זכות הציבור לדעת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ראו גם: לא רלבנטי במידה מספקת
שורה 4:
 
את הביטוי "זכות הציבור לדעת" טבע בשנת 1945 [[קנט קופר]], שעמד בראש [[סוכנות ידיעות|סוכנות הידיעות]] "[[אסושיאייטד פרס]]" [http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,876841,00.html]. יש לציין כי מבחינה משפטית טהורה, השימוש במונח "זכות הציבור לדעת" אינו נקי מקשיים, להבדיל מהשימוש במונחים "אינטרס הציבור לדעת" ו"זכות הפרט לקבלת מידע" [http://www.law.haifa.ac.il/lawatch/lawatch_index.asp?a=1&lang=heb&pos=&fname=lw_det&fType=lw_det&lwid=1195]
 
==רקע==
זכות הציבור לדעת נובעת מן ההנחה הגלומה בבסיסו של [[דמוקרטיה|המשטר הדמוקרטי]] לפיה [[אזרח|האזרחים]] ולא ה[[שלטון]] קובעים מה רצוי להם, לפיכך זכותו של האזרח להיות מודע למתרחש בזירה הציבורית היא תנאי מוקדם להשתתפותו בחיים הציבוריים. ידע זה מסייע לאזרח לבחור את נציגיו לשלטון באופן מודע ועל פי העדפותיו המצפוניות, בנוסף חופש המידע עוזר למנוע מאנשי ה[[שררה]] לנהוג באופן בלתי ראוי ובניגוד לאינטרס הציבורי. זכות הציבור לדעת היא מרכיב מזכויות אזרחיות אחרות כגון [[חופש הביטוי]], [[חופש העיתונות]], [[חופש התנועה]] ו[[זכות ההתאגדות]].
 
==ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם==