|
|
|
ב[[פרמקולוגיה]], '''פעילות בילוגית''' או '''פעילות פרמקולוגית''', מתארת את השפעות ה[[סם (כללי)|סםסמים]] על כל [[אורגניזם|אורגניזמים]] שקיים בטבע. כאשר הסם הוא תרכובת של חומרים מעורבים, הפעילות הביולוגית נקבעת על פי ה[[מרכיב פעיל|מרכיב הפעיל]] או על ידי ה[[פרמקופוריה]] של החומר. למרות, זאת, הפעילות הביולוגית של החומר יכולה להיקבע ע"פ מרכיביי התרכובת המעורבת. פרמטר נוסף קובע את פעילותו הביולוגית של החומר והוא [[מינון (כימיה)|מינון]] הסם שבחומר המעורב, ובטבע זה לא נדיר למצוא חומר שעליו מינונים נמוכים באופן קיצוני או מינונים גבוהים באופן קיצוני של סם משפיעים לרעה, ובכלל, כאשר מינון הסם יורד ועולה בקצב מהיר, ישפיע לרעה על החומר. הפעילות הביולוגית תלויה באופן קריטי על הגשמת קריטריוניי [[AMDE]].
כאשר החומר המושפע מפעילות ביולוגית נחשב כחומר ביו אקטיבי, אם יש כל אינטרקציה או אפקט כימי על כל [[תא]] ב[[גוף האדם|גוף האנושי]], הפעילות הביולוגית בדרך כלל מתארת את ההשפעות המועילות או המזיקות של הסם לתא הביו אקטיבי, כלומר את המצב הביולוגי של התא לפניי שהגיע הסם ולאחר שהגיע הסם.
|
