פנחס הכהן רבין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
ה[[רב]] '''פנחס''' ה[[כהן]] '''רבין''' (סיוון תקמ"ח - [[1788]] - [[כ"ט באייר]] [[ה'תרי"ח]]) היה רבה של [[בוכרה]].
==ביוגרפיה==
הרב פנחס נולד לאביו חכם יצחק הכהן מבגדאד ב[[חודש סיוןסיוון]] [[ה'תקמ"ח]] ב[[בוכארה]]. בגיל 8 הכניסו אביו לישיבתו של רבי יוסף מאמאן המערבי, והוא היה אחד מן התלמידים הראשונים שפקדו את ישיבתו.
 
===רבנות בוכרה===
 
לאחר פטירת רבו, חכם יוסף המערבי – [[כ"ג בכסלו]] [[התקפה'תקפ"ג]] ([[1822]]) מונה רבי פנחס הגדול לרבה של בוכארה על פי צוואת רבו, והוא בן שלושים-וחמש שנים.
 
אודות הכינוי שהוצמד לשמו "רבי פנחס '''הגדול'''" מסופר, כי ה[[אמיר]] – שליטה של בוכארה, היה [[אסלאם|מוסלמי]] קנאי. על פי דיני האיסלאם אסור למוסלמי לשתות [[יין]] ומשקאות חריפים, ואף ליהודים נאסר למכור יין למוסלמים. הגיעו שמועות שהיהודים הפרו את הצו ומכרו למוסלמים יין, השופט העליון הזמין את נשיא היהודים רבי פנחס הגדול והתרה בו שמעשים כאלו לא ישנו, לימים נתפסו מוסלמים שיכורים, לאחר חקירה ודרישה התברר שקנו את המשקה מיהודים, מששמע על כך האמיר זימן אליו את רבה של היהודים ודרש ממנו למצוא את מוכרי היין ולהסגירם למלכות, רבי פנחס סירב משום שחשש מן העונש הקשה הצפוי להם, האמיר נפגע מסירובו של רבי פנחס, וכעונש גזר להפילו מן המגדל הגבוה בעיר שגובה 38 מטר, כמובן שנפילה מגובה שכזה כמוה כגזר דין [[מוות]]. אולם רבי פנחס קיבל עליו את הדין בגבורה.<br />
 
אנשי הקהילה בשומעם את הגזירה הכריזו [[צום]] ו[[תפילה]] להעביר את רוע הגזירה. במועד שנקבע גזר הדין הופל רבי פנחס ממרומי המגדל, והנה התרחש נס רבי פנחס לא נפגע כלל, ולתדהמת הצופים קם מיד ועמד על רגליו. האמיר שארמונו היה במקום סמוך צפה באירוע, ובראותו את ה[[נס]] נתמלא ליבו יראה, ומעתה הכיר את ערכו של הרב, ומיד ציוה להביאו אל ארמונו ונתן לו מתנות, והורה שמכאן ולהבא יש לנהוג כבוד ביהודים. מאותו מעשה כונה רבי פנחס בפי הרב רבי פנחס 'הגדול'.
 
==ספריו==
בתקופתו של רבי פנחס דאג להדפיס ספרים לטובת הציבור, בין הספרים שיצאו לאור ע"פ בקשתו אנו מוצאים את הספרים הבאים.