עוברת על דת משה ויהודית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מקור לכל הערך
שורה 19:
נשים אלו, שהבעל חייב לגרשן עקב סיבה הלכתית, נקראות "עוברת על דת". אשה שעברה על דת משה - כלומר עברה על ההלכה; עלולה להכשיל את הבעל באיסורי [[נדה]], [[מעשר]] או [[הפרשת חלה|חלה]]; או לחילופין עלולה להיות [[נדר|נודרת]] ואינה מקיימת, ועל פי חכמים בכך גורמת לבניה למות טרם זמנם ("כל הנודר ואינו מקיים בניו מתים") נקראת "עוברת על דת משה", שכן היא עברה על הכתוב ב[[תורה שבכתב]] שנכתבה על ידי [[משה רבינו]]. אשה שעברה על כללי ה[[צניעות]] שאינם כתובים בתורה בפירוש, כמו: כיסוי ראש באופן אגבי (השערות מכוסות ב"קלתה" סל שהנוהג היה לשאת אותו על הראש וגם היה עשוי בצורה מיוחדת שתתאים לכך){{הערה|כיסוי ראש עצמו הוא חיוב מהתורה שנלמד מהפסוק בפרשת [[סוטה]] שבה כתוב "ופרע את ראש האשה" ומכך נראה שעד עכשיו השערות היו מכוסות}}, טוויה בשוק שיש בה שני משמעויות: גילוי הזרועות במקום ציבורי{{הערה|לפי פירוש [[רב יהודה]] בשם [[שמואל (אמורא)|שמואל]] בכתובות עב ב וכנפסק להלכה}}, או שלשול חוט תפירה אדום בין רגליה, מנהג פריצות [[גוי]]י ידוע (בתקופת המשנה){{הערה|לפי פירוש [[רב חסדא]] בשם אבימי, ובתוספות שם ד"ה בטווה)}} דיבורי קלות ראש ושחוק עם בחורים זרים{{הערה|כפירושו של רב יהודה בשם שמואל למשנה "ומדברת עם כל אדם"}}, קללות באופן של עזות פנים (מקללת את חמיה בפני בעלה או נכדיו), ודיבורים קולניים בענייני [[יחסי אישות (יהדות)|יחסי אישות]], באופן הנשמע לשכנים.
 
חכמי התלמוד מסתפקיםמסופקים אם אשה המורדת על דת משה ויהודית צריכים התראה, או שמא מפסידיםמפסידה את כתובתםכתובתה ללא התראה{{הערה|{{בבלי|סוטה|כה|א}}.}}. [[רבי חנינא מסורא]] הביא ראיה מפורשת מ[[ברייתא]] שבה כתוב שגם נשים אלו אינםאינן מפסידיםמפסידות את כתובתםכתובתן ללא התראה.
 
בתלמוד מובא כי למרות שנשים כאלו מפסידות לא רק את כתובותיהםכתובותיהן, אלא גם את התוספתתוספת כתובההכתובה שהבעל הוסיף על דעת עצמו למרות שחז"ל לא חייבו אותו בכך.{{הערה|{{בבלי|כתובות|קא|א}}.}}
 
==הערות שוליים==