הבקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
קוראי "הבקר" ומקימיו ברובם השתייכו ל{{ה|מעמד הבינוני}}, והוא הוקם כדי להתמודד מול כוחו התקשורתי של השמאל הישראלי, ובעיקר של העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]", שהיה אז בשיאו. העיתון הגדיר עצמו כ"בטאון הציבור האזרחי בישראל, העיתון הנפוץ ביותר בחוגי התעשייה, החקלאות והמסחר".
 
עם מקימי העיתון נמנו [[חיים אריאב]] ו[[ישראל רוקח]]. עורך העיתון בין השנים [[1936]]–[[1955]] היה [[יוסף הפטמן]] שהיה גם יו"ר אגודת העיתונאים. עם צוות העיתון במשך השנים נמנו: [[בן-ציון כ"ץ]], [[פרץ ברנשטיין]], [[ברוך קרוא]] (עורך ספרותי) [[זיסי סתוי]](עורך ספרותי), [[אייזיק רמבה]], [[יוסף תמיר]], [[דב (ברוניסלב) לוין]], [[אריה דיסנצ'יק]], [[ברוךשושנה קרואשרירא]] (עורךבעלת ספרותי),מדור: [[שושנה"חיים שרירא]]קטנים", (כתבת תרבות - מבקרתומבקרת ספרות ותיאטרון), [[הרצל רוזנבלום]] (לימים עורך [[ידיעות אחרונות]]), [[ברוך ויינשטיין]], [[יעקב רבינוביץ]], [[יוסף עבו עברון]], [[אריאל וינשטיין]] (כתב כלכלי), [[אדיר כהן]].
 
לדברי [[מרדכי נאור]] "הבקר" סבל רוב שנותיו מהעדר בסיס כלכלי איתן, ולא אחת עמד בפני סגירה מסיבות כלכליות.{{הערה|1=רפי מן, [http://www.the7eye.org.il/articles/pages/070508_mann_papers_of_the_past.aspx כמו בועת סבון], העין השביעית, 7 במאי 2008}}