חופש המצפון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Ilaysilvera (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית מערכת בדיקת עריכה (הערות שוליים) הופעלה מערכת בדיקת עריכה (הערות שוליים) – נדחה (לא רלוונטי) |
||
שורה 10:
== חופש המצפון בישראל ==
חופש המצפון הוא החופש לחיות את חייך על בסיס אמונותיך שלך ושהמדינה שבה אתה חיי לא יכולה להכריח אותך וחיות נגד אמונותיך. דוגמא טובה לכך היא חופש דת וחופש מדת, במדינת ישראל ישנו חופש מדת, וחופש דת. כל אדם זכאי להאמין באיזו דת בה הוא חפץ, ולאדם מותר גם להיות חסר דת.
חופש המצפון בישראל קיבל ביטוי ב[[מגילת העצמאות]], בה נכתב כי המדינה שתקום תבטיח בין היתר גם חירות זו:{{ציטוט|תוכן=מדינת ישראל [...] תקיים שוויון זכויות חברתי גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות;|מרכאות=כן}}
שורה 19 ⟵ 20:
}}
סעיף זה היווה פשרה, כאשר נעשו מספר ניסיונות בבית המחוקקים להעביר פטור מלא. בהמשך, עם קום המדינה, כמעט והכיר בית המחוקקים בפציפיזם, אך לבסוף בוטלה חוקת תש"ח ובמקומה ניתן פטור מצומצם משירות צבאי עבור נשים שיצהירו כי הן מנועות מלשרת מסיבות דתיות.{{הערה|[[דב חנין]], [[מיכאל ספרד]], [[שרון רוטברד]] (עורכים), '''משפטי הסרבנים: התובע הצבאי נגד חגי מטר, מתן קמינר, נעם בהט, שמרי צמרת, אדם מאור. התובע הצבאי נגד יונתן בן ארצי''', [[הוצאת בבל]], 2004.}}
נכון להיום, ניתן לקבל פטור משירות צבאי מטעמי פציפיזם להלכה, אך מקובל לטעון שאין אפשרות מעשית כזו. עוד רווחת בצבא תופעה של סרבנות "אפורה", במסגרתה הפרט מסרב לבצע פעולות הנוגדות את מצפונו, ובתמורה לשמירה על דיסקרטיות הסירוב נמחל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://law.acri.org.il/he/category/civil-rights/civil-rights-more/freedom-of-conscience|כותרת=חופש המצפון|אתר=האגודה לזכויות האזרח}}</ref> סירובו.
פעמים רבות אנשים הציעו להפוך את חופש המצפון לחוק בסיס, כבר מ1948 שם פנחס כהן הציע לקבוע את חופש המצפון ב"חוקה" כמו כן יחד אתו את חופש הדת. ומאז היו עוד הצעות רבות, כגון:<ref>{{צ-מאמר|מחבר=הלל סומר, עידו ארליך, ערן שמואלי|שם=חופש המצפון|שנת הוצאה=2005|עמ=10-12|קישור=https://m.knesset.gov.il/Activity/Constitution/Documents/H21-06-2005_9-02-47_matzpun.pdf}}</ref>
'''הצעת חוק יסוד: מגילת הזכויות של האדם של פרופסור קלינגהופר. (1963)'''
הצעה זו הכירה בחופש המצפון כחלק מאוגדן הזכויות: חופש המצפון, הדת, האמונה והפולחן. וההצעה מרה שאין להגביל אף אחד מן החוקים אלא אם כן יהיה מקרה בוא יאלצו להגביל את החוקים בכדי להגן על חיי אזרחים ועל בריאותם.
'''הצעת החוקה של פרופסור אקצין (1964)'''
הצעה זו היתה הצעת המשך להצעה הקודמת, ופשוט המשיכה אותה באיחוד כללי בין חופש המצפון לחופש הפולחן והדת.
'''הצעת "חוקה לישראל" (פרופסור רייכמן - 1986)'''
אוריאל רייכמן, הציע לעשות חוקה לישראל, ובה הוא הציע לעשות חלק שיוקדש וזכויות אדם, בפרט הזכות לחופש מצפון ודת.
== חופש המצפון וחופש דת ==
| |||