חסידות מונקאטש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
{{ערך מורחב|צבי הירש שפירא}}
לאחר מותו של רבי שלמה שפירא מילא את תפקידו בנו, רבי [[צבי הירש שפירא|צבי שפירא]], בעל 'באר-לחי-רואי', 'דרכי תשובה' ו'צבי תפארת'. רבי צבי הירש (י"א בתמוז תר"י [[1850]] - ט"ז בתשרי תרע"ד [[1913]]). בהיותו בן 6 [[אירוסין|התארס]] לאסתר הורוביץ בת רבי חנינא הורוביץ מגזע [[חסידות מעליץ|מעליץ]]-[[נפתלי צבי הורוביץ|רופשיץ]], רב העיר אולינוב. החתונה התקיימה בשנת [[תרכ"ד]] בחודש [[אדר]] באולינוב. רבו של רבי צבי שפירא היה רבי [[חיים הלברשטאם]] מצאנז, ואחר פטירתו נסע גם לבנו רבי [[יחזקאל שרגא משינאווא]].
כשנתקבל אביו רבי שלמה לכהן כרב מונקאטש, מונה הרב צבי הירש כראש [[אב בית דין]] במונקאטש, ואחר פטירת אביו בשנת [[תרנ"ג]], נתקבל למלא מקומו כרב העיר וכאדמו"ר. בשנת [[תרס"ח]] הורה הרב צבי שפירא להקים את כולל חסידי מונקאטש בירושלים, כולל שהפך לימים לשכונת [[בתי מונקאטש]]. היה ידוע בהתנגדותו העזה לרעיון ה[[ציונות]]. בימי כהונתו של רבי צבי הירש שפירא הגיעה דרישה של השלטונות ההונגריים להרבות בלימודי חול ובלימודי השפה והתרבות ההונגרית, שליחת הילדים לבתי ספר [[גוי]]ם, וחובה על הרב לדעת את שפת המדינה. על דרך ההתנהלות כנגד הגזירות הייתה מחלוקת בין הרב לראשי הקהילה. רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב רוקח]] מ[[
=== חיים אלעזר שפירא ===
|