תלמיד חבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת קט' לקטגוריה:חכמי דת יהודיים, ויקיזציה, שינויי לשון קלים, זוטות |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
==היווצרות המושג==
המונח 'תלמיד חבר' לא זכה עדיין לבחינה מקיפה על היווצרותו והתפתחותו, אף שחוקרים מסוימים העלו מספר השערות בנושא. יש שהצביעו
===ראשיתו===
לראשונה אנו מוצאים את המונח "תלמיד חבר" בתקופת התלמוד; כגון "ואנא נמי, תלמיד חבר דמר אנא" (=ואני גם, תלמיד חבר של אדוני אני) ([[מסכת עירובין]] סג, א). בתקופה זו כבר בטלה הסנהדרין כמוסד מרכזי, אולם עדיין התקיים דירוג בין החכמים (אשר התבטא בעיקר ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]], אך גם בתחומים אחרים). למעשה דירוג החכמים בתקופה זו כבר היה פחות רלוונטי, משום שההיררכיה השיפוטית והעצמאות המדינית המסוימת, בטלו; אבל נשארו עדיין התפיסות הישנות ואמצעי הדירוג השונים, וכך התפתח המושג תלמיד חבר. יש לציין שהמושג "חבר", מתקופת [[בית המקדש]] כבר בטל, משום שלא התקיימו [[דיני טומאה וטהרה]], ולכן המושג נשאר חסר תוכן, ונותר "פנוי" לצרכים וכינויים אחרים. ביטוי זה למעשה בוחר שלא לדרג את האדם בצורה מוחלטת, כאשר מחד הוא קובע אותו כתלמיד, אך מאידך הוא טוען שהאדם שווה ברמתו למושא ההשוואה. התלמיד-חבר נותר "מעט מאחורי" הדמות הדומננטית. בתקופת הסנהדרין, לא היה ניתן להשתמש במושג זה, משום חוסר הרלוונטיות שלו; אדם היה צריך להיות מוגדר בצורה ברורה האם הוא [[רב]] (ואז הוא סמוך), או האם הוא תלמיד. אולם בתקופת התלמוד רמת הדרוג לא הייתה רלוונטית, ולכן ניתן היה להשתמש בדירוגים מעין אלו.▼
לראשונה אנו מוצאים את המונח "תלמיד חבר" בתקופת התלמוד; כגון "ואנא נמי, תלמיד חבר דמר אנא" (=ואני גם, תלמיד חבר של אדוני אני) ([[מסכת עירובין]] סג, א). יש לציין שבתקופה זו ההבדלים בין תלמיד חבר ל[[תלמיד]] לא לחלוטין ברור.
===חלון הזמן===
▲
א' נוב ציין גם לכך שב[[לשון ימי הביניים]] ובהתפתחויות הלשוניות המאוחרות יותר, שימש מושג זה, לא כזיהוי או כדירוג אלא כ'''שם תואר'''. כך אישים מסוימים, כונו כ-"תלמיד חבר", ביחס לאישים ידועים ומקובלים יותר, ובכך נוצר עלייה במעמדו של הדמות הראשונה. תופעה זו נפוצה בעיקר ביחס למישור ההלכתי, ובהעלאת קרנם ההלכתי של דמויות מסוימות; אך התבטאה אף במישור הקבלי, הפילוסופי והחסידי.▼
===המושג חבר===
יש לציין שהמושג "חבר", מתקופת [[בית המקדש]] שימש בעיקר להגדרת שמירת [[דיני טומאה וטהרה]] של האדם, ללא קשר לרמתו התורנית. אולם ב[[חורבן בית המקדש השני]] בטלו למעשה אף דיני טומאה וטהרה, וכך בטל אף המושג "חבר" במשמעותו המקורית. כתוצאה מכך שהקישור המיידי של המושג לדיני הטהרה בטל, ניתן היה לשייכו לתחום ההקבלה והחברוּת. תחום זה ביחס ללימוד תורה קושר בהשאלה, לאדם אשר מעמדו שווה, והוא כ-"חבר", לדמות אחרת.
בתלמוד מובא המושג בהקשר של חובתו של אדם לפנות בכבוד אל רבו (למשל, לכנותו בגוף שלישי), או להורות [[הלכה]] במקומו. בהקשר היסטורי רחב יותר, מציין המושג את רמת העצמאות שהייתה לתלמיד החבר ביחס לרבו, כאשר הוא אכן קיבל ממנו, אך לא נמנע גם לחלוק עליו.▼
==פרשנויות שונות==
מקומו של המושג תלמיד חבר, והעיסוק האינטנסיבי של הפרשנים השונים במעמדו של החכם; הובילו לעיסוק ולפרושים שונים להגדרתו של '''תלמיד חבר'''. היו פרשנים ששאפו לברור מקורו ומשמעותו של המושג, לעומת אחרים שהעניקו לו הקבלה לזמניהם. לעומתם היו שאף העלו השערות בדבר תפקידיו השונים של התלמיד-חבר במערך הלימודי שהתקיים בתקופת התלמוד.
בתקופת ה[[תנאים]]: ▼
===לימוד מועט===
[[רש"י]] (עירובין סג ע"א ד"ה תלמיד חבר) מגדיר תלמיד חבר-
:"חכם כמותו, אלא שלמד ממנו דבר אחד או יותר". הגדרה זו בעצם מזהה את התלמיד חבר, כרב ודמות עצמאית, אלא שלימוד מועט מדמות אחרת, הובילה לכך שהוא מעין תלמיד שלו. בהתאמה לגישה זו יש גם לראות את דברי ה[[רמב"ם]] (משנה-תורה, הלכות תלמוד תורה ה,ט)
:"אם לא למד ממנו רוב חכמתו הרי זה תלמיד חבר ואינו חייב בכבודו בכל אלו הדברים.. אפילו לא למד ממנו אלא דבר אחד בין קטן בין גדול עומד מלפניו וקורע עליו".
דברים אלו מחדדים את התפיסה ההיסטורית, שלמעשה המושג תלמיד חבר לא שימש כסמל הררכי, שהרי גם התלמיד חבר וגם מקבילו ("החבר"), שווים ברמת הידיעה התורנית. אלא שהכינוי ניתן לצורך זיהויים אחרים, כדוגמת חובות הלכתיות.
===שלבי התפתחות===
הרשב"ם מתייחס להקשר הספציפי, וכותב ביחס לאדם שהוגדר כתלמיד-חבר:
:"דמתחלה היה תלמידו.. דלבסוף היה חבירו".
:::(בבא בתרא קנח ע"ב ד"ה תלמיד חבר)
כלומר לשיטתו מדובר באדם שהיה תלמיד, ובהמשך התפתח ולמד עוד הרבה תורה, והרב היה רק חבירו. בדברים אלו יש זיהוי של מדרג התקדמותי של הלומד תורה ביחס למלמדו. יש לציין שגם לפי הגדרה זו אין קשר בין הכינוי תלמיד חבר להיררכיה תורנית כלשהי, אלא יש בה זיהוי היסטורי, שאדם זה בעבר למד אצל רב מסוים.
===תפקידים היסטוריים===
בתקופה מאוחרת, היו {{שוליים|1}} שקבעו שהתלמיד חבר הוא היה התורגמן של דברי הרב, והוא זה החוזר לפני התלמידים שאינם מבינים על דברי הרב; דבר זה התבסס על כך שקיימים ארבע רמות בשלבי הלימוד: התלמיד, תלמיד חבר, רב, ראש. דברים אלו שינו את המושג 'תלמיד חבר' משייכות של אדם מסוים לאדם אחר, אלא סיווגו אותו כרמה זמנית בתוך זמן לימודו של האדם.
==התפתחות השימוש הלשוני==
ככל מושג אף ביחס לביטוי '''תלמיד חבר''' ניתן להצביע על התפתחויות לשוניות שונות. התפתחויות אלו מתבטאות הם בראשיתו של המושג, ובעיקר בהתפתחויות מאוחרות יותר.
==="חבר ותלמיד"===
בתלמוד בבלי {{שוליים|2}} ב[[גאונים]] וב[[ראשונים]] {{שוליים|3}}, מופיע המושג "תלמיד חבר", כפי שהוא קיים כיום "תלמיד חבר". אולם ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] הקדום יותר, מופיע מושג זה בצורתו "חבר ותלמיד" {{שוליים|4}}. ניתן לשים לב שבירושלמי, האדם הנו ראשית 'חבר', ונוסף לכך הוא גם תלמיד (צרוף מושגים); לעומת זאת בבבלי ובראשונים מדובר על מושג משותף 'תלמיד חבר', שקודם כל הוא תלמיד. הגדרה זו שבירושלמי מחדד את היווצרותו של המושג בתקופת ה[[אמוראים]], כשהוא לובש את צורתו העכשוית רק בתקופת ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]].
====מושג ארץ-ישראלי====
חוקרים מסוימים הצביעו על כך שדווקא בארץ ישראל, נוצר המושג "חבר" כבעל ממשות. למעשה חלק מאותם חוקרים שיער שביטוי זה הגיע מכך שאותו "חבר", שהיה שומר על דיני טומאה וטהרה, לעיתים גם היה בין תופסי [[בית מדרש|בית המדרש]]; לכן הוא כונה '''תלמיד''' ו'''חבר'''.
===ימי הביניים===
▲
==ההקשרים ההלכתיים==
▲הביטוי תלמיד-חבר שימש ועודנו משמש, אף בהקשרים הלכתיים שונים. נקודות שונות, הקשורות בפסיקה הלכתית ועצמאית, ואף ביחס בין ה-"תלמיד חבר" לרבו ביחס כבוד ויראה. בתלמוד מובא המושג בהקשר של חובתו של אדם לפנות בכבוד אל רבו (למשל, לכנותו בגוף שלישי), או להורות [[הלכה]] במקומו. בהקשר היסטורי רחב יותר, מציין המושג את רמת העצמאות שהייתה לתלמיד החבר ביחס לרבו, כאשר הוא אכן קיבל ממנו, אך לא נמנע גם לחלוק עליו.
===הכרעות הלכתיות===
ראשונים מסוימים {{שוליים|5}} התבססו על דרוג זה בכדי לקבוע שפוסקים הלכה כרב, ולא כתלמיד חבר; אף שהם מצרפים לטעם זה סיבה נוספת, וכתבו דבר זה כאפשרות.
===חובותיו כלפי רבו===
על תלמיד חבר, לא חלים כל החובות של תלמיד כלפי רבו, כגון שלא נאסר עליו להתפלל אחורי רבו (ברכות כז ע"ב), ולא נצרך לפנות בכינויי כבוד לרבו (בבא בתרא קנח ע"ב), ומותר לו להורות במקום רבו (עירובין סג ע"א). בנוסף תלמיד חבר, ורבו נספרים כשני דעות שונות, בשונה מתלמיד ורבו שנספרים כאחד (ירושלמי, סנהדרין פ"א ה"א).
===פסיקה במקום רבו===
בהקשר של פסיקה הלכתית של התלמיד חבר במקום הגיאוגרפי של רבו, קיימות שלושה דעות שונות:
* מדברי הרמב"ם (תלמוד תורה, ה,ט) נראה שאין שום הלכה הייחודית לתלמיד חבר כלפי רבו, ולכן גם יהיה מותר להורות אף במקום רבו.
* מדברי [[רבינו ירוחם]] {{שוליים|6}} נראה שתלמיד-חבר אסור לפסוק רק בפני רבו, אבל שלא בפני רבו, אפילו בתוך שלושה פרסאות מותר לפסוק.
* ראשונים שונים {{שוליים|7}} קובעים שלתלמיד חבר אסור להורות בתוך שלוש פרסאות של רבו, ומחוץ לכך מותר.
==מידות התלמיד חבר==
ר' יוסף אלאשקר {{שוליים|8}} בחיבורו מרכבת המשנה למסכת אבות (ו,ה) מביא את מ"ח הדברים של קנין תורה, כשהוא מחלק למי מיועד כל חלק מתוכם. חלוקתו מבוססת על כך שרמות לומדי התורה מתחלקים לארבע: הנמוכה ביותר זה התלמיד, אחריה התלמיד החבר, אחריה 'הרב המורה' ואחרונה הנשיא או הראש. התלמיד חבר, שלדעתו הוא התורגמן של הרב, והוא זה החוזר על דברי הרב לפני אלו שלא מבינים; לכן 'התלמיד החבר' צריך 'להתנהג עם התלמידים' ב-י"ב מידות, והם: (1) שידקדק עם החברים אשר הם תלמידים אצל הרב (ונחשבים כחברים שלו); (2) פלפול התלמידים, יחד עם 'הקטנים אשר לא הגיעו להיות חברים שלו'. (3) כשבא להורות 'צריך שיתישב בדברי רבו', כדי שלא יטעה, ואף צריך לתת טעם לדבריו 'כדי שיתיישב בלב השומעים'. (4) שיהיה בקי במקרא ובמשנה, משום שהוא התורגמן. (5) 'במיעוט שיחה', שלא יישן בעת שהרב מדבר, משום שהוא צריך לחזור על דברי הרב לאלו שאינם מבינים. (6) במיעוט שיחת חולין. (7) במיעוט סחורה. (8) צריך לא להתעסק בעייני תענוג. (9) אפילו שהוא רגיל להיות עם התלמידים, לא ירבה איתם בשחוק, 'אמנם מנהיגם בשמחה ובסבר פנים יפות'. (10) להמעיט בחיי אישות. (11) שלא יהיה קפדן. (12) צריך שיהיה שמח בהבנת התלמידים, 'ולא יתקנא במעלתם'.
==תלמידי חבר מפורסמים==
בספרות היהודית השונה מופיעים דוגמאות רבות לתלמיד חבר.
* רבי [[פנחס בן יאיר]] היה תלמיד חבר של [[רבי יהודה הנשיא]].
* [[בן עזאי]] היה תלמיד חבר של [[רבי עקיבא]] (בבא בתרא קנח ע"ב).
* [[רבי אליעזר]] תלמיד חבר של [[רבי יוחנן]] (ירושלמי, סנהדרין פ"א ה"א).
## תקופת ה[[אמוראים]]:
* [[רבינא]] היה תלמיד חבר של [[רב אשי]] (ערובין סג ע"א).
* [[רב המנונא]] תלמיד חבר של [[רב חסדא]] (ערובין סג ע"א).
* [[רב ירמיה בר אבא]] תלמיד חבר של [[רב]] ([[הלכות גדולות]] סימן א פרק רביעי, הלכות ברכות עמוד מז)
* רב הונא כמו תלמיד חבר לרב אסי ([[רא"ש]], ברכות פ"ה סימן כ)
### תקופת ה[[ראשונים]]:
* רבי [[יוסף קרא]] היה תלמיד חבר של [[רש"י]].
* רבי [[יוסף בן יהודה בן עקנין]] כונה כתלמיד חבר של ה[[רמב"ם]] (כפי שנטען על-ידי ר"ש צרצא בספרו מקור חיים).
#### תקופת ה[[אחרונים]]:
*[[יצחק לוריא|האר"י]] היה תלמיד חבר של רבי [[בצלאל אשכנזי]].
* רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] היה תלמיד חבר של רבי [[יהושע לייב דיסקין]] (הרב מבריסק).
==ראו גם==
* [[ראש ישיבה]]
* [[רב]]
* [[תלמיד]]
* [[סנהדרין]]
==מקורות==
*{{שולייםלמטה|1}} ר' יוסף אלאשקר, מרכבת המשנה אבות פרק ו משנה ה.
*{{שולייםלמטה|2}} בבא בתרא קנח ע"ב; ערובין סג ע"א.
*{{שולייםלמטה|3}} [[הלכות גדולות]] סימן א פרק רביעי; תשובות הגאונים - הרכבי סימן רנז.
*{{שולייםלמטה|4}} שקלים פ"ג ה"א; ראש השנה פ"א ה"א; בבא בתרא סוף פ"ט.
*{{שולייםלמטה|5}} [[רא"ש]], ברכות פרק ה סימן כ.
*{{שולייםלמטה|6}} תולדות אדם וחוה, נתיב ב חלק ה.
*{{שולייםלמטה|7}} [[תוספות]] לעירובין סב ע"ב ד"ה רב חסדא; [[ריטב"א]] עירובין סג ע"א ד"ה והנכון בעיני, וציין שזו גם דעת ר"י הזקן.
*{{שולייםלמטה|8}} שנת ר"ל עד שנת ש' (1470-1540 לספה"נ), בעל הספר 'צפנת פענח'.
[[קטגוריה:חכמי דת יהודים]]
[[קטגוריה:יהדות]]
| |||