גיוס בני ישיבות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ לבלוב העביר את הדף גיוס בני ישיבות לשם גיוס בני ישיבות לצה"ל תוך דריסת הפניה: בעקבות החלטת הקהילה לאחר הנחת תבנית:שינוי שם |
מ תיקון קישור (דרך WP:JWB) תגית: שוחזרה |
||
שורה 1:
[[קובץ:הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות לצה"ל (2).jpg|300px|ממוזער|שמאל|הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות לצה"ל בשנת 2014 בירושלים]]'''גיוס בני ישיבות לצה"ל לצה"ל''' או [[אי-גיוס בישראל|הימנעותם מגיוס]] מהווה נקודת מחלוקת ב{{ה|חברה הישראלית}} מאז הקמת המדינה ועד ימינו. עם הקמת מדינת [[ישראל]] הונהג [[שירות חובה בצה"ל]], אך [[גיוס לצה"ל|גיוסם]] של תלמידי [[ישיבה|ישיבות]] נדחה בהסדר המכונה "[[תורתו אומנותו]]", שלפיו ניתנה אפשרות [[דחיית שירות|לדחות]] את הגיוס ל[[צה"ל]] כדי לעסוק ב[[לימוד תורה]].
מספר בני הישיבה שבהסדר "תורתו אומנותו" הלך וגדל עם השנים ומאז ראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] הוא עומד במרכזו של ויכוח ציבורי. בשנת [[1974]] 2.4% משנתון הגיוס היו תחת ההסדר, מספר זה הגיע ל-9.2% בשנת [[1999]]{{הערה|שם=טל}}, ל-16% בשנת [[2010]]{{הערה|שם=שישה|{{קישור כללי|כותרת=אחד מכל שישה|כתובת=http://www.hiddush.org.il/מאמר-2506-0-אחד_מכל_שישה.aspx#FrameWork/Upload/gallery_uclfmGallery_f2c2e2c1-94ff-4309-b391-5aab8e7b18b8.JPG}}}} ול-17.6% בשנת [[2021]]{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|עם 87% פטור משירות, המחאה מרחיבה חזית לכיוון המגזר החרדי|local_news/article/b1pc2yil3|21 במרץ 2023}}}}. באמצע [[2005]] נכללו בהסדר 41,450 איש, כ־0.6% מהתושבים. בשנת [[2017]] 11,800 צעירים חדשים הצטרפו להסדר דחיית השירות{{הערה|1={{כלכליסט|שחר אילן|מספר החרדים בדחיית שירות זינק ל־37,200|3734377|19 במרץ 2018}}}}. הגידול המשמעותי ביותר במספר בני הישיבות הכלולים בהסדר היה עם כינונה של [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלת בגין הראשונה]], כאשר [[שר הביטחון]], [[עזר ויצמן]], ביטל את ההגבלה על מספר דוחי הגיוס, שעמד עד אז על 800 תלמידי ישיבות חדשים בכל שנה, ואף הרחיב את הגדרת הזכאות לדחיית שירות.
שורה 17:
ב[[מלחמת העצמאות]] קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ב[[היישוב|יישוב]], ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים ל[[גדוד טוביה]], לשירות חלקי במקביל ללימודיהם{{הערה|{{כיכר השבת|ניסים פרץ|כשמועצת גדולי התורה של "אגודה" קראה להתגייס לצבא|206924|14 באוגוסט 2016}}}}. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים{{הערה|{{ערוץ7|אהרן קורנפלד|ההסדרניקים של תש"ח - בגליון השבוע|555721|13 בנובמבר 1987}}}}.
באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון [[דוד בן-גוריון]] בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש"יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס", ועל כן הוסכם לשחררם{{הערה|{{ynet|[[אבישי בן חיים]]|זה התחיל אצל בן-גוריון - אירועים מרכזיים בתולדות ההסדר|2015594|23 ביולי 2002}}}}. ב-[[9 בינואר]] [[1951]] כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ"ל: {{ציטוטון|על יסוד סעיף 12 ב[[חוק שירות בטחון]], שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.}}{{הערה|שם=טל|[http://www.knesset.gov.il/docs/heb/tal.htm הוועדה לגבוש ההסדר הראוי בנושא גיוס בני ישיבות לצה"ל - דו"ח]}}{{הערה|שם=נחשף}}
בשנת [[1954]] הורה שר הביטחון, [[פנחס לבון]] לגייס תלמידי ישיבות לאחר שלמדו בישיבה ארבע שנים. בעקבות מחאה מצד ראשי הישיבות, הורה ראש הממשלה [[משה שרת]] על ביטול הוראה זו.
שורה 87:
לאחר שוועדת פרי הגישה את מסקנותיה, ולאחר שהחוק עבר בכנסת בקריאה ראשונה, קמה הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה, ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות בראשות [[חבר הכנסת|חברת הכנסת]] [[איילת שקד]] מ[[הבית היהודי]] ("ועדת שקד"), שתפקידה להכין את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. בוועדה נכחו נציגי החרדים שהשמיעו את התנגדותם לחובת גיוס תלמידי ישיבות, בשאר המפלגות נתגלעו ויכוחים שונים, הבולט מביניהם היה מחלוקת בין סיעת "[[יש עתיד]]" לסיעת "הבית היהודי", האם יש להטיל על המשתמטים מגיוס סנקציות כלכליות או פליליות. בפברואר [[2014]] לאחר התערבותו של ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], אישרה ועדת שקד את סעיף הסנקציות הפליליות בחוק השוויון בנטל{{הערה|{{mako|עמית סגל|ועדת שקד אישרה סנקציות פליליות לחרדים שלא יתגייסו|825aa9426cb4441004|news-military/politics|19 בפברואר 2014}}}}.
בתגובה לאישור המלצות ועדת שקד, ב-[[2 במרץ]] 2014 התקיימה [[הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות לצה"ל (2014)|הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות לצה"ל ("עצרת המיליון")]] שהשתתפו בה מאות אלפי חרדים, בראשות מנהיגי היהדות החרדית בישראל. משתתפי ההפגנה מחו נגד הצעת החוק שגובשה בוועדת שקד.
ב-[[12 במרץ]] 2014 הוצג בכנסת "חוק הגיוס" של ועדת שקד{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=487130 חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע”ד-2014], באתר הכנסת}} ובעקבות החרמת ההצבעה על ידי ה[[אופוזיציה]], אושר בקריאה שנייה ושלישית ברוב גדול מול מתנגד אחד ([[יוני שטבון]]){{הערה|שם=חוק-ועדת-שקד|{{ynet|מורן אזולאי|67:1: הכנסת אישרה את חוק הגיוס|/article/4497992|12 במרץ 2014}}}}{{הערה|שם=חוק-ועדת-שקד-כנסת|1=[http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press120314-2.aspx מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס], אתר [[הכנסת]], 12 במרץ 2014.}}. לאחר העברת החוק המשיכו תלמידיו של הרב שמואל אוירבך וכן חוגים בעדה החרדית לדבוק בגישה שלפיה גם כשבני הישיבות יכולים לקבל דחיית שירות מהצבא, אסור להם להתייצב בלשכת הגיוס ולבקש אותה, משום שיש בכך שיתוף פעולה עם החוק החדש. הרב אוירבך אף תקף את [[ועד הישיבות]] שעוסק בהסדרת המעמד מול הצבא{{הערה|{{כיכר השבת|[[ישראל כהן (עיתונאי)|ישראל כהן]]|הגר"ש אוירבך תוקף: ועד הישיבות כבר שייכים לצבא|הגרש-אוירבך-תוקף-ועד-הישיבות-כבר-שייכים|6 ביולי 2014}}}}. בספטמבר 2014 נערך בירושלים כינוס רבנים המתנגדים להתייצבות, ובהם ראשי ישיבות ליטאים המזוהים עם "[[בני תורה (מפלגה)|בני תורה]]", רבני [[העדה החרדית]], אדמו"רים ורבנים ספרדים, ובהם הרב [[דוד בצרי]] והרב [[בן ציון מוצפי]]{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=73473&cat=6&scat=40רבנים התכנסו בתמיר נגד גזרת הגיוס]באתר [[בחדרי חרדים]]}}. לעומתם רוב בני הישיבות המשתייכים לחוגים המיוצגים על ידי הסיעות החרדיות בכנסת, וכן חלק מבחורי הישיבות המשתייכים לעדה החרדית, המשיכו להסדיר את מעמדם.
שורה 230:
* '''[[קורס רבנים צבאיים]]''' מכשיר [[רב]]נים ליחידות צה"ל. הקורס מיועד לחיילי [[מילואים]] המעוניינים לכהן כרבנים צבאיים. מטרתו העיקרית של הקורס היא להכשיר [[רב צבאי|רבנים צבאיים]] במילואים עבור יחידות המילואים של צה"ל, אך מעטים מבוגרי הקורס עוברים לתפקידי [[שירות קבע|קבע]]. על המועמדים להיות לאחר [[שירות חובה בצה"ל|שירות חובה]] מלא (כלומר, סיום המסלול – הסדר, שלוש שנים, וכדומה), מעל גיל 25, ובעלי השכלה תורנית של חמש שנות לימודים ישיבתיים גבוהים לאחר גיל 18, וכן להביא מכתב המלצה מ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] שבה למד המועמד.
== עמדות בעד ונגד גיוס בני ישיבות לצה"ל ==
=== העמדה החרדית ===
שורה 240:
==== חרדים בעד גיוס ====
בעקבות [[מלחמת חרבות ברזל]] התחזקו קולות הקוראים לגיוס בני ישיבות לצה"ל בקרב הציבור החרדי. סקר של [[מעריב]] מצא שרוב קטן ב[[יהדות חרדית|חברה החרדית]] (51%) סבור כי אין מקום לפטור גורף מגיוס לחרדים{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|בעד גיוס לצבא, נגד התבדלות: השינוי הדרמטי שחווה הציבור החרדי|news/israel/Article-1060291|17 בדצמבר 2023}}}}. הסקר גם מצא כי בעקבות המלחמה התחזקה תחושת שותפות הגורל בקרב בני החברה החרדית והיא עומדת כיום על 73%. עם פרוץ הקרבות במלחמת חרבות ברזל התקבלו ב[[צה"ל]] אלפי בקשות לגיוס, חלקן מחרדים בעלי משפחות שקיבלו פטור וראו לעצמם חובה להשתתף במאמץ להגנה על המדינה{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|עם קיטבג על הגב וגמרא ביד: החרדים שמתגייסים לצה"ל עכשיו|1001461430|3 בנובמבר 2023}}}}. סקר שנערך בקרב בוחרי [[מפלגת ש"ס|ש"ס]] ו[[יהדות התורה]] מצא גם הוא כי 31% תומכים בגיוס לצבא{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|יותר משליש מקרב מצביעי ש"ס ויהדות התורה בעד גיוס חרדים|news/politics/article/15350464}}}}. מדובר בשיעור כפול מהמצב קודם למלחמה.
קולות אלו מגיעים מקרב קבוצות שונות בחברה החרדית בעקבות מלחמת חרבות ברזל, אולם בשלב זה מדובר במיעוט. אישים בודדים מקרב החברה החרדית הביעו בפומבי עמדה נחרצת בעד גיוס חרדים. הרב [[אברהם מרדכי גוטליב]] קורא להשתלבותם של חרדים בשירות הצבאי ורואה בהשתמטות מהשירות הצבאי [[חילול השם]]<ref>{{Citation|title=ראיון עם הרב החרדי שיצא בסרטון ויראלי בעד גיוס חרדים: ״מהי הסיבה לאסונות שפוקדים את החרדים?״|url=https://www.youtube.com/watch?v=OCbyIL4GEtM|accessdate=2024-03-17|language=he-IL}}</ref>. הרב משה תורג'מן מפורום "שירות לכתחילה" יזם את תוכנית 'תחל״ס – תוכנית חרדים לסדיר' המקדמת גיוס של נוער חרדי שלא מקדיש את כל זמנו ללימוד תורה{{הערה|{{מעריב אונליין|דודי פטימר|היוזמה החרדית לשירות: "אין שום הצדקה לכך שחרדי לא יתגייס לצבא"|news/israel/Article-1080906|4 במרץ 2024}}}}.
שורה 253:
בנוסף, קיימים גם מקצת רבנים בציבור ה[[דתי לאומי]] הסוברים כי מי שלומד תורה פטור משירות צבאי אך אם הוא מפסיק מלימודיו עליו להתגייס מייד.{{מקור|נושא=יהדות}} כמו כן דעת הרב [[שלמה אבינר]] כי אם ישנן בעיות צניעות אין להתגייס{{הערה|{{ישראל היום|יהודה שלזינגר|הרב שלמה אבינר: "או יחידה נפרדת - או לא להתגייס"|528547}}}}.
==פעולות התנגדות לגיוס בני ישיבות לצה"ל ==
[[קובץ:Haredi demonstration against conscription yeshiva pupils.jpg|600px|ממוזער|שמאל|הפגנה נגד גיוס חרדים בפברואר 2014]]
בציבור החרדי רואים בחומרה כל ניסיון לגיוס בני ישיבות לצה"ל. רבנים חרדים הצהירו על נכונות [[מסירות נפש ביהדות|למסור את הנפש]]{{הערה|{{יוטיוב|QgLDJCTstMU|שם='אחים לנשק' אצל הרב צבי פרידמן: שיח נוקב והתנגדות נחרצת לגיוס חרדים לצבא - "נמות ולא נתגייס"|זמן=1549|ערוץ=נמות ולא נתגייס|אורך=30:58|תאריך=19 במרץ 2024}}; {{כיכר השבת|חזקי שטרן|הגרמ"ה הירש: "ביטלו את הזכות שלנו ללמוד תורה בארץ ישראל; שונאים את התורה"|haredim-news/sb6ahg|30 במרץ 2024}}}} או [[ירידה מארץ ישראל|לעזוב את הארץ]]{{הערה|{{יוטיוב|kppDoGVlweU|שם=סערת דברי הרב הראשי: האם הוא היה הראשון להציב איום זה?|ערוץ=[[כאן חדשות]]|אורך=3:45|תאריך=10 במרץ 2024}}}} אם יגייסו את בני הישיבות. אנשי [[העדה החרדית]] וכן אנשי [[הפלג הירושלמי]] הקימו ארגונים למניעת גיוס חרדים. בין הבולטים שבהם [[מרכז ההצלה]]. הארגונים מספקים סיוע משפטי למי שאיבדו מעמד בן ישיבה בגין אי התייצבות וכדומה. קבוצות אלו יוזמות עצרות מחאה והפגנות נגד מה שהם מכנים "גזירת הגיוס".
בשנת [[2013]], בעקבות היוזמה לחקיקת חוק לגיוס בני הישיבות, הועלה [[קמפיין]] שנועד לבזות חרדים שהתגייסו לצה"ל ולערער את הלגיטימציה שלהם בציבור, כדי ליצור לחץ חברתי שימנע מחרדים מתלבטים להתגייס לצה"ל. במסגרת זו הוצמד לחיילים אלה [[כינוי גנאי|כינוי הגנאי]] "[[חרדק]]ים", המתפרש הן כ[[ראשי תיבות]] של '''חרד'''ים '''ק'''לי דעת והן כ[[הלחם]] של "[[חרקים]]" ו"[[חיידקים]]", מילים הנושאות [[קונוטציה|קונוטציות]] שליליות.
שורה 263:
ב-9 ביולי 2013 הותקף חייל בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]]{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|חרדים תקפו חייל במאה שערים; כוח משטרה שנכנס לחלצו נרגם באבנים|1.2067771|10 ביולי 2013|מנויים=לא}}{{ש}}{{mako|מתן חצרוני|החייל שהותקף על ידי חרדים: "קיללו וזרקו עליי שקיות זבל"|2228408f048cf31004|news-military/security|10 ביולי 2013}}}}. בימים שלאחר מכן, הותקף חייל נוסף, פיזית ומילולית{{הערה|1=עמרי מניב, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=990825 בפעם השנייה בתוך יומיים: חייל חרדי הותקף בי-ם], אתר נענע, 11 ביולי 2013 {{ש}}{{קישור שבור|11.9.2019}}}}. האירועים גררו גינויים מרוב [[מפלגה|הסיעות]] ב[[ממשלה]]{{הערה|1=שי דורון ועומרי מניב, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=990264 חייל חרדי נרגם באבנים במאה שערים; המתפרעים: "נתקוף כל חייל שיגיע לשכונה"], אתר נענע, 9 ביולי 2013{{קישור שבור|11.9.2019}}}}. כמו כן מקרים נוספים של אלימות נגד לובשי מדים כללו אלימות מילולית וצעקות, הפיכת פחי זבל בסמוך לרכב, השלכת ביצים וחפצים ויריקות{{הערה|{{בחדרי חרדים|קובי עוזיאלי|בני ברק: בן 23 נעצר בחשד לתקיפת החייל - בחדרי חרדים|1619812|20 בנובמבר 2023}}{{ש}}{{גלובס|וואלה! חדשות|שוב: קצין צה"ל הותקף ע"י חרדים בבית-שמש|1001034331|7 במאי 2015}}{{ש}}{{nrg|nrg חדשות|חייל חרדי הותקף במאה שערים: חרדק החוצה|872/524|2 באפריל 2017|1|2}}{{ש}}{{וואלה|יקי אדמקר|תיעוד: חייל הותקף על ידי חרדים בירושלים בביצים ובצעקות|3055019|5 באפריל 2017}}}}. ראש חטיבת תכנון ומיצוי כוח אדם בצה"ל, תת-אלוף [[גדי אגמון]], טען כי "מדובר בהוקעה של ממש שכוללת גם תקיפות פיזיות, חיתוך צמיגים, ריסוס של כתובות [[גרפיטי]] על קירות, יריקות ועוד"{{הערה|1=שי דורון, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=988212 קצין בצה"ל: "הכרזות נגד חרדים משרתים - כמו הדר שטירמר"], אתר נענע, 1 ביולי 2013{{קישור שבור|11.9.2019}}}}. יו"ר [[מפלגת ש"ס]], [[אריה דרעי]], גינה את הפגיעה בחיילים חרדים ואמר: "דרכם לא דרכנו"{{הערה|1=[[שרי רוט]], [http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=56611&cat=34 שמנהיגי החרדים ייקחו המושכות לפני שיקרה אסון"], בחדרי חדרים, 9 ביולי 2013}}. חבר הכנסת [[ישראל אייכלר]] מיהדות התורה אמר כי "פעולות אלו משחקות לידי אויבינו", וגם בכירים ב[[העדה החרדית|עדה החרדית]] גינו את התקיפות. הרב [[גרשון אדלשטיין]], ראש [[ישיבת פוניבז']], אמר: "מי שעשה את המעשה הזה גרם נזק גדול לעולם התורה. הם לא רק פרחחים כי אם גם שוטים"{{הערה|1=אלי כהן, [http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=56661 הגרי"ג אדלשטיין: על 'העדה' לגנות את תקיפת החייל החרדי], בחדרי חרדים, 11 ביולי 2013}}. גם ראשי ישיבות 'מטה אהרון' ו'דושינסקי' גינו את המעשים{{הערה|1=יואל קוריץ, [http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=56772 לראשונה • בכירים ב'עדה': "מגנים תקיפת החייל החרדי"], חדרי חרדים, 14 ביולי 2013}}.
בחודש פברואר 2014, לאור התקדמות חקיקת חוק גיוס חדש הכולל אפשרות של סנקציות פליליות כנגד חלק מבני ישיבות שלא יתגייסו, התכנסו בבני ברק חברי מועצות גדולי וחכמי התורה של אגודת ישראל, דגל התורה וש"ס לכינוס משותף נדיר. חברי המועצות דרשו לעצור את החוק המתגבש וקראו לבני הישיבות לא להיכנע "לפיתויים ולאיומים" ולא להתגייס לצה"ל. כמו כן קראו להשתתף ב[[הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות לצה"ל (2014)|עצרת תפילה המונית]]. עצרת זו התקיימה בכניסה לירושלים ב[[ראש חודש]] אדר ב', והשתתפו בה מאות אלפי חרדים אשר מחו על החוק החדש.
==ראו גם==
שורה 309:
* הרב משה בר ציון, [https://www.yeshiva.org.il/midrash/51485 גיוס לומדי תורה לצבא], באתר ישיבה, תשפ"ג
* הרב [[אליעזר מלמד]], [https://yhb.org.il/shiurim/revivim1089/ שבט לוי - משרתי הציבור], אתר רביבים, תשפ"ד
* [https://mikyab.net/posts/83788/ גיוס בני ישיבות לצה"ל: בימים ההם בזמן הזה (טור 609)], הרב [[מיכאל אברהם]] שו"ת ומאמרים, 7 בדצמבר 2023
'''כתבות'''
שורה 325:
{{ש}}{{עולם הישיבות}}
[[קטגוריה:גיוס בני ישיבות לצה"ל|*]]
| |||