צאן ברזל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''צאן ברזל''' הוא כינוי יהודי עתיק לעסקת [[הלוואה]] - פקדון, שמטרתה להבטיח את ה[[קרן]] של בעל הנכסים המופקדים ביד השומר שמצידו מרוויח את השימוש בנכסים ואף את הרווחים העשויים או העתידים לצאת מהן.
==המקור==
עסקת צאן ברזל שימשה במקורה לבעלי צאן - שדורשים טיפול רב, ולא יכלו לטפל בצאן כראוי. אלו נהגו להעניק את הצאן לרועה צאן או לכל אדם אחר שהביע נכונות לטפל בצאן על מנת לקבל את חצי מרווחיהן, חלבן, וולדותיהם וצמרן - בעוד שמחצית מהרווחים שייך לבעלים, ומצד שני קיבל אחריות מליאהמלאה על הצאן. כאשר הגיע זמן העסקה לסיומו תבעו הבעלים את הצאן מהשומר, ובמקרה שנגרם הפסד כל שהוא לצאן היה על השומר לשלם לבעלים את ההפסד המלא ולהעמיד את הצאן על שויין המקורי, על שם פעולה זו נקראת עסקה זו בשם "צאן ברזל", כ[[ברזל]] שאינו פוחת משוייו לעולם אך גם שוייו אינו עולה.
 
על עסקה זו מפורט ב[[משנה]]: {{ציטוטון|אי זהו צאן ברזל? היו לפניו מאה צאן אמר לו הרי הן עשויות עליך במאה של [[זהב]], וולדן ו[[חלב]]ן ו[[צמר|גיזתן]] שלך, ואם מתו אתה חייב באחריותן}}.
שורה 12:
 
באופנים מסויימים, חז"ל אסרו את העסקה וקבעו שהיא [[ריבית]]. בין האופנים שנאסרו על ידי חז"ל, קיימים שני סוגים: הראשונה כאשר שני הצדדים חולקים ברווחים בשווה, במקרה כזה האיסור הוא [[ריבית מדרבנן]], והשנייה הנחשבת ל[[ריבית]] גמורה מהתורה, כאשר מדובר היה בהלוואה גמורה; המטפל בצאן התחייב לשלם את שוויים - ובכך למעשה קנה אותם מבעליהן - ומכיוון שעדיין לא שילם את השווי, התחייב לשלם מדי שנה סכום קצוב לבעליהן, כך שללא ספק סכום זה שילם עבור הזמן שבו ממתין בעליו של הצאן עבור הכסף, דבר הנאסר על ידי התורה כ[[איסור ריבית]]{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|ע|ב}} רש"י ותוספות}}.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}