפטי הפורמלי. אולם, אחרים התבססו על שמועות ומידע שגוי שקיים ברשת, מה שהוביל אפילו להשמצות והטרדות של אנשים שאינם חשודים בדבר (כפי שהודגם למעלה)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אזי לב-און|שם=מספר הערות אודות המאפיינים והתוצאות של הדמוקרטיזציה של השיח הציבורי על משפט וצדק: הפעילות למען צדק לרומן זדורוב כמקרה בוחן|כתב עת=המשפט|כרך=25|שנת הוצאה=2020|עמ=224-187|קישור=https://hamishpat.colman.ac.il/?p=3193}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=נרית גרוסמן ואזי לב-און|שם=מושבעי הרשתות החברתיות: פעילות מבוססת מדיה חברתית ומעורבות בפרשיות משפטיות|כתב עת=שערי משפט|כרך=10|שנת הוצאה=2022|עמ=128-95|קישור=https://www.researchgate.net/publication/368569565}}</ref>.
 
=== צל של אמת ===