פנחס הכהן רבין
הרב פנחס הכהן רבין (מכונה רבי פנחס 'הגדול'; סיוון ה'תקמ"ח, 1788 - כ"ט באייר ה'תרי"ח, 13 במאי 1858) היה הדיין והרב הראשי של יהדות בוכרה, וכל חבל טורקסטן, טג'קיסטן ואוזבקיסטן.
| לידה |
1788 סיוון ה'תקמ"ח בוכרה |
|---|---|
| פטירה |
13 במאי 1858 (בגיל 70 בערך) כ"ט באייר ה'תרי"ח בוכרה |
| כינוי | רבי פנחס הגדול |
| מקום פעילות | בוכרה וגלילותיה |
| תקופת הפעילות |
? – 13 במאי 1858  |
| תחומי עיסוק | הדיין והרב הראשי בבוכרה והגלילות |
| רבותיו | הרב יוסף ממן |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בבוכרה, בחודש סיוון ה'תקמ"ח, לרב יצחק הכהן, אביו היה מורה צדק בבגדאד ובא לבוכרה לשמש שם רב ומו"צ. בגיל 8 הכניסו אביו לישיבתו של רבי יוסף מאמאן "המערבי", והוא היה אחד מן התלמידים הראשונים שפקדו את ישיבתו.
לאחר פטירת רבו, הרב יוסף המערבי בכ"ג בכסלו ה'תקפ"ג (1822) מונה הוא לרבה של בוכרה על פי צוואת רבו, והוא בן שלושים-וחמש שנים. במשך השנים ניהל חלופות מכתבים עם משה מונטיפיורי.
כינויו עריכה
נחשב לבעל מופת ואודות הכינוי שהוצמד לשמו "רבי פנחס הגדול" מסופר במסורת העדה, שהאמיר - שליטה של בוכארה, היה מוסלמי קנאי. על פי דיני האסלאם אסור למוסלמי לשתות יין ומשקאות חריפים, ואף ליהודים נאסר למכור יין למוסלמים. הגיעו שמועות שהיהודים הפרו את הצו ומכרו למוסלמים יין, והשופט העליון הזמין את נשיא היהודים רבי פנחס והתרה בו שמעשים כאלו לא ישנו. לימים נתפסו מוסלמים שיכורים, ולאחר חקירה ודרישה התברר שקנו את המשקה מיהודים, מששמע על כך האמיר הוא זימן אליו את הרב ודרש ממנו למצוא את מוכרי היין ולהסגירם למלכות, רבי פנחס שחשש מן העונש הקשה הצפוי להם, סירב, והאמיר שנפגע גזר להפילו ממרומי המגדל הגבוה בעיר שגובהו 38 מטר, נפילה שכמוה כגזר דין מוות. אולם רבי פנחס קיבל עליו את הדין בגבורה. אנשי הקהילה הכריזו צום ותפילה להעביר את רוע הגזירה. במועד גזר הדין הופל הרב מהמגדל, אך התרחש נס והוא לא נפגע כלל, ולתדהמת הצופים קם מיד ועמד על רגליו. האמיר שארמונו היה במקום סמוך צפה באירוע, ובראותו את הנס נתמלא ביראה, והכיר את ערכו של הרב, ומיד ציווה להביאו אל ארמונו ונתן לו מתנות, והורה שמכאן ולהבא יש לנהוג כבוד ביהודים. מאז כונה רבי פנחס בפי הכל רבי פנחס "הגדול".
עוד סיבה לכינויו היא ייחוסו. לאביו, הרב יצחק מבגדאד, הייתה מסורת ואילן יוחסין שהגיע עד עזרא הסופר, ומשום שהיה כהן גדול מיוחס קראו לו רבי פנחס "הגדול" ולחבירו רבי פנחס "הקטן".
הרב פנחס נפטר בערב ראש חודש סיוון, כ"ט באייר ה'תרי"ח.
ספרים שהדפיס עריכה
הרב פנחס דאג להדפיס ספרים לטובת הציבור, בין הספרים שיצאו לאור על פי בקשתו:
משפחתו עריכה
בנו הרב יצחק חיים הכהן רבין, שימש כדיין וראש ישיבה. רבה של בוכרה וגלילותיה משנת ה'תרכ"ו ועד לפטירתו בג' בסיוון ה'תרנ"ו. נישא ליוכבד, נכדתו של הרב מאמאן, רבו של אביו, ובין צאצאיהם:
- בנו הרב חזקיה הכהן רבין, כיהן כרב וכדיין, וירש את מקום אביו בכ"ב בכסלו ה'תרס"ב, עד לעלותו לישראל בשנת ה'תרצ"ה, שם כיהן כרב ודיין.
- בנו הרב יהודה הכהן רבין, מרבני עדת בוכרה בישראל ונשיא ישיבת "עטרת חזקיה".
- בנו הרב יצחק חיים הכהן רבין, מרבני עדת בוכרה, וראש בד"ץ "עוד יוסף חי".
- בנו הרב יהודה הכהן רבין, מרבני עדת בוכרה בישראל ונשיא ישיבת "עטרת חזקיה".
- בנו הרב ניסים הכהן רבין (ה'תרנ"א, 1891 - כ"ג באדר ה'תשל"ח, 1978), אביו נפטר בילדותו[1].
- בנו, הרב פנחס הכהן רבין, התחתן בישראל עם בת משפחת הרב יצחק ברוך, ראב"ד ירושלים, וחזר לבוכרה, שם היה לנשיא הקהילה שפעל רבות למען היהודים. נרצח בשנת ה'תרפ"א על ידי הבולשביקים.
- בנו הרב בן ציון הכהן רבין, שהיה רבה של עדת בוכרה בתל אביב, למד אצל דודו הרב חזקיה, נישא לבתו ומילא את מקומו כשביקר בישראל, בין צאצאיו:
- בנו הרב פנחס הכהן רבין (נפטר ב-3 בנובמבר 2019), שימש כאב"ד תל אביב וכרב הראשי של יהודי בוכרה העולמית.
- בנו מאיר רבין היה מנאשמי פרשת הולילנד.
- חתנו, הרב אברהם סלים, ראש ישיבת "מאור התורה" בירושלים.
- הרב יעקב עבאדי, ראש ישיבת "אמת ליעקב" בירושלים.
- בנו הרב פנחס הכהן רבין (נפטר ב-3 בנובמבר 2019), שימש כאב"ד תל אביב וכרב הראשי של יהודי בוכרה העולמית.
- בנו הרב בן ציון הכהן רבין, שהיה רבה של עדת בוכרה בתל אביב, למד אצל דודו הרב חזקיה, נישא לבתו ומילא את מקומו כשביקר בישראל, בין צאצאיו:
- חתנו הרב יוסף תילא הכהן, רב ופוסק גדול בבוכרה. נישא לעדינה בתו של הרב יצחק חיים.
הערות שוליים עריכה
- ^ חכם ניסים הכהן רבין, באתר החכם היומי