שמואל מלינקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
מלינקי נולד בשנת [[1919]] ב[[פולין]]. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל עם אביו ולמד בגימנסיה בלפור ב[[חיפה]]. לאחר תום לימודיו עבר לקיבוץ [[שפיים]] שבו התגוררה אחותו. בימי [[המרד הערבי הגדול]] התגייס ל"[[ההגנה|הגנה]]" ובהמשך התגייס ל{{ה|צבא הבריטי}}. לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]] שירת ביחידה המיוחדת של "ההגנה" בחיפה, כסגנו של יהודה קופל {{הערה|צדוק אשל, '''מערכות ההגנה בחיפה''', עמוד 398}} וכמפקד היחידה {{הערה|[[רוביק רוזנטל]], '''כפר קאסם : אירועים ומיתוס''', 2000, עמוד 15}}.
לקראת פתיחת [[מבצע סיני]] שירת מלינקי כמפקד גדוד משמר הגבול ב{{ה|משולש}}, בדרגת רב-סרן. הוא קיבל הוראה להטיל [[עוצר]] על כפרי המיעוטים במשולש, והורה לפקודיו לנהוג ביד קשה ולהרוג את מפירי העוצר. למרות שברוב המקומות חייליו נמנעו
מלינקי הועמד למשפט צבאי. עדויות שהובאו במהלך המשפט טענו שמלינקי הורה שלאחר כניסת העוצר לתוקפו ב-17:00, "כל מי שיימצא מחוץ לביתו יירה וייהרג", שלשאלה על היחס לנשים וילדים השיב: "הפקודה הוסברה ואין צורך בפירושים מיוחדים", ושלשאלה על האנשים מחוץ לכפר אמר שדינם כדין האחרים ושלא יהיו סנטימנטים. מלינקי גם אמר שאם יהיו מספר הרוגים זה טוב ויעזור להם במשימות הבאות {{הערה|{{דבר||במשפט כפר קאסם:קצינים העידו שהפרו פקודות מלינקי|1957/05/02|00300}}}}. מלינקי גם אמר שהוא לא רוצה רצח וכל מי שיבצע משהו בתוך ביתו של ערבי יחשב לו הדבר לרצח {{הערה|{{דבר||נדחתה הבקשה להפריד את משפטו של מלינקי מכל היתר|1957/04/30|00800}}}}. מספר עדים טענו שהפקודות של מלינקי היו ברורות ביותר ושטבח כפר קאסם היה תוצאה של הפקודות שלו. לעומת זאת, כאשר מלינקי העיד בבית המשפט הוא טען שפקודותיו כוונו לכך שיש לירות רק במפירי עוצר מעוררי חשד וכי לא אמר "לירות על מנת להרוג" וכי רישום משפט זה בפקודה מקורו בטעות. מלינקי טען שהמפקדים שהרשו לערבים לחזור לבתיהם לאחר הכנס העוצר לתוקפו הם אלו שמלאו נכון את הפקודות וכי השוטרים בכפר קאסם לא הבינו נכון את הפקודות {{הערהה|{{דבר||מאלינקי מכחיש כי הוא נתן הפקודה "לירות כדי להרוג"|1957/06/28|00805}}}}. מלינקי גם העיד במשפטו כי בתדריך שקיבל ממפקד החטיבה, [[יששכר שדמי]], בעניין הדרך לנהוג במי שיפר את העוצר השתמש זה בביטויים "בלי סנטימנטים, בלי מעצרים, אללה ירחמו", אותם העביר אחר כך מלינקי לחייליו. מלינקי הורשע ברציחתם של תושבי כפר קאסם, ונדון ל-17 שנות מאסר, העונש החמור ביותר שהוטל על נאשמי הטבח.
בנובמבר 1959 הנשיא הפחית מעונשו של מלינקי והעמיד אותו על 7 שנים בלבד{{הערה|{{מעריב||הנשיא הפחית עונש מלינקי ודהאן|1959/11/12|00101}}}}. במרץ 1960 הוא שוחרר מהכלא, לאחר 40 חודשי מאסר, עקב בריאותו הלקויה{{הערה|{{דבר||שוחרר ש. מלינקי|1960/03/06|00800}}}}. ראש הממשלה, [[דוד בן גוריון]], השיב לו את דרגתו הצבאית ואמר לו שהצדק עוד יופיע{{הערה|רוביק רוזנטל, '''כפר קאסם : אירועים ומיתוס''', 2000, עמוד 27}}. מליניקי עצמו הרגיש קרבן של המערכת וסבר שהוא נשא את העונש שהיה צריך להיות מוטל על צה"ל.
| |||