בית המדרש לרבנים בברסלאו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}})
מאין תקציר עריכה
שורה 5:
בנאום שנשא זכריה פרנקל ב-[[28 בפברואר]] [[1855]] הוא קבע שתפקיד המוסד לתקן אנומליה - ל[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]] ול[[נצרות פרוטסטנטית|נצרות הפרוטסטנטית]] היו מכונים שעסקו בהכשרת פרחי כהונה, אך ליהודים- לא, ולכך נועד הסמינר של ברסלאו. בין מורי הסמינר, שהביא זכריה פרנקל, היו [[צבי גרץ]], [[יעקב ברנייס]], [[מנואל יואל]] ו[[בנדיקט צוקרמן]].
 
תחומי הלימודים היו כתבי הקודש, הפירושים השונים, התרגומים ולימודי ה[[עברית]] וה[[ארמית]]. לימדו גם [[גאוגרפיה של ארץ ישראל]], מבוא ל[[משנה]], [[התלמוד הבבלי]] ו[[התלמוד הירושלמי]], [[שפות קלאסיות]], [[היסטוריה של העם היהודי]] והספרות היהודית, [[מדרש]]ים, [[פילוסופיה]] דתית ו[[אתיקה]] על בסיס מקורות יהודים, נוהגים וטקסים, רוח החוק היהודי, החוק האזרחי והפלילי, עם דגש על חוקים הנוגעים לחיי הנישואין.
 
תלמידי הסמינר, ש[[סמיכה לרבנות|הוכשרו לרבנות]], חויבו בלימודים כלליים ובהשגת תואר [[דוקטור]]. התלמידים היו פטורים מתשלום, זכו לתנאיי פנימייה ולעתים גם קיבלו מלגות. רבים מתלמידי הסמינר התפרסמו בהמשך כמנהיגים רבניים ורוחניים בקהילותיהם. בין בוגרי הסמינר היו [[משה גסטר]], [[לאו בק]] ועוד. מתוך 728 בוגרים במהלך השנים, 249 הוסמכו לרבנות.