האינטלקטואלים של ניו יורק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3:
מרבית חברי הקבוצה למדו אחרי הסיטי קולג' של ניו יורק, ב[[אוניברסיטת קולומביה]] וזוהו עם כתבי העת השמאליים, כל אחד של תקופתו. [[ניקולס להמן]] תיאר את הקבוצה כ[[קבוצת בלומסברי|בלומסברי]] האמריקנית‏‏{{הערה|‏Lemann, Nicholas, ''America's Bloomsbury; the story of the Partisan Review crowd'', The Washington Monthly November 1, 1986}}.
 
על פי מיפוי מדוקדק שעשה [[דניאל בל]], אחד מראשי הדור השני של קבוצת "האינטלקטואלים של ניו יורק", במאמרו "האינטליגנציה באמריקה"{{הערה|http://www.pbs.org/arguing/nyintellectuals_geneology.html}}, הקבוצה כללה בדור הראשון (התבגרו בסוף שנות העשרים - תחילת שנות השלושים של המאה העשרים) אישים יהודים - אמריקאים כמו: [[אליוט כהן]] (לימים עורכו הראשון של [[קומנטרי]]), [[סידני הוק]], [[פיליפ ראב]], [[ויליאם פיליפס]], [[חנה ארנדט]], [[ליונל טרילינג]], [[דיאנה טרילינג]], [[מאיר שפירו]], ואחרים, ובנוסף גם מספר לא יהודים וכן כמה יהודים מ"בית כנסת אחר" כהגדרתו - [[מיכאל גולד]], [[ג'וזף פרימן]] ועוד. כל אלה התרכזו בכתיבתם בדרך כלל ב"[[מנורה ג'ורנל]]", "[[ההמונים החדשים]]", וה - Partisan Review.
 
דור הביניים של "האינטלקטואלים של ניו יורק" על פי בל (מתבגרי אמצע וסוף שנות השלושים) כלל בין השאר אישים כמו: [[קלמנט גרינברג]], [[הרולד רוזנברג]], [[ריצ'רד הופשטדטר]], [[סול בלו]], [[איזק רוזנפלד]], [[אלפרד קאזין]], [[דלמור שוורץ]], [[ליונל אייבל]], [[ברנרד מלמוד]], ועוד. אליהם הוא משייך גם את קרוביהם לדעה מאירופה, כמו [[ג'ורג' ליכטהיים]], שהיה ממלא מקום עורך ה"קומנטרי" לתקופה קצרה בין אליוט כהן ל[[נורמן פודהורץ]] ואחרים וכן מספר לא יהודים כמו: [[מרי מקארת'י]], [[ארתור שלזינגר (הבן)]] ועוד. כל אלה התרכזו בכתיבתם בעיתונים כמו: [[The Nation]], [[ניו ריפבליק]], קומנטרי, ופרטיזן רוויו.
 
הדור השני (מתבגרי סוף שנות השלושים - תחילת שנות הארבעים): [[דניאל בל]], [[אירווינג קריסטול]], [[נתן גלייזר]], [[אירווינג האו]], [[סימור מרטין ליפסט]], [[גרטרוד הימלפארב]] ואחרים וכן מספר לא יהודים קרוביהם לדעה. דור זה התרכז בכתיבתו בעיקר ב"קומנטרי", פרטיזן רוויו, [[אנקאונטר]], "[[המנהיג החדש]]", "דיסנט", ו"[[פבליק אינטרסט]]".
 
הדור האחרון לקבוצה זו על פי בל (מתבגרי סוף שנות הארבעים - תחילת שנות החמישים) כלל את: [[נורמן פודהורץ]], [[נורמן מיילר]], [[פיליפ רות']], [[מידג' דקטר]] ועוד, כמו גם מספר לא יהודים, שאליהם הוא מקשר בין השאר את [[ט.ס. אליוט]] ואחרים. זירות הכתיבה של דור זה היו: קומנטרי, פרטיזן רוויו, [[פריס רוויו]], "[[ניו יורק רוויו אוף בוקס]]" ועוד.