תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MerlIwBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: bg, fr, pap, sr, nl, it מסיר: fi:Sosiaaliturva (strong connection between (3) fi:Sosiaaliturva and he:ביטוח לאומי) משנה: zh:社会福利
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מצב חברתי|אחר=מושב|ראו=[[רווחה (מושב)]]}}
[[תמונה:Brueghel - Sieben Tugenden - Charitas.jpg|שמאל|ממוזער|280px|'''צדקה''' ('''Charity'''), מאת [[פיטר ברויגל]], מתוך הסדרה '''שבע המידות הטובות'''.]]
'''רווחה''' הוא מצב שבו יש לאדם [[הכסף בראייה מקרוכלכלית|כסף]] די צורכו, בעלות על [[רכוש]], [[בריאות]] טובה, ו[[אושר]], או חלק ממרכיבים אלה. ברוב המדינות המפותחות, צרכים אלו ניתנים במידה רבה על ידי הממשלה, אירגוניארגוני [[צדקה]], קבוצות דתיות או אירגונים אחרים כגון [[האו"ם]]. {{ש}}
ב[[ארצות הברית]] וב[[קנדה]] לרווחה יש לרוב קונוטציה של עזרה כלכלית לנזקק ולעני בשל חוסר יכולתו לדאוג לכך. ב[[אירופה]] לעומת זאת, למילה משמעות רחבה יותר במובנים של ערבות אוניברסלית, ו[[סולידריות חברתית]]. היא קיימת למען העני והעשיר כאחד, ופועלת להבטחת רמת חיים סבירה ותמיכה סוציאלית עבור כל האזרחים בלי [[סטיגמה]] של צדקה.
 
שורה 7:
[[תמונה:Charity to Street Arab.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ג'ורג' קארטר, "'''הנכלאים והנדכאים ברחובות ערב'''"]]
עוד במאה ה-1 לספירה, הגדיל ה[[קיסרי רומא|קיסר]] [[טריאנוס]] את מדיניות הרווחה הציבורית ב[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]]. {{ש}}
ב[[יהדות|מסורת היהודית]], העני זכאי ל[[צדקה]] ו[[צדק (מוסר)|צדק]] בעיקר כפועל יוצא של צדק חברתי מאשר גמילות חסדים. הצדקה נחשבת לממשיכת דרכם של רעיונות כמו [[מעשר עני]], דיני הפרשה ו[[שנת שמיטה]], ונחשבת לאמצעי לכיפור על מעשים רעים.{{ש}}
באיסלאםבאסלאם, רעיונות כגון רווחה ו[[פנסיה]] היו קיימים בחוק האיסלאמיהאסלאמי של ה[[ח'ליפה]] עוד במאה ה-7 לספירה. ה[[שריעה]] (צדקה לעני) לדוגמא, נחשבת לאחד מ[[חמשת עמודי האיסלאםהאסלאם]] בתקופתו של ה[[ראשידון|ראשידון עומאר]]. המיסיםהמסים (לרבות השריעה וה[[ג'יזיה]]) נאספו במרוכז ממשרדי האוצר וניתנו כקצבאות למבקשים שהוכחו כראויים לעזרה.
בסופו של דבר, היה זה רק בסוף [[המאה ה-19]] ותחילת [[המאה ה-20]], כאשר מדינות רבות החלו לאמץ מדיניות רווחה כשיטת התנהלות. בגרמניה, ה[[קנצלר]] [[אוטו פון ביסמרק]], הציג את אחד המודלים הראשונים לרווחה עבור השכבות העובדות. ב[[בריטניה]], ממשלתו ה[[ליברליזם|ליברלית]] של '''הנרי קמפבל בנרמן''' הציגה ב-[[1911]] את מערכת ה[[ביטוח לאומי]]. {{ש}}
ואמנם ב[[ארצות הברית]], לא היתה קיימת מערכת מאורגנת עד המשבר הגדול. ניתן לראות את הגישה הקפיטליסטית האמריקאית עוד ב[[הניו דיל|התמודדות שלאחר המשבר]], שהעדיפה להתמקד בפרוייקטים בקנה מידה לאומיים על מנת להמריץ את הכלכלה על פני דאגה לפרט ומתן פיצויים.