שדה הקרב המשולב – הבדלי גרסאות

'''שדה הקרב המשולב''' הוא הכינוי ל[[טקטיקה|טקטיקת]] פעילות [[קרב]]ית-[[מלחמה|מלחמת]]ית, אשר משלבת את הפעלת הכוח של הזרועות השונות של העוצמה הצבאית בכל מימדיממדי הפעילות, לצורך השגת היעדים. בדרך כלל הכוונה היא לפעילות של כוחות קרקעיים כגון [[חיל שריון|שיריוןשריון]] או [[חיל רגלים|רגלים]] אשר נעזרים בתמיכה וחיפוי של כוח [[חיל הנדסה|הנדסי]], [[ארטילריה|ארטילרי]], [[חיל אוויר|אוירי]], [[חיל ים|ימי]], ושילובים שלהם. אולם קיימים גם מתארי קרב אחרים אשר בהם הפעילות העיקרית מתבצעת על ידי כוח אוירי או ארטילרי הנתמך על ידי כוחות רגליים. שדה הקרב המשולב המודרני מתבסס על הפעלת כוח יעודיתייעודית הנתמכת בשילוב כוחות נוספים המופעלים במימדיבממדי הפעילות השונים, ותוך כדי כך זוכה לתמיכה [[לוגיסטיקה|לוגיסטית]] [[מודיעין צבאי|ומודיעינית]].

לאחר הרפורמות המריאניות הורכב הלגיון בעיקר מכוחות חי"ר כבד המצויידיםהמצוידים בחרבות וכידונים אשר אליהם התלוו מעט כוחות חי"ר קל ופרשים.

הצבאות ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]] מתקופת שושלת האן היו מורכבים מכוחות חי"ר קל אשר אליהם התלוו כוחות של [[קשת (מקצוע)|קשתים]], ופרשים המצויידיםהמצוידים במגוון כלי נשק כגון קשתות וחניתות כבדות.

הנצחונותהניצחונות הבריטיים בקרב קרסי שנערך בצפון [[צרפת]] בשנת [[1346]] , ב[[קרב פואטייה]] בשנת [[1356]] וב[[קרב אז'נקור]] בשנת [[1415]] היוו דוגמה לניהול בסיסי של שדה קרב משולב כאשר [[קשת (מקצוע)|קשתים]] רגליים טיווחו את האויב הצרפתי ממרחק בטחוןביטחון, ואילו לוחמים חמושים ומוגנים התמודדו עם אלה מהם שנמלטו, וניסו לחמוק ולהתקרב לעבר השורות האנגליות.

תורת הלחימה המקובלת ב[[ימי הביניים]] המאוחרים במערב [[אירופה]] התבססה על צוותים של [[אביר]]ים נושאי [[רומח]] (בדרך כלל בני המעמד העליון) אשר לצידם איש עזר (SERGEANT) הנתון למרותם, כאשר הוא חמוש ומצויידומצויד בציוד פשוט וזול יותר. הקרבות נערכו בין אבירים רכובים בסגנון של קרבות הבקעה לעבר מחנה האויב, ואילו כוח העזר הרגלי התמודד בקרבות פנים אל פנים על הקרקע.

עם התחלת השימוש ב[[נשק חם]] בשדה הקרב של ימי הביניים המאוחרים פיתחו ה[[ספרד]]ים את הטרסיו (TERCII), יחידות של ניהול שדה קרב משולב אשר בו חיילים רגליים נושאי רומח, שימשו כמגינים עבור החיילים נושאי הנשק החם המאופיינים באיטיות פעולתם. נושאי הרומח עצמם, זכו להגנה מחיילים נושאי [[חרב]]ות ומגינים. הצלחת הטקטיקה המשולבת של הטרסיו הספרדי היה בעל השפעה מיידית על טקטיקות ניהול שדה הקרב של האומות האחרות ביבשת.

צבא המודל החדש הבריטי שהוקם בשנת [[1645]] יצר שילוב בין חיילים נושאי רומח לחיילים המצויידיםהמצוידים ב[[רובה|רובים]] אשר באמצעות תנועה והגנה משולבת יצרו איזוריםאזורים פנויים לתמרון עבור חיל הפרשים.

החל מן [[המאה ה-18]] השתנה המבנה הבסיסי המסורתי של היחידה הצבאית. כוחות מסדר גודל של [[חטיבה]] הורכבו מיחידות משנה של רובאים, חי"ר קל, פרשים, וארטילריה. הדוגמה הטובה ביותר לביצועי קרב משולב של כוחות שונים היתההייתה בפעילותו של [[גרנד ארמה|הצבא הגדול]] של [[נפוליון]] אשר הושפע מאופן פעילותו של הצבא האימפריאלי הרוסי אשר שילב [[קוזאקים]] בקרב היחידות השונות.

במהלך [[מלחמת האזרחים האמריקנית]] השתמשו שני הצדדים הלוחמים בכוחות משולבים של פרשים חמושים בנשק חם אשר יצרו שילוב של מהירות תנועה ותמרון ביחד עם כוח אש. במהלך [[מלחמת פרוסיה-צרפת]], ניצלו הפרוסים את [[מסילת ברזל|מסילות הברזל]] על מנת ליצור תנועה מהירה של כוח אש באיזוריבאזורי הקרבות השונים.

בשלבים המאוחרים של המלחמה החל מ[[קרב קמברה]] בשנת [[1917]] נעשה שימוש בכל זרועות הכוח הצבאי: ארטילריה לריכוך ביצורי האוייבהאויב, תנועת חיל רגלים בחיפוי [[טנק]]ים לעבר קווי האוייבהאויב תוך כדי שהם נעזרים בתצפיות לכיוון הכוחות מ[[מטוס]]ים באוויר המסייעים גם הם בכוח אש באמצעות הטלת [[פצצה|פצצות]] בעורף קווי האוייבהאויב.

במלחמות האיזוריותהאזוריות שהתנהלו בשנים שלאחר מכן המשיך והשתכלל עיקרון שדה הקרב המשולב בעיקר במטרה להגיע למיצוי המקסימלי של עיקרון שילוב כוח האש והתנועה. התפתחות [[תקשורת אלחוטית|מערכות התקשורת]] וה[[סימולציה]] הממוחשבת איפשרו ניהול של קרב משולב במספר זירות ובכל מימדיממדי הפעילות הצבאית: ביבשה, באויר, ובים אבל גם מתחת לפני הים, באמצעות ירי ארטילרי מעבר לאופק, ואף תוך שילוב של [[טכנולוגיית חלל|טכנולוגיות חלל]] ו[[לוחמת סייבר]].

*'''חסימה''' -יצירת נקודות ספציפיות למניעת תנועת האוייבהאויב (ראשי גשר וצירי תנועה ואספקה).

===דוגמאדוגמה===

הכוחות הצבאיים האמריקנים מאורגנים על פי זירות פעולה ברחבי העולם. מפקד הזירה אחראי לכל הכוחות הפועלים תחתיו מכל הסוגים ומכל הזרועות, קרביים, ומסייעים. למעשה, תחת כל מפקד זירה פועל צבא עצמאי לחלוטין המסוגל להפעיל כוח משולב לצורך התקפה בכל מימדיממדי הפעילות ותוך כדי קבלת תמיכה לוגיסטית פנימית עצמאית לחלוטין.