רב (אמורא) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מחיקת מקפים מיותרים, אשה=>אישה, תיקון כתיבת טווחים, פישוט קישורים פנימיים, אחידות מיקום הערות השוליים, החלפת מקף בקו מפריד כשנדרש, אמו=>אימו, אמא=>אימא, URL Decoding, שמים=>שמיים, תיקון כתיבת שנים עבריות ולועזיות, מחיקת רווחים מיותרים |
David.r.1929 (שיחה | תרומות) לצורך ניסוי – החלפות (אמא ) |
||
שורה 26:
|סיום פעילות=דור המעבר וראשון ל[[אמוראים]]}}
'''אבא בר אייבו''' ({{קישור לשנה עברית|3935}}, [[175]] (לערך){{הערה|הערכה של ההיסטוריון [[צבי גרץ]]}} – [[247]]; נודע גם בשמות: '''רב''', '''אבא אריכא, רבינו'''<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org.il/Berakhot.44b.1?lang=he&p2=Steinsaltz_on_Berakhot.44b.1&lang2=he&w2=all&lang3=he|כותרת=ברכות, מד, ב|אתר=ספריא}}</ref>){{הערה|רבי איבו אביו הוא '''רבי איבו בר אחא''', להבדיל מ[[רבי איבו]] שהיה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי (אמנם יש המזהים את אביו של רב עם רבי איבו. ראו למשל: [[אהרן מגיד]], '''בית אהרן''', בערכו).{{ש}}בנו של '''רב''' נקרא גם הוא איבו ומוזכר ב[[מסכת פסחים]] דף קיג עמוד א'.}} היה חכם [[תלמוד
למד תורה מפי [[רבי יהודה הנשיא]], וכן מפי דוֹדוֹ, [[רבי חייא]]. רב נזכר פעמים רבות ב[[תלמוד]] במחלוקותיו עם [[שמואל (אמורא)|שמואל]], נחשב כמחמיר בהלכה{{הערה|א"א אורבך, ההלכה מקורותיה והתפתחותה, גבעתיים 1984, עמ' 192; עמ' 308, הערה 41.}} ותרם תרומה משמעותית לחיבור התפילות{{הערה|ראו: [[י"מ אלבוגן]], [[התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית]], תל אביב תשל"ב, עמ' 197–199; J. Neusner, A History of the Jews in Babylonia, II, Leiden 1966, pp. 167–168; א"א אורבך, ההלכה מקורותיה והתפתחותה, גבעתיים 1984, עמ' 197.}}.
==קורות חייו==
=== העלייה לארץ ישראל ===
רב נולד בעיר כפרי בבבל, לאייבו בר אחא כרסלא (לפי כת"י: בר סלא){{הערה|1=בבלי, [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], ה, א}}, סבו היה [[אבא בר אחא בר סלא מכפרי]]. הוא הצטרף אל דודו, [[רבי חייא]] הגדול, כשעלה ל[[ארץ ישראל]]. רבי חייא הצטרף לבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] או ב[[בית שערים]].
בצעירותו למד אצל גדולי התנאים: [[רבי אלעזר ברבי שמעון]]{{הערה|{{בבלי|זבחים|קב|א}} "האי דינא מרבי אלעזר ברבי שמעון גמירנא"}}, רבי [[ישמעאל ברבי יוסי]]{{הערה|{{בבלי|פסחים|קיב|א}}, לפי גרסת [[רבינו חננאל]] ורק"ס שהוא ציווה את רב שלושה דברים, וב{{בבלי|כתובות|קד|א}} "אמר רב העיד רבי ישמעאל ברבי יוסי לפני רבי בשם אביו". וראו גם הערה הבאה}} ו[[רבי אליעזר ברבי יוסי|רבי אלעזר ברבי יוסי]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|כז|א}} "בצד עמוד זה התפלל ר"י ברבי יוסי, כי אתא עולא אמר לא רבי ישמעאל ברבי יוסי אלא רבי אלעזר ברבי יוסי"}}, רבי [[אלעזר ברבי צדוק]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43956&st=&pgnum=48 תולדות תנאים ואמוראים בערך "רב"].}}, רבי [[חנינא בן עקיבא]]{{הערה|{{בבלי|שבת|פג|א}}, וכן כתב בתולדות תנאים ואמוראים שם והרב אהרון היימן במחקרו}}, [[רבי יוסי איש הוצל]]{{הערה|שם=פסחיםקיג|1={{בבלי|פסחים|קיג|ב}}.}} והתנא מבוג{{הערה|{{בבלי|זבחים|ט|ב}}.}}. [[רב מובהק|רבו המובהק]] הראשון היה ככל הנראה רבי [[יצחק בר אבדימי]]{{הערה|אהרן היימן, על פי {{בבלי|חולין|קי|א}}, ובניגוד לגרסה השגויה לדעתו ב{{בבלי|בבא מציעא|פז|א}}.}}, גם [[רב כהנא רבה]] שקיימת דעה ששמו היה רב כהנא בר מלכיו נמנה עם רבותיו{{הערה|{{בבלי|עירובין|ח|ב}}.}}. כמו כן למדו רב ובן דודו, [[רבה בר חנה]], בישיבתו של דודם, רבי חייא, בטבריה, שם שימש גם כמתורגמנו של רבי חייא{{הערה|שם=יומא}}. לאחר מכן הצטרפו לבית מדרשו של [[רבי יהודה הנשיא|רבי]], ולמדו גם מפי ה[[נשיא הסנהדרין|נשיא]] עצמו. רב עשה חיל בבית מדרשו של רבי, ומיעט ביציאה מבית המדרש, כך זכה לבקיאות מיוחדת בתורתו של רבי, וכאשר בעקבות כך נתגלעו סתירות בין תורתו של רבי כפי שהייתה מקובלת בידו לפסקיו של רבי כפי שהיה מקובלים בידי [[לוי בר סיסי|לוי]], הסביר זאת רב בכך שלוי לא היה בבית המדרש בשעה שרבי חזר בו, והתבטא על כך, כי מכאן אנו רואים כי "לעולם לא ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת"{{הערה|{{בבלי|ביצה|כד|ב}}}}. גם בבית מדרשו של רבי שימש כמתורגמן{{הערה|שם=יומא|{{בבלי|יומא|פז|א}}.}}.
שורה 60 ⟵ 59:
== ידע ביוגרפי אודותיו ==
=== שמות וכינויים ===
נודע ב[[תלמוד]] בפשטות בכינוי '''רב'''.
שורה 80 ⟵ 78:
רב היה בן למשפחה נכבדה. לפי מסורת אחת, היה מבני שפטיה בן [[אביטל (דמות מקראית)|אביטל]], בנו של [[דוד]] המלך{{הערה|1={{ירושלמי|תענית|ד|ב|דף כ|ב}}}}. אם כי, ב[[תלמוד בבלי]] מובאת גרסה אחרת סותרת, ולפיה רבי חייא, אחיו של אביו ואחיו של אימו של רב, היה בן למשפחה המיוחסת ל[[שמעה (דמות מקראית)|שמעא]] אחי [[דוד המלך]] ולא היה צאצא של דוד המלך{{הערה|1={{בבלי|כתובות|סב|ב}}}}.
אביו היה אחיו של רבי חייא מאב ולא מאם ונשא את אחותו החורגת, ומנישואין אלו נולד רב. ב[[מסכת סנהדרין]] ישנה דעה שגם אימו של רב הייתה אחותו של רבי חייא. דעה זו מתבססת על כך שרבי חייא כינה את רב בתואר "בן אחותי". על פי דעה זאת, סבו של רב, רבי אחא מכפרי, הוליד את רבי חייא מאישה שהייתה אמה של אימו של רב מבעל קודם. (אך דעה אחרת סבורה שרבי חייא כינה בכינוי זה את רב כרמז על חכמתו הגדולה, כשבמילה "אחותי" הוא מרמז לפסוק: "אמור לחכמה אחותי את.") על כך מסופר בתלמוד, בפגישתם הראשונה בארץ, כשרבי חייא פגש את אחיינו, הוא חשש שמשהו קרה ולכן שאל את רב: "אייבו (שם אביו של רב) קיים?" רב, שהקפיד על [[לשון נקייה]] והעדיף לא להשתמש במילה [[מוות]], וגם מתוך כבוד לדודו, השיב: "
החוקר [[אליעזר שמשון רוזנטל]]{{הערה|במאמר "רב בן-אחי ר’ חייה גם בן-אחותו? (פרט אחד לתולדות הנוסח של הבבלי)" בספר חנוך ילון (תשכ"ג) עמ' 281–337.}} חולק על ההנחה המקובלת והמפורשת בתלמוד ובראשונים לפי גרסתינו, והוא קובע (על סמך בירור נוסחאות ופירושי גאונים) ש"בר אחיו '''דהוא''' בר אחתיה" פירושו "בן אחיו, '''כלומר''' בן אחותו". במילים אחרות: רב היה '''רק''' בן אחותו של ר' חייא, ואילו "בן אחיו" הוא שם כללי שפירושו אחיין. כך כותב [[רב האי]] גאון{{הערה|תשג"ק סי' עא.}}: {{ציטוטון|וקורין אותם בשם אחד: אדם אומר לאחי אביו 'חביבי', וכמו שאומר רב: 'הכי אמר חביבי', והוא ר' חייא אחי אימו! וכן אומר ל[ו] אחי אביו, דאמרי': 'רב לר' חייא בר אחוהי דהוא בר אחתיה'. ואף כן מקומות הרבה. ועל הדרך הזו נאמר: 'כולהו דבי ביבי רבה קרי להו'}}. ולפי גרסת הגאון נראה שבספרים שלנו בסנהדרין דף ה, שמבינים שבאמת דהוא בר אחיו גם כן ממש, היא תוספת מאוחרת ואינה מקורית שם. עם זאת במקורות קדומים אחרים מפורש כי רב היה גם בן אחיו וגם בן אחותו, וכך מפורש גם בהקדמתו של [[רב ניסים גאון]] לתלמוד.
| |||