קארל פרידריך אבל – הבדלי גרסאות

אבל נולד בקותן, בן ל[[כריסטיאן פרדיננד אבל]], [[צ'לן]] ו[[ויולה דה גמבה|ויולן דה גמבה]] ראשי ב[[תזמורת]] החצר של [[יוהן סבסטיאן באך]]. אין ראיה לכך, שאבל למד בבית הספר שליד כנסיית תומאס ב[[לייפציג]], אבל הודות להמלצתו של באך התקבל ב-1748 לתזמורת החצר של [[יוהאן אדולף האסה]] ב[[דרזדן]], שם נשאר למשך עשר שנים. בשנת 1759 (או 1758, לפי הרשומות), לאחר הריסת העיר בידי [[פרידריך הגדול]], נסע ל[[אנגליה]] והיה למוזיקאי הלשכה של המלכה שרלוט. ב[[לונדון]] ערך [[קונצרט]] מיצירותיו הוא, שבו ניגן בכלים שונים, בהם צ'לו בן חמישה מיתרים, שנודע בשם "פנטקורד", המצאה חדשה של סר אדוארד ולפול.{{הערה|ולטר קנאפה ואחרים, הערך "קארל פרידריך אבל" ב[[מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים]] אונליין}}

 

 

במשך שנים רבות ארגנה את הקונצרטים הגב' תרזה קורנליס, [[זמר]]ת [[אופרה]] [[ונציה|ונציאנית]] לשעבר, שהחזיקה בבעלותה אולם קונצרטים בבית קרלייל בכיכר סוהו, אז פסגת האירועים שבאופנה. ב-1775 השתחררו הקונצרטים מן התלות במרת קורנליס ונמשכו בהנהגת אבל ובאך עד למותו של באך בשנת 1782. אבל היה גם עתה מבוקש מאוד כנגן בכלי נגינה שונים, חדשים ועתיקים. הוא סייר בגרמניה וב[[צרפת]] בין 1782 ל-1785 ובשובו ללונדון היה לחבר ראשון במעלה בארגון "הקונצרטים המקצועיים הגדולים" באולמות כיכר הנובר בסוהו. לכל אורך חייו נהנה מחיי שפע ומותרות, וסביר להניח, ששתיינותו החישה את מותו, ביוני 1787 בלונדון.{{הערה|קנאפה, שם}}

 

אחת מיצירותיו של אבל התפרסמה עקב ייחוס שגוי: ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] קוטלג כתב-יד של [[סימפוניה]] בכתב ידו של [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]] כסימפוניה מס' 3 במי במול מז'ור, מס' 18 ב[[רשימת קכל]], וכך יצאה הסימפוניה לאור בהוצאה המלאה הראשונה של יצירות מוצרט בהוצאת [[ברייטקופף את הרטל]]. לאחר זמן התגלה, שאבל הוא שכתב למעשה את הסימפוניה הזאת והנער מוצרט העתיק אותה - כנראה למטרות לימוד - כשביקר בלונדון ב-1764. הסימפוניה הזו יצאה לאור במקורה כיצירת המסיימת את שש הסימפוניות אופוס 7 של אבל.{{הערה|קנאפה, שם}}

== יצירות נבחרות ==