ראש ישיבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
'''ראש ישיבה''' כינוי לדמות העומדת בפסגת מוסד רבני מובהק.
==התהוות המושג==
בראשיתו שימש הביטוי '''ראש ישיבה''' ככינוי ל[[נשיא הסנהדרין]], כאשר חברי הסנהדרין '''ישבו''' בעת הדיונים, והוא שימש כראש להם. ע"פ ה[[רמב"ם]] דמות זו נצרכה להיות הגדול שבחכמה שבכולן (סנהדרין א,ג). הביטוי '''ישיבה''' בא להבדיל מחברת לומדי התורה, שהיו לומדים בעמידה, לעומת הסנהדרין שהיו יושבים. בהמשך אף לימוד התורה התבצע בישיבה, כתוצאה מחולשה; כך ביטוי זה המשיך לרבנים העומדים בראשות הישיבות המרכזיות (סורא ופומפדיתא), ואף הם כונו ראש הישיבה. כינוי כל מוסד לימוד תורני כ'''ישיבה''', הוביל לכך שבעולם ה[[ישיבה|ישיבות]], '''ראש ישיבה''' (בארמית '''ריש מתיבתא''') הוא [[רב]] המנהיג את הישיבה, והוא זוכה לאותו כינוי בו זכה ראש הסנהדרין.
==תפקידו ומעמדו כיום==
בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד ב[[תלמוד]]. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום ה[[אידיאולוגיה|אידאולוגי]] והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם ב[[ניהול]] האדמיניסטרטיבי שלה.
תלמידי הישיבה נוהגים כבוד מופלג בראש הישיבה, קמים בכניסתו לחדר ופונים אליו בגוף שלישי. בישיבות רבות נחשב שימוש של ראשי הישיבה בעניינים מעשיים יומיומיים לפעולה המקרבת את התלמיד לרב ומהווה זכות הניתנת לתלמידים מצטיינים.▼
==ראש ישיבה ומנהיגים==
במשך הדורות היו שינויים במעמדו ובסמכויותיו של ראש הישיבה. לעיתים הייתה חפיפה בין תפקיד [[רב קהילה|רב הקהילה]] לתפקיד ראש הישיבה, ובמקרים אחרים הייתה הפרדה גמורה בין ראש הישיבה לבין דמות [[פוסק]] ה[[הלכה]]. מגמה זו התגברה בעולם הישיבות ה[[ליטאים|ליטאיות]] בדורות האחרונים, על רקע הפרדה כללית בין הלימוד הישיבתי ובין ההלכה המעשית, ומתקיימת גם היום בציבור ה[[חרדים|חרדי]], שבו יש בדרך כלל הפרדה בין דמויות מובהקות של ראשי ישיבה (כגון [[הרב שך]] והרב [[אהרון יהודה לייב שטיינמן]]) ובין רבנים שעיקר חשיבותם כפוסקי הלכה (כגון הרבנים [[שלמה זלמן אוירבך]], [[משה פיינשטיין]] ו[[יוסף שלום אלישיב]], אם כי גם אלה תפקדו כראשי ישיבות). אצל ה[[תנועת החסידות|חסידים]] ראש הישיבה בכל חסידות הוא בדרך כלל השני בחשיבותו אחרי ה[[אדמו"ר]].
ראש ישיבה נבחר כמעט תמיד לכל חייו. מינוי ראש הישיבה נעשה לעיתים בידי הקהילה התומכת בישיבה, לעיתים על ידי התלמידים ולעיתים על ידי ראש הישיבה הקודם. במקומות ובזמנים שונים היה משקל משתנה למעמד הירושה האישית מאב לבן בראשות הישיבה, ולעיתים הועברה משרת ראש הישיבה לחתנו של ראש הישיבה הקודם (מקובל מאוד שראש הישיבה משיא את בנותיו לתלמידים מצטיינים בישיבה). סכסוכי ירושה מצויים מאוד, ומביאים פעמים רבות לפיצול של ישיבה לשתי ישיבות או למצב שבו יש שניים או שלושה ראשי ישיבה בישיבה אחת ואף יותר מכך, אם כי פעמים רבות יש טעמים אחרים לריבוי ראשי ישיבות (כמו ב[[ישיבת הר עציון]]). דוגמה לסכסוך ירושה שהדיו הגיעו לציבור הרחב ושנמשך שנים רבות נותנת [[ישיבת פוניבז']].▼
▲תלמידי הישיבה נוהגים כבוד מופלג בראש הישיבה, קמים בכניסתו לחדר ופונים אליו בגוף שלישי. בישיבות רבות נחשב שימוש של ראשי הישיבה בעניינים מעשיים יומיומיים לפעולה המקרבת את התלמיד לרב ומהווה זכות הניתנת לתלמידים מצטיינים.
===ר"מ===
התואר המקוצר '''ר"מ''', מהווה [[ראשי תיבות]] של ה'''ריש מתיבתא'''. במשך הדורות קיבלו ראשי התיבות ר"מ, משמעות עצמית; כשהביטוי הפך להיות תוארו של כל רב המלמד (בעיקר [[תלמוד]]) ב[[ישיבה]].
ב[[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]] הר"מים הם המחנכים בפועל ומלמדי הגמרא, ואילו כל שאר המורים (גם למקצועות קודש) אינם נושאים תואר זה. בעקבות כך, יש הדורשים את הנוטריקון ר"מ כראשי תיבות של "רב מחנך". גם ב[[ישיבה גבוהה]], הר"מים הם אלו שמלמדים גמרא בשעות הבוקר. עם זאת, פעמים רבות תפקידו של הר"מ הוא רחב הרבה יותר, והוא גם מהווה פעמים רבות גם יועץ רוחני וגם אוזן קשבת. בישיבות הדתיות לאומיות אפשר למצוא גם ר"מים ל[[תנ"ך]] ור"מים ל[[אמונה]] ([[מחשבת ישראל]]).
==המינוי וויכוחי ירושה==
▲ראש ישיבה נבחר כמעט תמיד לכל חייו. מינוי ראש הישיבה נעשה לעיתים בידי הקהילה התומכת בישיבה, לעיתים על ידי התלמידים ולעיתים על ידי ראש הישיבה הקודם. במקומות ובזמנים שונים היה משקל משתנה למעמד הירושה האישית מאב לבן בראשות הישיבה, ולעיתים הועברה משרת ראש הישיבה לחתנו של ראש הישיבה הקודם (מקובל מאוד שראש הישיבה משיא את בנותיו לתלמידים מצטיינים בישיבה). סכסוכי ירושה מצויים מאוד, ומביאים פעמים רבות לפיצול של ישיבה לשתי ישיבות או למצב שבו יש שניים או שלושה ראשי ישיבה בישיבה אחת ואף יותר מכך, אם כי פעמים רבות יש טעמים אחרים לריבוי ראשי ישיבות (כמו ב[[ישיבת הר עציון]]). דוגמה לסכסוך ירושה שהדיו הגיעו לציבור הרחב ושנמשך שנים רבות נותנת [[ישיבת פוניבז']].
==התנגדויות==
היו שטענו שהעובדה שהפוסקנים המרכזיים באירופה היו ראשי-ישיבות, ולא רבני קהילות, הובילה לכך שהסביבה הקרובה להם הראתה נטיות גדולות יותר להחמרות הלכתיות, והייתה בעלת יכולת לסגפנות מסוימת; דבר זה הוביל לפסיקות מחמירות יותר ע"י פוסקי ההלכה האשכנזיים. לעומת זאת פוסקי ההלכה מארצות האסלאם, לטענה זו, היו בעיקר רבני קהילות, ולכן נטו להקל בפסקיהם. אולם בדיקה קפדנית, מראה שהיו חכמי הלכה, שאף נשאו בתפקידים ישיבתיים שנטו להקל, אף ברבני אירופה (כדוגמת הרב משה פיינשטין); זאת לעומת רבנים מארצות המוסלמים שנטו לעיתים להחמרות (כגון הבן-איש-חי).
===ראו גם===
| |||