זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית – הבדלי גרסאות

פרקי הספר הם נוסח מורחב של ההרצאות<ref>The Hilda Stich Strook lectures.</ref> שנשא שלום, בשפה ה[[אנגלית]] (למעט ההרצאה החמישית אותה נשא בעברית), ב"מכון היהודי ללימודי הדת" <ref>ה- Jewish Institute of Religion, שעד לשנת 1950, היה מוסד נפרד מ[[היברו יוניון קולג']].</ref>, בקתדרה על שם שטרוּק, בניו־יורק, בשנת [[1938]]<ref>תאריכי חמשת ההרצאות הראשונות: 1, 7, 8, 9 ו- 10 במרץ 1938. המידע מופיע בתיק 24 ב[[גרשם שלום#ארכיון שלום|ארכיון שלום]]. ראו יונתן מאיר, [http://www.tau.ac.il/~dassaf/books/scholem/Scholem_Review_Jonatan_Meir.PDF "גנזי שלום"], '''[[תרביץ]]''' - רבעון למדעי היהדות, כרך ע"ח, חוברת ב' (תשס"ט), עמ' 255 - 270, באתר אוניברסיטת ת"א.{{PDF}} (להלן: "מאיר, גנזי שלום"), בעמ' 261 (עמ' 7 למאמר), הערת שולים 22.</ref>. שלום הוזמן למכון כמרצה אורח בשנת [[1937]], על־ידיעל ידי [[סטפן וייז]], מי שהיה מראשי הקהילה הרפורמית בארצות הברית ומאוחר יותר יושב־ראש [[וועד הפועל הציוני|ועד הפועל הציוני]].<ref>ראו מכתבה של אמו של שלום לשלום, מיום 3 - 4 באוגוסט 1937, בעמ' 425 - 428, בספר: '''גרשם שלום ואמו''', מכתבים 1917 - 1946; מגרמנית ארנו בר; ערכה, העירה הערות והקדימה מבוא איטה שדלצקי בשיתוף עם תומאס שפאר, ירושלים: [[הוצאת שוקן]], תשנ"ח-1998. ראו גם הערת העורכת לאמור במכתב, הערת שוליים 1, בעמ' 428. שלום הוזמן להרצות בשנית על־ידיעל ידי וייז, בפברואר 1946, סדרת הרצאות על הקבלה. את ההרצאות רצה וייז לפרסם בספר בהוצאת המכון, אך התוכנית לא יצאה אל הפועל. ראו מאיר, גנזי שלום, עמ' 261.</ref> את הספר הקדיש שלום לחברו הטוב, [[וולטר בנימין]].<ref>ההקדשה מופיעה בעמוד שלאחר השער הראשי של הספר, ונוסחה המלא הוא: To the memory of WALTER BENJAMIN (1892 - 1940). The friend of a lifetime whose genius united the insight of the Metaphysician, the interpretative power of the Critic and the erudition of the scholar. Died at Port Bou (Spain) on his way into freedom.</ref>

הספר נכתב במקור ב[[גרמנית]] (למעט הפרק החמישי שנכתב ב[[עברית]]), אך התפרסם לראשונה בשפה האנגלית, בתרגומו של ג'ורג' ליכטהיים (George Lichtheim){{כ}}.<ref>ראו [[יוסף דן]], "גרשם שלום, חבורת 'ארנוס' ו'הדת שלאחר הדת'", '''ספר זיכרון לגרשם שלום במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו''', [[מחקרי ירושלים במחשבת ישראל]] (עורך: יוסף דן), 2 כרכים, ירושלים: החוג למחשבת ישראל, מכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], [[תשס"ז]], כרך א', עמ' 265 - 304 (להלן: "דן, שלום וארנוס"), בעמ' 278, הערת שוליים 21. פורסם שוב בתוך: יוסף דן, '''על גרשם שלום''', תריסר מאמרים, ירושלים: הוצאת זלמן שזר, 2010 (פרק שמיני).</ref> הוא היה אמור להִתרגם לעברית על ידי שלמה צוקר, מהמחלקה לכתבי יד וארכיונים ב[[הספריההספרייה הלאומית|ספריה הלאומית]], אך הדבר לא יצא לפועל.<ref>ראו [[אברהם שפירא (פצ'י)|אברהם שפירא]], "גלגוליו של חיבורו של גרשם שלום, 'מגן דוד: תולדותיו של סמל'", '''גרשם שלום, מגן דוד: תולדותיו של סמל''', עין חרוד: משכן לאומנות, תשס"ט, בעמ' 11.</ref> במהלך השנים תורגמו לעברית שלושה פרקים מתוך הספר וכן חלק מתוך פרק נוסף.<ref>ההרצאות השלישית, השביעית והתשיעית תורגמו במלואן. ההרצאה השמינית תורגמה באופן חלקי. ראו גם בפרק הבא: "פרקי הספר".</ref>

המהדורה השנייה של הספר (בשנת [[1946]]) יצאה לאור מבלי שעשתה רושם רב. לדעת [[יוסף דן]], עובדה זו - יחד עם מספר גורמים נוספים<ref>גורמים נוספים: העובדה ש[[ליאו בק]], ניצול שואה בעצמו, השתתף בחוג ארנוס; הצורך של שלום להיות בקשר עם העולם האקדמי מחוץ לישראל (שסיימה זה עתה [[מלחמת העצמאות|מלחמה על עצמאותה]]); העובדה שהיה מנותק מאוצרות [[הספרייה הלאומית]] (בגלל מצור חיל [[הלגיון הירדני]] על [[הר הצופים]]); התפרקותה של תנועת "[[ברית שלום]]"; העובדה ששלום דיבר גרמנית מלידה, בעוד שאנגלית היתההייתה זרה לו, ולפיכך העדיף את העולם האקדמי הגרמני (מה גם שלא ניתן היה לצפות שבארצות־הברית יקום מרכז אקדמי מוביל); ועוד. לדיון בגורמים אלה ואחרים, ראו אצל דן, שלום וארנוס, עמ' 276 - 280.</ref> - הובילו את שלום לקחת חלק פעיל ב[[ביבליוגרפיה של גרשם שלום#פרסומיו בחוג "ארנוס"|חוג "ארנוס"]], שבאסקונה, בשנת [[1949]]; וזאת על אף שראש החוג, [[קרל גוסטב יונג]], היה [[אנטישמי]] בעל עמדות פרו־נאציות, והעובדה שחלפו שלוש שנים בלבד מתום [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[השואה]].<ref>ראו דן, שלום וארנוס, עמ' 277 - 278.</ref> השתתפותו של שלום בחוג ארנוס הביאה לחשיפה בינלאומית לה קיווה ופרסומיו במסגרת זו<ref>לרשימת פרסומיו של שלום בחוג ארנוס ראו בערך: [[ביבליוגרפיה של גרשם שלום#פרסומיו בחוג "ארנוס"|ביבליוגרפיה של גרשם שלום, פרסומיו בחוג "ארנוס"]].</ref> הקנו לו שם עולמי כמומחה לקבלה. ספרו החל לקבל את תשומת הלב הראויה, הוא זכה לעשרות מאמרי בקורת<ref>לרשימה חלקית של מאמרי הבקורת שנכתבו על הספר, ראו '''ספריית גרשם שלום בתורת הסוד היהודית - קטלוג''', כרך ראשון (עורכים: יוסף דן, אסתר ליבס ושמואל ראם), ירושלים, תשנ"ט, עמ' 13 - 14 (כותרים 177 - 193).</ref> ונכתבו עליו עשרות מאמרים וספרים. למעשה כמעט ולא קיים חבור בנושא המיסטיקה היהודית שנכתב מאז ועד היום, שנת [[2012]], שאיננו נסמך עליו.

בקיץ [[2003]]<ref>15 השיעורים ניתנו בתאריכים הבאים: 30 ביוני; 2, 3, 7, 9, 10, 14, 15, 16, 21, 23, 24, 28, 30 ו- 31 ביולי, לשנת [[2003]].</ref> העבירה [[רחל אליאור]] סדרת הרצאות בנושא: Major Trends in Jewish Mysticism: A Reassessment, ב"[[ישיבה יוניברסיטי]]".

שלום כתב את ההרצאות ופרקי הספר בגרמנית, למעט הפרק החמישי שנכתב בעברית, אך כל הפרקים תורגמו לאנגלית ובשפה זו יצא הספר לראשונה לאור. הספר תורגם לאחת עשרה שפות נוספות: [[צרפתית]], [[גרמנית]], [[איטלקית]], [[פורטוגזית]], [[יפנית]], [[שבדית]], [[ספרדית]], [[מנדרינית תקנית|סינית]], [[סלובנית]], [[פולנית]] ו[[רוסית]]. בעברית תורגמו כאמור שלושה פרקים מלאים וחלק מפרק נוסף. שאר התרגומים, והפרטים הביבליוגרפים שלהם, הם כדלקמן: