חורבת ענים – הבדלי גרסאות

'''חורבת ענים''' (היום '''חרבת ענוים''') שוכנת ב[[יער יתיר]], כ-19 [[ק"מ]] מדרום ל[[חברון]], בתחום [[יער יתיר]]. האתר סמוך ליישוב [[ליבנה]].

[[אוסביוס מקיסריה]] בן [[המאה ה-4]] כולל אותה בין ישובי [[דרומא]] ומבחין בין שתי ערים: האחת מכונה "כפר גדול של יהודים", ומיקומה המשוער הוא ח'רבת ע'יון את-תחתא (אל-ע'רביה); והשנייה מתוארת כ"כפר אחר עניא סמוך לראשון, היום הוא כולו נוצרים הוא למזרח הראשון" - ח'רבת ע'יון אל-פוקא (אל-שרקיה).

בענים נחפר [[בית כנסת]] מ[[תקופת התלמוד]].<ref>שלושה נוספים מאותה תקופה הם : מעון, סוסיא ואשתמוע. גם, ר' ד' עמית, '''"בתי הכנסת בחורבת מעון ובחורבת ענים והיישוב היהודי בדרום הר חברון,"''' דיסרטציה דוקטרלית, אוניברסיטה העברית, 2003</ref> כמו בבתי כנסת אחרים ב[[דרומא]] השלב הראשון הוא מ[[המאה ה-3]]. בית הכנסת התקיים עד {{ה|מאה ה-7}}. פתחו של בית הכנסת הוא למזרח, ומבנהו אורכי כמו [[מעון (אתר מקראי)| במעון העתיקה]]. בחזית ניצבים עמודים על אדנים מרובעים ועליהם כותרות. בבית הכנסת נמצאו גם חלקים של אגן שיש ל[[נטילת ידיים]]. הרצפה כוללת [[פסיפס]]ים עם תאורים גאומטריים.

האולם היה מקורה בגג [[רעפים]] והקירות היו מטוייחים. נמצא גם, כי אימצו בבית הכנסת מנהג שהתגלה במעון להשאיר בבית הכנסת חלק מהסלע המקורי. ה[[ארכאולוג]] [[צבי אילן]], איתר בבית הכנסת את "המרחב המקודש" שכדוגמתו לא התגלתה באף בית כנסת אחר. "המרחב המקודש" הנ"ל היווה רבע מרוחב האולם ונחסם על ידי לוחות סורג, שכמה מחלקיהם נמצאו.

מדרום לבניין יש מדרגות אל בור מים ואל מערות מיסתור שהיו מוגנות היטב מפני כניסת זרים. מכלולים דומים נמצאו ליד בתי כנסת נוספים באזור. לפי שרידים שנמצאו במקום, בין השאר מטבעות [[מטבע זהב|מטבעות זהב]], המקום היה פעיל עד [[המאה ה-8]]. מכאן גם ההשערה שיהודי המקום, בדומה ליהודי [[יוטה (אתר מקראי)|יוטה]], חיו במקום עד [[התקופה הערבית בארץ ישראל|התקופה הערבית הקדומה]], ואז נאלצו לקבל עליהם את דת ה[[אסלאם]].

* [[בית בד]] - חצוב בסלע. חלקיו המזוהים הם: "ים" – המתקן התחתון הקבוע, ו"מלל" – המתקן הנייד שהופעל על ידי בהמת עבודה.

* [http://www.livecity.co.il/site/detail/detail/detailDetail.asp?detail_id=167054&depart_id=19935 שביל המתקנים החקלאים ליד חרבת ענים - דרום הר חברון] - שבילי ישראל בכך דרך