אזרח (דיני מלחמה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Amirobot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: ar, ca, cs, da, de, fi, fr, hr, id, it, ja, ko, pl, pt, ru, sh, simple, sl, sv
מ עיצוב
שורה 1:
ב{{ה|משפט ההומניטרי}}, '''אזרח''' הוא אדם שאינו נמנה על [[צבא|הכוחות המזוינים]] של ארצו או על [[מיליציה|מיליציות]] אחרות. בכך הוא נבדל מ[[לוחם]]. לאזרחים מוענקת הגנה לפי חוק מפני השפעותיהם של [[מלחמה]] ושל שלטון [[כיבוש]] צבאי.
 
בפרשנותו משנת [[1958]] על [[אמנת ז'נבה הרביעית]] מציין [[הצלב האדום]]:
בפרשנותו משנת [[1958]] על [[אמנת ז'נבה הרביעית]] מציין [[הצלב האדום]]: {{ציטוטוןציטוט|תוכן=לכל אדם המוחזק בידי האויב מוכרח להיות מעמד כלשהו תחת החוק הבינלאומי: או שהוא [[שבוי|שבוי מלחמה]], וככזה הוא מוגן על ידי [[אמנת ז'נבה השלישית]], או שהוא אזרח המוגן על ידי האמנה הרביעית, או שהוא נמנה על צוותי הרפואה של הכוחות המזוינים ומוגן על ידי [[אמנת ז'נבה הראשונה|האמנה הראשונה]]. אין מעמד ביניים; אף אחד לא יכול להיות מחוץ לחוק בידי האויב. אנו חשים שזהו פתרון מספק – לא רק מספק את המחשבה, אלא גם, ומעל לכול, מספק מנקודת מבט הומניטרית}}.{{הערה|Jean Pictet (ed.) – [http://www.icrc.org/ihl.nsf/COM/380-600007?OpenDocument ''Commentary on Geneva Convention IV Relative to the Protection of Civilian Persons in Time of War'' (1958)], p. 51. 1994 reprint edition.}} הצלב האדום אף חיווה את דעתו כי {{ציטוטון|אם אזרחים לוקחים חלק פעיל בעימותים, הם נחשבים ל[[לוחם בלתי חוקי|לוחמים בלתי חוקיים]], בלתי מוגנים או צדדים בעימות (האמנות של המשפט ההומניטרי אינן מכילות בפירוש מונחים אלה). הם יכולים לעמוד לדין תחת החוק המקומי של מדינה המביאה למעצר עבור פעולה כזו}}.{{הערה|[http://www.icrc.org/web/eng/siteeng0.nsf/html/terrorism-ihl-210705 The relevance of IHL in the context of terrorism], הצהרה רשמית של הצלב האדום מיום 21 ביולי 2005.}}
הצלב האדום אף חיווה את דעתו כי
{{ציטוט|תוכן=אם אזרחים לוקחים חלק פעיל בעימותים, הם נחשבים ל[[לוחם בלתי חוקי|לוחמים בלתי חוקיים]], בלתי מוגנים או צדדים בעימות (האמנות של המשפט ההומניטרי אינן מכילות בפירוש מונחים אלה). הם יכולים לעמוד לדין תחת החוק המקומי של מדינה המביאה למעצר עבור פעולה כזו.{{הערה|[http://www.icrc.org/web/eng/siteeng0.nsf/html/terrorism-ihl-210705 The relevance of IHL in the context of terrorism], הצהרה רשמית של הצלב האדום מיום 21 ביולי 2005.}}}}
 
בפרוטוקול I הנספח לאמנות ז'נבה משנת 1977, פרק II, סעיף 50 – "הגדרה של אזרחים ואוכלוסייה אזרחית" – מרמז שאזרח הוא אינו לוחם חוקי. כן הוא קובע כי במקרה של ספק אם אדם הוא אזרח, ייחשב אדם זה לאזרח. סעיף 51 מתאר את ההגנות שצריכות להינתן לאוכלוסייה אזרחית ואזרחים בודדים. פרק III של פרוטוקול זה מסדיר את הפגיעה במטרות אזרחיות. סעיף 8(2)(ב)(א) ב[[אמנת רומא]] גם כולל זאת ברשימת פשעי המלחמה: תקיפה מכוונת של אוכלוסייה אזרחית כזו או של אזרחים בודדים שלא לוקחים חלק בעימות. לא כל המדינות אשררו את פרוטוקול I או את אמנת רומא, בהן [[ישראל]] ו[[ארצות הברית]], אולם זהו עיקרון מקובל של המשפט ההומניטרי הבינלאומי שפגיעה מכוונת באזרחים היא הפרה של [[דיני מלחמה|דיני המלחמה]] הנהוגים והיא תקפה לגבי כל הצדדים בעימות.
 
במלחמות מודרניות המעמד האמיתי של אזרח נשאר מסובך בשל מספר גורמים, בהם:
* העובדה כי מלחמות מודרניות רבות הן [[מלחמת אזרחים|מלחמות אזרחים]], שבהן דיני מלחמה הם לרוב קשים ליישום, ושבהן האבחנהההבחנה בין חייל לאזרח היא קשה במיוחד,
* מלחמות [[גרילה]] ו[[טרור]], אשר נוטיםהנוטים לערב לוחמים הנוטלים מראה של אזרחים,
* ריבוי הדוקטרינות של מלחמות מבוססות-השפעה, לפיהן פחות מתמקדים בפגיעה בחיילי האויב מאשר בחתירה תחת מקורות הכוח של המשטר היריב, דבר אשר כולל מטרות אזרחיות לכאורה כתחנות כוח,
* השימוש ב"לוחמה משפטית", מושג המתייחס לניסיונות להטיל דופי ביריב על ידי הצגת כוחותיו כמפרים את דיני המלחמה, למשל כתוקפים של אזרחים אשר למעשהשלמעשה משמשים [[מגן אנושי]] ללוחמים בלתי חוקיים.
 
==ראו גם==