האינטלקטואלים של ניו יורק – הבדלי גרסאות

'''האינטלקטואלים של ניו יורק''' (ב[[אנגלית]]: '''The New York Intellectuals''') הוא כינוי לקבוצת סופרים, עיתונאים ומבקרים אמריקאים, ברובם יהודים, ברובם צאצאי יוצאי מזרח אירופה, בני מעמד הפועלים, שגדלו ברובם ב[[ניו יורק]] והתחנכו ב"[[סיטי קולג' של ניו יורק]]" בין שנות העשרים לשנות החמישים של המאה העשרים והשפיעו רבות על החשיבה האידיאולוגית האמריקאית במהלך כל [[המאה ה-20]]. בתחילת דרכם הם תמכו במדיניות השמאל הפוליטי, אך היו אנטי-סטליניסטים במובהק. הקבוצה מיזגה תאוריה [[מרקסיזם|מרקסיסטית]] ו[[סוציאליזם|סוציאליסטית]], עם חשיבה דמוקרטית וליברלית ודחתה באותה מידה של תקיפות הן את ה[[מקארתיזם]] והן את ה[[קומוניזם]] הסובייטי כמודל פוליטי מעשי או מקובל. רבים מחבריה הפכו לאחר מכן למייסדי ומובילי הזרם ה[[ניאוקון|נאו-קונסרבטיבי]] בפוליטיקה האמריקאית.

רביםמרבית מחבריחברי הקבוצה למדו ב[[סיטיאחרי הסיטי קולג' של ניו יורק]], שמשך תלמידים מוכשרים רבים בני [[מעמד הפועלים]], ובב[[אוניברסיטת קולומביה]] וזוהו עם כתבי העת השמאליים, "[[פרטיזןכל רוויו]]"אחד -של Partisan Review]], “[[קומנטרי]]”, ו"[[דיסנט]]”תקופתו. [[ניקולס להמן]] תיאר את הקבוצה כ[[קבוצת בלומסברי|בלומסברי]] האמריקנית‏‏{{הערה|‏Lemann, Nicholas, ''America's Bloomsbury; the story of the Partisan Review crowd'', The Washington Monthly November 1, 1986}}.

הדור השני (מתבגרי סוף שנות השלושים - תחילת שנות הארבעים):[[דניאל בל]], [[אירווינג קריסטול]], [[נתן גלייזר]], [[נורמןאירווינג פודהורץהאו]], [[סוזןסימור זונטגמרטין ליפסט]], [[מרשלגרטרוד ברמןהימלפארב]] ואחרים וכן מספר לא יהודים קרוביהם לדעה. דור זה התרכז בכתיבתו בעיקר ב"קומנטרי", פרטיזן רוויו, [[אנקאונטר]], "[[המנהיג החדש]]", "דיסנט", ו"[[מייקלפבליק וולצראינטרסט]]".