אינגלוז – הבדלי גרסאות

המונח'''אנגלוז''' או '''אַנגליזציה''' מתייחסהוא להשפעתהטמעה האנגליתשל עלתבניות לשוניות שמקורן ב[[אנגלית]] ב[[שפה|שפות]] אחרות. ההשפעההשפעת הטנגלית עשויה להתבטא בכל תחומי השפה, החל ב[[תחביר]], ב[[ביטוי]]ים או ב[[מורפולוגיה]], ועד לשינויים בשפה היומיומית ובסלנגוב[[סלנג]]. המבקרים מכנים תופעה זו בשפה העברית בכינוי הגנאי "אנגלוז".

ייתכן שמקור המושג "אינגלוז" הוא ב[[ערבית מדוברת]]{{מקור}}, שבה כונו הבריטים כובשי [[ארץ ישראל]] "אינגליזים". המילה חדרה אל העברית המדוברת, כמו מילים נוספות אחרות, כגון [[פרנג'י|פרַנג'י]], גנדרן הלבוש באורח אירופי מהודר, או מוסקובּי, רוסי, הקשור למוסדות הכנסייה הרוסית בארץ.

הסבתהשפעת טקסטיםלשונות עברייםנוספות ללשונותעל אחרותטקסטים עבריים יצרה צורך במילים עבריות חדשות. לא נמצא עדיין פתרון הולם לבעיה, אבל נוצרו מילים כגון לצַרפֵת, להסב עברית לצרפתית, צירפות, או לאנגלת/לאנגלז, אינגוּל, או לגַרמֵן, גירמון, וכיוצא באלו.

* מ[[שנות השישיםה-60]] ועד עתה, תקופה שניתן לכנותה כ"שנות ההשפעה התרבותית ה[[ארצות הברית|אמריקאית]]". בתקופה זו הועברו לעברית מונחים רבים מתחומי התרבות, הבידור והתקשורת. מילים כדוגמת "אודישן", "אייטם", "אקשן", "גימיק", "הפנינג", "סאונד" "סטרפטיז", "ספיישל", "קומיקס", "קוקטייל", "קייטרינג", "קמבק" ומילים רבות נוספות הפכו לנכסי צאן ברזל שללחלק השפהמהשפה, כולל בשפה הכתובה בעיתונות והמדוברת בכלי התקשורת ("המדיה").

* מ[[שנות התשעיםה-90]] ועד עתה, תקופת ה[[אינטרנט]].

במחקר טקסט שערכה ד"ר חיה פישרמן (2004) במאמרים שפורסמו בעיתונות הישראלית (בקישור המצורף למטה), היא מצאה כי 48% משמות העצם במאמרים הושאלו מהאנגלית, והוא הדין במספר דומה של שמות תואר.{{הערה|חיה פישרמן, [http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon/upload/teachers/hebrish.pdf העברית שלנו, מחקרים בלשון: השתקפות האנגלית בעברית בת זמננו], הד האולפן החדש, גיליון 90, 2004.}}

ניתן לראות כנגזרת נוספת של האנגליזציה גם את הניסיונות לכתיבת מילים עבריות בתעתיק אנגלי, המכונה "[[ליטון של עברית|ליטון של העברית]]". הצורך

== בליטוןלקריאה (לטיניזציה)נוספת התעורר, בין השאר, בשל ה[[מחשוב]] של מערכות לשוניות עבריות רבות.==