מתקן החקירות בזכרון יעקב – הבדלי גרסאות

'''מתקן החקירות בזיכרון יעקב''' היה [[בסיס צבאי|מתקן צבאי]] סגור שהוקם בבית ההבראה של "[[מבטחים (קרן פנסיה)|מבטחים]]" ב[[זיכרון יעקב]], אליושבו הובלושוכנו [[שבויי צה"ל|פדויי שבי]] שחזרו משבי האויב ב[[מלחמת יום כיפורהכיפורים]]. מטרת הכנסתם של השבויים למתקן הייתה, כדי לחקור אותם על סיבותנסיבות לקיחתםנפילתם בשבי,ב[[שבי]] ועל התנהגותם בתקופתובמהלכו. החקירה במתקן הייתה אירוע [[טראומה נפשית|טראומטי]] עבור פדויי השבי, וחלקם טוענים כי עקב כך אינם מסוגלים לעבור ליד [[זיכרון יעקב]] גם שנים רבות לאחר מכן{{הערה|מאיה שובל [http://maya567.wordpress.com/2010/03/06/hatufim/ חטופים: שיחה עם יוצר הסדרה גידי רף]}}.

החקירה בבית ההבראה השאירה רושם קשה מאוד על החיילים. מעדויות שמסרו בהזדמנויות שונות עולה רושם כבד של אטימות, וחוסר רגישות בטיפול בשבויים.

עדות השבוי '''נתן מרגלית''' שחזר מהשבי ב[[מצרים]]: "המדינה מכירה כמה מצבים: [[מוות|חלל]], [[טראומה גופנית|פצוע]], [[עיטור הגבורה|גיבור]], אבל מושג השבי הוא מוזנח ובלתי מטופל. המיתקן בזכרון יעקב הוקם לא כדי להגן על השבויים מפני המשפחות, אלא כדי להגן על הציבור מאיתנו, למה? ככה צה"ל השיג שליטה, פיקוח ובקרה על השבויים. התחושה באמת היתה של אונס ברוטאלי ממושך, זוועה ארוכה של חקירות של [[ביטחון מידע|ביטחון שדה]]. כאילו לא היינו מספיק [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|מוכי הלם]], הפציצו אותנו במשימות ובשאלות של [[אית"ן|איתור נעדרים]], [[הרבנות הצבאית|רבנות צבאית]], [[בחינה פסיכומטרית|שאלונים פסיכומטריים]], [[אלקטרוקרדיוגרם|בדיקות א-ק-ג]], שיחות עם [[פסיכיאטר]], [[פסיכולוג]], ו[[רופא]]."{{הערה|1=שרון גליק, [http://www.inz.org.il/article.php?id=129 הגברים ערים בלילה], אתר [[ארגון נכי צה"ל]]}}.

עדות השבוי '''יואב בן דוד''' שחזר מהשבי ב[[סוריה]]: "הייתי יום וחצי בבית, ומשם שלחו אותי להתייצב בזכרון. זה היה בסיס צבאי סגור. כל יום עברתי ארבע חקירות. החקירות היו משפילות ומעליבות. קראנו למקום '''סטאלג זיכרון'''. כל הזמן ביקשו ממני לחזור על הסיפור. כל הזמן שאלו איך לא נלחמתם? איך נפלתם בשבי? אולי לא דייקת? נדרשת להלשין על החברים שלך, לספר איך הם התנהלו בשבי. בשבי הסורי אתה מצפה שהסורי ינסה להוציא ממך כמה שיותר, ירביץ לך, ואתה תספר לו כמה שפחות, זה במסגרת כללי המשחק. כשאתה מגיע לארץ ומקבל את אותו יחס מאנשים פה, לזה אתה לא מצפה. ואז אתה קולט שלא מאמינים לך. אתה חוזר מראש עם דימוי עצמי ירוד, ובמקום לשפר את הדימוי העצמי עסקו בלהוריד אותו."{{הערה|נאוה צוריאל [http://www.nrg.co.il/online/1/ART/842/735.html השבי השני], {{כ}}[[nrg מעריב|חדשות nrg]]}}.

עדות השבוי '''גדעון ארנהלט''' שנפל בשבי ב[[מוצב החרמון]]: "ביום ראשון התייצבנו בבית הבראה בזכרון יעקב.

:"ביום ראשון התייצבנו בבית הבראה בזכרון יעקב. בית ההבראה היה מוקף בגדרות, ושוטרים של ה[[משטרה צבאית|משטרה הצבאית]] עמדו בפתח. כשהגיעו רוב האנשים, הבחנו בכך שהטייסים לא הגיעו, והתברר שהם סרבו לבוא למקום הזה. הם דרשו וקיבלו בית-מלון, כשלכל אחד מהם היה חדר, והם יכלו להביא לשם את בנות הזוג שלהן. ההפרדה הזאת בינינו לבין הטייסים היתה המכה השניה שקיבלנו. ההתייחסות היתה כזאת שצוות אוויר זה דבר אחד, ושאר החיילים זה דבר אחר. זה היה מאד משפיל.

:בבית ההבראה בזכרון יעקב חקרו אותנו בצורה נבזית. אף לא פעם אחת שאלו אותי איך אני מרגיש. כל מה שהם רצו לדעת היה מה אמרתי. לא האשימו אותנו בצורה ישירה, אבל החקירה היתה משפילה וקשה. לא היו לי רגשי אשמה על כך שנכנעתי ונפלתי בשבי. השוו אותנו באופן בולט לאורי אילן, (נפל בשבי הסורי ב[[ינואר]] [[1955]], התאבד בכלא וכתב על פתק: '''לא בגדתי'''). היתה לי הרגשה מאד ברורה שבצה"ל היו יותר מרוצים אילו לא היינו חוזרים מהשבי. יותר פשוט לצה"ל להתמודד עם נפילת חייל מאשר עם נפילתו בשבי. גם לא צריך להתמודד עם אנשים, וגם לא עם הפשלות שצה"ל עשה. מי שנהרג – משלמים כסף למשפחתו, אבל מי שחוזר מהשבי, צריך לטפל בו. לא חשבו על זה ולא ידעו איך להתמודד עם זה."{{הערה|1=אירית ארד, [http://www.erim-pow.co.il/article.php?id=82 צה"ל ומשרד הביטחון אכזבו בגדול] אתר עמותת [[ערים בלילה]].}}.

ניתן לומר כמעט בוודאות כי המערכת לא עשתה דבר מתוך כוונה רעה, אך אין ספק כי לא הייתה כל הכנה לקראת קליטת פדויי השבי בארץ, והטיפול בהם נעשה מתוך חוסר הבנה בסיסי של הסיטואציה בה הם היו נתונים, ושל הקשיים הנפשיים אותם הם חוו.

[[דובר צה"ל]] מסיבותיולא השמורות עימו אינו מתייחסהתייחס למה שהיה במתקן בזיכרון, אך הוא מודיעהודיע על [[פקודה (הוראה)|פקודה]] מעודכנת על פיה יפעלו כל גורמי הצבא המטפלים בפדויי השבי:
:"במינהל הנפגעים וקציני הערים הושלמה באחרונה עבודת מטה שבחנה את פקודת המטכ"ל בסוגיית הטיפול בפדויי השבי. בהמשך לעבודת מטה זו, גובשה פקודה מעודכנת המצויה כעת בהליכי אישור במטה הכללי. הליווי המקצועי הייעודי לצרכיהם של פדויי השבי ניתן על ידי משרד הביטחון, בכפוף להליכי הכרה בהם כנכים. צה"ל מקיים קשר עם הנפגעים ובני משפחותיהם באמצעות קצינות הנפגעים, המפקדים והיחידות". הטיפול בפדויי שבי הוא טיפול פרטני, ארוך ויסודי שמטרתו שיקום אמונם הבסיסי בבני אדם. מצב זה מצריך משך טיפול ארוך יותר, ובמקרים רבים סיוע משלים בצורת טיפול, או ייעוץ משפחתי וקבוצות תמיכה מקרב פדויי השבי עצמם המונחות על ידי אנשי מקצוע. במידת הצורך, מטופלים פדויי השבי ביחידה לתגובות קרב של צה"ל."{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1075987.html |חיילים שחזרו מן השבי מספרים על ההתמודדות שמתחילה דווקא עם השחרור], אתר [[הארץ|הארץ Online]]1075987|}}}}.

== סדרת הטלוויזיה "חטופים" ==

[[גידי רף]] [[במאי טלוויזיה|במאי]] [[סדרת טלוויזיה|סדרת]] ה[[דרמה]] ה[[ישראל]]ית "[[חטופים]]", מספר בראיון עימועמו בוואלהבאתר תרבות"[[וואלה!]]", כי החוויה שעברו פדויי השבי במתקן בזכרון והתחקיר שערך אודותיה, שימשו אותו בחלק מעלילת הסדרה, בושבה משמש השחקן [[גל זייד]] חוקר שבויים מטעם מערכת הביטחון. באמצעות פרק זה בסדרה, מותח גידי רף ביקורת על מערכת הביטחון והמרדף שלה אחרי הסודות שהשבויים הסגירו או לא הסגירו בהיותם בשבי.{{הערה|1=עינב שיף, [http://e.walla.co.il/?w=/201/1677101 מעלה את הרף - ראיון עם במאי "חטופים", גידי רף], [[וואלה!|וואלה! - תרבות]]}}.