טכניקות ספרותיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
 
==רשימה מוערת של טכניקות ספרותיות==
* [[אוקסימורון]] – מבע לשוני של זוג מרכיבים הסותרים זה את זה, שצירופם יוצר משמעות חדשה מעבר להגיון - פרדוקס - וזו על מנת להגביר את הרושם וההפתעה. המונח מקורו ב[[יוונית עתיקה]], ופירושו: "חד" (oxy) ו"קהה" (moros).
* [[אינקלוזיו]] (מסגרת) – להתחלה ולסוף יש את אותם מאפיינים, היוצרים מעין מעגליות.
* [[אירוניה]] – צורת מבע שבה המשמעות האמיתית של הדברים מנוגדת למשמעות הישירה של המלים. אירוניה דרמאטיתדרמטית נעוצה בידיעה או הבנה מוקדמת של הקהל כי גורל מסוים הולך ומתקרב, דבר המתנגש בתפיסת הדמות את הדברים.
* [[אמצעים פיגורטיביים]] – שימוש באמצעים פיגורטיביים מעשיר את היצירה הספרותית, עוזר לקורא להרגיש חלק ממנה, מוסיף לה יופי וייחודיות. מבין האמצעים הנפוצים: [[מטאפורה]], [[מטונימיה]], [[סינסתזיה]] ואחרים.
* [[אקרוסטיכון]] – שיטת כתיבה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר, יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה. בשירה העתיקה ובמיוחד בשירתב[[שירת ימי הביניים]] נחשב לאחד מקישוטי השיר. כותבים רבים נהגו לחתום את שמם באמצעות טכניקה זו.
* [[ארמז]] ו[[אינטרטקסטואליות]] – טכניקות ספרותיות אשר עיקרןשעיקרן בקישור היצירה הספרותית ליצירות נודעות אחרות ולעתים אף לטקסטים לא ספרותיים, זוהי למעשה רמיזה ממערכת סימנים אחת למערכת סימנים אחרת.
* [[אשליה (ספרות)|אשליה]] - נתינת הרגשה לקורא ולדמויות שהפתרון הגיע (ה"נבל" נתפס וכדומה) והסיפור קרב לסיום, אלא שבפועל העלילה מסתבכת ומובילה אל השיא.
* [[דאוס אקס מכינה]] (האל מתוך המכונה) – טכניקה שמקורה ב[[תיאטרון ביוון העתיקה]], כאשר הקונפליקט המרכזי נפתר באמצעים, שנראים כלא קשורים לסיפור (האל מגיע משום מקום ומציל את הגיבור מצרתו). בתקופה המודרנית, שימוש ב"דאוס אקס מכינה" נחשב לרוב למגושם, שיש להימנע ממנו אם אין לו סיבה מיוחדת.
שורה 16:
* [[האנשה]] – מתן תכונות אנושיות לדבר שאיננו אנושי, כגון חפץ או בעל חיים.
* [[הגזמה]] – תיאור מוגזם ומופרז. תיאור זה נועד להדגיש או להעצים את האובייקט המתואר, ובכך ליצור רושם, תדהמה ופליאה בקרב הקוראים.
* [[הטרמהרמז (טכניקה ספרותית)|הטרמהמטרים]] (הטרמה) - רמיזה למה שהולך לקרות.
* [[זרם התודעה]] – סגנון כתיבה שבו מצוטטות כל מחשבותיו ותחושותיו של המספר. מביןעם היוצרים הנודעים בשימוש בטכניקה זו, נמנים [[ג'יימס ג'ויס]] ו[[וירג'יניה וולף]].
* [[עקרון החזרה|חזרה]] – חזרה על מילים, צירופים וקטעים מתוך היצירה גורמת להדגשת הדברים החוזרים (ראו גם [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיב]], [[אנאפורה]] ו[[אפיפורה]]).
* [[חיפצון]] (החפצה) – מתן תכונות של חפץ ליצור חי, בדרך כלל אדם.
* [[חריזה]] – חזרה של צליל דומה בסופי מילים ליצירת יופי [[אסתטיקה|אסתטי]] ולהדגשת מילים ושורות מסוימות.
* [[כתיבה צורנית]] ו[[אידאוגרפיה]] – כתיבת הטקסט הספרותי, כך שגם לצורתו הממשית יש משמעות. שורות הטקסט חתוכות באופן מיוחד המתאים לעניינו.
* [[מיקוד (ספרות)|מיקוד]] היא טכניקה ספרותית מסוימת, שבה- ה[[מספר (ספרות)|מספר]] מגביל את עצמו לספר לקורא רק דברים מסוימים ולא אחרים. המספר יכול להתמקד על אובייקטבאובייקט או אירוע, אך השימוש העיקרי מתייחס לדמויות.
* [[מכתב (טכניקה ספרותית)|מכתב]] – העברת מידע לקורא על ידי הצגת מכתבים[[מכתב]]ים, שכביכול נכתבו על ידי אחת הדמויות.
* [[מצלול (ספרות)|מצלול]] ו[[אליטרציה]] – בטכניקות ספרותיות אלו נעשה שימוש ומשחק בצליליהן של המילים.
* [[משחק מילים]] – בעת שימוש במשחקי מילים, לאופי המילים עצמן יש חשיבות ביצירה.
שורה 31:
* [[סיפור מסגרת]] – מצב של [[סיפור בתוך סיפור]], כאשר הסיפור העיקרי משמש, בין השאר, לארגון הסיפורים שבתוכו.
* [[סיפור רקע]] – הסיפור ש"מאחורי" או "לפני" המאורעות בסיפור המרכזי. מקרים שאירעו בעבר או רקע על דמות כלשהי יכולים לתת צבע ומימד נוספים ליצירה.
* [[פלשבק]] – מונח, שמשמעו שבירת הרצף של הזמן על ידי החזרתה של אחת הדמויות לעבר.
* [[פרודיה]] – חיקוי מגוחך, בדרך כלל [[הומור|הומוריסטי]].
* [[הקיר הרביעי|שבירת הקיר הרביעי]] – המספר פונה ישירות לקורא, או לקהל לו הוא מספר את הסיפור. בדרך זו מרגיש הקורא את עצמו שותף למאורעות.
* [[רמז מטרים]] - מרמז על אירועים שיקרו בהמשך.
* [[תפנית עלילתית]] – שינוי בכיוון או במגמה המצופה של עלילת הסיפור, ה[[מחזה]] או ה[[סרט קולנוע|סרט]].
* [[היסטוריפיקציה]] - לקיחת העלילה למקום אחר ולזמן אחר משל הקורא/צופה.